העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סא עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סא עמוד א

פסוחים דף סא השיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם שורה ראשונה מהשורות הרחבות היא בו להו בשיעור הקודם הזכרנו פסח ששחט אותו שלא יהי בזמנוי ביג ניסן הלך אדם ושחט את קורבן בפסח אז אם הוא שחט אותו בסתם או מפורש של לשם פסח הוא פסול פסח בשעס לששון הפסול אבל אם הוא שחט אותו שלא י לשמוע שחט אותו לשם שלומים הקורבן כשר היא בואילו מסתפק את הגמורה פסח ששוכתו בששונו בשינוי ביילים הוא שחט אותו במקום לשם ראובן שועה בעלים לשם שמעון אבל הוא לא חשב מחשב פסול לעניין לשמוי הוא לא חשב לשם שלומים מהו שינוי בלילים כשינוי קודש דומה ומכשירלי אוי לוי ומה הצד שזה יחשיר אומר רב פופה אמר לשמקמרובה אני רציתי לפשוט את הויל ושינו קודש פסלי בזמנו שינוי קודש פוסל בזמנו שינוי קודש הכוונה שלא לשמוי הוא שחט אותו בזמנו בידניסן במקום לשם פסח לשם שלומים הקורבן פסול כמו שלמדנו ושינוי בילים פוסל בזמנוי גם שינוי בילים פוסל בפסח בזמנוי לגמרי כמו שאמרנו אדם ששוחט את הקורם פסח שלשם בעלים אחרים זה פסול וכן אומר רש"י בחטוס ובשאר זבוכים אז זה מונע מלעלות לשם חוביבו ממילא מה השינוי כוידש שפוסל בזמנוי מכשירו לשלו בזמנוי ככה הגרסה הנכונה אפשינוי באלים שפוס בזמנוי מכשירו לשלי בזמנוי זאת אומרת הגמורה מבינה שהסיבה שאם הוא שחט אותו שלא לשמוי לפני פסח ביג ניס למשל זה גורם להכשיר את הקורבן היינו המחשבת פסול היא גורמת להכשיר שלו בזמנוי אז מה למחשב פסול של שינוי קוידש למחשבת פסול של שינוי ביילים כך טען רב פופה לפני רובה ואומר לי אומר רב פופה שרובה טען לי לאי אם אומרת בשינוי קוידש שינוי קוידש הוא פסול חמור ולכן לכן הוא מכשיר שלאי בזמנוי מה החומרה שיש לו יש לו ארבע חומרות יותר משינוי ביילים שכן פסולו בגופו המחשבה היא על גוף הקורבן במקום פסח שלומים זה לא מחשבה חיצונית על הבעלים וישנו בארבע אבוידס פסול שינוי קוידש פוסל בין בשחיטה בין בקבולה בין באילו חסדם בין בזריקסדם וישנוי לאחר ביסה אדם שהקדיש קורבן ומת היורש צריך להקריב אותו אם שחטו אותו שלא לשמוי הוא לא עלה לשם חוביבו אומר רש"י ואחריס הקורב מוותו לנכסה המס וצריך להביא מהירושה שהוא השאיר קורבן אחר וישנוי בציבו כביוחיד גם בקורב ציבור אם שחטו אותו שלא יהיה לשמוי הוא פסול מה הכוונה פסול כמו שהזכרנו בשיעור הקודם שאם זה חטו זה פסול לגמרי אם זה קורבן אחר אז אז הבשם חו טמר בשינוי בילים דין פסולי בגופו זה פסול חיצוני על הבעלים הוא חשב ואינוי בארבע אבוידס כאן רש"י מעריך מביא בגימור אזבוכים שינוי ביילים שייך רק בזריקה בכל הקורבנות חוץ מפסח זאת אומרת אם אדם שחט קורבן של ראובן לשם שימן זה לא פוסל את הקורבן כי עיקר הכפורת לא היה בזריקה לכן אם הוא זרק קורבן של רובן לשם שמן הקורבן פסול כמו כן אם הוא שחט או קיבל את אדם או הוליך את הדם והוא חשב על מנת לזרוק שלא יהיו לשעים באולוב זה גם פסול אבל המחשוב בשחיטה עצמה או בכבול לעצמה או בהלילוך עצמה שלא לשם בולו ולא פוסלת רק בפסח שעיקר המטרה של קור פסח זה הכילסביים משונה משאר הקורבנות שעיקר המטרה זה הכפורה שהיא חלה בזריקה ולכן גם בשחיט וכמו חמש מוסיף מראשו בדעס רשי גם כן פוסלת מחשבס שינוי בינים אבל הגמורה פורכת שינוי בינים שיש ל כולה לגבי שינוי השם של שם הקורבן מזה שבשר קורבנות חוץ מפסח הפסול של שינוי ביילים שייך רק בזריקה ואינוי לאחר מיסה כשאדם מת שם בעליו ירד מהקורבן הוא כבר מת. ממילא כשהיורש מקריב אותו אם שינו אותו שלא לשם בולוב הקורבן כשר ואינוי בציבור כביוחיד בקום ציבור לא שייך פסול ששינוי ביילים כי מי הבעלים של הקורבן כל ישראל אמר שייך שהוא שינה מה תאמר הוא שינה הוא חשב לשם גויים מביא רעש עם הגמור לאלון ששינו ביילים שייך רק משנה לשם מי שדומה לבעולוב שהוא מתכפר כמו בקורבן כזה מה שאין כן בגויים ממילא שינוי קודש שיש לו ארבע חומרס יותר משינוי ביילים ולכן הוא מכשיר את הפסח בשימוסשונו מה שאין כן שינוי בינים מוסיפה הגימורה וחוזרת בה במקצת ואף על גב דתרתה שתיים מתוך הארבעה עליו דוקה כמו שהגמור טבא אבל טרתם יהיה דווקא מסבירה הגמור למה שתיים מהחומרס אינם בדווקא מה הייתה החומרה הראשונה ששינוי הקודש זה פסולו בגופש דפסול בגופו דפסול מחשוב בהלמי זה לא פסול בקורבן עצמו זה רק במחשבה שינוי קודשנפסול במחשב בעלמי הגמרא חוזרת עכשיו שלא משנה אם הוא חושב על עצם הקורבן או חושב על הבילים של הקורבן שניהם זה שינוי חיצוני ולכן זו פסול חיצוני ולכן זו לא פירחם ותור אות פיר חלב ודווקא היא אומר שינוי בילים אינו לאחר מיסה בשונה משינוי קידה שיש להחמיסה זה גם פרכה שאפשר לפרוך אותה ולרב פירס ברידרמדומר יהיה שינוי בלילים לאחמיסה כ הוא סובר ששם היוירש אולוב משכתו לשם בלילים אחרים צריך היוירש להביא קורבן אחר מהק למימר אבל טרת מדף כנינו אבל עדיין נשארו שתי חומרס אחד ששינוי קוידש בארב אבוידס והשני שיש בציבוק ביוכיד אלו מרובה פסח ששכת בשונו בשינו בלים והוא לא שינה את שמו נסה כמי שאין לו בלים בזמן פוסל כמו קורבן פסיד ניסן ששחטו אותו שלא ילשם באולוב הוא פסול קר גם בשמוסשון הוא פסול כדי שהקורבן פסח בשמוס לשון יהיה כשר זה דווקא אם עשו בו שינוי הקודש שחטו אותו למשל לשם שלומים אומרת המשנה הזכרנו את המש משנה בדף הקודם שוחטו את קורבן הפסח שלאכלוב ושחט אותו לשם אלו שאינם יכולים לאכול כזית מהפסח ושלא ילמנויוב שחט אותו לשם חבורה אחרת לעריים שאינם יכולים לאכול קורם פסח כל אור ליוחלב ולטמאים שאסורים באכילת קורם פסח פוסול אבל אם הוא חשב לאוויכלוב ושלא לאכלוב הוא חשב גם לאלה שיכולים לאכול וגם לאלה שאינם יכולים לאכול למנויו ושלא ילמנויוב למולים ולעריים לטמאים ולתהוירים כושר בכל האופנים האלו כיוון שהוא חשב גם על כאלו שכשרים לאכילה מקצס כאלו שאינם יכולים לאכול לא פוסלת מחשוב כזו הגמורת תבאר את המקור אומרת המשנה עוד הלכה שוכת את קורבן הפסח קודם חצפוס משום שנאמר בינו ארבעים קודם חצו זה לפני זמנו אבל אפילו שלמד למדנו בתחילת הפרק שזמן הקרבת הפסח זה אחרי תומת שבין ארבעים כפי שדרשנו מזה שכתוב גם בערב וגם בן ארבעים אבל הכלל הוא בקודשים שכל דבר שנכתב רק פעם אחת הוא רק למיץ ולכתחילה זה לאיכובה דווקא אם הוא נכפל ונשנה אז זה לאיכובה ממילא בדיעבד שוכת קודם לתומד קושרו אבל לכתחילה עדיין רוצים שלפחות הזריקה של הקורם פסח יהיה אחרי התומיד לכן אם עדיין לפני הזריקה של הפסח הוא או בלבד ד שיהיה אחר ממרז בדומי נותנים לאחד שיערב את אדם כדי שלא יקרוש עד שיזורק מדבח כך ימשיכו באבוידס הפסח אבל ואם ניזר קורבן הפסח גם לפני התומיד כושר בדיבת זה קשה אומרת הגמורתון הרבון כיצד שלאי לא יחלוב לשום חוילה הוא חשב בשחיטה שהוא שוחט זאת לשום חוילה או לשום זוכן שאינם מסוגלים לאכול כזית מבוסר הפסח כיצד שלא למנוב נמנו חבורז ושוכתו לשם חבור החרס מנועמ שמחשוב כזו פוסדת רבונו כתוב בפסוק ואם אם מיסה אין לו מספיק בני בית שגמרו כל קורבן פסח ולא כחו שכבי במכסס נפוש איש לפתוח במכס מכסס זה לשון מנוי מלמד שפסח נשחט אלו למנוב צריך להימנות על הפסח לפני השחיטה יוכל שוכ שלא ילמנוב יקו על המצווה וכוס כמו שאמרנו זה לא נשנה זה כן נשנה תלמוד לאמר במכסס תחוס בסיום הפסוק הכוסוב שונולוב לעקב זה מעקב וממילא אומר רש"י בעומד ביז כתוב החקר ושוחטו אויסוי שהשחיטה צריכה להיות לשם מכסס בתוך הויסו השחיטה לא הייתה לשמום הקורבן פסול רבי יומה הפסול שימוש אחת שלא לשי מנויוב מוזכר כבר בפסוק הזה זה עצמו לא שונסורסיו מה שכתוב תור חויסי זה מתפרש בארמית סורית זה ניב ארמי שהיה בסוריה כמו שרש אומר וזה בארמית סורית תחוס זה לשון שחיטה קודם שם על החבר אוי טו לזה זאת אומרת שבשעת השחיטה צריך להתכוון למנויו שהם במכס אומרת הגמור אשכחון שלאמנויוב שלאמנויוב כמו שהזכרנו כאן כתוב שזה פה פוסל את הקורבן שלאי לאויכלוב מנוללון אומר קרו כתוב בהמשך איש לפי אוכליתוכש אויכלים למנויים אומר רש"י הראוי לאכול וכמו במנוים אם הוא שחט שלא למנוב זה פסול אז גם שלא י לאוויך לו משחת לשמום זה פסול ומה הכוונה ראוי לאכול פרט לחולה ולזוקן שאינם יכולים לאכול כזיס ופרט לאורל שאסור ופרט לטומק כמו שנראה אפילו הם מנועים בכל זאת הקורבן פסול.
לצפיה בתכנים נוספים: