העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סד עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סד עמוד א

עירובין דף סדשו מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם 10 שורות מלמטה סוף השורה מספר את הגמורה ההוא מבואה היה מבוי דוד דייר בו לחמון בר ריסטק גרו במבוי הרבה יהודים אחד הדיירים אבל היה גוי שקראו לו לך ממברסטק טוייסס מביא גרסה שקראו לו הומון הוא עשה במצרות כמו הומון מה היה ברגע שיש כאן גוי למדנו בתחילת הפרק צריך לזכור ממנו את רשותו אם גוי בחצר או אויב עם גוי במבוי כדי לשתף את כל המבוי אבל יש כאן גוי וממנו אי אפשר לקחת חלק בשיתוף צריך לזכור ממנו את הרשות אומרו לי הלכו היהודים אל לחמו בריסק אויגרלון רשוסך לאגלו הוא לא רצה להזכיר להם את הרשות שיש לו במובי עוסו אומרו ליל להבעיה שאלו אותו מה עושים אומר להו יש לכם עצה זילו בטילו רשו סייחו לגבי אחד אתם תלכו למשל גרו כאן 10 יהודים ילכו תשע ויבטלו את רשותם במובוי אל היהודי העשירי עכשיו מה נהיה כאן שכל התשע אין להם כאן זכות במוב רק לעשירי אבליוחיד במקם נוכרי כאילו שגר כאן רק ודי יחיד עם גוי והרי למדנו שהלכה כרבי לזר בינקב כשגוי לא עוסר על יהודי יחיד רק דווקא על שתיים או יותר ויוכדמו כמנוכ לא יוסר אומרו להם שאלו את הביה מה העצה הזו מדהותמה הוא טעמו שרב לזר בן יין כף שביהודי יחיד הוא לא גוזר אלא דלשחי דדירה כי לא שכיח שיהיהודי יחיד יגור עם גוי וכרו קודיר אבל כאן כן גרים כי באמת יש כאן עוד יהודים זה רק עצה של ביטול אומר לו נכון שזה שכיח שיגור הוא כך אבל כל ביטול רשו גב אחד מסדשכיחי זה לא שכיח שכל הדיירים יבטלו את רשותם עמו לאחד אז גם זה לא שכיח רב לזר יקברסובד לשכיך לגוזר ברבונון זו העצה אז למעשה רשי מתקשה מה העצה הגדולה הרי כפי שנלמד לאלון ברגע שעושים כזו עצה למשל יש כאן 10 יהודים רק ודים ועשו ביניהם שיתוף יהודי אחד לא נתן חלק בשיתוף אז הוא עוסר על כולם להוציא מבטים למוב יש עצה אם כל התשע מבטלים את רשותם המובו ליהודי היחיד הזה אז היהודי היחיד הזה מותר להוציא מהבית שלו למובוי המבטים של של אלה שביטלו עשו אז גם כאן מה הם ירוויחו אומר רש"י נכון שאי אפשר להרוויח את הכל אבל לפחות זה הם הרוויחו שמהבית של היהודי היחיד הזה יוכלו להוציא למובי עוד דבר דבר גדול עם ירביחו אומר רש"י שבגימור שבס מבואר שמובו שלא ישתפו בו אז לא רק שאסור להוציא מהבתים למובוי מהחצרות למובוי אלא גם בתוך המובי עצמו אם היו שמה כלים ערב שבת אסור לטלטל יותר מדלדמז בתוך המובוי זה הם ירוויחו שברגע שיהיה כאן רק יהודי יחיד אז יוכלו לטלטל בתוך המובוי כלים ששופסו במובי זו הייתה העצה של הביה אוזר רבונבר רבי שעוה הלך אומרו לשמית קמי דרובה הוא סיפר לרובה את מה שהבע עץ אומר לטען רובה אם כן בטלטורסירוב הם לעולם לא יעשו עירוב לעולם לא יעשו שיטוף במובוי הזה הם תמיד ישמחו על העצה הזו שהם ביטלו את רשותם ליהודי היחיד מה אכפת לי אומר המארשו הרי הזמן יכול להיות שישכחו לעשות ביטל ועירו לא עושים כאן והטלטלו ביסר אונה גימור דמערבי אז הוא אמר לו נעשה עצה שגם יעשו עירוב אפילו שהעירוב לא מועיל אבל כדי שלא ישתעה כחו סירוב יואמרו עירוב מועל מוקמנוכי מה יאמרו עושים עירוב אפילו שגר כאן גוי ולא סחרו מן את רשותו דמרזינן יכריזו שבאמת העירוב לא מועיל כלום מה שמוציאים החצרות למובוי זה רק בגלל שכל המובוי שייך רק לאדם יחיד שואלת שוב שואל רובה אחרזדה לדרדקה דרדקה זה קטנים אומר רשי כי הזה זו מועילה לדורות הבאים שיראו את המטלטלים כאן ולא שמעו באחרוזה שהבאמת העירוב לא מועיל רק יש כאן ביטל באמת ביטל תשכחו לעשות כמו שאמרשו מסביר אלו מרובה צריך לעשות עצה אחרת למו שלח מבריסט גר בו הוא לא רוצה להזכיר את רשותו יש עצה כפ כמו שנראה מיד שכירו ולקיטו מה זה סכירו ולקיטוי יש משרט שחירי זה משרט שעובד אצלו כל השנה לקיטוי זה עובד אצלו בשעת הלקת בשעת הקציר הוא עובד אצלו אז יש הלכה יש גוי שיש לו בית בחצר יש לו בית במובוי צריכים לזכור את רשותו אבל הגוי הזה יש משרט גוי משרט ודי אם גוי אז אפשר לזכור אצלו והוא עדי יש לו משרט יהודי משרט בדרך כלל יש לו מיטה יש לו זכות לגור בבית בעליו אז לא צריך לזכור את רשותו של הגוי הולכים אל היהודי המשרט והוא נותן חלק בעירוב והוא גם נקרא בל הבית של הבית של הגוי והשיטוף של המובוי מועיל העירו של החוצה מועילה אז גם יש אפשר לעשות עצה בדרך זו ליזל חד מניו אחד מהד דיירים כאן במובוי לי קרבלי שישדל עם הנוכי עם לחמו בריסטק שיתחבר איתו עד שהוא יהיה אצלו הוא יהיה ידידו ולישל מיני דוכתה ולינח במידה הוא יבקש לו אכפת לך להשאיל לי מקום בחצרך שאני אוכל להניח שם דברים דעליי כסכירו ולקיטוי ברגע שיש לו זכות בחצרו של הגוי אז זה כמו שכירו ולקיטו משרט שגר אצל הגוי אפשר להשתמש בו שהוא יתן חלק בעיר ובמקום לזכור רשותו של הגוי קר גם היהודי הזה שיש לו זכות להניח חפצים בחוצר של אחור בריסטק אפשר שהוא יתן חלק בעירוב ממילא הוא ממילא צריך לתת חלק בגלל הבית שיש לו גם הוא יתן חלק גם עבור הדירה כאילו שיש לו הזכות שיש לו בבית של הגוי ונמצא שכולם נתנו כאן חלק בעירוב ווא אומר רב יהודה אמר שמואל כמו שהזכרנו אפילו סכירוי ואפילו לקיטוי של הגוי נויסה נרובי אם הוא יהודי ודיוי ולמיסה בגימור משמע ולינח במידה הוא צריך להשתמש בזכוס שילה הזו צריך באמת להניח איזה חפץ בחצרו של הגוי אבל הבסיוסה מדייק מרעשי יקר גם הוא פוסק להלוך בשולחן ערוך שמספיק שיש לו זכות אפילו שהוא עדיין לא ניצל את הזכות אומבי לרב יוסף מה אנחנו אומרים כאן שסכירו ולקיטוי הוא נהיה כאילו בעל הבית ואפשר שהוא יתן חלק בעיר במקום לזכור את הרשות של הגוי אז אם כך יש לי שאלה האם לחומרי הוא גם נקרא בעל הבית או שום חמישו שכירו וחמישו לקיטוי הוא נקדוגמה חמישה לא דווקא חמישה מה זאת אומרת, לגוי הזה יש חמש משרטים יהודים ולכל משרט יש בית בפני עצמו, חדר בפני עצמו. אז בעזרת השם נראה לאלון שאם יש כאן יהודים שגרים באותה באותו בית כל אחד יש לו חדר בפני עצמו, אז כל אחד מהם צריך לתת חלק בעירוב, חלק בשיתוף. אם הוא לא נתן, אז הוא עוסר. אז גם כאן צריך מכל החמשת היהודים שיש להם בית, יש להם איזה חדר מהחצר של הגוי, הם עובדים אצלו, כל אחד יצטרך לתת חלק בעיר ובחצי הירוס בשיתוף מבויס ואם לא הוא יאסור אומר לים אומרו סכירו ולקיטו להוקל שהוא נקרא בלבית לכולה שאפשר שהוא ישתף בעיר במקום בל הבית הגוי יואמרוסחירו ולקיטו לעחמיו ודאי שלא להחמיר לא אומרים ותיסס לאלון מסבירים כיוון שהגוי יכול לסלק אותו כל רגע אז הוא לא נחשב לחומרי בעל הבית כדי שהוא יאסור אם לא יתן חלק בעירוב רק לכולה הוא נחשב בעל הבית גוף אומר רב יהודה אומר שמואל אפילו סכירוי ואפילו לקיטנו סנרוב ודיוי אומר רב נחמן הוא התבטא כמה מהליושמיתה כמה מעולה ומובנת הממרה הזו מעידוך יש עוד הלכה אומר רב יהודה אמר שמואל אותו הממרה אותו בעל הממרה הוא אומר ממרה נוספת שוסו רביס יין אדם שתה רביעית יין סך הכל על יוירה כי ראשו כבר לא צלול אסור לו להור תוראות אומר אמר רב נחמן לא מעליושית אשמיתה הזו לא לא מעולה דואנו כל כמדשסינ רביעי סד חמרה לא יצא לדעתו אני להפך הרי תבואו מסביר הוא הבין שהוא לא אחרת משאר האנשים אני לפני שאני שותה רביעית יין דעתי לא צלולה להפך אחרי ששותים רביעית יין הדעת נהיה צלולה אפשר לענות שאלות אומר לרובה מיתימם אתה יכול לחלוק עליו אבל להתבטא כך שמ תזו מעליה שמזו לא מעליה לא כדאי להתבטא כך אסור להתבטות כך ורד כמ שמוזנו וזו אינו רש"י מסביר זה נוטריקון זונו זו וירענו אני אראה אותה אני אעסוק בה וזו אינונו ואני לא אעסוק בה מאבד אוינו של טוירו מאבד כבודו של טוירו אומר רש"י וסיפו להשתכח ממנו ורא"שי במשלה מסביר למה דורשים ככה את המילה זוינו כי זה המקום היחיד שכתוב בתור זוינו נויס עם ווב מלא תמיד כתוב חסר לכן דרשו כך זו אומר לי עד רבי אני חוזר ביותר אני לא תבטא בכילת בטויות אז הזכרנו ששטוי לא יורה אומר רבי ברבונה שוסוי אל ספלל אם הוא שתה יין ואם ספלל תפילוס תפילה שואר עוד מעט נראה מה ההבדל אל הספלל תפילוס ממספלל תפילוס תועיבו והוא לא יצא חובס תפילה אחרי שמפיג את היין צריך להתפלל שוב איך דומשך דומש שיקו מברר את הגמורה עונה הגמורה כעוד רבי אבא בר שומני ורב נשי בר ירמיה מגפטי שתי המורים האלו אבל הוא קומפטר מהדוד המעבר דנר יופטי הם היו שניהם על הגשר של נער יופטי והם נפרדו זה הלך לדרכו וזה הלך לדרכו אומרו אמרו ביניהם כל חד מנן כל אחד מאיתנו לימסד להשמיע לחברי יאמר לחברו דבר שהוא עדיין לא שמע דאומר מורי ברבונפטר מחברי אלו מתו דבר לוכ שמתך כך זכו כך הוא יזכור את החבר פוס אחד ואומר אחד מהם ואמר איךדו משוסוי ואך דומשיקו לין הלכה שהזכרנו מקודם שוסוי כל שיכול לדע בפני המלך הוא יכול לעמוד יפה הוא יכול להתרכז שיקר כל שאינו יכול לדע בלפני המלך הוא תפילוסיבו אז יש לנו תשובה עכשיו מה היה ההמשך פוסח אידוך השני גם צריך לומר ממרי והוא אמר המחזיק בניכסה הגר גר נפטר בלי ילדים קרובים אחרים מרן לו לרשת אותו אז כל נכסיו אפקו אדם שהחזיק בכל נכסיו אז מילסד את מי כולם מדברים עליו קיבל כסף שהוא לא עבד עליו מכניסים לו אינורה הוא יכול לאבד את כל הכסף מהצא מה יסבסקימו ביודי יקר בןסף התירה עם חלק מהכסף יכנס התירה וזה יגרום ששאר הכסף יתקיים בידו אומר רב שישס אפילו בעל בניכסה אשתו לא רק שהוא החזיק בניכסה הגיון הוא התחתן עם אישה והיא הכניסה לו הרבה כסף זה שוב כסף שהוא לא עבד עליו צריך לעשות בזה דבר מצווה רוב הוא אומר אפילו עובד עסקה ורובך הוא עשה איזה עסקה טובה פה פה אפילו לומץ המציית צריך לעשות את העצה הזו אומר רב נחמן בר יצחוק לא צריך לכתוב דווקא ספר תורה זה הרבה כסף אפילו הבור בחלק מהכסף תפילין גם מספיק ואומר רב חונן ויתים מרבי חנינה מה יקרום מאיפה לומדים כזה דבר מהפסוק דכסיב לפני המלחמה וירסרון נדר לימו עם נוסן טיטנסום הזה ביודי ואחרמתיסורם לשון הגדש אני אקדיש את הרם ומה זה גרם שנשמעה תפילתם ונפלו בידם אז רואים שאדם מקדיש הוא משתמש בכסף לדבר דבר מצווה זה מקיים את מעשיו. เ
לצפיה בתכנים נוספים: