העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף קג עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף קג עמוד א

עירובין דף קג לשו מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה כישרין נימה במקדוש אבולי במדינה מסביר רש"י נימת כינור של שיר הלביאים לקורבן המיתר אם נפסקו בשבס מותר לקשור בקשר של קיומה אפילו שזו מלוכדרייסה התנסובר מכשיר מצווה שלא היה אפשר לעשות אותם מערב שבת כר בשבת עצמה נקרא נקרא מיתר זה דויכס השבס אפילו שזה קשר של קיום מלוכ זה דויכסבס אבל ואם בתחילו זאת אומרת להכניס עכשיו מיטר חדש שלא היה בכינור זה הוא יכל לעשות מאתמול כאן וכאן סרג בסמקדוש אסור כי מכשירי מצווה שיכל לעשות אותם מערב שבת אינום דיכמסבס ורומינו מקשה הגמור למדנו בבריסני מסכ סקינר שנפסקו לא יוקו ישרו אלא עיו אסור לקשור רק לעשות עניבה למה כי זה רק מכשיר עם מצווה הקרבת הקורבן זה המצווה עצמה זה דוחה את השבס המכשיר עם מצווה עשיר זה לא דכת השבס אז רואים שרק עונה ולא כושר עונה גימור לא קשי או רבונון ואור רב לזר נחלקו חכמים ורב לזר פרק רב לזר דמילה מסכתשבס האם מכשירי מצווה שהמצווה עצמה דוכה את השבס האם גם המכשירים דוחים את השבס או אדם צריך לעשות מילה לבנו ביום השמיני לא יכסבס אבל המכשירים להכין סכין כאלו דברים רב לזר סובר שדוי שבס חכמים אומרים שלום לרב לזר דכשיר מצוונס שבס כושרו לרבו דמר אין דויין אז רק אונבו שואל את הגמורה איך אפשר להעמיד את משנתינו כרב לזר אי רב ליזר אפילו לכתחיל לנמי כריס שמכשיר מצדס השבס אפילו כשהיה אפשר לעשות מערב שבת אלו לא קש או רבי יהודה רבונון משנתנו כרבי יהודה שהוא סובר שעניבה גם אסורה מדוירה לעשות בשבת אז אין הבדל בןניבה לקשירה והוא סובר שמכשיר מיץ ודוכנס השבס ממילא אז מותר גם לקשור לא רק לענוב הבריסה סוברת כחומים שהניבהוה מותרת בשבת לכן אסור לחלל שבת בקשירה כי אפשר לעשות עניבהו שלטר הגימורי שוב שואל חוזר את השאלה הקודמת ורבי יהודה עלי בדמן כדעת מי סובר רבי לעניין מכשיר מצווה היא עלי בדרב אליעזר כמר אפילו לכתחינמה ולמה כתוב משנתינו שבתחילו עשו אז אומר ה שיכלו לענות שרבי יהודה סובר חלקית כרב לזר חלקית כחומים מכשיר מצווה שאי אפשר לעשות אותם מערב שבת דויכנס שעבס שאפשר אין דויכין אבל לא מצינו בשום מקום שרבי יהודה סובר כך אז אין סיבה להביט כך את דעס רבי יהודה אלו לא יקשה מצינו באמת תנא שהוא אכן סובר כך שמכשיר מיץ דחס השבס רק אם לא היה אפשר לעשות אותם מערב שבס או אבריסה שאומרת לענוב רב שימן או משנתנו רבונון דתניה בן לוי שנפסק לוני מבקינו דווקא נפסקו שזה אי אפשר לעשות מערב שבת קושרו רב שימן אומר אוי בינתיים הבינו שרב שמון סובר שמכשיר מצווה לא דוכים את השבס לכן עושים רק עניבה הוא סובר כחור מבני רבי יהודה שהניבה מותרת בשבת רב ש בן לא זורם מה אתה הולך לעשות לעשות קשר אתה אומר מכשירמצבס מה תרוויח מהקשר אף אינו משמסכול הקשר מונע את הצליל אלו ממילא אתה מתיר לו מלוכת דירס כמכשיר מץ שרב שבס ד שבס אז תתיר לו מלוכה אחרת מדירסה לא קשירה אלא תיק מונ מה כבפטיש משל של מלמטו וקירך מלמעלו או משל מלמעלה וכך מלמטו הרי לוקחים כים מיתר קושרים אותו על הכי לוקחים מיתר ארוך ואז מעתקים אותו יש יתד בכל קצה ועליו מגלגלים את הנותר וכך מותחים את המיתר כשהמיתר נקרא באמצע אז תלוי אם ה יותר קרוב ללמטה או יותר קרוב ללמעלה תשחרר מהצד השני ותיקח את הנותר שגלגלת ותקשור אותו מחדש למעלה אם זה היה למטה אז למעלה למעלה למטה ואז מתעק כמו שאסור מדויסה מכשיר מיץ ודוכנס שבס למה חכום סברו לו לא כך הם סבו שעדיף לעשות קשירה אומר רש"י כיוון שזה דומה לתלית פנימין חדשים בכינור שזה אסור לדעס חכומים לכן הם העדיפו שיעשה קשירה ולא יעשה את השלישול שמתק כמו שמ יבוא גם להכניס נמיר חדשים בכינור והיא בו תירוץ נוסף לסטירה או רבון גם הבריסה גם המשנה ולא יקשי כאן משנתנו מדברת שהמיתר נקרא באמצע ושם מיעשה הניווה הצליל לא יצא טוב לכן מותר לו לקשור כאן הברייסה מדברת מן הצד שם מספיק אניווה שם מן הצד כשזה קרוב לראש הכינור לסוף הכינור שם לא צריך למתוח כל כך מספיק ניווה ברגע שמספיק הניווה אסור לעשות קשירה והיא בואיס אותו טרוץ הובוז גם המשנה גם הבריסה מדברת שנקרא באמצע וכמו שאמרנו בתירוץ הראשון שמשנתנו כחומים והבריסה כרב שימן אבל לא כמו שסברנו עד כעת שרב שמון אומר לעשות אני כ הוא סובר שמכשירמצווה אין לו דרך שבס לא הוא סובר גם שמכשיר עם מצווה שיהיה אפשר לשמר שבס דרך שבס ולמה הוא סבר שדווקא ני ולא יקשירה מר סובר גזרינן רב שמעון סובר אם תתיר לו לעשות קשר כ שזה נקרא באמצע הוא יטאה שגם כשזה נקרא מן הצד מותר לעשות קשר ובאמת אז כיוון שמספיקה ניווה אסור לעשות קשר לכן גם כשנקרא באמצע אמרו לו תעשה אניווה אומר סובחו סברו לא יגזרינן ולכן כשנקרא מן הצד אומרים לו תענוב כשנקרא באמצע אומרים לו תעשה קשר אומרת המשנה חוטחין יבלס במקדוש עבוי במדינה ואם בכלי כאן וכאן אוסרו באים להקריב את קורבן הטומיד או קורב מוסף זה דוחה את השבס רואים שלקורבן יש יבלת יבלת עימום אז מותר לחתוך את היבלת אבל דווקא שהוא חותך ביד אז זה אסור רק מדרבונון כי מדיריסה זה דווקא בכלי שככה דרך לגזוז אם הוא עושה בכלי זה מלוכדיסה זהטולדגויז גויז הכוונה לגזוז את הצמר טולדגוזז לגזוז חתיכת יבלת מהקורבן מהבהמה אבל ביד שזה רק מדרבונון מותר אין שבוז במקדוש אבל במדינה אסור גם ביד כל מלוכה בשינוי עשו אסורה מדרב רבונון מקשה גמורה ורומינו למדנו משני מסכת פסוכים כשחל ידניסן בשבת מקריבים את קורב פסח בשבת אבל אומר תנקמי רק אבודס הקורב דוחה את השבס אבל מכשיר יקום אינו די השבס ולכן הרכיבוי להרכיב ותשה על כתפיו להביא אותו שזה מלכסי ואבוס מחוץ לתחום להביא אותו לביס המקדוש וחתייחס בלטו אין דויין רב לזור הדויין הוא סובר מכשיר מצווה דוויכנס השבס מצווה שדוכה את השבס גם מכשירי הדוכים את השבס כך שיטס בלזה כמו שהזכרנו אז יש לנו סתירה במשנתינו למשנה בפסוכים האם מותר לחתוך יבלת במקדוש אומרת הגמורה רב לוזו רבי יסיב חנינה שניהם ענו תירוצים כל אחד תירוץ שונה חדמר הו והו שני המשניות מדברות בלחו ביבלת לכה שיש בה יסרו גויז ולא יקשי כאן ביד כאן בכלי משנתנו מתירה רד רק ביד המשנה פסוך היא מדברת בכלי בכלי אסור למה כי זה אסור מדיריסה מלוך דוריסה לא הותר במקדוש למכשיר קורב ורב לזר סובר שגם הלוז דוריסס מותרות לכן הוא מתיר גם בכלי וחדומר או והו ביד ולא יקשי הו בלחו או בייבישו משנתינו מתירה דווקא בייבישו יבישו אין לה חיות אין באיסור של גויז אותה מותר לגזוז למה בכלי אסרו כי זה נראה כמלוכה כמכשיר את זה לקורבן לכן אסור בכלי התירו רק ביד המשנה בפסוכי מדברת בלחו שבה יש איסו גויז מדיריסה אז גם ביד שזה אסור רק מדרבונון גם אסרו לא התירו את השבות הזו כדי להקריב את הקורבן פסח שואלת הגמורה למה כל אחד לא רצה לפרש כחברו ולמנדומה או ביד או בכלי מהתם לא יאמר או בלחו או בייבישו אומר לוך יביישו אפילו בכלי נמשורה לכן אי אפשר אפשר להמיד את משנתנו ביבישו כי גם בכלי מותר פרוכי יפרחי נפרכת ביד אין בה שום חיות אין לי שום איסור לגזוז אותה אפילו בכלי ולמען דאמר הו בלחוב ביבישו מתם לא אומר הו ביד או בכלי אומר לו בכלי אתה רוצה להעמיד את המשנה בפסוחים בכלי אונן כאן במשנתנו אם בכלי כאן וכאן אוסר למה צריך לחזור על זה במשנה פסוכים אלא בהכרח שהמשנה בפסוכים מדברת גם ביד והיא באה לומר שמה שהתירו כאן ביד זה דווקא ביבישו בלחו אסור אפילו ביד וידוך מה הוא יענה אם הוא מעמיד גם את המשנה בפסוכים בכלי זה כבר כתוב במשנתנו עודקותו משום דקו בואו פלוג רב לזר ורבונון רצו להביא את מחלוקס רביז חכום לכן חזרו על זה ואידוך מה הוא יענה הרי אמרו צריך לחזור על זה שם כדי להביא את מחליקס רביז חחומים אז נפל מה שהוא אמר מקודם שאם זה בכלי למה היו צריכים לחזור על זה שם אז הוא אומר תירוץ אחר בהכרח שמדובר שם ביד ולא בכלי למה דומר קיבוי ואבוס מחוץ לתחום קטונה דרבונו הרי יש שם רשימה של שלוש דברים ארקיבו ואבס מחוץ לתחום חתיכס בלטוי ארכיבוי אסור רק מדרבונון כי החי נויססמו לטלטל בלחי אסור רק מדרבונון חוץ לתחום לביא זה גם תחום מדרבונון אז חתיכס בעלטו גם מדברים מיסוד רבונון אז מדובר ביד אז בהכרח לתרץ את הסתירה ששם מדובר בלחו ואתן מדובר בבישו ואידוך שהוא סובר שכן מדובר שם פסוחים בכלי לא כל הרשימה שם זהסרח אלא קדס חומים שבעלח לאיש כאן מד שלא צוס לרשב מחוץ לתחום כרבי עקיבא דמ תחום רב רב יוסף איך אפשר לפרש את המשנה בפסוחים שמדובר בחתיכת יבלטוי בכלי שעשורה מדריסים שם בהמשך במשנה כתוב אומר רבי אליעזר כל ומהשחיטה של הקורב פסח ש משום מלוכזה מלוכס דשבס אלו מחוץ חתיכום שבוס אדין שיתחשב אז בהכרח שמדובר שם בדרבו שבוס זאת אומרת כרבס מחוץ לתחום כחומים שתחום מדרבו חתיכס בעלט ביד שזה אסור מדרבונו אלו מה רב יוסף מסביר שרב יוסף שתי התירוצים הקודמים נפלו התירוץ לומר שמדובר בפסוכים בכלי ואצם מדובר ביד אי אפשר לומר כמו שהוא טעם כי שם כתוב מפורש שזה רק שוס לתרץ שמשנתן מדברת ביבישו המשנה בפסוכים בלחו גם לא רצה כמו שאמרו מקודם בבישו למה המשנה עושה בכלי לכן הוא מתרץ תירוץ חדש הו והוא ביד ושני המשניות מדברות בלחו מה אתה שואל למה לא התירו במשנה בפסוחים כמו שהתירו כאן הוא שבוז דמקדוש במקדוש התירו שבוז דמקדוש במדינה לא התירו שם מדובר בקורבן פסח היכן הביקור של הקורם פסח ממוים בבית כל אחד מביא קורם פסח פרטי אז זה שבוס לצורך הקורבן אבל השבוס הזה אני צריך להתיר אותו במדילה מחוץ ביס מקדוש לא מתירים כאן משנתנו מדובר בקורב מטומיד בקורב מוסף שזה שבוז דמיקדוש בבייסמקדוש שם מבקרים את הקורב ממומים לכן שבוז במקדוש התירו מותר ביד שזה רק דרבוננו יוסי ובייה וקומה לאושמיתה הוא חזר על המימר של רבו רב יוסף שלא התירו שבוס דמקדוש רק במקדוש ולא במדינה איסי ורב ספר להביא למדנו בתחילת הפרק אדם שישב בשבת על האסקופה יוקר בספר בספר קודש על הסקופה ונסגלגל הספר מדוי גוי ללאצלו ואכ דשבוס דמקדוש במדינו מדובר כאן לעניין שבוס דמקדוש כמדובר כאן בכיסבי הקוידש זה כמו קורב אבל במדינה זה לא בבסמקדוש ויבכל אופן התירו לו כניסה דרבונון ולא יגזרנן דלמנופלוס ליסוים צריך לאסור מדרבונון להביא את הספר אליו שמו הספר יפול לגמרי מידו וגם אז הוא יתה שמותר לו להביא את הספר אליו לכן גם אוקדו ביודוי צריך לסור מדרבונון למה התירו לו כי השתירו שבוז דמקדוש גם במדינה שואלת הגמורה בחזרה ולאקנ בסקופו קרמליס רשורס לפמרנו שם בתחילת הפרק מדובר שיסקופה קרמלסורס לפני דקדו אפילו שבוסק כי גם אם זה ייפול כל הספר מידו ויכניס את זה חזרה לעסקופו הוא יעבור רק עלסדר דרבוננו אז לא גוזרים גזרה לגזירה באגד בידו לאסור עליו להביא את זה שמה הוא יביא את זה גם כזה יפול לגמרי
לצפיה בתכנים נוספים: