העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ל עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ל עמוד א

עירוב דף ל השיעור מתחיל בעזרת השם חמש שורות אחרונות של הדף הקודם אומר רב יהודה אומר שמואל כשאדם מניח אירוב תחומין הרי צריך להניח מוזן שתי סעודות תלוי מאיזה סוג מזון הוא מניח כל שהוא ליפטון אם הוא מאכל שהוא לפתן מה הכוונה לא כמו בעברית הכוונה לפתן שבא ללפת את הפת אוכלים את זה עם לחם אז מספיק להניח כדי לאכול בוי כזו כמות שצריך לשתי סעודות כשאוכלים את זה עם הלחם יחד מספיק שהוא מניח את האוכל הזה לא צריך להניח גם את הלחם כל שאינו ליפטון אם הוא מניח מזון שלא אוכלים אותו עם לחם אוכלים אותו בעצמו אז צריך להניח יותר כדי לאכול למנו שיהיה בזה עצמו לאכול מזה שתי סעודות בו שור חי בשר חי הוא עושה אעיר עם בשר חי והראשונים מסבירים שמדובר באופן שזה ראוי לאכילה הוא מלך את זה רבות או אופנים מסוימים כדי לאכל אמנו כי אין הדרך ללפת בו את הפת בוור צלי בזה נחלקו רבה אומר כדי לאכול בוי זה לפתן אוכלים את זה עם לחם רב יוסף אמר לא כדי לאכול אמנו צריך להניח יותר לאכול מזה עצמו שתי סעודות אומר רב יוסף מנוע מנלו מאיפה לקחתי את זה דנ פרסו הפרסים אך לתו הקה הם אוכלים חתיכות בשר צלי לא ינ בלי לחם לכן צריך להניח מוזה ביסוס כדי לאכול אימנו אומר ליביו פרסו ו בדל מילה אם הפרסים היו רוב העולם אז אומרים המיו נגרר אחרי הרוב אבל הם לא רוב העולם אז בגלל שהפרסים אוכלים את זה לא כפתן אז גם אנחנו שאוכלים את זה כפתן צריכים להניח מוז בסוס ממנו עצמו ותנן לעניין טומ בגד עניים בגד שחשוב רק בעיני עני מה זה פיסת ד בעת שיש בה שלוש אצבעות על שלוש אצבעות אני זה כבר חשוב לו לעניים אז אם הוא ברשות ני הוא שייך לעני הוא מקבל טומה אם הוא ברשות עשיר הוא לא מקבל תומה כי לעשיר זה לא חשוב בגדי עשירים אם יש בזה שיור שחשוב גם לשיר י בזה שלוש תפוחים על שלוש תפוחים לעשירים אז גם אם ברשות השיר הוא מקבל תומה מה אני רואה מכאן אבלל ביגדי עשירים לעניים לוי לא אומרים שגם אני אם יש לו בגד שחשוב רק ללא ולא לעשיר אז לא מקבל תומה לא צריך שיהיה בגדי עשירים אם הוא שייך לני אם הוא שייך לני אז מספיק שהוא חשוב לאני אז גם כאן מספיק שאצלנו לא הפרסים אוכלים את הבשר הזה ביחד עם לחם בשר צלי אז מספיק שיניח לעירוב תחומין כדי לאכול בוי וכי תימה אוכל לחומרה ואוכל לחומרה הולכים תמיד לחומרה בטומה הולכים לחומרה שאם הוא חשוב להני אפילו שהוא לא חשוב לכולם לשירים הוא לא חשוב הוא מקבל תומה וגם כאן הולכים לחומש צריך להניח את העירוב שיהיה ראוי לכל העולם ואם לפרסים זה לא מזון בי סעודות כי הם אוכלים מזה עצמו אז לא ואותן יש שולחים לכולה איפה ראינו למדנו בברייס רב ש בן אלוז רמר מערון לחולה ולזקן כדי מזונו מזון שתי סעודות כמו שהם אוכלים אם העירוב לחולה חולה אוכל פחות לא צריך להניח כשיעור של מזון ביסודות של אדם בינוני מצד שני הוא רבסון רעבתן שאוכל הרבה בכל סעודה מספיק שיניח כסוד בסוד בינ של כל ודו זאת אומרת הקטן מביניהם אז רואים שהולכים לכולה כ שאכן דברי רב יוסף מוקשים שואלת הגמורה עכשיו ומי אומר רב שמן בן לוז אוכי שבסון מספיק כסוד ה בניני של כל אודום הרי לעניין אחר ראינו שהוא אומר אחרת וני רבי שמעון בן אלוז אמר או יגמל ח בושון פסוי כמילוי מה הכוונה יש דין כשמת מונח בבית כל הפתחים של הבית מתמים כבר מעכשיו אדם יעמוד מתחת למשקוף הוא יתמ אפילו שהדלת תהיה סגורה ואין כאן מעבר של התו מק עת למה יש דין סויף טומו וציס הרי ברור שהמת הזה יצא מהבית מאחד הפתחים ולא יודעים מאיזה פתח אז סויף טומו לוסס דרך הפתח הזה כבר עכשיו יש טומה על הפתח אבל אם מתברר לנו מאיזה פתח הוא יצא אז רק הפתח הזה מטמא שאר הפתחים לא כל זמן שלא מתברר לנו אומר רשי כל חור בבית שהוא כמלא אגרוף הוא כבר טמא סוטו מלו ציס איך מתברר לנו מאיזה פתח הוא עומד לצאת וזה שלוש אופנים או שהוא החליט חשב שהוא הולך להוציא אותו מהפתח הזה ויש בפתח הזה שיעור השיעור הוא ד פורחים שאז אפשר להביר פה מת אז שאר הפתחים כבר לא מתמים אופן שני שאחד הפתחים פתוח והשר סגורים אז אומרים כנראה הוא יצא פתוח וסגורים תהורים אופן שלישי כשיש כאן רק פתח אחד ברוחב של הרבות פוחים הפתחים האחרים יותר קטנים אז אומרים הוא יצא מהפתח הזה ולא מהפתחים הקטנים ולכן כל הפתחים שפחות מרבות תפוחים יכול להיות שיש כאן כמה פתחים שרבות פוחים וכמה פתחים שפחות מזה אז הפתחים של הרבות פוחים טמאים שאר הפתחים שקטנים מזה טהורים אבל אם כל הפתחים פחות מרבות פוחים אז כל הפתחים תמים אומר רב ש בן אלזור אוג מלך הושון לקח דוגמה אדם שהוא יותר רחב רבות תפוחים פסחו כמילוי כדי להציל על שר הפתחים צריך שהפתח יהיה כמילוי לא מספיק שוא יהיה הרבות תפוחים אז רואים שלא הולכים לפי אדם בינוני אז למה לעניין עירוב הוא כן הלך לפי אדם בינוני אונה הגמור וביה מה הוא יענה על כך אוסום איכ לאבד איך אתה רוצה שהוא יעשה איך הוא יוציא מפה את המת הדו מנד ונקו יחתוך אותו לחתיכות ויוציא אותו ודאי שלא ברור שצריך להוציא אותו דרך פתח שראוי לו ולכן לא מספיק שיש כם פתח של ד אמס ד פוכים מה שאין כן לעניין העירוב מספיק שהמזון הזה ראוי לאדם בינוני כדי שיחשב כ העירוב לא צריך שיהיה דווקא ראוי לובו מסתפק את הגימור פליג רבון ליד רבי שמון בן לוזו והם סוברים שגם לך בושר מספיק פתח של דל פוחים אוי וי תשמ דמ רב בר רושן פסו גם לא מספיק פוחים אז רואים שחכמים חולקים עליו ורבי יוחנן פסק כחכמים אונה הגמור לא באמת יתכן שאין מחלוק אוסום די פסחים קטנים טובה רבי וחנון דיבר באופן השלישי שדיברנו מקודם שיש כאן הרבה פתחים קטנים וי כחד רבו רק פתח אחד או ארבו פוחים א אנחנו אומרים נכון שצריכים להרחיב את הפתח כל להוציא את המת לא הולכים לחתוך אותו לחתיכות אבל דוד כשהוא יבוא להרחיב את הפתחים איזה פתח הוא ירחיב כי קומה קוח שיש כאן פתח של ארבעות פוחים אותו הוא ירחיב ולכן שאר הפתחים תאורים מה שעיקר רב ש לוז דיבר כשיש כאן כמה פתחים ברוחב של ארבעות פוכים אלא הוא חשב להוציא אותם מפתח אחד או שפתח אחד פתוח והשר סגורים בזה אומר רב שמן בן לזור זה לא מועיל כרבות פוחים לא ראוי למט הזה אם יש כאן פתח שהוא ברוחב של המת הזה זה מציל על שאר הפתחים אפילו שיש עוד פתחים בגודל הזה אם הוא חשב על זה או ששר סגורים וזה פתוח אבל אם אין כאן שום פתח ברוחב שלו ויש כאן יותר מפתח אחד שרחב ארבעות פורחים אז ההחלטה להוציא אותם פתח מסוים או זה שזה סגור והשר השער סגורים וזה פתוח זה לא מועיל כי אין כם פתח ברוחב שלו אומר רבחי ב רבשי אום רב מערבים בבוס חי כמו שהזכרנו מקודם באופן שזה ראוי לאכילה אומר רב שמי ברחי מערבים בביצים חיוס כי זה ראוי לאכילה וכמה מה שיעור בביצים מסומר נחמן צחוק סיימר סי הכינוי של רב יוסף כמו שכתוב בסוף מסכת ברכס כ הוא היה בוקי במשי ס מסיני שתי שתי ביצים זאת אומרת כל סעודה ביצה אחת אז שתיים זה מזן ביעוד למדנו ממשנהו ממז אסור בכל מיני מזון אבל מותר במים ובמלח כי זה לא נחשב מזון שואלת הגמור מלח ומים הודי קרוז או כל מי לכל שר המאחלים אקרוז יוב אין מכאן קושיה רמואל דבמ איזיו ש וסמי אבל כל שאר הדברים אי אפשר לומר מזס כי זה לא מזון כאן במשנה רואים שכל הדברים חוץ ממים ומלח זה מזון שואלת הגמור גמור כבר הפריחו אותם ממקום אחר שואלת הגמור ובנ אני רוצה לשאול האם במשנתנו יש גם כושיה על רב ושמואל אומר רב הונה לא במשנתנו אי אפשר להקשות ערב ושמואל כי אפשר ליישב ש משנתנו מתכווננת בואים הקול הזון אולי אם הוא נודר על עצמו מוזו מוזו הכוונה שזה סועד את הלב זה רק חמש מיני דוגון אבל אם הוא אומר כל הזן עולי הזון הכוונה משביע אז כל דבר משביע חוץ ממים ומלח שואלת הגמורה מים ומלח הוד לוזינה או כל מי לכל שאר הדברים זינה משביעים בר לנו התלמידים אחרי ן נו לג ג אומר רשי ארץ ים כנרת ופירותיה מתוקן אז כך כ אם הינו תלמידים כחד חע כל תלמיד קט רה פירות וכך היה 10 כ 100 אל פירות זה לרבן קכח חד ממ כל אחד פ שוב 10 * 100 זה 1000 כל כל 100 פירות מהגז זה מי סל שמכיל שלוש ס כלו לכולו רבי יוחן אכל את כל אלף הפירות ואמר אחרי שגמר לכל אמר ששב ז לא אכלתי לשובע ועדיין אני רעב אז רואים שלא רק מים ומלח לא מזב גם פירות אונג שהוא לא נשבע שהוא לא שבע הוא נשבע שהוא לא טעם מזונה הוא לא סעד את הלב כי סעודת הלב זה דוק משס מינ דוגון אומר רבונו מרב אדם שאמר שבו שוכל כי קזו עסר על עצמו את האכילה של הכיור מרבו אפשר לערב לו עם הכיכר זו הרוב תחומין למה אומר רשי נכון שלא עצמו היא לא רויה לכילה אבל ללמדנו במשנה שאפשר לערב נוזר ביין כי מספיק שזה ראוי לאחרים אז גם כאן זה ראוי לאחרים אבל אם הוא נשבע כי קזו אולי אז הוא עוסר על עצמו כל הנאה מהכיכר איין מהרב לו בו כי גם לערב זה הנאה אסור לו להנות לגמרי מהכיכר הזו מקשה הגמור על רבו מיס ולמדנו בברייס הנודר מן הקיור מארן לבו מהלי מה הכוונה הנודר דומר אולי הוא נשבע שכי קו זו אולי תהיה אסורה ובכל אופן מערבין לו בה למה אבנ לחה צוד אסור לו להנות מזה אז יש כאן שתי פירושים ברשי רשי כאן אומר כי אפשר לפרש כשאדם עוסר על עצמו הנאה מכיכר הוא מתכוון לאסור על עצמו את עיקר ההנאה מה עיקר ההנאה מכיכר אכילה הוא לא התכוון לאסור על עצמו שר הנאות ולכן מוותר להערב לו עם הכיכר הזו בסוף העמוד מוסיף רשי לשנ אחריה רשי מסיים זה עיקר לעלון נראה שאין מרוון א לא לדבר מצוו רק אם הוא צריך לצאת לדבר מצווה ולכן נמצא שכל העירוב זה למצווה לכן מותר לעשות עם תעיר וועם לחם אפילו שאסר על עצמו כל הנעות ובאמת מפרשים שאשר על עצמו כל הנות שבעולם ולא רק את הקר את הכר הנאה שזו אכילה אלא כיוון שהכלל הוא מצוו סלב נו ניתנו וקיום מצווה לא נחשב להנאה לכן מותר לערב בכיכר שאסורה עליו בהנאה ככה גמור רוצה לדייק בריסה לא כמו רב הונה דוכה גמור לוי הבריה שאומרת שנודק ק ב מדברת דמר זו שסר על עצמו אמר שבו ש כק זו מסיים את הגמור הי ממשיכה אוס בזמן שאומר ששמנו אז רואים הפוך כמו רבונה שואלת הגמור אבו רולי מה תאמר מה כתוב כברי שדווקא ששל את המנו אבל אם הוא אמר כי קוז אולי נבו תקרא את ההמשך של היסה מה כתוב בהמשך דונ כי קזו הקדש אין מב לפי שאין מר בקד הקדש אסור על כל העולם עסו כל הנה מקדש למה צריך לרוץ עד הקדש ליף ל דסני בדדו במור שמערבים לנוד מקיק אמר זו שער על עצמו רק תחילתה אבל לאמר אולי אין מ בו ומכך שצרכו לומר דווקא בהקדש לו אז ממה שמ שבנר לא משנה מה הוא ער על עצמו אמונ או ולי מרן ככה אתה רוצה לדק סיפה כ מקודם הב שבר כתוב בזמן שמר ששמנו אזמה ש אמר עלי אז אסור אנ הגמור זו לא טענה אפשר לישב את הברס מכוח הספ שכתוב ב שדווקא אקדש לו חסור פי כן אפילו אמר אולי נס ושמנו ועדיין מרי לו בה ודווקא בהקדש לו מכל מקום כ ש לרב הונה כי כאן כתוב בברסה שבכל אופן שהוא וסר על עצמו אלא אם כן עשה הקדש אבל קשו בזה לשון שהוא רק ימר שבו אפשר לערב אונה הגמור נכון הברס הזו חולקת הרבונה אבל יש לו תנה שסבר כמו הוא דמה כרבי אליזר דתני רבי אליעזר ים ו אדם שאמר שו של קזו מהר בו סר על עצמו רק אכילה אבל אם הוא אמר כי כזו אולי אין מר לו בו שואלת הגמור מי אומר רב ליזר וכי ואנייה זה הכלל וד מוסר עצמו בוכל הוא טלה את הנדר במעשה שהוא עושה דהיינו הוא אמר אני לא יאכל את הכיכר מהרבי לו בו אבל אוכל הנסר ודום הוא אסר את המאכל עליו זאת אומרת הוא אמר כי קוזו עולי אז הוא עסר על עצמו כל הנעה שבעולם אין מר לו בוא זה כמו רב הונה רב לזר אמר ז רים פ ז הוא הסבר שכן מרים באופ שר על עצמו נגמר זר נחלקו הים מהדעת רבז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: