העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ב עמוד א

[מוזיקה] רובן דף בז אנחנו מתחילים בסיעתא דשמיה מסכת רובן שעוסקת בעיקרה בד רשו שבס שלמדנו במסכת שבס אחת ממלכת שבס צו מרשו לשוס וכאן נראה את כל דיני ההלכות של רשו וגם דיני תחומין הפרק הראשון עוסק בעיקרו בדיני מבוי שגם הזכרנו במסכת שבס ורשי מקדים ואומר מה זה מובו דבר ראשון בזמן חזל אז רוב הבתים היו בנויים בדרך כלל שהבית היה פתוח לחצר לחצר היו פתוחים כמה בתים החצר היייתה נפתחת למבוי סמטה וכאן מדובר בסמטה ללא מוצע כמו שקוראים לזה היום זאת אומרת ששלוש זדים הייתה סתומה רק מצד אחד פתוחה ומשם נפתחת לראשו ורבים עכשיו כך המובי מתויר ורשו וכיד מותר לטלטל בו למה אומר רשי למד במסכת השבס כדי שיהיה לזה דין רשו ורבים צריך להיות צרתי או פלטי מפולש משני הצדדים וכאן זה סגור מצד אחד וצריך שיהיה רוחב של תזהמו המבוי הוא יותר צר מזה ממילא ה רשו היחיד אבל כיוון שהוא דומה לרוס ורבים כי רבים מלכים בו כל אנשי החצרות שבמו מאלכים בו לכן כדי שלא יבואו לטעות ולטל ל גם ברש שובים הצריכו חזל לעשות הקר רשי אומר שזה מדין הקר נראה בגימור עוד דרך מה ההכר שעושים אחד מהשניים או לכי לכי הכוונה שלוקחים מקל דק או כל דבר כמו שנראה בהמשך בגובה של עורות פוחים ושמים זאת בצד הפתוח איפה שה בובו פתוח לא שו סרבים התקנה השנייה היא קוירו שמים קוירו מלמעלה על הפתח של המבוי אומרת המשנה מבוי שגבו למלו מ מאמו זאת אומרת קורת המבוי שמונחת ותר גבוה מ-1 אמו ימת ישפיל אותה כדי שהא תהיה בתוך 20 אמו למה נראה בגימורי רבי יהודה אמר אינו צורך עוד הלכה רחב מומת והלכה זו בין בקו ובין בלחי כדי שובו יותר בלו קו צריך שיהיה ברוחב עד 10 אמוס עד 10 אמוס יש לו שם פתח יותר רחב מעמוס זה כבר פרצה אז מה עושים ימעט אומר רשי ישים קנים כדי למעט את רוחב הפתח אבל זה הקול שהוא שם או לחי או קור אבל אם הוא עושה צורס פסח מה זה צורס פסח ששמים לחי מכאן ולחים מכאן וקרו קונה על גביהן או אפילו חוט על גביהן כמו שעושים היום סביב הרים בעירון ושים שני קנים עם חוט זה כבר צורה של פתח ם יש לו צור פס אף על פי שהוא רחב מ אמוס אין צרך למת כי יש לזה שם פתח ולא שם פרצ גע שיש כאן צורה של פתח של שתי מזוזות ומשקוף מעליהם אומרת הגמור נסום למדנו במסכת סוקה סוקו ש גבו למעלה ממו הסכך יותר גבוה מ ממו פסול ורב יהודו מחשיר עכשיו כך משנתנו והמשנה בסוק דומות ותס אומרים יותר מכך תסס אומרים למה באמת המשנה שנו מתחילה מו שגב למעלה מימת קודם שילמד אותנו את הדינים של מבוי ששמים לכי אוקירו ואחר כך יאמר יניח ר4 ימת אלו מ התנה רצה להתחיל באותו לושן שמתחילה המשנה במסכת הסוקה ממי הגמור שואלת התחלת באו לש אבל שינית מהשג סו לא כתוב יתג כתוב מה הוא יעשה תסס מסביר רשי בס ש כמו שזל דורשים שם למ עד הוא יודע שהוא תחת הסכך יותר מ הוא לא שם לב לסכך הוא לא יודע אין כאן למן ידו סיכם כיוון שכבר ממץ משה רבנו ניתנה ההלכה הזו החכמים אומרים אם לא עשית כך פסו לו יכלו לומר ימת אבל אמרו פסו לו מה שאם כן כאן כל ההלכה של מובו עדיין לא התחיל ללמד אותך איסקי מובו רוסוב איך הוא יכול לומר לך פסולו מה פסוו כאן לראשונה אנחנו לומדים שיש של קוו שהיא מתירה בטט במבו והקו צריכה להיות בתוך אמו לא למר לו ממו אז לא שייך לומר פסולו כתוב מה הוא צריך לעשות ית נ גם בדס יותר טוב לכתוב אתת הקונה ולכן בסוק גם הה צריך לכתוב ת כמו שכאן כותב ימת אלו שם הרי במשנה יש שמה ארבע הלכות ביחד כתוב שם למלה ממוש ממל שמה יש כמה הלכות הלכות מרובות פס פסוו כתוב ו משם תלמיד דרך קצור אמר דרך קצרה פסוו אם הוא יכתוב תקנה צריך לכתוב ארבע תקנות ג לממו ימת אין לו ש יעשה לו דופן אי גב ור פכים גביע אותה שמוצו יוסיף כך לכן הוא כתב פסול מפי שי יש כן רק הלכה אחת תקנת אז למעשה למדנו במשנה מלקס בקורת מובו שגבו למו מה המקור אומר רב יהוד מרחמים לא למדו אלא מפסו של היכול שהיה בביס ה מקדוש היה קודש הקדושים ולפניו היה היכל שם יש את המנו השולחן מזבח הטוס ולפניו היה אולם חחים דורשים את הגודל של פתח מפי ור ודד שלם שהיה לפני הכ ו של גמו ורוכבו 10 אמוס ושללם גוב ארמו ורוכבו אמוס ושניה רב יוד וחמ מק דורו כתוב בק שלמים ושח פסח אול מוד הפסח הולמ צריך להות פתוח בשעה ששוחטים את השלמים דש אכ לחוד דושס אולם לחוד את האבודה שצריך לעשות ביכל צריך לעשות דווקא ביכל ולא באולם שלפניו ממילא פסח אויל מוד אול מוד שהיה במשקו השקון לא היה אולם היה רק אויל מויד כסיב פסח אול מוד היכל כסיב וזה הטר קוראת פסח אול מויד כנגדו הה במקדש היה את ההיכל וד הגמור יותר ממילא בזה אתה מוצא שהר קוראת לזה פסח זאת אומרת שפסח זה ברוח של 10מ בגובה של 20 אמו יותר מזה לא קרו פתח ורב יוד סבר חסי כל מה שצריך לעשות בכ אפשר ם לעשות בול ממי סי פסח מוד הרס כי גגם זה יש לזה קדושה של אול מוד ושם היה גבוה ארבים ורח אז רואים שגם בגוב ארבים יש לזה שם פתח ד חוד וחרב ו יש לו פסוק שגם פתח האולם נקרא פתח כסבל פסח מביס ורבו מה הונים על זה פסח אום רש פסח אובס הביס הפסח ולם הכוונה להיכל שואלת הגמור יס הפסוק פסח אלוד כתוב במשכון שם לא היה לולם הפסח הכל היה גבוה זה הה הגובה של השו אין לך מקור לפתח שר גבוה מגמ מקדש קדש קדוש נקרא משון שמואל של ש שממ שמ ש הרח אשכון מקדוש דיקר משון ומשכון דיקר מקדוש ממילא כי אם לא איה לך מקוש בס מקדוש צריך לשחוט את השלמים דווקא כשפתח של הו פתוחים אם לאזה פסול ממילא אז גם מה שכתוב פסח אול מויד עולה על המקדש אתה רואה שגם בגובה של 10 אמו יש לזה דין של פתח מברר את הגמור בי שלמ מקדוש דקר משקו כסיב ונושעתי משקו בחכם הפסוק הזה נאמר בחומש ויקרו שכל החומש הזה נאמר אחרי בניית המישכון הפסוק הראשון שחוש ויק וידבר השם אלוב מול מויד אז מה הקדוש ברוך הוא אומר ונסעתי משקו בחכם המשכון כבר בנוי אלו מי ומבטיח להם על הביס מקדוש אז רואים שביס מקדוש גם נקרא משכון אלו משכון דקרא מקדוש מנוון ובאמת זה לא שייך לעניינינו לעניינינו היינו צריכים רק לדעת שהמקדש נקרא מקון אבל דרך אג הגמורה כבר ביארה גם את זה שמישו נקרא מקדוש ויש לזה את כל ההלכות תסס מסביר מה נקמ ש מקדוש אקרו משכון אי כסיב בשעה שנסו את המשכון במדבור ונוסו האוסים נוסה המקדש והקימו סמשקו עד בוו ס מקדוש רואים שהמשק נקרא מקדוש לא הוא באור קסיב זה היה מסו של בני הוא היה יותר מקודש משאר המסו קראו מקדוש אי אתה רואה שם מקון נקרא מקדוש אלו מאוכל כתוב מקדש ושכנתי בחם זה כתוב בשעת הציווי לבנות את המשכון [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: