העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פה עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פה עמוד ב

אומר לרב פופל לרובה לימ שמואל שהוא סובר שכן אדם מוסר לכבוד דרך אוויר כל זמן שלא עושים זיז לסדרב דימי הוא לא סובר את הלכתו של רב דימי דכיוס רב דימי הוא הגיע מארץ ישראל לבובל אומר רבי יחנון מוקוים שאין בו ד' על ד יש שטח עמוד שאין בו רוחב של ד' על ד והוא עומד בין רשוס היוחד לשוס הרבים הכיוון שאין בו שטח של דומקים פטור ממילא מותר לבני רשוס רבים ולבני רש רשוסיוחיד לקטפולוב כי מותר להוציא לשם גם ראשוס הרבי וגם רשוס היוחיד ובלבד שלא יחליפו אז כמו שלמדנו לפני כמה דפים מעיקר הדין היה מותר להניח מרשוס הרבים לשם ואז לקחת את זה לרשוס היוחיד כי אין כאן הקיר מרשוס הרבים והנוכה ברשוס היוחיד אלא באמצע יש כאן אנוכה במוקטור והקיר מוקמטור מדרבונסרו שמה הוא יבוא להעביר ישירות מראשה בן ראשוסיו דולי הפך מה רואים כאן אפילו שבני ראשושרוס בני רש היוחיד משתמשים בשטח הזה ביחד אין אחד עוסר על השני למה כי שימושם דרך אוויר מה הכוונה כאן זה לא דרך אוויר הם יכולים לגשת ולכתף אבל כיוון שזה שטח כזה מצומצם של פחות מד זה שימוש גרוע זה כמו שימוש דרך אוויר ולכן אין אחד עוסר על השני רואים כאן שלא צריך לעשות זיז אז שמואל יחלוק על זה כי אחד אוסר על השני להשתמש בשטח הזה אונה גמור לא שמואל יודע להלכה הזו אוסום רשיר שם העברה מרשוסיוחיד לרשור מסורה מדויריסה בשאלה של דויריסה שמואל לא מחמיר שיש כזה שטח שבני רשבי בניסיוחיד שולטים על השטח הזה אין אחד עוסר על השני בכזה אופן ששימושם גרוע אוכר רשוויז דרבוננון כם מדובר בשתי חצרות שתי חצרות ששניהם רשוס היוחיד ולהעביר מחצר אחת לשנייה אסור רק מדרבונון השטח שב ביניהם שמשותף לשניהם כל האיסור רק מדרבונון מדרבונון יותר חמירו וחכומים אוסו חיזוק לדבריהם יוס משל תירו כדי שלא יבואו לזלזל כי זה יסוד רבונון זה יותר קל בין אודום אומר לרבינ לרובה מי אומר רב אוכי וכירב אמר כזו הלכה שיש שתי חורבות שלוש חובות האמצעית אסורה על שניהם אבל שתי חורבות שכל אחת סמוכה לבית אחד אז כל בית מותר לו להשתמש בחובה של הצידו כי החבר שממו לא עסר עליו כי שימושו רק דרך אוויר כך סובר רב והיתמה שני בתים משני צידי רשוורבים אדם יש לו שתי בתים רשוורבים עוברת בין שני הבתים רבי ברבוננומרב אוסו לי זרוק מזה לזה אפילו שהוא זורק והחבר סובר באוויר שלוש רבי למעלה מעשורות פוחם שזה מוקטו אסרו לו לזרוק מבית אחד לבית שמול אפילו ששני הבתים שייכים לאותו אחד ושמואל אמר מותר לזרוק מזה לזה למה רב עוסר לכאורה כי בני רשו סורבים אוסרים את השטח הזה עליו להעביר דרך שם בני רשוסורבים איך הם משתמשים בחלל שמעליהם בגובה אסורות פוכים הם לא משתמשים שם זה כמו שימוש דרך אוויר ובכל זאת הם אוסרים עליו אז רואים שרב סובר שאדם עוסר על חברו בשימוש דרך אויר אומר לי שמה איסור שונה לחלוטין לו מאוקימנה וכי לא המדנו את דברי רב באופן דמידל אחד ומיטת אחד אילו שתי הבתים אחד מול השני באותו גובה גם רב מותא שמותר לזרוק מבית אחד לשני כששניהם שייכים לו והוא עובר באוויר שוסרבמל מעסורתפוכים רק רב דיבר באופן שבית אחד גבוה ובית אחד נמוך ואז יזרוק לבית הנמוך לגבוה יש חשש זימנין דמיגנדר ונופין החפץ הוא לא יקלמטרה והחפץ יפול לרשו רבים עצם זה שזה נפל זה לא איסור לא התכוון לזה זה מתעסק אבל הוא לא יתפוס את עצמו הוא יצא לרחוב כדי להרים זאת ועושה לישוי להכניס זאת הביתה אז הוא יעבור על הכנוסרה בןשסיוכיל לכן אסרו עליו לזרוג מבית אחד לשני זה טעמו של רב רשי מוסיף ושמואל שהתיר הוא לא חשש לגזירה הזו אבל לכאורה לפי שמואל בני רשוורבים אוסרים עליו כיוון שאדם מוסר על חברו שימוש דרך אוויר אונרשר אמרנו שברשו דיריסה שמואל מודה וכאן זה רשו דרייסה הרשוסורבים לרשוס היוחיד זה איסור דיריסה להעביר אומרת המשנה הנויסן אסעירובוי את העירוף חצרות הוא הניח בביס שער כזה ביטן קטן בדרך כלל השומר יושב שם שיש לפני החצר או שהוא שם זאת באחסדר בחצר יש אחסדרה מקום עם תקרה בלי מחיצות או להפך ומרפסת זה החצר של הקומה השנייה כל המקומות האלו אינם מקומות ראויים לדירה ממילא הוא מניח שם את העירוב אינו יעירוב כי העירוב חצי בא לעשות שכולם גרים באותה דירה אז צריך להיות מונח בדירה ולא מונח במקום שלא ראו לדירה מאותו טעם שמקומות אלו אינם ראויים לדירה והדורשום אינו יויסרולוב אדם שהכניס את חברו שיגובה באשר שלו או באחסדר שבחצו הוא לא עוסר עליו אפילו שלא נתן חלק בעירוב כולו נחשב כבן החוצה אבל ביסה תבן מחסן מחסן שלטבן וביסה בוקר לבהמות וביסו עיצים וביסו אוצרויס זה מקום ראוי לדירה ממילא מניחים שם את העירוב הרי זה עירוב וממילא גם והדורשו אדם שמכניס את חברו לגור בבית התבן שלו בבית הבוקר שלו אויסר הוא צריך לתת חלק בעירוב רבי יהודה אמר אם יהיה שום תפיסה סיד של בעל הביס אינו יויסר אם בעל הבית הכניס את חברו שיגור אצלו בבית התבן אבל יש לו שם תפיסת סיעד הוא משאיר שם את התבן שלו אז זה נחשב עדיין כביתו של בעל הבית וזה שגר שם הוא אורח אורח לא עושה הוא לא צריך לתת חלק בעירוב אומרת הגמורם הרב יהודיבריד הרב שמואל בר שילס כל מוקים שאומרו הדורשום אינו יויסר למה כי זה לא נחשב לדירה ולכן הוא לא צריך לתת חלק בעירוב במקום הזה הנויסנס עירוב שם אינו עירוב כי זה לא מקום מקום רוי לדירה. חוץ מבית שער דיוחיד, המשנה דיברה בבית שער שלפני חצר שגרים בחצר כמה דיירים. בית שער כזה הוא בכלל לא ראוי לדירה ולכן הוא לא ראוי להנחת עירוב שם וגם מי שגר שם לא צריך לתת חלק בעירוב. אבל אם יש בית שער לפני חצר שרק משפחה אחת גרה בחצר הזו. הבית שער הזה כמה אנשים עוברים שם? בית שער של רבי עם אנשים הרבה אנשים עוברים שם כל בני החצו אבל בית שער של יוחיד עוברים שם רק דיירי בית אחד אז נכון שזה לא נחשב למוקם דירש אם אדם יתן לחברו לגוביש הוא לא יצטרך לתת חלק בעירוב הדור שומע יויסר אבל אם יניחו שם את העירוב אז זה נחשב שהעירוב מונח במוקמם דירה כי לא הרבה אנשים עוברים שם איזה עירוב יניחו שם אומר רשי הרי בחצר הזה הוא גר אדם אחד עם מי הוא עושה עירוב אומר רש"י עושה ערב חצר אירוס משותף עם חצר שיש פתח ביניהם חצר אחרת אפשר להניח את ערב חצר בבס שער הזה עוד כלל וכל מוקם שאומרו חומים אין מניח בו יירוף כי זה לא מוקם דירה מניחים בוי שיתוף חוץ מאויר מובים אומר רשי רוב חצי רואי צריך שיעשה את כל הדיירים כגרים בדירה אחת צריך להניח אותו מוקמדירה השיתוף מבוי שעושים כדי לשתף את כל בני המובוי לא צריך שכולם יגורו באותו בית זה בא לשתף את החצרות אז זה לא צריך להיות מונח ממוקם דירה צריך להיות מונח מקום שמור אז באוויר המבוי זה לא מקום שמור האם זה מונח בחצר באחסדר בכל מקום שהוא השיתוף מועיל שואלת הגמרא מהקומשמלון מה הוא משמיע לנו רב יהודה ברידר שמואל בר שילס תנינה במשנתנו אנוסירובשחסדומרפסס אינו יירוב ומדויק מכאן אינו אינו יירוב כתוב אירובדו או שיטוף יניח במקומות האלו שיטוף מבוס אונהג גמורה שתי חידושים הוא כן חידש לנו דיוחיד שהוא כן מקום ראוי לנחת עירוב זה לא מוזכר במשנה ואוויר דמובוי שהוא מקום שאינו ראוי לנחת שיתוף הצטריך אל להשמיע לנו דלא יתנן תנימכה שאת השיטוף מבוס אפשר להניח בכל מקום חוץ מאויר מובה למד בבריסנוסעירובי בבשר אחסדר ומרפסס ובחוצ ובמוב הרי זהירו קודם כל שואל את הגיבור הרי זה עירובות ננה אם זה עירוב אם הרי זה שיטוף כי שיטוף יכול יכולים להניח אותו בכל מקום שמור אבל שואלת הגמור שיטוף במובוי לא עם אינטר בחוצר שבמובי הקופונים רואים ששיטו אפשר להניח בכל מקום משומר אומר רבי יהודה אומר שמואל בני חבורה כל השכנים של החצר שהם מסובים לסעודה בערב שבת וכידשניהם היום נכנסה השבת אפילו שהם לא עשו בעיניהם עירוב חציירוס פת שעל השולחון שמים חמל משום עירוב כפת הזו משותפת לכולם כולם אוכלים את הסעודה מהפת הזו אז היא עצמה משמשת לעירוב חציר ואמרה לו יש שאמרו את הממר של שמואל שהם משתמשים בבת הזו משום שיתוף מבויס אומר רבי ולפליגשת הלשונות כאן במסובים בבית אם הם מסובים בבית אז יכול להועיל לעירוב כי זה מונח בבית כאן הלשון השנייה שאמרה שאפשר לסמוך על זה רק לשיתוף לא לעירוב במסובים בחוצר חוצר אם זה מונח הפת זה לא מועיל לעירוב אבל זה מועיל לשיטוף אומל לרבה תדמסלוך שת השיטוף אפשר להניח גם בחוצר עצמה אומרת בחוצר ושיתוף והבינה בירוב חצר שאפשר להניח בחצר מפסירוב צריך להות מנח בבית אצריך להסביר את הבריסה חצר בב שבחוצ מתכונ כן תראו בחצר בחוצר צריך להיות מונח בחצר שבה הניחו את העירוב ולא בחצר אחרת אבל איפה בחצר בתוך בית שיתוף המבואי בחוצה שבמובי באותו מובוי שבאים לשתף אי אפשר להניח את השיטוף במובוי אחר אבל איפה בחצר במקום שמור במובוי מה למדנו במשנה רבי יהודה אמר אם יש שם תפיסיד וכולו אז זה שגר שם נחשב כאורח איךדומת תפיסיד כגון חציירי של בן בוניס אומר רש"י בן בוניס עשיר היה הוא משאיל בתים שבחצר לאחרים אבל והיו לו כלים בכולם בכל הבתים שהשיל השאיר שמה כלים שמתוך אושר היו לו כלים הרבה אז כל אלה שגרים הבתים שלו נחשבים כאורחים והם לא עוסרים עליו הם לא צריכים לתת חלק בעירוב מספרת הגמורה דרך אגב בן בוניס אוסה לקמי דרבי אומר להור פנו מוקם לבן מיומונה מקום חשוב הוא עשיר אוסיני שחרינו הוא חשב שהוא יותר עשיר כי הוא היה לבוש בבגדים יותר מכובדים אומר להוא פנו מוק לבן מוסא מונה מקום יותר חשוב אדם ששווה 200 מונה אומר לפונוב רבי שמואל ברבי יויסי אתה יודע במי מדובר כאן אתה חושב שבבוניס הוא פחות עשיר מזה שנכנס עכשיו רבי עוביש הזה בוניס יש לו אלף ספינוס בים הוא כנגדון אלף היורס ביבושו אז הבן שלו בן בוניס הוא עשיר עצום אומר לוי אז הוא ענה לרבי שמואל רבי הקודש לכשתגיע אצלו ושתגיע לבוניס אמור לו אל תשגריו בקילים אלולו לפוני. אומר רש"י, הוא שלח אותו בבגדים הללו שהם פחוטים שאין נראה בהם עשיר כל כך. תשלח אותו עם בגדים מכובדים. אני אדע לכבד אותו לפי מעלתו. אומרת הגמורה, רבי מכבד השירים. רבי עקיבא מכבד השירים כדי רוב ברמורים שצריך לכבד את העשירים. למה? כתוב בפסוק יישב אוילום לפני אלוקים חסד ואמס ננצרו. דורשת הגמורה איסאי יהישב אוילו מפני אלוקים מתי העולם מתקיים בזמן שחסד ואמס שיש בו עשירים שגומלים חסדים מן הם מספקים מזונות לעניים אינצרו הם שומרים את העולם לכן צריך לכבד עשירים שגומלים חסדים למעשה משמע בגימורה שזה הטעם שרבי ורב עקיבא קיבדו השירים מובא כאן ברב עקיבא ואיגר בגילז דבר מעניין מליקוט מאריל ששומע ממהרם סגל מתוך שרבי עצמו עצמו היה עשיר מופלג, לקח הרגיל עצמו לכבד עשירים כדי להתלמד לאהם שכבדו גם כן אותו בשביל אושרו ולא בשביל תורתו שלא רצה להשתמש בכיסרו של תוירו ליטולתורו להסגדל בו רבי בברכוןמר הוא בא לחלוק לא צריך להיות תפיססיד כמו בן בוניס שהיה לו בכל הבתים שהוא השיל כלים הרבה רק זה נקרא תפיסה סיד לא כגוניסד שמחרי שמספיק שיש לו יתת שמחרשה ששמים בסוף המחרשה יתד קטנה את היתד הזו הוא השאיר בבית שהוא איש לחברו זה נחשב שיש לו תפיס יד וחברו נחשב כורח אצלו והוא לא עוסר עליו אומר רב נחמן תונדב שמואל דובניתל בשבס אוסר אם יש לו תפיסתסיד בדבר שלא מוקצה הוא עוסר כי זה שהוא השאילו את הבית יכול כל רגע לזרוק את זה מהבית ולא יהיה לו כן תפיסס יד אז הוא כן עוסר צריך לתת חלק בעירוב דווקא אם יש לו שם דובו שאינו נתלבשבס כמו ששם אחרי שו שזה מוקצה מחמס חיסון כיס אינו יויסו כי את זה אי אפשר להוציא באמצע שבת תניה נמוכה יש לו טבל פירות טבל שמוקצה יש לו שם בבית שהוא אישי לחברו יש לו אשוש חתיכת ברזל גדולה שהיא מוקצה וכל דוב שנמנית בשבס דווקא יש לו כדברים כאלו אינו יויסר זה שגר שם כי זה נחשב כאורח הוא נחשב כיוון שלבעל הבית יש כאן תפיסס יד עד כאן דף פה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: