העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ב עמוד ב

מיסוי כתוב בפסוק יחשכו אייומר הוא מתונן על זה שהוא נולד אומר הלוואי שבלילה שהתרב אמרי יחשכו כויכבי נישפוי יחשכו ככבי לילו נשב זה לילה יקב לאור ועין ועל איראה בהפאפי שחר אז לכאורה יקב לאור ועין זאת אומרת מי מקווה הכויך ונישפוי הלילה מקווה שיגיע מי יגיע היום יגיע שהיום לא יגיע מדקן על אז שמו של היום גמור לאבז היא אויבל את מזלו אומר ירוצ דלצפגברה שהאדם הזה אומר עליו עצמו שיצפה להורה לדבר המאיר לא לשם היום ולאישכה ולא ימצא אותו יקב לא הולך על הלילה שהוא מצפה ליום אלא הולך על האדם שהוא מצפה שיהיה לו אור ולא יגיע האור מספ כתוב בפסוק דובד המלך אומר ואמר סבור הייתי כשהייתי בעוני כשרטפו אותי אך חוישך ישופיני בחושך הזה אני אמות ישופיני זה נשף אני תמיד אהיה בחושך הזה מה היה בסוף ולי לא החושך שהייתי בו אויר בעדיני נעשה אצלי אור מה זה נקרא שהיה לילה ונהיה יום על מאור אומר דכה גמור לא אוסום אוכמ דוד אני אמרתי שבגלל חטאי בגלל החטא של בס שבע חושך ישופני לא למ שהוא דוים אליו אז אני אהיה בחושך זאת אומרת שאני אתרד מול המבה אחשוב שהקדוש ברוך הוא ראה בימי שלו כמו שמובא מדקותן בשבס במי שלו הקדוש ברוך הוא רע שמחל עלבוינו או לו מה זה שהוא דולי או בדיני אז למעשה שוב אור אין הכוונה ליום אלא למעיר מיסקשה גמורה לאלון במשנה נלמד רבי יהודו אומר בקין אויר לרבסו ובבוסו שכריס ובשסבור ושם נראה מה הכוונה הקופו מדקומ רבי יהודבקין אורבוסור ובוסר שכריס על מאו אורטו שמע מינו אז מפורש כמו רב יהודה ולא כמו רב הונה שאו לרבסור הכוונה לליל ארבסו אז המעשה הגמור יכלה לייצר כאן הביאו כאן עוד קושיות מסבירים הראשונים שכל קושיה נאמרה בסמדרש אחר וכאן קיפצו אותם יחד מס ולמדנו בברייסה כמו שנראה בעזרת השם בפרק רביעי מוקם שנוהגו מחצו סיום של יודע לדניסן אסור מעיקר הדין לעשות מלוכה לפני חצות יש מקומות שנהגו שלא לעשות ושם כך צריך לנהוג יש מקומות שנהגו כן לעשות ומותר לעשות אומרת הבריסה על המקומות האלה אלו שנהגו שלא לעשות מאמסרבוס מלוכה כי לא כל מנהג צריך לנהוג מאיזה שעה המנהג הזה מחייב רב לזר ביין כבוא עם המשעה סוער הגמורה עכשיו הבינה זאת אומרת מליל יד למה הגמור הבינה מדברי רבי יהודה מדברי רבי לזר עוד מעט נראה רבי יהודה אמר משס הניצחמו עד הנץ מותר לעשות מלוכס אם מקום שנהגו שלא לעשות מלוכס לפני הנץ זה מנהג טעות לא צריך לנהוג כמותו אומר לרבי לזר בנק לרבי יהודי ככון מצינו יום אף מצא כזה יום שמקצמלוכה ומקצוס מותסמלוכה איך יכול להיות שרק מהנץ אומר לי הוא עצמו היום הזה שמקצ מותחס חומץ ומקצו בחילס חומץ עד כאן הבריסי עכשיו מדקורמר יהוד משהסניצחמו על מאיר דקורמר לזר בינקב אורטו זאת אומרת מליל יד אז רואים כמו רב יהודה לא כמו רב דגמור אלוה או עמוד השחר הם נחלקו האם מעמוד השחר או מניצחמו שואלת הגמורה דקומלי איכון מצינו שמקצ מיסכוס בעש מלוכ ני מאו לנפשי יאמר רב לזר לעצמו אוי כלל דקושורה אתה אומר לא מצינו יום שמקצתו מותר מקצתו אסור גם לשיטתך מקצת היום מותר מקצת היום אסור בלילה אתה מודה שמותר אונה הגמור אלו באמת רבי לזה ביין קבו שמהלילה אלא מתכוון מה לא יסא שחר והטענה שלו הייתה כך רב לזר בן יין כבוכמה בישלים לדידי שאני אומר מה לא עשה שחר אפילו שבלילה מותר אשכח נמצאנו בעוד מקום דכופר בימלילה כן חילקו ביממה בין היום ללילה בתניסיבו דתניה זה לא משנה עד מוסי אוכל ושויסה בתניסיבו חוץ מתישבות כמתניות עד שילה עמוד השחר דברי רב לזר בינקב רב שמון מר כרויס הגבר שהתרנגול מתחיל לקרוא זה קצת לפני הלו השחר אלו לדידוך איך השכח נמו מגופי ביום עצמו דפלג ברבונון שמלאסה שחר דניצחמ מותר ומניץ אסור אז למעשה מה שנוגע לעניינינו סיימנו שאוור יכול להתפרש עמוד השחר ולא לילה עכשיו הגימורה מביאה לבאר את המשך הבריסה שאמרנו מה הוא אמר לו אומר לי הוא עצמו הכיח שמקצוסי מותאילת חומץ ומקצוסי אוסו בחילת חומץ שואלת הגמורה שפיר קומר יהודה לרב לזר הוא הכי לו טוב אונה הגמורה אוכה קומלי רב לזר אמין אלו חנו אני שואל אותך על מלוכרבו ואת אמרס לי חומץ דיריסה אתה מוכ מאיסור דיריסה מדויריסה אסור לאכול מחצים שד בדויריסה יש גזרקוסובד אוסרחמונה ו דוכ שורחמונה עד חצו סתיר התו ועד מחצר התוירה אבל ביסר דרבונון לא מצאנו שחכחו מחלקו חלק יום כך חלק יום כך ואידו רבי יהודה שכן הוכיח מחומץ שוויז דרבונון הוא הוכיח מזה שהוסיפו הרי מנתי רמיך צויס אסור לאכול חומץ וחז"ל הוסיפו שעה שעתיים כמו שנראה אז מצינו איסוד רבונון שהוא לא בכל היום וידוך מה הוא יענה על זה רבי לזר בינקב אכו כודוב ודרבונו לדוריסה שם כל השעה שעתיים שהוסיפו זה הרחקה לדויריסה מדיריסה מחצוס וחששו יומה מעונן אדם טועה בשעה כמו שנראה לאלון הוסיפו שעה שעתיים אבל יסודו דרבונון עצמי של הסיאס מלוכה בערב פסח אז לא שייך לחלק חלק יום כך חלק יום כך מסבי מקשה גימורות קושיה למדנו מסכת ראש השונה בזמן שקידשו על פי הראיה אז המקומות הרחוקים ירושלים הם לא ידעו מתי נקבר ראש חודש הרי ראש חודש יכול להיכב ביום 30 לחודש שעובר החודש העבר היה חסר יכול להיכב ביום וחוד החודש יהיה מלא אז מה עשו השיעו מסועות כשקידשו את החודש אחרי זה בלילה עלו על הרזיסים עם לפיד גדול ביד ובהר הבא רות הלפיד עשו גם לפיד וכך מהר להר אז כתוב אין מסי מסוס אלו על החוידה שנראה בזמן לקצן כש שקידשו את החודש ביועם השלוישים זה נקרא בזמנו לקדשו אם מקדשים את החודש למחרת לא צריכים לקדש אותו אוטומטית הוא קדש כי לא יכול להיות אותו מאוחר ראש חודש רק בכזה חודש עשיו מסעות וכשראו שאין משועות הבינו שהחודש הקודם התעבר וראש חודש ביום השני ואימוסמסין מסוס לאורויר איבורו יום העיבור זה יום ה-30 כי היום הזה איתו מעברים את החודש שעבר אז במוצאי יום ה-30 היו משיעים מסות על מאויר אורטו כי לא יכול להיות שהכוונה לאורבורי ביום העיבור כי ביום לא רואים אש זאת אומרת שלא ריבור הכוונה בלילה שאחרי יומשלישים על מאוורתו לילה ולא יום שמע מינו מביאה הגיבורה עוד קושיה מי סביל או יואים את כל הלילה כהן שהיה עומד כל הלילה ומקריבל מזבח הקטורס חלובים ועיבורים כשרה כל הלילה לאוירו כשמגיע הבוקר טון קידוש יודעים ורגליים לפני אבוידה אפילו אפילו שעבד כל הלילו עדיין באמצע אבוידה הוא לא יסייער דעתו מן האבוידה תחילת יום חדש מצריכה קידוש עדיין ורגליים חדש דברי רבי כמו שמבואר בזבוכים טעמו אז מה רואים לאוירו בבוקר זאת אומרת שאוירו הכוונה לבוקר דוכה הגמורה אוירו שינה רב יהודה גם מודה שכשכתוב אוירו עם ה הכוונה ליום כל המחלוקת כשכתוב אויר שרב הונה מפרש שהכוונה לאור ליום ורב יהודה אומר שהכוונה לל לילה אבל אוירו לכולם מהכוונה לבוקר עד כאן דף בז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: