העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד ב

[מוזיקה] דף ב' עמוד ב עוד לא הגענו לקשה של רובן יודעים מה גם לא נגיע יהיה לנו ימים יותר תגרים ימים יותר קשים יותר מורכבים קצת לאמץ את הראש אבל קשה בעזרת השם לא יהיה אנחנו מתחילים בדף ב עמוד ב ושניה מוס כל נפלא שאפשר לראות מהעמוד שלנו אנחנו היום אתמול כבר דיברנו על זה אתמול גם אמול דיברנו והיום גם כן נדבר על זה כל המושג של פתח כשאני רוצה לדעת מה הגובה מה הרוחב מה המימדים של פתח מאיפה אני לומד אומר רב בין חכמים בין רבי יהודה לומדים את זה מהמקום שהוא הלב של העם היהודי מבית המקדש הם לומדים את זה מהיכל הוא לומד את זה מאולם אבל שניה מבית המקדש היום נמשיך להרחיב בזה וכאן יש מוסע הסכל עצום כשאנחנו רוצים לדעת מה נקרא אצל יהודי פתח לכאורה דבר גשמי אין כאן איזה רוחניות בכל אופן המקום שממנו אנחנו נלמד אנחנו מיד נובל נוביל את עצמנו לאן לבית המקדש למה כי זה באמת הלב שלנו גם אם עברו 1900 שנה עדיין אנחנו זוכרים ממנו אנחנו עסוקים בו ולא רק בזמנים שאנחנו מתאבלים שבאמת זה דבר נפלא שאנחנו מייחדים זמן בשנה מייחדים זמן ביום אם זה תיקון חצות אם זה שלושת השבועות אם זה לא משנה מה זמן כדי להתאבל על מה שהינו לפני 1900 שנה זה נפלא בפני עצמו אבל כאן יותר מכך כאן זה מראה לנו שכל תהלוכות החיים כשאני רוצה לדעת מה זה פתח מיד אני אלך לבית המקדש כי זה באמת הלב שלנו שמה היה את השראת השכינה שמה היה הכל ואנחנו מצפים ומייחלים לזה כל יום מחדש וזה ממחיש יותר מהכל את מה שכבר אמר אחד מהרצינות זוכר מי זה היה אולי נפוליאון או משהו כזה אמר עם שיש לו עבר שיודע מה העבר שלו יודע מה השורשים ומה המסורת יש לו גם עתיד והי רצון שנזכה לעתיד הזה במרה בימינו אמן באמת לראות את זה כבר בעני בשר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ב' עמוד ב שורה מלמעלה שואלת הגמרא בין לרבנן ובין לרבי יהודה לפי שניהם ב בעצם לומדים את השיעור של פתח של מבואי מפתח או פתח האולם או מפתח ההיכל רגע רגע לך למשכן למה אתה הולך לבית המקדש לך למקור לדבר היותר מקורי היותר ראשוני שזה היה המשכן ליל פו מפתח שער החצר בוא נראה מה היה המידות שלו דכתיב אורך החצר 100 באמה ורוחב 50 ב50 וקומה חמש עמות שמה כתוב שבעצם רוחב החצר היייתה 50 וכתיב ו15 אמה קלים לכתף זאת אומרת מכל כיוון הייהה 15 עמה שצמצמו את רוחב הפתח כן כרג אנחנו מדברים על רוחב רוחב החצר של המשכן הייתה 50 אבל צמצמו את זה 15 אמה מכאן על ידי קלים קרשים שעמדו שם ועוד 15 עמה קלים מכאן תעשו חשבון פשוט של 50 פחות 30 תגיעו ל-20 עמה אם כן למה במשנה אמרנו במפורש שמבי חייב להיות פתחו עד 10 ואם זה יותר מ-10 צריך למהט הרי מהמשכן אנחנו רואים שהפתח שם היה 20 אמה בוא נראה את הלימוד כתיב אורך 11 100 בעמה ורוחב 50 ב50 וקומה גובה 500 הוא כתיב ו מה קלים לכתף ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלים 15 אמ כתף זה צד אז מכל צד היה 15 אמ קלים שצמצמו את רוחב הפתח הגענו לחלל רוחב הפתח המימדים שלו היו 20 אמר רוחב למה במשנה שלנו אנחנו מתיירים רק עד 10 רמה שואלת הגמרא מה לאלן חמש ב20 אף כאן חמש וכב 20 תן חמש וכב 20 אומנם רשי מסביר שהשאלה היא לא על חמש כי זה ברור לי שהגובה יכול להיות יותר אבל השאלה היא על רוכב 20 אונה הגמרא זה נקרא פתח עם שם לוואי פתח שער החצר איקרי פתח סתם הלא אקרי לא קוראים לו סתם פתח קוראים לו פתח שער ולכן יתכן שזה דבר ששונה מכל הפתחים הרגילים וכשאני רוצה ללמוד מהוא שיעור פתח רגיל אני לומד מפתח אולם או פתח היכל שהם באמת המימדים שלהם היו הרוחב שלהם היה 10 אמות בלבד ולכן ברגע שזה יותר מ-10 אמות במבוי אני אומר ימעט וי בעתם התירוץ נוסף כי כתיב כלים 15 מהל הכתף בגובה וד כתיב זאת אומרת כל מה שכתוב שמכל מכל צד היה 15 עמה קלים זה לא כפי שהבנת שברוח בה שרוחב 15 מכאן 15 מכאן ונותר 20 עמה לחלל הפתח ממש לא ייתכן שגובה 15 קלעים זאת אומרת מכל צד הקלעים שהיו מכל צד אני לא יודע בדיוק כמה הם היו אותם קלים היו בגובה 15 עמה אבל ייתכן לומר שברוח הם היו יותר וצמצמו את הפתח ל-10 אמות או פחות מכך שואלת הגמרא גובה לגבי גובה כתוב במפורש והכתיב וקומה חמש אמות ולא 15 אמות כמו שכתוב על הקלים אז חייב להיות ש אלאם כן מדובר על רוחבם אונה הגמרא לא יתכן שעדיין מדובר על קומתם ההוא מסוד מזבח הוא למעלה המזבח החיצון היה גובה 10 עמות מה שכתוב וקומה חמש אמות זה למעלה מגובה אותו מזבח זאת אומרת משפת המזבח הוא למעלה זה הי חמש אמות ביחד כמה היה הגובה 10 של המזבח ועוד חמש מעליו 15 וזה מה שכתוב כלים 15 ם על הכתף זה מתייחס לגובה ולא לרוחב יתכן שברוח זה צמצם עוד יותר מ-15 מכל כיוון עד שעמיד את הפתח על 10 אמות בלבד כמו שאנחנו שנקרא רוחב של פתח יפה מאוד סוגרת הגמרא את הדיון שואלת הגמרא רב בעצם הוא זה שהגיע ואמר לנו שבן חכמים ובין רבי יהודה לומדים מפתח או של עולם או של היכל שואלת הגמרא ורבי יהודה מפתחו של עולם גמר איך יתכן והתנן והרחב מ10 אמות יום העת ולא פליג רב יהודה הרי פתח העולם היה גם רוחב 20 אמה יותר מפתח ההיכל שהיה 10 אמות מאלה לפי חכמים אני מבין רוחב פתח האכל היה 10 אמות יותר מכך צריך למעט אבל לפי רבי יהודה מדוע הוא אינו חולק אמר הביה פליק בברייתא בברייתא הוא חולק במשנתנו אמנם לא אבל בברייתא כתוב במפורש שהוא חולק ד תניה והרחב מ0 אמות ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך למעט באמת הוא לומד מפתחו של העולם שהיה יותר רחב מ10 אמות ולכן הוא באמת חולק ואומר שאם יש לך פתח מבואי רחב מ-10 אמות לא צריך למהט שואלת הגמרא למה הוא מחכה לבריתה ולחלוק במתניתין במשנה שלנו שיחלוק אונה הגמרא פליק בגובה והוא הדין לרוחבה הוא חולק על גובה המבוי ואתה יודע למה כיוון שהוא לומד מפתח העולם אז תבין אני לא צריך לפרט ולומר לך שגם על הרוחב הוא חולה כי ברגע שהוא לומד מפתח העולם זה לכל הכיוונים גם לגבי הגובה שיותר שיותר מ-20 עמה וגם לגבי הרוחב שיותר מ-10 עמות ולכן הוא לא חולק במשנה הוא סומך עליך שתדע בברייתא הוא באמת יותר מפרט כי במשנה יש לנו אינטרס כמה שיותר לתמצת כיוון שהתלמידים יהיו בקיעים בזה וכדומה ידעו לשנן את המשניות אבל בבריתה הוא מגיע ומפרט זאת אומרת כך הוא באמת חולק במשנה הוא סומך עליך שתדע ותבין את זה לבד מזה שהוא חולק על הגובה תבין שהוא מדבר על פתחו של עולם וממילא גם הרוחב יותר גדול ובברית הוא מפרט שואלת הגמרא והקאתי שאלה נוספת רבי יהודה מפתחו של עולם גמר ואתני המבוי שהוא גבוה מ-20 אמה ימעט ורבי יהודה מכשיר עד 450 אמה ותני בר כפרה עד 100 אם אתה לומד מפתח העולם כמה היה פתח העולם 40 אמה אז מה זה עד 4050 או עד 100 אמה אם אתה לומד מפתחו של עולם בבקשה יש רף אמנם הוא יותר גבוה מ-20 אמה אבל לא יותר מ-40 בשלמה לבר כפרה אומר הגמרא אני מבין גוזמה שהוא אומר עד 100 אמה הוא מתכוון להגזים ייתכן באמת שזה עוצר ב-40 אמה הוא מתכוון להגיד איזה 20 אמה הרבה יותר עד 100 100 זה גוזמה עד 40 אמה אלא לרבי יהודה מה היא גוזמה שאומרים לך עד 4050 אמה זה כתוב במפורש 50 אמה כשנכנסים לרזולוציות של מספרים לא מתאים להגיד גוזמה ואם כן עד 50 אמה מדוע אם אתה אומר לי שהוא לומד מפתחו של עולם זה עד 40 אמה בלבד א בשלמה לרבי יהודה 40 גמר מפתחו של עולם אלא 50 מנלי אלא אומרת הגמרא אמר רב חסדה מתנית תית לרב אתה צודק רבי יהודה לא לומד מפתחו של עולם הוא לומד ממקום אחר כבר נראה מאיפה ולכן לפי שיטתו מותר 40 ו-50 ואפילו 100 עמה אין צורך לומר שזו גוזמה רק רב טעה הוא חשב שרבי יהודה לומד מפתחו של עולם הברייתא הטעתה אותו ד תניה כתוב כך בברייתא מבואי שהוא גבוה מ-20 אמה יותר מפתחו של היכל ימעט כך אומרת הברייתא זה בעצם כשיטת חכמים ורואים במפורש שחכמים את המימדים של הפתח לומדים מפתחו של היכל ואם כן רב סבר הוא סבר מדרבנן מפתחו של היכל גמרי רבי יהודה גם כן מפתחו של עולם גמר כך הוא סבר הוא אמר כנראה שניהם לומדים מבית המקדש רק הם לומדים מפתחו של היכל ואילו רבי יהודה לומד מפתחו של עולם ואם כן לפי שיטתו אפשר את הרוחב עד 20 ואת הגובה עד 40 אבל לא יותר מכך והאמת היא שלא היא ממש לא נכון רק חכמים הם אלו שלומדים עם פתחו של היכל אבל רבי יהודה אומר כל פתח בכל רוחב שהוא בכל גובה שהוא הוא נחשב כפתח מדוע רבי יהודה מפתח ד מלכים גמר הוא לומד מהפתח שהמלכה לעשות בטירות המפוארות בארמונות המפוארים שלהם והם גם כן נקראים פתח אומרים הראשונים כמו שכתוב לגבי אחשוורוש שאסתר נכנסת אליו כתוב והוא יושב נוכח פתח הבית ואותו דבר כתוב לגבי שלמה להבדיל נוכח פתח הבית ואם כן אנחנו רואים במפורש שגם ארמונות שגם פתחי מלכים שהם מאוד גבוהים ומאוד רחבים גם הם נקראים פתח ולכן אומר רבי יהודה כן עד 40 ו-50 ואפילו עד 100 עמה ואותו דבר ברוחב לא צריך מעת כל פתח יחשב לפתח רב טעה ואומר שהוא לומד מפתח העולם אבל זה פשוט לא נכון אומרת הגמרא נפלא אם כן מה שנותר לנו שחכמים הם בטוח לומדים מפתחו של היכל זה כן ברור אפילו יש לנו ברייתא על כך שואלת הגמרא ורבנן אם מפתחו של היכל אם הם לומדים מפתחו של היכל ליבה הו דלתות כהיכל הרי אם אתה אומר לי תשמע גובה כמו ההיכל רוחב כמו ההיכל אם כך גם שיצטרכו דלתות כמו שלה היכל היה דלתות גם להכשיר מבוי טלטון יצטרך לשים ולא יספיק כל מיני היתרים ו כל מיני אזרים או כל מיני דברים שדומים לדלת וכדומה ואם כן שואלת הגמרא למה תנן עוד מעט נראה את זה בעזרת השם בהמשך המסכת הכשר מבוי איך מתקנים מבוי בטלטול בת שמה ה אומרים לחי וקורה שים גם לחי לחי אמרנו זה בעצם כש קטנטן בצד המבוי וקורה מעל בין שני קוטלי המבוי ובצל אומרים מספיק או לכי או קורה גם אם נלך על שיטת בית שמאי עדיין אין כאן דלתות זה סך הכל לחי וקורה למה אתה מתיר אם אתה לומד מפתחו של היכל א הגמרא דלתות היכל לצניעות בעלמה וד אבידן הם לא נועדו בשביל לקרוא לזה רשות אחרת בשביל הקר לא ממש לא הם נועדו סך הכל את צניעות במבוי אין את הסיבה הזו במבוא כל הסיבה שאנחנו אומרים נכון את גודל הפתח את הממדים אנחנו באמת לומדים מבית המקדש מפתחו של היכל אבל שמה ספציפי היו צריכים צניעות במבוי לא צריך ולכן מבואי לא הצטרכו דלתות שואלת הגמרא אלא מעטה אם כך שאתה אומר שפתח המבוי אני לומד מפתח ההיכל לא תהן לצורת הפתח הרי אנחנו אמרנו במשנה שיש לחי יש קורה ויש דבר שהוא הכי טוב שיש צורת הפתח ברגע שיש לי צורת הפתח גם אם הפתח רחב יותר מ-10 אמות אמרנו במשנתנו לא צריך למעט שואלת הגמרא מדוע אלא מעתה לא תענ לצואת הפתח שצורת הפתח לא תועיל ברגע שזה יותר רחב מ-10 אמות מדוע ד היכל צורת הפתח אבילי היכל ברור שהיה לו צורת הפתח אפילו היה לו דלתות אבל צורת הפתח ברור שהיה לו ואפילו אחי אפילו כך 10 אמות או ד רווח ולא יותר הוא היה רק רוחב 10 אמות ואם כן שואלת הגמרא למה תנן במשנה אם יש לו צורת הפתח אף על פי שרחב מ-1 אמות אינו צריך למהט מדוע אם אתה אומר לי שזה בדיוק כמו פתחו של היכל פתחו של היכל היה לו צורת הפתח ובכל אופן הוא רק 10 עמות ולא יותר עונה הגמרא מי דאומה אלא לרב הרי כל מה שכל הקושיה מבוססת על דברי רב שהוא אמר לנו אתמול שחכמים לומדים מפתחו של היכל לא חייב להיות אמנם ראינו כאן בריתה כזאת אבל אנחנו נסדר את זה מחר בכל אופן זה רק רב באמת לשיטת רב אי אפשר צורת הפתח לא תועיל ביותר רחב מ10 אונה הגמרא ממתני לרב יהודה לחיה ברב כמי דרב אינו צריך למעט שאם זה רחב ממות וש צורת הפתח לא צריך למעט ואמר לה אמר רב אתני תלמד אותו צריך למהט כך צריך לגרוס צריך למהט כי באמת רב אומר ברגע שהם לומדים מפתחו של היכל שמה היה צורת הפתח ובכל אופן הוא הה רחב רק 10 אמות ולכן אין שום סיבה להתיר רחב מ10 אמות ואפילו אם יש לו צורת הפתח מחר נראה בעזרת השם קושיות נוספות על דברי רב בואו נסכם מה ראינו היום בעצם התחלנו עם שאלה שמה למה הם לא לומדים מפתח שער החצר שעייה רחב יותר ענינו שני תשובות אחד יכול להיות שקוראים לו רק פתח שער החצר ולא פתח סתמה שתיים יכול ות שקלים 15 שצמצמו בגובה הוא דכתיב ומה שכתוב קומה חמש המות זה משפת מזבח ולמעלה שאלנו על רבי יהודה איך יתכן למה הוא לא חולק על הרחב מ-10 אמות אמרנו שהוא חולק אבל בברייתא ולא במשנה כי במשנה פליג בגובה והוא הדין לרוחבה הוא סמך עליך שתבין שאלנו שאלה נוספת רבי יהודה אם מפתחו של עולם גמר איך הוא מכשיר ב50 אמה או ב100 אמה גוזמה אבל מה תאמר לי על 50 לכן אמרנו ללא רב טעה המשנה העתה אותו כי ה אמרה שלפי חכמים לומדים מהיכל והוא חשב שלפי רבי יהודה לומדים מעולם אבל ממש לא רבי יהודה לומד מפתחה ד מלכים מפתח של ארמונות מלכים שאלנו לפי רבנן האם הצטרכו דלתות נינו שלא כי שמה זה רק לצניעות באלמה ולכן יספיק או לכי וקורה או לכי בלי קורה שאלה נוספת שהיה לנו אם ככה למה בצורת הפתח אתה מתיר לי אפילו יותר רחב מ-100 ואניון שבאמת לפי רב ממש לא יעלצו למעט גם אם יש צורת הפתח כי אני לא ומד את זה על מלא מהיכל תודה רבה באמת עמוד נפלא ובעזרת השם להתראות מחר הלאה והלאה והלאה בהצלחה אדירה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: