העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פב עמוד א

הירובין דף פיז השיעור מתחיל בעזרת השם באמצע השורה השנייה גופה למדנו בסוף השיעור הקודם אומר רבי יהושע בן לוי כל מוקים שאומר רבי יהודה אימוסיים או שהוא אמר ובמה במורים במשינו וכל המשנהס של שיש סדרי משנו אינוי אלו לפרש דברי חכומים והוא לא בא לחלוק כך אומר רבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן אמר תלוי בלשונו אם הוא אומר איסאי הוא בא לפרש אבל אם הוא אומר הוא במורים הוא בא להחלוק שואלת הגמורה ואימוסי איפה שרבי יהודה אומר אמוסי זה לכולל לפרש הוא ותנה למדנו משנה מסכת סנדר ואילו הן הפסולים אלו פסולים מדרבונו לעדות המסחק בקוביה אז פשטס הפסולו שזה הסמכתה וזה לא קונה מה הכוונה משחק בקוביה שכל אחד מניח כסף משחקים קלאפים או דבר אחר ומי שזוכה לוקח את כל הקופה כשהוא שם שם את הכסף הוא שם זאת כי הוא חשב שהוא יזכה כשחברו זוכה אז הוא לא נותן לו את זה בלב שלם אז חברו שלוקח את זה זה הסמחתב זה לא קונה זה גזל מדרבונון ממילא הוא פסול לעדות ומלווה בריביס כיוון שהוא עובר על עבירה של הלבואי בריביס שיש בה ממון אז רואים שברגע שמגיע ממון הוא חשוד לעבור עבירה כדי להרוויח אז הוא לא פסול לעדות כי רואים שהוא יכול לשקר לעשות עבירה בשביל ממון אז זה יכול גם לשקר בשביל ממון ומפריריונים מסביר רש" שזה כמו מסחק בקוביה כל אחד מוציא יונה והיונה של מי שהיונה שעוקפת את היונה השנייה מנצחת בתחרות אז בעל היונה מקבל את כל הקופה אז שוב זה הסמחתי וסויחרי שביס אומר רש"י רחמו על פירות שביץ לאוכלו ולא לסחירו וזה שחומד ממון לעבור עבירה על הממון רשעו ותירומר על תושסרושיד אומר רבי אימוסי זה שמסח בקובי פסול לאידוס בזמן שאין לו אומנוס אלוהי אומר רש"י רבי יהודה סובר הסמכתה שהוא נשמח על דעתו הוא סובר שהוא ינצח אבל על דעת הסמחת זו שם את הכסף מתונה ולב גזל נמנינו אלו שמשחקים בקוביה הפסול שמשחק בקוביה לפי שאין עסוקים ביישובו שלילום יש להם עבודה קלה הם יש להם הכנסה קלה אז הם לא בקיאים בתורך וצער בני אודום אינם חסים על חבריהם להפסידו מומון וכונים להעיד עדות שקו אבל יש לו יומנס שלו היא יש לו עבודה שמתפרנס ממנה עבודה רגילה בהזמן הפנוי משחק בקוביה הרי זה קושו עכשיו כך רבי יהודה אומר איסי ותונה לא בבריסה והחכמים אומרים בין שאין לו יאומנס אלוהי ובין שיש לו יאומנס שלו היא הרי זה פוסל למה כי זה הסמחתה והסמכת לא קונה זה גזל מדרבון בונון פשטס חחומים זה התנקמה של המשנה ורבי יהודה בא לחלוק אז רואים שאפילו שהוא אומר אי מוסי הוא חולק ולא מפרש דוחה גמור לא ההרבי יהודה אומר רבתופני באמת אתה נקמה של רבי יהודה סובר כמו רבי יהודה רבי יהודה מפרש את דעתו חכומים שבבריסה זה דס רב טפ שרבי יהודה אומר משמו שסמק לתניה אומר רבי יהודה משבטופן אומר רשי שניים שיושבים ור אחד בא כנגדם. אומר אחד לחברו, אם זה שבא מולנו הוא נוזיר, גם אני נוזר. אומר השני, אם זה בא שבא מולנו הוא לא נוזיר, אני נוזר. אז לכאורה צריך לקרוא לו לשאול אותו אתה נוזר. אם הוא יאמר שכן אז הראשון נוזר. אם הוא אמר שלא השני נוזר. אומר הפטרפ לאילום אינחוד מהם נוזר. לפי שאין נזירוס אלו להפלו. כתוב כי אףלי אפלו הכוונה דבר ברור בשעת בשעת הנזירות צריך להיות ברור הוא נוזר או לא נוזיר אם הוא עושה נזירות על הספק הספק צריך עדיין לברר אם זה שבא מולם הוא נוזר או לא אז הוא לא נוזר על מכיבנ מספקה לבישת הנדר אם נוזרי לא נוזרו לא ימשע בד נפשי לנזירות והוא לא נהיה נוזר אוכן בשעה שאדם מניח כסף להסמכתי כם דלא יהוד יקונה לא יקונה הוא חושב שהוא יזכה במשחק לא יגום הרומקנה וזה גזל מדרבונון לכן הפטרפם הוא זה שסובר חכום עםמרים בין שאין לו מנס אלוהי בין שיש לאומנס שלו הרי זה פוסל אבל תנקמה של רבי יהודה הוא חולק על רב טרף ורב יהודה מפרש את דבריו שהפסול של משחק בקוביה זה דווקא אם אין לו יומנס אלוהי אדרון אלוך חלון ואנחנו מתחילים בעזרת השם פרק שמיני כיצד משתתפים בתחומים אדם רוצה ללכת בשבת מחוץ לתחום יכול להניח עיר ובתחומין אדם שרוצה להניח עיר ובתחומן עבור כל בני עירו איך הוא עושה זאת מניח את החוביס אומר תיס פירותיהם היו רגילים להניח בחבית לכן נקתה משנה חבית וצריך שיהיה בחבית מוזן שתי סודסו כל אדם שרוצה להיות חלק מהעירופת תחומין וכפי שדמדנו בדף פ רב נחמן פוסק הוא צריך לזכות להם את המוזן שתי סודס על ידי שאדם אחר יגביע זאת עבורה והוא אומר הרי זה לכל בני אירי כל מי שרוצה מהעיר שלי שיהיה לו חלק בעירוב תחומין אז אני מזכה לו חלק והוא יכול מחר ללכת עד העירוב ומשם 2000 ממו לכל מי שילך לבסוב רוצה ללכת מחר לנחם אבלים מותר בשבת לנחם אבלים באופנים מסוימים כמו שכאן למד בגימור שבס אז הוא רוצה ללכת וזה מחוץ לתחום שיסמוך על העירוב הזה או לבייסה מישתה לחתונה וכל מי שקיבל לא לובמי בוודם כל אחד מבני העיר שלפני שבת הוא אמר אני רוצה לסמוך על העירוב הזה זה שזיכו עבורי מוטו אבל אם הוא סומך על העירוב רק משתכשך אוסור שאין מאשתך עירוב תחומי צריך להניח לפני כניסת השבת לכן הוא צריך לסמוך על עירוב לפני כניסת השבת אומרת הגמור אומר רב יוסף אין מערבין כבר הזכרנו עוד כמה פעמים במסכת חז"ל לא התירו לסמוך על עירוב תחומין אלו לדבר מצווה דווקא אם הוא רוצה ללכת מחוץ לתחום לדבר מצווה שואלת הגמרא מהקומשמ מה משמיע לנו רבי יוסף תנינה מכורז מפורש למשנתנו המשנה אומרת למי אני מנח את העירוב לכל בני אירי לכל מי שילך לביסאובל שזה מצווה ניחוילים או לביסה משת מצווה ששמחס חוסם וקלה אז מה רב יוסף צריך לומר לנו זאת אונה גמורה מה עוד באמת המשנה לא מתכוונת לומר שרק עבור זה מותר להניח עירוב הוא חדמינסקותונה בדרך כלל אדם יוצא מחוץ לתחום בשבת בשביל מה בשביל דבר המצווה אבל באמת אם הוא רוצה ללכת לדבר הראשו גם מותר לו קומש שמלון רב יוסף לא אין מהערבין אלו לדבר מצווה מה למדנו במשנה וכל שקיבל לוב מבו לסמוך על העירוב לא מותר לסמוך על העירוב שם סמינו אין ברירה כפי שכבר הזכרנו בריכות בפרק שלישי יש מחלוקת האם יש ברירה או אין ברירה האם דבר יכול להתברר למפריע או לא כאן רואים במשנה שאין ברירה די יש ברירה תיגמלסה למפריע דמיבני כשאדם מניח אירבור כל בני אירו ובני אירו שמעו מזה זה אז מה אנחנו אומרים כל אחד מבני עיר חושב יכול להיות שאני ארצה לסמוך על זה עכשיו כבר נכנסה השבת והוא אומר כן אני רוצה לסמוך על העירוב זה מברר לו ממפריע למדומה יש ברירה שבאמת כבר בכניסת השבת הוא רצה ההחלטה הזו מבררת למפריע שהוא רצה כבר לפני שבת אז למה המשנה אומרת שהוא צריך להחליט לפני שבת זאת אומרת שמשנתנו סוברת שאין ברירה ולכן רק לפני שבת אפשר להחליט ואי אפשר להשוות את ההחלטה אחרי כניסת השבת וזה יברר למפריע שלפני שבת כבר הוא רצה אומר המה שלא אויעו ולא יוידיעו כותונה אפשר לפרש את המשנה שהכוונה אויו אם הוא ידע מזה שהניחו אירו כל בני אירו לפני כניסת השבת אז אפילו שהוא מחליט לסמוך אחרי כניסת השבת אומרים וברר הדבר למפריע אבל אם נודע לו מכל העיר ובורק אחרי כניסת השבת רק משתכשך אוסור שאין מר ומשתךשך כאן אפ אפשר לומר שכשהוא עכשיו רוצה את העירוב הובר למפריע שלפני כניסת השבת הוא כבר רצה את העירוב. לפני כניסת שבת הוא לא ידה בכלל שהניחו עבורו. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: