העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סז עמוד ב

עכשיו רב שימן אמר שתום ממס זהב יותר חמור ממנו מצר יותר חמור משניהם הגימור עכשיו הולכת להסביר זאת מה חומר דזב מתוממס שכן טומ יוצוב מגופה כמו שאמרנו זהב הוא מקור הטומ שאם כן תוממס רק נגע בטומ דרבה תומס חומר שכן הזוה שלישי ושבי צריך לקבל הזוה ממי חטוס אז ממילא אולי תומסתור חמור אם היה כתוב תוממס לא הייתי יודע שזהב משתלח אונה גמור מקרו טומה וכול טומה כתוב וישכו מן המחנה וכולל תומפש אכול בעל הרבות טמאים שדומים לטומס מס טומס מגה כמס שנגו בו והוא נטמע זה טוממס כרגע רביסטומרץ טומבי עכשיו ברגע שכתוב חול טומאה אז כבר כתוב בפסוק כאן שטומ שרץ משתלח ממילא זהב מיותר וזהב חומו מתומש ארץ ומי חומרי כדאמורון שזהב טו מיועצ מגוף הם השאן כשרץ עד שואל את הגמורה שרץ חומ שכימתמה באוינס אדם שנפל עליו שרץ באוינס הוא טמא מה שאין כן זב אם יצא ממנו זיב על ידי אוינס כתוב מבסורי ולא מחמס אונסו אם זה נגרם מחמת שהוא אכל יותר מדי, שתה יותר מדי או דברים כאלה הוא לא נטמע ממילא לתו משרץ יש חומרי יותר מהשזב אונה גמור אמרה כי הי גבנה זב נמתי מתמבנס טומזיוה כתוב בתיר שורה שתי ראיות של זיוה אז הוא טומאה זב אם הורה שלוש ראי הוא גם צריך להביא קורבן ושם כתוב מי בסורוי ולא ימחמס אונסו מה הדין שאדם רואה רק פעם אחת ריח אחת של זיוה למעשה זיבה וקרי זה שתי דברים כמו שרשם מביא זוב דלם ביצה מוזרס שירזר דומלם ביצו שאינו מוזרס אם הוא רואה ראייה אחת אז אומר רבונה שהוקש כתוב זו היסטורס הזהב שטצה ממנו שיר וזרע הוקש ראייה אחת של זיו הוקשה לראייה של שיר והזרע וממילא הוא טמא כמו בלקרי הוא טמא יום אחד קר גם זוב שראה ראייה אחת שזווה הוא טמא יום אחד הוא טובל ובלילה הוא טהור אם הוא רואה שתייריס זה כבר פרשזי שהוא טמא שבע סיומים ממילא כשאני מדבר על טומ של זב בדומה לטומ שרץ אדם שנגע בשרץ טמא יום אחד זו להיות טמא יום אחד הוא לא צריך לראות דווקא שלו מאוינס כי בהטומה הזו של זי ושרייה אחת זה למדים אמרנו מבלקרי בל קרי אין בו את הדין אין פה את הפסוק מפסורוי שלא באוינס גם אם הוא ראה באוינס הוא טמא ממילא כדי רבונה דומרבונה ראייה ראשון שזה מטמו באוינס ממילא זהב שראה ראיה אחת אין לו שום כולה כלפי תומש ארץ ויש לו חומרי כלפי תומש ארץ כי הוא טומ יוצא מגופו השני כתומש ארץ זה טומ שאין יוצא מגופוים אז ברגע שכתוב שכול טומ שטומס שרץ צריכה שילוח מן המחנה ודאי שטומזיוה צריך שולח מן המחנה ממילא זהב מיותר שואלת הגמורה מה עוד אמר רב שימן שאחרי שכתוב זהב אני יודע שזהב יש לו מחנה אחרת למה צריך להיות כתוב מצוירו מצור ה יותר חמור מזו מה היא חומר דמצוירו מזו שכנתו פרי הוא צריך לגדל את צערותיו ופרימה צריך לקרוא את בגדיו ואוסו בטש משמיתו רש"י מביא כמו שכתוב ויושם מחוץ לאולו ואין אושתי למישה רש"י מביא ששמח לויקס האם מדובר דווקא מי סופרוי או כל שקמי חלוטו קופונים יהיה זמן מסוים שלכולעלמה מצוירו אוסו בתשמיתו מה שאין כן זהב לא תאום פרי פרימה ומותר בתשמיתו ממילא מצוירו יותר חמור אז אם כתוב שזהב צריך שילוח מצוירו מיותר בהכרח שזה בא ללמד אותנו שמצוירו צריך להשתלח ממכנ נוסף שואלת הגמורה אדרבי זהב חומור שכן מתמ משכב ומישב כידוע זהב יושב על כיסא שוכב על מיטה אפילו 10 מצויזו על גב זו כולם טמאים אב הטומה כמו הזהב עצמו ואדם שנוהגע אחר כך במשכובי של הזהב טמא הוא ובגדיו יש לו חומרי גדולה שאין במצוירו במצוירו גם כתוב שהוא עושה משקבומושב אומר רשי המשקב מושב שמצוירו טמאים רק טומסרישן לטמלמשקין לא לטמא עוד וכילים הוא מתמי חרס בעסת אם הוא הסיט כלי אפילו שהוא לא נגע בו הוא גרם שהכלי יזוז הוא טמ אפילו כלי חרשמקבל טומר רק מבפנים בכל זאת בעסד של זהב הוא נתמע אם כך לזהב יש חומרס כלפי מצירו אונה גימורי אומר קרו כתוב בפרשה של השילוח זו וכל זב מה וכל בא לרבות טומה שדומה לזיוה לרבז בעל קרי ומצוירו חומו בבלקרי ממילא אחרי שכתוב וכל זהב שבלקרי משתלח מצוירו מיותר שואלת הגיבור מה חומרה של מצירו קלפי בלקרי כדאמורון שמצוירו טפרי מבוס בתש משמית ש ככרי אדרבה בעל קרי חומ שכמטמא במשהו משהו שיוצא ממנו הוא כבר טמא מה שאם כן צורס צריך שיהיה ב לפחות שיעור של גריס אז יש חומרי לבקרי כלפי מצויר אונה הגמורה רב שימן שהוא סובל קרבנוסן תני רבנו משום רבי ישמעל זב צורך כחסימספהמו הוא דורש מזה שכתוב ואכת בסורי אס בסורוי צריך שיהיה כל העמו של הפה מלא וזה אומר הטיספס בשבס זה כגריס ואולי יותר מגריס ולא יהודו לחחומים לרב נוסן ויסק בעל קרי לזב שגם בעל קרי צריך ככה שמספיעמו ממילא נמצא שאין לבקרי שום חומרי על כלפי מצוירו ומצד שיני למצוירו יש חומרי כלפי בעל קרי שקין טום פרי או פרי סוס בתשמיטו ממילא אם כתוב שזהב וכל זהב לרבות בלקרי צריך שילוח למה צריך להיות כתוב מצוירו בהחרי הזב ללמד אותנו מחנה שליש שמצרו אסור לו גם להיכנס למחנה ישראל שואלת הגימור למס בפסוק כתוב וישאלכו מן המחנה כל צרוע וכל זהב וכל טומלו נפש אז מכל זהב דרשנו כל לרבות בעל קרי מכל טומל נפש דרשנו שר טומס מגה וכל צורה לא מולימה וכל בא לרבות אונה הגמורי אדכסיב כל זהב וגם חול תומנפש כסיב נמה מכל צרוע שואלת עכשיו הגימורה ורבי יהודה שפיר כומר רב שימן הרי רב שימן טוען נכון מהפסוק הזה עצמו אני יכול ללמוד שמצירו צריך להשתלח מחוץ לשלוש מחנוס אז למה רבי יהודה צריך ללמוד זאת מבוד יישה מחוץ למחנשובוי למה לא לומד כמו רב שימן או נהג מורה ההוא מבוא אלי הוא טוען מה רב שימן דורש הוא טוען למה צריך להיות כתוב כל צורה וכל זה וכל תונפש שיהיה כתוב הקל מביניהם וקל וחו על החמורים אלו מה איזה בעל למד שכל אחד יש לו מחנה אחרת הוא טן לו זה שהפוסיק צרך לפרט את שלושתם זה בא ללמד אותי לכדתניה רב ליזור כמו שלמדנו בעמד גם כשפסח הבטומה אבל זבנו מצירוען הם אסור להם להקריב כי כתוב לא נפש דווקא איש איש כה טומ לא נפש ובזה דורשים שטומאות רביציבו דווקא לא נפש לא שער טומס אומר רב לזר יוכל דוחקו זבין ומצרין ונכנסו לעזור בפסח בו בטומ אדם טמא נכנס לעזור חייב קורס יוכו שגם בכזה מצב יהיו חייו תלמוד לאמר ושלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל תום מלו נפש ה מספיק להיות כתוב כל תומפש כל שכן צורה וזו אלא זה בא ללמד אותנו ושושת מי מיסים משתעלכין זאת אומרת באופן נורמלי באופן רגיל זהבנו בצורי משתלכין ואם הם נכנסו חייבים קורס איןמ מיס משתלכין מתי זה בקורפסחבו בטומ אין זרבנו מצורים משתלכים עכשיו לומר שלכתחילה מותר להם להיכנס לא יכול להיות כר דרשנו מלא נפש שדווקא טומס נפש טומס מסוות בציבור מה שר טומס אבל על כל פונים זה הנידורש כאן שאינו משתלכים לסחף קורס שאם זהב ומצור נכנסו לעזור בשעה שפסח בו בטומא הם לא חייבים קורס ממילא טוען רבי יהודה זה בא הפסוק ללמד אז אין לנו מכאן מקור שמצוירו צריך צריך להשתלחו לשמנס אז זה צריך ללמוד מבודש מחוץ למחנשוב וממילא נשאר שהלב הזה הוא לא ניתק לעש עד כאן דף סז ‏an
לצפיה בתכנים נוספים: