העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ה עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ה עמוד א

פסוחים דף ה השיעור מתחיל בעזרת השם 12 שורות האחרונות של הדף הקודם בנקודתיים נסום נלמד לעלום במשנה רמורמר ביום יאניסן אוכלין כל חומש כל השעה החמישית של היום מתחילת היום מותר לכל חומץ ושרפים מתחילה שש בתחילת השעה השישית צורפים רבי יהודה אומר אויכלין כל ארבע ותוילין כל חומש בשעה החמישית לא צריך לשרוף אבל כבר אסור לאכול בות להכיל לבהמותיו ושרפים מתחילה שש דכול חומץ משמס לכולל מסו זאת אומרת מחציו אסור מדויסה ולכן גזרו הוסיפו שעה הוסיפו שעתיים כאדם טועה בשעה אדם עלול ליטות בשעתיים כמו שנראה לאלון אבל אם היה חומץ אסור מדוריס רק מהלילה בזה ודאי אדם לא טועה בין יום ללילה ברור שמדויריסה כבר אסור מחצות ולכן הוסיפו מנוללון מנען שאסרו כבר מחצות להשאות חומץ בביתו אומר הבעיה טריקר כסיב לכאורה שתי הפסוקים סותרים זה את זה כסיב שבע סיומים סעיר למוצבכם כל השבע סיומים מצד שני הוא כסיב אך ביומרישון תשביסוס מבותיכם לכאורה ארב ביום הראשון ביום הראשון משבעת הימים אבל לא יכול להיות כי אם ביום הראשון משביטים זאת אומרת שבתחילת היום עדיין החמץ בידיו עכשיו מבאר זאת אז זה לא שיבה סיום סור ללמוד בבתיכם או כיצד בהכרח לפרש שביום ראשון הכוונה יום לפני לרבסור לביור ועוד מעט נראה מנין שמחצות שואלת הגמור לרב לילה חמיש לביסל כדמ הייתי חושב יום כסף כתוב שמסיו סורמוצה רק בימים יום מין לילויסל קומשמלון הפסוק ארב ימים הראשון שמיד בכניסת יום הראשון תבאר אפילו לילוס אונה גמוריה הוא לא יצטריך לי דואיסק קש אשבוססור להכילס חומץ אומר רש"י משעה שהזהיר שלו לאכול חומץ ציווה להשביט השעור כמו שהגמור מביא שהוקשו זה לזה ואכילס חומץ הוקשה לאכילס מצה מהזמן שמתחילה מצו אכילס מצה מתחילה מצו שלא י לאכול חומץ עליו שלא לאכול חומץ איפה זה הוקש השבוס הסוע הוקש להכילס חומץ הכסיב שיבה סיומים סאור לא ימוצה בבותיכם כיחול לא יכל מחמצו ואחילס חומץ וקשה חילס מצד כסיב כל מחמצו בכל משיכם תכלו מצסיב בבמצ ב ערב תוכלו מצס אז אני יודע שמגיע בכניסת ליל חמשו יש מיצילס מצה אז ממילא מיד בכניסת ליל חמשו יש איסר אכילס חומץ וממילא מיד בכניסת ליל חמשו יש איסר להחזיק חומץ יש מיצסבוסה אז ממילא בהכרע שבי הראשון לא בא ללילה אלא ליום לפני שאלת הגמורה ואמל רבויס ליל יד לביאור אם זה יומרישנה הכוונה היום לפני יד אז כל יד כבר בלילה אונה הגמורה כתוב ביום ביום כסיב דווקא ביום ואמצרי כבר מהבוקר אונה הגמורה אך חולק כתוב אך ביום הראשון אחין ורקין מיוטימם כשחלק מהיום כן מותר שיהיה חומץ בביתך איזה חלק כן איזה חלק לא מסתבר שחצי חצי חצי היום מותר חצי היום השני אסור. עוד פירוש מביא רש"י שבגימטריה דאחז בתה גיף דקת שמחליפים את האותיות אז חס מתחלף עם א' וצדי מתחלף עם חוף אז אך נהיה חץ זה מקור אחד דבי רבי שמואל טונה מוציאנו יד שניקורשן בלי סתירס הפסוקים יד ניסן נקרא ראשון שנאמר בורש ברבסוים לחודש כך כתוב בפרשס בוי אז פשס הפוסק בורשן הכוונה בחודשן אבל גמורה דורשת שרבוס נקרא רישן אז גם מה שכתוב ארב רישן תשביסו הכוונה ליד הם איפה יודעים שמחצויס אך חולק רב נחמן בר יצחוק אמר בלי סתירה של הפסוקים ראשון דמעיקור משמ לפני שבע סיומים אם כתוב שבע סיומים סורמוצ וכתוב אך ביום הור ראשון הכוונה יום ראשון הכוונה ראשוני לפני זה מאיפה רואים זאת דווקרו אורישון אודום תיבולד וכי נולדת לפני אודם אז רואים שראשון זה לפני שואל את הגמור למטו כתוב במצילו לבקחתם לו בורש אונר מקור משמות תהיה בטשרי לא בתזב תשרי אונגמור שסם כתוב בהם שאכו שמחתם לפני השם אלוקיכם שבע סיומים ובסם בקדוש נטלו לו לב כל השבע סיומים מה שביעי שביעי לחג ם השביעי זה ברור שהשביעי מתוך השבע הסיומים האף רישון שכתוב ביום הור ראשון זה חלק מהשיב הסמים ראשון חג שואל את הגיבור אם כך אוכנמה באשבוסס חומץ גם כתוב כסיב ארב יומור תשביסו שיבס מצסחילו כמו ששמה שבי זה משבי לחג אז גם הרישן אז הרישן לחג אונהגמור אם כן כתוב קרישן אך ביום רישן תשביסו הורישן לא מולי שמקדמור שהכוונה ליום לפני שואל הגמורגם במצלב הור שלולי ותו נכסיב ומצ בסתבקור כי כתוב עם ה אז מה נתחיל את היום יום לפני גמור שקשמי שבוס מה שמיני שמיני דחג אף רישון רישון לחג אבל שוב שואלת הגימורה הרי אמרת שיש הה מיותרת אז נכון שאי אפשר לפרש כאן שראשון הכוונה לפני אבל הורי שלא מולי למה נכתב ה אונה גמורה למעולה של מויד שבכל המועד אין מצווה שביסה שואלת הגמור חולה של מויד צריך ה בשביל זה מרישן ושמיני נפק אם כתוב שביש שבוס במיני שבוסן אז אני מבין מעצמי שששת ימי חולמד באמצע הם לא שבוס דגמור צריך הוא מוסיף זה מוסיף על שמוע שגם הם שבו שלون הורישון שחולמו יד בו מצווה שיסה שואלת הגמורה ולכתב רחמון לא יבוב ולא ה ועדיין יש לנו גם קושיה מם הורישון של נטילסלולב ותו מקום שלישי שיש ה מיותרת אוסם נכסיב במצווה שביסה בחג הפסח ביום הורישן מקרוקודשיה לו מה אתמר כי כתוב ה הכוונה יום לפני רישון דמיקור מהשמ אלונה גמורה באמת הורישן שכתוב בם הור רישון תשביסו כיוון שכתוב עם ה הכוונה ראשון דמיקור משמע אשאלת משלושת הראשון האלה של נטילסלולב שביסה בפסח שויסה בסוקס אשלישור ראשון לא נכתבו כמען שהם ראשונים אלא שמו בעלמו אומר רשי נקראו ראשון הם לא מתפרשים כמשמעותם הור ראשון שכמו שמתפרש ביוים הור ראשון אלא קוראים להם ראשון רבי שמלבי שמואל בסר זאת אומרת בסר שסורגלפסח ובסחר שסורגל דחגסוקסחר נטילסלולב שנקראו רישנים כתוב בשלושתם הורישן זוכו לשלוש ראשון זוכים כלל ישראל לשלוש ראשון לאחרזר שליסוף שניקור ראשון לביסמגד שניקורשון ולשמו שמשיח והמרשו מסביר בחידוש הגודש מה הקשר בין שלושת האלו לשלושת שטלו והוא גם מסביר לפי זה מה העניין שכתוב לשמו שמשיח ולא כתוב למשיח שום לאחרזר של שנקרא ראשון חסיב ויצה הורישן אדמוני כול כך כתוב ביסו ולבח כי מורש מקדשנו שמשיחס לציון הנו רוב אמר מקור אחר שמצוו שבוסס חומץ זה בערב פסח מאוחם כתוב לו סיש שחט על חומיץ דם זפחי ומתי מתחילה המצווה של שחיטס הפסח מתי זמן השחיטה מחצויס למה כתוב בינו 40 משעה שהשמש מתחילה לנטות לכיוון מערב למעשה רשי מביא שלמעשה בפועל שוחטים רק מחצי שעה אחריי חצויס כי כותלי בסיס ביס המקדש היו גבוהים ולא ראו את נטיית השמש רק חצי שעה אחרי חצויס טוייסס מביאים שלמעשה שחטו את הפסח אחרי הטומיד אבל בעיקרון בדיאבד זה קשר גם לפני התומיד אז מצווה שחיטס הפסח באופן עקרוני זה כבר מצויס אז מאז מתחילה המצווה שלשבוסס חומץ לא הסייש לך את החומץ דם זפחי לא הסי לך את הפסח עדיין חומץ קיים שואלת הגימור מכל חד ואחד כישוכית לא שמזמן השחיטה כל אחד לפני שהוא שוחט את הפסח אם הוא שוחט בשעה תשיע אומר רש"י אז הוא יברא את החומץ אומרת הגמורה זמן שחיטה אומר רחבונה לא רחמונה לא מסתבר שתר תיתן לכל אחד זמן אחר אז טוסס מסבירים ודאי שפשטספוסק לאסישט על חומץ הכוונה שיש לו מי ששוחט את הפיסח ויש לו חומץ בבית עובר עליו אבל כיוון שמצינו שהזהיר הכוסובשב בוסה ביום הראשון תשביסו ומצד שני הזהיר שלא לשחות פסח על החומץ המסתבר שמתי המצווה של אשבוסה ביום הרישן המצווה לפני זמן שחיטס הפסח שבזמן שחיטס הפסח אז השביטו ואז לא מסתבר שכל אחד יהיה לו זמן אחר אלא זמן שחיטה זאת אומרת בחצר תשביס בתיכם הכוונה מערב יום טב י ביום טבעצר ביום תזבוב תלמוד לאמר לאיש חומץ דם זכי לאיש לך פס וד חומץ דברי רבי שמואל רבי עקיבא אומר אינו צורך הרימר ארב ראשון תשבי מביכם לא צריך להגיע לפוסק על חומץ וכסיב כל מלוכליססו הרי כתוב בם הרש תשביסו והכוונה לאבורה כמו שהגמור מה תבאר הבורה זאת אומרת לעשות ביאור חומץ על ידי שריפה אם הכוונה ליום טבע עצמו לא יכול להיות כרי כתוב כל מלוכלסו ומצילו ליו אורשיו מלוכה אז בהכרח שביום הרישנה הכוונה לערב יום טב רבי יוסמר אינו צורך הרי יומר אך בראש תשביס ביכם בהכרח שהכוונה מערב יום טב או י ביום הרישנה הכוונה ליום הראשון של יום טב ביום טב תלמוד למה כמו שאמרנו מקודם אך חולק והיא ביום טבע עצמו עם מי שורה מסביר רש"י רבי יוסי סבר אי אפשר לדייק כמו שהביה דייק בתחילת הסוגיה מזה עצמו שכתוב שיבסור למוצה אז לא יכול להיות שביום הראשון תשביסו הכוונה לתזבוב הרי הוא נכנס בשבע סיומים כי אפשר לומר שבע סיומים סולמוצא ולכן אך ביום הראשון תשביסו יה מושבט זאת אומרת בןשמו שלפני כניסת היום תשביטו כדי שיהיה שבע יומים מלאים אז יום הראשון יכול להתפרש על יום טב שבתחילת כניסת היום טב כבר יהיה מושבעת החומץ אבל הרי כתוב אח ומזה דרשנו שחלק מהיום מותר חלק מהיום אסור אז איך יכול להיות שאח בימרישנה הכוונה על יום טב זאת אומרת יום טב עצמו תזבוב חלקו מותר בהרחזקת חומץ בבית לא יכול להיות והיא ביום תיבה עצמו עם אישורה אוסקה ששבוססור להכילס חומץ כמו שאמרנו בתחילת העמוד ואכילס חומץ לאכילס מצה. זאת אומרת שכבר מתחילת הלילה אסור להחזיק חומץ בבית. אז איך יכול להיות ביום הראשונה הכוונה לתזבוב? הרי כתוב אח שחלק מהיום מותר. בהחריך שהכוונה לערב יום טב ושם באמת מותר. החצי יום הראשון מותר בהרקת חומץ. אומר רובה שמע מינו מדרבי עקיבא תלס. שלוש הלכות שמע מינו אין ביאור חומץ אלו סרייפה. נראה לאלון זה מחליקס. רבי יהודה לומד מנויסור שדווקא שריפה חכומים אומרים אפשר להשביט חומץ בכל אופן שאתה משביט אותו שאתה מבאר אותו לפי חומים אפשר לפרש הכוונה ליום טב עצמו ביום טב תבאר אותו לא בשריפה תאכיל את זה לכלב תשליך לים אם רבי עקיבא אומר שביום טב אי אפשר לקיים את המצווה כוסבר כמו רבי יהודה שמצווה ביאור חומז כבשריפה ושמע מינו אב אורה לחלק יוצס מה הכוונה כתוב בתוירה לאיסעס כל מלוכו בשבת לאסעס כל מלוכו למטס מלוכשבס מצד שני יש מלוכש שכתובה בפירוש סביב בכל משכם יהשבס למה יצא אב אורה להיכתב בפירוש נחלקו רבי יויסי ורב נוס למדנו במסכתשבס רבי יויסי אומר ללאב יוצוס יש רק למחס מלוכס שחייבים עליהם קורס קילה חטוס אבורה היא רק לו רק מלכס חייבים מי שעשה זאת במיזית בשוג אין חיוב חטוס רבנוסמר לחלק יוצוס כיוון שכל על המטס מלוכס בלו אחד אז יחשוב אדם שאם אדם יעשה כמה מלאכות הוא יתחייב רק חטוס אחת לכן כתוב ליסביש בכל משפסיכם עבורה לחלקיוצוס שכל אחת מהמתס מלוכס יעבירה נפרדת מזה שרבי עקיבא אומר מוציאנו לעבור שהיא אב מלוכה זאת אומרת שהוא סבבה כמו רב נוסא כמו רבי יוסי לפי רבי יוסי זה לא אב מלוכה זה רק לו ושמע מינו לא ימרינן אויל ואותרו עבור לצירך שלצרך מסכת בנחלקו בשמסילל בסילל אומרים ביום טב מותר להבעיר אש לצורך נפש מתוכ שותרו לצורך אוכל נפש הותרו גם לצרכים אחרים שלא יה לצורך בשעה המסורים לא מזה שרבי עקיבא אומר שאי אפשר לפרש את הפסוק בימרש ליום טב כי ביום טב אסור לבער אש זאת אומרת שסובה כמו בשמי כפי בסילל מתוך שהוא עבור לצורך נפש ותהמה שלא לצורך לצורך ביאור חומץ אלו שלושת הלכות שאנחנו מלמדים מדברי רבי עקיבא
לצפיה בתכנים נוספים: