העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יא עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יא עמוד ב

[מוזיקה] מקשה עכשיו הגימורה וכולי דבודל מני לא יגוז רבי יהודה וניה בכור בכור במותירו כל זמן שהוא תם הוא קודש צריכים להקריב אותו ויש איסור להטיל בו מום שאו חזוי דם יש לו ריבוי דם וכדי לרפות אותו חייב חייבים לעשות לו הכוז דם, לעשות לו איזה נקב בגופו להוציא ממנו דם. אפילו מסקיז לו דם, אין מקיזים לוידם דברי רבי יהודה. אומר רש"י, אפילו במקום שאין עושה בום דהיינו בכל מקום שבו אם אינו חותך ממנו עצם או פוגם שפתו אוזנו, כל דבר שאינו חוזר לקדמותו ומום. אידוך אם הוא חותך בשאר מקומות כדי להוציא דם, לא יהבם מום. אז למה לא מתאירים לו לעשות במקומות שהוא לא עושה מום? רבי יהודה גוזר אם נתיר לו כאן הוא יבוא לעשות גם באופן שהוא עושה מום והחכורים אמרים יקיז ובלבד שלטל בו מום יעשה במקום שזה מתרפא ולא נשאר לו מום מה רואים כאן אפילו קודשים כל כלל ישראל בדל מקודשים בכור קודשים בכל זאת גוזר רבי יהודה מה אמרנו שרבי לא גוזר באיכדל בודל מני אונה גמורה אוסך שודו בול עלמונינו הכהן שהוא בעל הפכו הוא בהול הולך למות הבכור שמום עושה שסום חששו ניתן לו להתעסק מתוך שהוא באול הוא יעשה את הנקב במקום ש עושה מום לכן אמרו לו אל תתעסק איתו אפילו שימות ורבונון שהם כמתירים הם טוענים טענה הפוכה קולשקין דייל שוריס לכלל עושה למבד אם תתיר לו תגיד לו שים לב לו לעשות מום הוא יעשה זאת אם תגיד לו אין לך אפשרות להציל את הבכור אז הוא יבהל והוא ילך להקיז לו דם ואז הוא כבר לא יבחין כן עושה מום לא עושה מום כי הוא חושב שהכל אסור ולכן כדאי יותר טוב להתיר לו את האופן המותר כדי שלא יבוא לעשות באופן האסור שואלת הגמור מי אמרי לרבי יהודה אודום בו ממונינו ותנן רבי יהודו אין מקרדינה בהמה ביום שסחבורה אבל מקרצפין עוד מעט נראה מה זה קידו ומה זה קרצוף אבל העניין הוא לסרק את הבהמה מה יש עלתית זה מצער אותה הוא רוצה לסרק אותה ביום טב אז בדרך קידור אסור כאז הוא עלול לחבול אותה ולהוציא דם ביום טב בדרך קרצוף מותר ואחר כומרים אין מקדרין אפן מקרצפים ותניה בברייסה איזהו קידור ואיזהו קרצוף קידור קטנים זה מסרק עם שיניים דקות של ברזל בדרך כלל וואו סין חבורה זה אסור לכוללמרצוף זה מסרק בדרך כלל של עץ שיש לו שינה שניים גדוילים ואינו לא ישמח בורה אז חכמים אומרים אם תתיר לו קרצוף יבוא לעשות קידו לכן אסרו לו רבי יהודה אומר לא אני לא צריך לגזור אני עוסר לו לעשות קידור אבל קירצוף אני מתיר לו מה רואים שרבי יהודה מתיר והוא לא גוזר שמה הוא יבוא לעשות קידור אפילו שכאן עוד בול ממונו כי זה מצייר את הבהמה שלו הונה גמורים אוסם בפכור שובים לא תטיר לו לעשות הכוז דם מיס הוא ימות הבכור מרן אנו בנו אוכה אם לא ישרק את הבהמה היא שובקצר בעלמה רק תהיה לצער לבהמה לא יהיה כאן חשש מיסה לא ימרנן אודום בולמונינו ולכן רבי יהודה לא גזר ורבי יהודה שואל את הגמורה מה יש נגבי חומץ דגוזר שלא יבדוק שמה יבוא לאכול ומה יש נגבי קרצוף דלא יגוזר שמה יבוא לקרד מהשמע כאן שיום טב לא חמו כמו שבס הגיבור יכלה לענות יום טב בדי למני שבס ד יום טב לא לכן הגמורה תירוץ אחר לחם בלחם יחלף הלחם שהוא אוכל כל השנה עם הלחם שהוא עלול למצוא בדיקת חומץ זה אותו לחם אז חביב יהודה חשש שמה יבוא לאכול את הלחם שהוא מצא קידור בקרצוף לא עםכלף זה שתי מסרקות שונים אין חוששים שאם נטיר לו קרצוף הוא יבוא לעשות גם קידור חכומים כאן סברו שיבוא להתחלף. אם נתיר לו זאת יבוא לעשות גם זאת ויבוא לעשות בחבורה. אומרת המשנה כפי שהזכרנו מחצוי סיוים של יד חומץ אוסו מדויסה חז"ל גזרו שעה או שעתיים קודם כאדם טועה לפעמים בשעה או בשעתיים כמו שהגמור תבאר בשיעור הבא בעזרת השם נעד רמי רואמה אוכלים כל חומש כל השעה חמישית בתחילת יום יד מותר לאכול וסורפים מתחילה שש שעה שישית שעדיין מדיריסה מותר עד סוף השעה מדרבונן אסור לאכול וצריך לשרוף את החומץ. רבי יהודה עמו מוסיף עוד שעה שם היתו אויכלין כל ארבע וטוילין כל חומש שעה חמישית לא עד כדי כך שאסור להנות מותר להנות מותר להכיל הבהמה לא צריך לשרוף וסורפים בתחילת שש רק לאכול לא אוכלים שעתיים קודם ועוד אמר רבי יהודה שתי חל של טוידו לפי שיטתו ככה היה לקחו שתי חלות של קורבן טוידו קורבן טוידו מביאים איתו 40 חלות 10 מהם הם חומץ היו היו שתי חלות פסולות כמו שהגמור תברר לאלון למה נפסלו מונוכוס על גבצת בו הייתה היה כזה ספסל ברבייס שמו על זה את השתי חלות האלו כל זמן שמוכוס כלום מוכלים הגיעה השעה החמישית הגיע שליח בזן ניטלחס נותן לך לאחת זה הסימן לכל העם טוילין לא ירחים ולא שופים הגיעה שעה שישית הגיע שני בזן וניטלו שתיין התחילו כל היום שורפים שיטה השלישית מביאה המשנה רבון גמליא אלוהמו הוא עושה פשרה חולין נאכול מכל הארבע בשעה חמישית כבר אסור לאכול חולין כמו רבי יהודה הותרו מכל חומש ושורפים בתחילה שש אומר רש"י בשעה אחת רוב העולם טועים לכן בהכרח גם תרומל אשרוף אפילו שאני מפסיד כאן קודשים בשעה חמישית זה רק מיו בני אדם אז בחולין אני מחמיר אני אומר אל תאכל תתלה מה שאם כן תרומה אני לא יכול להחמיר על חשבון להפסיד קודשים ולכן בשעה חמישית מותר עדיין לאכול תרומה העתן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: