העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף נז עמוד א
העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף נז עמוד א
סוחים דף נז השיעור מתחיל בעזרת השם 10 שורות אחרונות של הדף הקודם בנקודותיים למדנו במשנה אנשיך ונונים פלמניחו פל הענים גם בירקות שואלת הגמורה ולסלו לאן שיריכוי אין להם הם לא סוברים את המשנה עודתנן כלל אומרו בפ כלשהו הוא אויכל הוא ראוי למאכל ונשמר שומרים אותו לא מפקירים אותו וגידו לו מן האורץ ולכיטוס ככהס לוקטים את הכל בבת אחת ומכניס לקיום מכניסים אותו לאוצר חי בפה כלשהו אויכל פרט לספי סטיס וקויצו הספיכים של הצמחים האלה משתמשים בהם לצבע לאכילה אלה שזורעים אותם האדם עצמו זורע זה כן ראוי לאכילה אבל הספיחים שנופלים עצמם הם לא ראויים אז זה לא אוכל זה פטור מפייה ונשמע פרט להפקר וגידו למנו האורץ פרט לקמהין ופטריויס שהם יונקים מהאוויר ולא מהארץ ולקיטוסן ככה הספרט לתאינים תאנים הם לא מתבשלות כולם בבת אחת כל ימות הקיץ לאט לאט חלק מהתאנים מתבשלות אחר כך עוד קצת וכל פעם לוקטים קצת הם בזה חיוב של פיה הוא מכניס לקיום פרט לירק שהוא לא נשמר מדי הרבה זמן הוא מתקלקל אז מה עד שהריכו לא סברו את המשנה הזו אומר רבי יהודי אומר רב אוכה בראשי לפוסקינלא לא בכל הירקות הם מניחו פה רק בראשי לפתות ומכניס לקיום על ידי דבורה אחר כו מפליגה רש"י מסביר האמהות השורשים של הלפטות אותם מכניסים לאויצו העלים בעצמם הם לא נשמרים לאורך זמן אבל כשמכניסים את הראשים את השורשים מכניסים איתם גם את העלים בזה הם נחלקו מר סובר אן שריחו סברו מכניס לקיום על ידי דבור אחרון שמי קיום וממילא גם העלים חייבים בפה אומר סבבה חכם מסברים לא ישמי קיום ולכן העלים של הלפת פטורים מפה רבינו חנן מסביר אחרת שהוכוח היה לעניין הראשים לא לעניין העלים ראשי לפתות אפשר להכניס אותם לקיום על ידי שכובשים אותם בחומץ בכל דברים וזה הם נחלקו האם מכניסו לקיום על ידי דבר אחר על ידי כבישה נחשב לנכניסו לקיום או לא תונו רבונו בראשונו לפני שמיכו בידם חכומים אז שריכו אנופ ללפ ולקרוב אומר רש"י ללפת לעלים באמהות לכולם צריך להניח פה אבל הם הניחו גם לעלים כיוון שמכניס לקיים על ידי דברכה רבי יויס אומר אף לכפלות גם מין ירקות ידר ביסה אחרת למדנו אויונו ניפ לפס ולכפלות רב שמעון אומר אף לכרוב לכאורה נמת לוסתו אבו יש לנו כאן שלוש שיטות יש לנו את שיטת תנקמה של רבי יוסי שנתנו ללפת ולקרוב תנקמה דרב שימן ללפת ולכפלות ויש לנו שיטה שלישית רבי יצ ורב שימן שהם אומרים לשלושת הדברים ללפס ולכרוב וגם לכאפלות אומרת הגמור אלוי תראיתנוב יש כאן רק שתי שיטות ותנקם דרב שימן היינו רבי יוסי ותנקם דרב יוסי היינו רב שימן ומי אף הקמיסה זאת אומרת כך רבי יוסי ורב שמ שאומרים אף הם מוסיפים רק על הדבר הראשון של תנקמה לכן תנקמה אומר כך תנקמה של רבי יוסי נויס ניפה ללפס ולקרוב אומר לו רבי יוסי לקרוב לא רק ללפת ואף לכפלות זאת אומרת ללפת ולכפלות הבריסה השנייה ללפת ולכפלות אומר תנקמה זה רבי יויסי מה רב שמון אומר הוא אומר התנקמה שלו לא לקפלות לא על הראשון לפס אף לקרוב אז מה הוא אומר לפד וכרוב זה תנקמה של רבי יסי אז יש לנו כאן רק שתי שיטות תונו רבונון בן בויון בנו של האיש שקראו לו בהיון נוסן פאלי ירק ובו אוביו ומוצון לענים שטעוני ירק שהם הם לקחו מהפיף ואומה דם על פסח הגינה אומר להם אמר להם בוהיון בוני השליחו מעליכם ואני נוש לכם כפליים במעוסור שכבר הסרתי אותו לא מפני שאין ניצור במה שלקחתם אלא מפני שאומרו חכום אינו סניים פ לירק אומר רשי שום דמפק לממיסו אומר המרשו צריך להסביר כמו שרשי אומר במשנה שפאה פטורה ממיסר כמו שרשי מביא כאן ולמעשה זה לא פה כי זה לא מחוייב בפה ירוקס עכשיו אתם לוקחים את זה אתם לא מעסרים את זה העניים לא יאסרו את זה הם יכלו טבל לכן הוא אמר להם תניחו את זה אני אתן לכם כפליים במאוסר טוייסס מקשים כאן קושיה עצומה נכון שזה לא פה אבל הוא מפכיר את זה הוא כן רוצה לתת את זה פיה גם אפקר פטור ממיסו אוני תוספס זה הולך כשטס ביסילל שכל הפקר שהוא רק לעניים ולא לכל העולם לא לעשירים אינו י כיוון שהוא עשה זאת לפיה אז זה הפקר רק לענינים אז מצד אפקר זה לא פתור ממיזר רק אם זה באמת פה פה פטור ממיסו ולכן הוא לא רצה להכשיל אותם בול אז אמר תניחו את זה לתן לכם אחרים שואלת הגמורה לא מולי לממרלהו לא מפני שאי ליצורו הרי אם הם רואים שהוא אומר להם ניתן לכם כפול ודאי שאין אינו צרה אונה גמור כאדלמרו דחו קומתחלון אם הוא אמר להם סתם תניחו את זה אני אתן לכם כפול באחר לא יאמינו לו יאמרו הוא סתם רוצה לרמות אותנו רוצה שנשאיר את זה אינו צרה לכן הוא הסביר להם יש לי אינטרס ס תבינו אותי אני רוצה לתת לכם אחר כי בזה יש מכשול שאתם לא תעסרו את זה כי תחשבו שזה פה לכן האמינו לו תו רבנו בורשינו אוימניחין אוירוס בלישקס ביספרו כל האורות של הקודשי קודשים הם שייכים לכויהנים של אותו יום של הביסא אב של אותו יום כל משמר הוא תחלק לשישה בתי אביו יום ראשון בסו אחד יום שני בעשו אחד אוירוסקוצ'ים קלים שייכים לבידים אורס קוצ קודשים שייכים לקוינים שהקריבו את הקובנס אז הכניחו את הארות בלישקס בספרו לערב גמרו אומח לאן שבסת תחלקו בזה ויו בעליזר קינים נו מזר הם לקחו את הכל לעצמם הזכינו שםכלסון מערב שבס לערב שבס דס כולו משמורס תגיע כל המשמור שכל השבוע אז הבזרו לא יכלו לקחת יותר ושקלומד דודה אבל ועדיין אוגדו לכהונה אה חשובים נו למויסון מזרו וכל האנשים שמשפחדומם עומדו בילים החליטו כל המשמור של הקהונה אמרו מעטה והילך כל האורות של הקודשי קודשים והקדישם לשמיים איקדש אומרו הצטבר הצטברו הרבה אורות הגזבורים מכרו את זה וקנו עם זה זהב לא יהיהו יומימוותים עד שחיפו חולקו בתבלו אויס של זוב שאין אמו ריבועים של אמו כאיבדין זוב ולא רגל בכל חג אוי מקפלים אוסום היו מקלפים את זה מהקירות את הטבלאות האלו ומעניחנו סום על גב מה ברבייס על אחת המדרגות שהיה ברבייס כדי שיל רגולים רואים שמלחתום של הקיין נוה ואין בו דלם אין בזה פגם תראו איזה יופי אנחנו הקדשנו את האורות ועצא מזה כזה יופי לבס מקדוש טונה בגלל ההמשך הזה הביאו כאן את הבריסה הראשונה גם אבו שולא למדנו בדף הקודם שאנריחוי האבות שלהם הקדישו את הקורות שלה שהיא כמו את הגזעים והם סברו שמה שצומח הם בזה מעילה למה האבות שלהם הקדישו את הקוירוס קיר שש כמו קורות הכוונה לגזים בליזרוס גנבים יהודים למוס בזריה עומדו בנים והקדישו לשמיים עליהם על כל אלה על בעלי זריה שהזכרנו ועל כיוצה בהם עוד מעט נראה אומר רבו שול בן בוטניס משומר רבי יויסה בן חוניין עכשיו הוא מפרט כמה כוינים גדולים שהם עשו צרות ביסין היו כן גדול לא יודעים שהתמנו שלא בצדק הם לא היו צדיקים היו רשעים והתמנו על ידי שהם שיחדו את המלכוס בישיני אוי מבסבייסוס אוילי מהלוסון היו אלימים אוי בסכונין אוי מלכישוסון הם דיברו למלכוס נגד היהודים אוילי בסיס קסרוס אוי מקולמוס היו כותבים אגרות נגד היהודים אוילי מביס שמואל בן פיא זה כבר רק ביבי ביסו הוא עצמה היה צדיק כמו שנראה אבל בני ביתו היו עלימים אוילי מהגרויפון שהם כל מה שפירט תנו הכינים מביסוס וחונין וקסרוס וישמול פיאחי שהם קוינים גדולים ובניהם גזבורים של הקדש וחסניהם אמרקולים אמרקולים זה נוטריקון של אמרקול הוא חותך את כל העניינים הוא מחליט מה יעשו בהקדש ודיין חוטינסום במקלוס הם עשו צרות Так
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







