העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יג עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יג עמוד ב

[מוזיקה] מדמה המשנה וידמר רבי יהודה שתי חלס של טוידו פסולות היו מונחות על גאב ויצטע בו זה היה סימן לכולם כל זמן שהיו שתי חלות כולם ידעו שמותר עדיין לאכול הגיע שעה חמישית ניטלה חלה אחת התחילו טוילים לא ירחלים ולא סורפין ניטלה החלה השנייה זה שעה שישית התחילו כל הוםסופן תונ תנקמד רב יהודה מוירש היה חוזר על דבר תנועים לפני רבי יהודה על גב היצטה בו הצתה בו זה ספסלים שהיו מסמים לר הבית אז הוא אומר שהניחו את זה על גב היצטע בו על מקום של המושב אומי לעצני אונוצורך הי צריך שכל ירושלים תראה את החלות תני תשנה על גג היצטע בו מעל הספסל היה גג כדי להגן על היושבים על הספסל שם שמו את החלות שכולם יראו אותם אומר רך באומר רבי יהודה הרביס זתב כופוליו סתב זה מקום שיש שמה ספסלים היה סביבו כפול היה שורת ספסלים בתוכה עוד שורה של ספסלים תנינה מאורכ רביסתב קופו רבי יהודה אומר הסתבניסניקרס כי זה היה סתו לפני מסתב כפול ספסנים כפולים זה בזה למדנו שניו שמחלוסטו פסולוס וכולו אמ פסולוס איך הם היו פסולוז בדרך כלל נזרו שלא יפסלו אומר חנינה נפסלי כל פעם בידניסן היו בבסמד חלס פסולס למה כי בידניסן אסור להביא כמו שהגמור עכשיו תביאה ולכן הביאו כולם ביג אז היה שמה הרבה האם יותר שמרובוס לפסולס בלינטניה אין מבין טוידו בחג המצס מפני חומץ שבו קורבן טוידו צריך להביא עם הקורבן 40 חלות 10 מ-40 הם חומץ אז אי אפשר להביא טוידו בחג המצס שואל את הגמורפשיטה אומר דברה אוכביא לדסקינן ברור שבפסח הבריסה לא צריכה לבאר לנו שאסור להביא טוידו אלא הבריסה בא לומר לנו שגם בערב פסח לא מביאים טוידו ולכן גם אנחנו לא אומרים מזמור לסוידו בערב פסח למה ביד אסור וכוסובר אין מביאים קודשים לביס הפסול אסור לקצר את הזמן שהתיר נתנה לאכילת קורבן כתה מקצר את הזמן אתה מביא אותו לידי פסול לידי נוש התאירה אמרה שתוידו אפשר לאכול יום ולילה אתה מביא את הטוידו ביד בבוקר אז אתה מקצר את הזמן יוכלו לאכול את החלו סחומץ רק עד סו זמן אכילס חומץ אסור להקריב טוידו ביד ניסן ממילא בכולל מכל האויל רגולים שהיה להם טוידוס מה הם עשו הגיעו יום קודם בשלוסיג ניסן היה הרבה תודה בסדוש ומתוכרס נפס בלינה עכשיו לחק יום ולילה נשאר הגיע דעת בבוקר זה הפסול צריך צריך לשרוף את זה אז השאירו את זה שתי חלות לסימן כדי לשים על גאג סטאבו זו שיטה אחת שהשתי חלוס היו כאלה שנפסלו בלינה ולכן לקחו אותם חלות כשרות לא היו מזלזלים בהם להניח אותם לסימן עד סוף זמן אכילס חומץ הם היו פסולות משום רבי ינא יאמרו כשירוס היו הם לא היו כאלו פסולות שכבר עברו לינה וממש פסולות שחייבות צרייפה רק הם היו כאלה שאין מה לעשות איתם ולמה קור פסולוז שלא הנישחט עליהם הזבח אדם מקדיש את החלו סטוידו יש להם קדוש דומים מתי הם מקבלות קדושס הגוף כששוחטים עליהם את הקורב מטוידו וזורקים את הדם הם מקבלים גדושס הגוף ואז מותר גם לאכול אותם שלא נשחט עלם הזה אסור לאכול אותם אז נכון שהם לא פסולות כדי לשרוף אותם צריך שיעבור עליהם לילה אבל למעשה לא היה מה לעשות איתם אז איתם עשו את הסימן שואל את הגמורה ונישחוט למה באמת לא דאגו ביג ניס לשחוט על הזבח שעובד הזבח הקורבן נאבד שואלת הגמורה וניסה זבחר ונשחות יביאו קורבן אחר וישחטו את זה וכלו תחרטוידו גם אונה גמור דאמר זו טוידו וזו לחמו הוא הקדיש את החלות האלו על הקורבן הזה המסוים ואז כשהקורבן נאבד אין מה לעשות עם החלות האלה הוא כדרבה דומר רבה כשאדם אמר זו תודה וזו לחמו אובד הלחם מי לחם אחר לא צריך להביא גם קורבן אחר אובדו טוידו אין מי טוידו החרס עם הלחמים האלו כי זה העיקר מיתי מלחם גלל טוידו ואין טוידו גלל לחם העיקר הוא הקורבן והלחם הוא התפל כשהעיקר נאבד אי אפשר להשתמש בתפל הזה לקורבן אחר אבל כשהעיקר נמצא והתפל נאבד אפשר להביא תפל אחר וממילא כיוון שהקורבן נאבד אז אי אפשר להקריב את הלחמים האלו עם קורבן אחר אז הם נשארו ואיתם השתמשו שואל את הגמורה אם הקורבן לא נשחט הרי הזכרנו מקודם אז דש עליהם עדיין רק קדוש דומים אין עליהם קדוש הגוף לפני שחיט הסכום אז למה לאבד אותם ונפרקינו אבדו אותם ואם הכסף יביאו אחרי פסח חלס תוידה אחרות או קורבנ טויד אחר ונפקינו לחול הם יצאו לחול כיפדותם יוכלו לאכול אותם אלו לאילום שנשחט עליהם הזבח ונשפחדם ברגע שהייתה שחיטה אז הם כבר קדושים קדוש עשה גוף לבדות אותם כבר אי אפשר אבל לאכול אותם אי אפשר כן נשפחדם ולכן לא היה מה לעשות איתם הם עדיין לא פסולות כי הם לא קיבלו איזה פסול אבל אין מה לעשות איתם מקשה את יוסף רבנו פרץ איך קרה שכל ערב פסח היה כזה מעשה שנשפח אדם ונשארו חלות אז הוא אומר לאו דווקא רבי ינא בא לומר בעיקר שלא צריך לקחת דווקא פסולות אלא גם כאלו גם נחשבות כפסולות כן מה לעשות איתם מביא עוד פירוש כי כיוון שיג ניסן הגיעו הרבה טוידויס אז לא הימולת שאחת שאחת מהקורבנות נשפח אדם אז היו כאלה חלות שנשפחדם אומרת הגמור כמן כרבי זה דווקא כשיטת רבי שבהשחיטה עצמה לפני הזריקה כבר החלס קיבלו קדוש סגוב אי אפשר לבדות אותם דומה הרבי שני דבורים המתירין מעלין זה בלאי זה דבר שתלוי בשתי דברים אז ברגע שהוא קיבל מטרכ אחד זה כבר קיבל את המעלה של הקדוש הגוף גם כאן הלך מתוידות צריכים שחיטס הקורבן וזריקס הדם של הקורבן המספיק באחד מהם כדי לקבל קדושס הגוף דתניה כפס הצרס ושבועס מביאים שני כבוסים עם שתי הלחם שחיטת הכבוסים וזריקתם היא מתירה את שתי הלחם אז כתוב כיבס צרס אין מקצ'מסלחם אלו בשחיטה כיצד שכתון לשמון ושחט את הכבוסים לשם כבסת צרס זה ששל מציבור וזורגדומון לשמון קידש הלחם ואוכלים את השתי הלחם מה תהיה הלכה שוכטון שלי לשמון וזורדומון שלאי לשמון לא יקידש הלחם אפילו שהקורבן עצמו כשר אומר רש"י כי כל הזבוכים שנזבחו שלא י לשמון כשירים אלו שלא יוולב משם חוייבו חוץ מחרטוס ופסח אז עקיבס צרס יהיו כשרים לאכילה אבל יהיו קשרים לאכילה כשלומים רגילים אבל הם לא מקדשים את הלחם כי הלחם צריך להיות קדוש על ידי שחיטה וזריקה של כפס צרס אז לא יקידש הלחם טיסס מוסיפים ברגע ששוחטון שלא יישמון אפילו אזור הגדום לשמון כבר לא יעזור כשחיטה שלא י לשמון מה תהיה הלכה שכתון לשמון וזור הקדומו שלא לשמון לחם קודיש ואינוי קודוש כי ברגע שאתה שחיטה זה שתי דבורים המעלים שני דברים המתירים השחיטה והזריקמתים מעל זה בלא אז השחיטה עצמה כבר קידשה את הלחם גדוש הגוף והוא כבר נפסל ביויצה ואי אפשר כבר לבדות את הלחם מצד שני ואינו קודש אזריקה ידעה שלא לשמור אז היא לא התירה את הלחם באכילה שוב כפס צרס יהיו מותרים אכילה כשער שלומים הלחם יהסור באכילה דברי רבי רב לוזו ברב שמון לאילו מנוקוד שהלחם קדוש עשה גוף עד שאחוט לשמון ואיזרוג לשמון אם עשה שחיט לשמו הזריקה שלא י שמו אז הלחם לא קדוש בכלל אפשר עדיין לבד אותו זאת אומרת שמה שאמרנו שהלך מטוידו התקדשו קדוש הסגוף אי אפשר לבדות אותם על ידי שחיטלח ונשפחת דם זה כמו רבי ולא כמו רב לוזר ברב שימן דוכה גמור לא אפילו תמר רב לוזר ברב שימן אוכ במסכינן בלח מתוידו כגון שנזכה בלדם בכוס ונשפחת ככבולה ורב לוז ברב שמעון סובכב הוא סוב כמו אביו רב שמעון בר יוחא ד לזרוק כזרוגדומים כל דבר שעומד לזרוק מוכן אדם כ היה בכלי מוכן לזריקה אז זה כאילו כבר זרוק לחומרי וכל פסול הקוצ'ין כבר חל על זה ולכן ברגע שאדם היה מוכן זה כזורק אז הלך מטוידו כבר קיבלו את הקדוש הסגוף ואי אפשר לבדות אותם מצד שני לאכול אותם אי אפשר כי זרק כן זרוק אבל זריקה עדיין לא הייתה להתיר אותם באכילה עד כאן שתי שיטות בביאור המשנה שני שהניחו שתי לך מטור פסולוס בבריס למדנו תונ משום רבזר אמרוס לקחו לך מטוידו כשרות איך יכול להיות ביד ניסלך מתוידו כשרות זאת אומרת אומרים בטיססכך מאנגליה שרב לוזר חולק על הבריסה הקודמת הוא סובר שמותר להביא טוידו בערב פסח ממילא לקחו שתי חלות שהקריבו היום את הטוידו ואתם הניחו כל זמן בשבעית שלen בשעה חמישית הגיע השעה השישית שתי התחילו כל הסורפים אומר תספס איך זלזלו בלחוידו יגרמו להםפ אומר תיסס לא הוא סובר רב לא סובר כמו רבון גמליאל שבשעה חמישית מותר לאכול תרומה של חומץ אז גם לחמודו של חומץ מותר בשעה החמישית לא כמו רבי יהודה ולכן בשעה החמישית נטלו אחת ואכלו אותה. מותר לאכול בשעה החמישית. ניטלו שתיין קצת לפני שעה שישית שעדיין מותר לאכול ואכלו את זה מהר והגיע השעה שישית התחלו קולנסורפין. תניה שיטה אחרת לחלוטין הסימן שעשו בירושלים לא היה עם חלות אב שולמר שתי פורס אוחורש בהר המשחו בהר הזיתים כזמן ששתי חורשוז זאת אומרת שעה רביעית כל מוכל הגיע שליח בז בשעה החמישית ניתחס ממחת הפרות טוילין לא יוכסופן כמו רבי יהודה הגיעה שעה שישית ניטלו שתן התחילו כלום ספין עד כאן דף יג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: