העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יב עמוד ב

עכשיו מגיע ההקשר למשנתנו נן במשנתנו רב מאורמר אוכלין כל חומש וסופים בתחילה שש זאת אומרת אפילו שמדויריסה איסור חומץ זה רק מתחילת שעה שביעית מחצוי סיום הוסיפו חז"ל עוד שעה מתחיל זבוב כבר שורפים רבי יהודה דועים מאו מוסיפים שעתיים אויכלים כל שעה רביעית כל ד' וטוילים כל חומש לא אוכלים ולא שורפים רק נותנים לבהמה לאכול ושורפים בתחילה שש למה להבא יעלי בדרב מאיר דומר אין דומתו ולאי כלום אז אין חשש שאדם טועה בין שעה שישית לשעה שביעית ני חולקולשית תיסס אומרים לא ממש כל שעה שישית כי צריך לשרוף קצת לפני שעה שביעית אבל רוב שעה שישית יוכל לאכול אפילו ללשון השנייה של הביה הוא להחליש נעמדומר דומטו משהו אז אולי תיכנס שעה שביעית והוא יחשוב שעדיין שעה שישית הוא טועה במשהו ניחו לד סוף שית נוסיף קצת אבל רוב שעה שישית יוכל לאכול והבע עלי בדרבי יודד אומר עוד דומתו חצי שו תני חולעת פלגדשית כי מי חצי שעה לפני שעה שביעית האדם עלול ליטות בחצי שעה הזו לכן צריך להוסיף אבל לא יותר מזה אוליך לישננה מדעמרסודמתו ישו משהו ניחו ציפי למה כל שעה חמישית כבר רבי יהודה עשר באכילה אומר הביה עידוס מסורו לזריזים. לא כל אדם בא לעיד. רש"י אומר, "א חוקרים אותו את השבח קירס, אז הוא מפחד, הוא מדקדק." ולכן אדם כזה אין חשש שהוא יתה ביותר ממשהו, ביותר מחצי שעה, ביותר משעה. וזה נאמרו כל השיעורים האלו. חומץ לקילו, לכל אדם אסור האיסור חילס חומץ. ובחומץ אנחנו חוששים גם לאנשים שטועים יותר. רמי החשש לטעות של שעה ורביד חשש לטעות של שעתיים שואלת הגמורה עכשיו על רובה ורוב לי בדרב מאיר דומר עוד דומתו ישתי שווסחוסה משהו אם כך למה רב מאיר מחמיר רק שעה שישית לא לאכול מתחילס ה לא יניחול כי אולי אדם יעמוד בשעה השביעית והוא יחשוב שעדיין שעה חמישית כ אדם טועה בשעתיים והוא יאכל בזמן חומץ מדריסה אז צריך להוסיף כבר מתחילת שעה חמישית לא לאכול אונה גמורי הרי אמרנו שם במשנה בסנדר ה בשעה חמישית חם או במזרח וז חמו במירב אדם לא טועה שואלת הגמור היוכב בשיט נמניחול אז למה שעה שישית כן עשר מאיר באכילה אדם לא טועה בין שעה שביעית לשעה שישית אומר רבדברו שית יומ בקרנס כואב אדם לא טועה בין שעה חמישית לשביעית אבל בין שישית לשביעית אדם יכול לבלבל למה כי שעה שישית השמש בדיוק באמצע לא במזרח לא במיירב וממילא בשעה שביעית שהשמש נותק קצת למריבו אדם יכול עדיין לטות שזה שנה שישית ולכן בשנה שישית כן אסרו זה לפי רב מאיר בשיטסרובה ורובעלי בדרבי יהודה דאמר עוד דומתו גמל שסחוסה משהו מתחיל אז דניחול אונה הגמור אותו תירוץ ה חמו במזרח ושבע חמו במירי וכל שכן ד שיש פער בין עמידת השמש ולכן אין סיבה לאסור עליו חומץ מתחילת שעה הרביעית יוכל שואל את הגמור למה רבי יהודה סר שעה חמישית בהינם מניחול הרי יש סימן לפי השמש אומרת הגמורת תרגמיה הביה ישב עלי בדרובה כמו שהוא אמר לפי שיטתו אידוס מסורלזריזים חומץ לקויל מסור ולכן לגבי אידוס לא חוששים שאדם יתה בין שעה חמישית לשביעית קורה לפי השמש אבל נהיה חומץ כן חוששים שאדם יטאה ואפילו שבשעה שביעית חמו במירי בשעה החמישית חמו במזרח אדם יטאה ולכן עסרו עליו שעתיים אם כן אומר רש"י הרי לפי רבי יהודה אדם טועה בשלוש שעות אם אתה חושש לכאלה שלא מבחינים בשמש אז צריך לאסום מתחילת שעה רביעית אומר רש"י עד כדי כך אדם לא טועה כי יש פער בין המידת השמש בשעה רביעית בשעה שביעית אבל שעתיים חמישית לשביעית אדם כן טועה אדם רגיל שאינו זוריז כך אמר הביה לפי שיטת רובה רוב עצמו אומר אחרת ורוב הוא אמר להבין תמד רבי יהודה. מה שרבי יהודה עשה שעה חמישית זה לא מפני שהוא חשש שאדם יטאה בשעה אלא רבי יהודה לתמי כמו שכבר הזכרנו משנה לאלון דואמר אין בור חומץ אלו שריפה אם אדם ישרוף בשעה שישית הוא לא תמיד יזכור להכין עצים אז לא יהיה לו עצים לשרפה לכן אמרו לו מתחילת שעה חמישית אל תאכל אז הוא כבר יתחיל לחשוב על השרף הסחום יתחיל ללקט עצים עד שעה שישית כבר יהיה לו עצים ויהב לרבונו שעה אחס ללקות בו עצים איסי ורבנו לרוב ולמדנו בבריסה אומר רבי יהודה אי מוסי שלא בשאז ביאורי מתי צריך דווקא שריף ולא שר ביאורים כזריקה לים או פירור וזרייה לרוח זה הכל שלא בישז ביורי אומר רש"י בתחילת שש וכל שש כל שעה שישית זה לא זמן הביור מדוסזס רק מדרבונון אז צריך דווקא בסרייפה אבל בשעז ביורי זאת אומרת משעה שמחוייב לבאר מדירס מתחילת שעה שביעית והלאה אשבוסה בכל דובו אם כך מה היו צריכים להוסיף שעה כדי שלקט עצים שימתין לתחילת שעה השביעית ואז הוא יוכל לעשות שר ביורים כך מפרש רש"י כל הראשונים חולקים על רש"י מכמה וכמה קושיות אחת הקושיות הרי צריך לבאר לפני תחילת השעה השביעית עוד קושיה הרי המקור של רבי זה מנויסור שזה פסוק בתירך יכול להיות שכל הלימוד מדבר על שעה שעדיין לא צריך לבאר מדרייסה רק מדרבונון לכן מפרשים טויס זהש הראשונים בדיוק להפך איסי צריך לברר דווקא בשרי יפה שלא יבשס ביורי לא בזמן שכלל ישראל מבר כלל יסור מברר בשעה השישית כמו שחכוים תיקנו הדל שמאר שלא בזמן הרגיל אלא בזמן שכבר אסור מדויריסה בשעה שביעית והלאה אז צריך לעשות דווקא שריף זה לומדים מנויסו אבל בשאז ביורי כשאדם שורף לפני הזמן שעשו מדיריסה בזמן שכלל ישראל מבאר בשעה השישית אז אפשר לעשות גם שרבי ביאורים אם כך מה צריך ללקט עצים להזביר בזמן הנכון בשעה השישית בשאר ביאורים אלא מרופירוש אחר מה שאלנו רבי יהודה בסנדר אמר לא צריך לחשוש שאדם יתה בין שעה חמישית לשעה שביעית ואי אפשר לצרף אותם כי יש סימן בחמו אבל בחומץ כן חוששים גזירו משום יומעונן יהיה מעונן בדיוק ביד ניסן ולא יראו את כיוון השמש אז יכול להיות שאדם יעמוד בשעה השביעית והוא יחשוב שעדיין שעה חמישית כאדם טועה בשעתיים ולכן עשרו עליו גם שעה חמישית באכילה שואל את הגמור יוחי אפילו בארבע שישנם מלוני כרי רבי יהודה סובר שאדם טואה בשלוש שעות ואם אתה חושב שלא יהיה המעונן שלא יראו את השמש אז גם שלוש שעות הוא יטאה אז מתחילת שעה רביעית צריך לאסור עליו אומר הרב פופה ד' שעה רביעית זמן סוד אל הכוילים ואדם מרגיש אם זה שעה רביעית או לא כי זה זמן הסעודה שהוא רגיל לאכול כל יום טונו רבונו שורשונו של ה של היום מיכל לודים רש"י בשעבס אומר הלודים היו קניבלים אוכלי אדם אז הם היו רבותנים הם אכלו מיד השעה הראשונה של היום את הסעודה שלהם שני יומיכלליסטים גם הם רעבותנים אבלהם כל הלילה גנבו השעה הראשונה של היום הם ישנים שעה שנייה הם מתיישבים לאכול שלישי מיכל יוורשין הם לא עובדים על הכסף הכסף נכנס להם באירושה אז הם אוכלים הם לא רבותנים אומר רש"י אבל הם לא עובדים על הכסף הם אוכלים מוקדם רביסלפוין חמיש תמיד חומים שישמך קלודו שואל את הגמור עכשיו אמרנו פה רביס זמן סודל הכולי אלו רביס קולדום חמישסלפלים הם עובדים אצל אדם אחר הם צריכים לאחר את הסעודה בשעה שיש מיכל תמיד חומים הם יושבים ולומדים הם מאחרים את הסעודה בעוד שעה מכאן וואו לוך מי שאוכל יותר מאוחר משעה שישית את הארוחה הראשונה שלו ביום כזוהי רק אבן לחימס מסביר המוגן אברהם יש חמד זה כלי שמחזיקים בו משקים מלא ביין אבל לא עד גדותיה הוא אדם זורק לתוך האבן אז כאילו היין הגיע עד למעלה למעשה הוא לא הוסיף כאן כלום דבר ביין אותו דבר אדם אוכל אחרי שעה שישית הוא חושב שהועיל משהו לגוף באמת הוא לא הועיל כלום כזר קב לחימס אומר הבי לא יאמורון אלו דלא טוים מידי בצפרה כולא טעם כלום עד עכשיו אבל תו מיד בצפר אם בבוקר הוא טעם משהו אפילו שאת הסעודה שלו אוכל יותר מאוחר משעה השישית לסלומבו זה כן מועיל אם הוא אוכל אז את הסעודה אומר רש"י כמחלוקס בעידוס כך מחלוקס בחומץ כמו שנחלקו רמר ורבי יהודה בעידוס לרבי יהודה אדם טועה יותר ולכן הוא מיישב גם סתירה בין העדים של שעתיים ביניהם ולפי רב מאיר פחות אדם טועה רק שעה בעידוס כמו שאמרנו מקסימום לפי רוב כמעט שעתיים כך מחלוקת בחומץ ככה נחלקו גם בחומץ שרב מאר מוסיף שעה ורבי יהודה מוסיף שעתיים שואלת הגמורה פשיטה היינו הרדמרינ כל מה שדיברנו בכל העמוד הזה אומרת הגמרא קומשמלון שינו יד שנינן שינויהו ולא יתי את הנוי לכאורה יש לנו סתירה בין שתי המשניות במשנה סנדר רואים לפי רב מאיר אדם טועה כך כך לפי רבי יהודה אדם טועה כך וכאן בפסוק אם רואים אחרת אז היה אפשר לומר שזה שתי תנועים שנחלקו איך אמר המר איך אמר רבי יהודה ומה שרב מר ורבי יהודה אמרו בסנדר יהיה גם פה בחומץ נוסיף עוד שעה למשל והתען השני שאומר קם בפסוחים הוא חולה גם מה שמבואר שם בסנדר אומר הבא שלא כך אלא באמת אין סתירה בין המשנה בסנדר למשנה בפסוכים כמו שהישאבנו מקודם למשל משל מה שאמרנו שחוששים ליום המאונן שם לא חוששים כי אני לא הולך מחשש יום המאונן לחבר את העדות ביניהם כולי לא היה יום המאונן וכן שאר היישובים שהישבנו בסוגיה קם אומר רב שמעי ברש הוא מתייחס למישנם בסנדר לא ישונו אלו כשהפער בין שני העדים זה בשויס אחד אומר בשתיים אחד אומר בשולש אחד אומ בשולש אחד בחומש אבל איךודמר קודם הנצח מו היה המעשה ואיך אומר אחר הנצח חמו דוסם בטילו אפילו שהפר ביניהם יכול להיות כרק כמה דקות אבל כל אחד מדבר על זמן אחר אם היה אור או שלא היה אור שואלת הגמור פשיטה ברור שאי אפשר לחבר אותם אלו צריך לתקן את דבריו איך קודם הנצחמו ואחד בתוכך הנצחמו ממש בתחילת הנצחמו אדו בטילו שואל את הגמור אונה מפשיטה אונה הגמורה מהודת טריו חודם מלסקמר שניהם מדברים על אותו מעשה והמעשה היה קצת לפני שני הניצחמו אז זה שאומר קודם הניצחמו הוא מדגדג בדבריו ואור השני דקהמר בתוויךניצחמו בגילוי וכהן יד רמה בסנדר אומר הכוונה שהוא עמד במקום פתוח בלי מחיצות מסביב וזהרו רבה מאוד חוזה הוא ראה את הניצוצות שקצת לפני הנץ והוא חשב שזה כבר הנץ ואפשר ליישב את שתי העידש ששניהם מדברים על זמן שקצת לפני הנץ קומש מלון שלא אומרים כך אלא מפצלים את העדות ולא מענישים את האדם שמעידים עליו. עד כאן דף יביז.
לצפיה בתכנים נוספים: