העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לח עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לח עמוד ב

בנו רבו עירב ברגלו ביום רשן מערב ברגלו ביום שני אם רוצה ביום שני גם לצאת צריך לשים שוב בעירוב לצאת שם שוב ברגלו אותו דבר אם הוא עשה עירוב עם לחם נחרב ב רשן אין צלו בם שני דברי רבי רבי סובר כמו רב לזר שתי קדוש רבי יהודה אמר הוא סובר כמו חכמים שזה סוף הקדוש סוקי קדוש ולכן אם הוא הניח עירוב וזה נאחל אחרי כניסת היום או שהוא ירב ברגלו ביום ראש ביום שני הוא לא ירב גלוב אז ביום השני זה ספק אם יש לו עירוב או שאין לו עירוב אם זה גדוש חס יש לו עירוב אם זה שתי גדוש סן לעירוב הרי זה חמור גמל כמו שכבר הזכרנו שבספק אז הוא הפסיד את ה-2000 מהצד השני כי שמה יש לו עירוב מצד שני בעירוב הוא לא יכול גם להשתמש כולי זה שתי דושס אז יש לו אפשרות ללכת רק את ה2000 אמו שבין עירובו לעירו שזה ממו נפשך מותר לו ללכת שיטה שלישית ר גמל ורבי שמל בנו ש רבי יוחנן בברק אמרים רב גלו ברשן אין מערב גלו בשני אין צורך זה ודאי גדוש אס זו שיטה חדשה שעדיין לא שמענו עוד מעת הגמור באמת תאמר שזה לא נכון הגרסה הזאת הקופונים כאן בינתיים יש לנו שיטה שלישית שזה ודאי קדוש חס מספיק לעשות עירוב בכניסת היום הראשון וזה מויל לשני הימים אותו דבר הניח מוז שתי סוד נח לרוב אחרי כניסת ביום ראשון צ בשני זה דוחס אומר רבוד זק מלולו שעוד מט יפרט ולי רב לזר ארבעת הזק הללו פסקו כרב לזר ומר יום תשבת הסמוכים זה לזה בז דו ואדים רב שן בן גמליאל ורב שמב חק ורב ז ברב שמן ורב סי ודת קוראים לו סמת כרב משנס רבי סתם בלי להזכיר את השם כשיטת רבי יוד וקמר חד מני ה אחד מארבעה הוא רבי אלזו אומר רשי אפילו שהזכרנו רב לוזו ברב שימן זה רב לוז רב שיימן יש עוד רביעי סתם רב לוז שרב לוזר בן שמו ובמקום זה הר יש לנו רק ארבע צריך להוציא אחר מרשימה ופיק רביו סתו שואלת הגמור איך אתה מחשב כאן את שתי הזקנים הראשונים ורבו ש גמליאל ורבי שמוא ברבי חן בן ברוקו שזכרנו מקודם הם סוברים שיטה שלישית שוודאי קדושה חסי אונג הפוך צריך להפוך את לשונם רשבג ור שרגו ישן מר גלו בשני נרש איצ בשני שואלת הגמור אם אתה כך מתקן את הברי י הנו רבי זה בדיוק כמו שס רבי התן הראשון בבריה אונה הגמור מצרי במת לתקן להזכיר את שיטתם מיד אחרי שיטס רבי ולהוסיף שם וכן ארגמ שלת הגמור למה אתה מזכיר רק ד קינים שפסקו רבז יש לך עוד אחד וך שונ רבי התן הראשון בברסה הקודמת אונ הגמ רב ונלו הוא שנה לוכ בשם רב לזר אבל הוא עצמו סובר לו הוא לא סובר כך שואל הגמור כך איך אתה מכשב גם את רשבג ואת רבי שמואל רבלי ונג רב גמור גומ רב היה לובו מרבו שרבה זק הלולו אמרול וחק רב זר אבל רבי רק שנה את דברי רב ליזר הוא לא בר כמותו מספרת הגמ כנו נפשי דרב הונ כשרב הונ נפטר אחרי שרונ נפטר אל רב חסדה נכנס רב חז דרש למר קש סיר דרב מדד ו נינו במשנה הראשונה מסכת הבה ביצו שלדו ביום טוב אסור אות דבר אותו דבר ביצ שלדו בשבס אסור למה כמה טעמים הוסברו שם בגמבה למדנו שבס ויום טוב שסמוכים זה לזה רב אומר נולדו בזה אסור בזה ביצה שנולדה בשבת אסורה גם ביום טוב למחרת או ביצה שנולדה ביום טוב ביום שישי גם בשבת היא אסורה למה כי זה קדוש אכס ולכן זה כאילו אותו יום אז רואים ששיטת רב שקדוש אכס אומר לא באמת שתי קדוש אוסום ביצה שנולדה בשבת אסורה ביום טוב למחרת או להפך משום החונה כידוע החונה דרבי תניה כתוב במן והוו ביום השישי וכינו אשו יוביו ביום השישי הכוונה יום שישי של יום חול אומר רשי בבכי סתם יום שישי הוא ום חול טוסקן אומרים השישי בה הדיה שישי רגיל לא שישי שהוא יום טוב חול מכן לשבס וחול מכ ום טוב שגם הוא נרא שבס ואן יום טוב מכן לשבס ואין שבס מכינו ום טוב וכש הביצה נולדה ביום טוב למחרת שב זה נחשב שיום טוב הכין לשבת והוא הדין להפך ואפילו שהחנה בדי שמיים אני לא עשיתי כלום הביצה נולדה מעצמה זה גם אסור משום החונה אומר ליביה הוא שואל את רבי אם יש כזה איסור החונה אל הודת אמנו במשנתנו כיצד הואש רוצה שהרוב יכול לשני ימים לקח את זה הביתה ביום טב אחרי כניסת היום טובוב בשני לקרת כניסת שבת ושם שם את העירוב מ של כוכן מיום טב לשבס הואק כונ הוא מניח עירוב ביום טוב לשבת אומה לי רבי מסברס סוף היום כוני עירוב סוף יום שישי הוא קונה את העירוב תחי כו עירוב בכניסת השבת ברגע שנכנסת שבת אז חל העירוב בשבכ לעצמו מסברים המפורשים עצם הולכת העירוב לשם זה לא נחשב חונה כמו שנראה להלו מדובר באותה פעת שהוא כבר אמר עליה אז אם הלוס היה לפני כניסת היום זה החונה אם הלוס נהיה בכניסת היום הבא זה לא החונה שואלת הגמור אם העיר וחל ברגע שנכנסת שבת ולא לפני זה הגמור למעשה הקטע הזה כבר למדנו בדף לו או יערבו בלוגין שם למדנו לוי שיש לו חי שלש צריך להפריש מזה טרומסו ויש לו לוגין יש לו קד שהוא טבולי אז אם הוא יכניס בזה את הרומס מיסור הוא יתמא אז הוא ממלא את הלוגן ואומר שהיום הבא יכנס אז יהפך לטרו מס מייסור ואז הקלי כבר לא יתו אז שנינו שם שאם זה יום שישי והוא רוצה להניח אירו והוא לא יכול להשתמש בלוגין הזה למה אם אתה אומר שניסים אזר בניסוים זה כבר לא יהיה טבל אלומ רואים ש החרון של ום שי אז נבזה עדן ת לכן אי אפשר רב בנג כמ שכ בד לו נכון שכניסת הם הי קנה אבל בעוד ר כילה מב ו שואלת הגמור אם צריך עודה רה במשנתנו רז םב בפח שניב וגמור הנה שהוא יכול לצאת בערב יום טוב ביום חמישי אחרי צהרים לצד מזרח להניח ירוב ליום טב 2ו לצד מערב להניח עירוב לשבס איך זה יכול להיות או בנ סודר מבו ולקה הכלל הוא כך אדם שמניח עירוב 2 אמו מירו אז איפה נהייה מוקם שסוס בעירוב ה הולך הביתה לעירו אז מעשה שיטתו בעירו יש לו 2 מאמו מכל רוח עירובו אז איך הוא יכול ללכת בכל העיר העיר עצמה ברגע שהוא נכנס לעיר הוא כבר יותר מ-2000 מאמו אם הוא ממשיך ללכת התירוץ הוא כל העיר נחשב לו כד דמס כיוון שהוא נמצא שם כיוון שהוא לן שם כמו שרשי מביא אבל בצד השני של אירו אם הוא שם אירוב לצד מזרח לצד השני לצד מערב אסור לו לצאת אפילו פסייה אחת אם כך כשהוא הניח אירוב לצד מזרח 2000 ממו ליום טב זאת אומרת שביום טב עצמו אסור לו ללכת לצד מערב אפילו לעמו אחת אז זאת אומרת שהעירו שהוא שם 2000 אמו לצד מערב לשבת הוא לא יכול לאכול את העיר זהם בודים כי כלזמן שלא נכנסת שבת אסור לו ללכת לשם אם אתה אומ צריך סוד איך זה מתקי שם אנגור מ ס שרב זר מתיר ניח ח בסוף 2 לכאן ובסוף 2000 אמו לכאן לא הוא צריך ללכת ביום טוב 3000 אמו לצד מזרח בשעה 3000 אמו לצד מריב דמח בסוף א או לכאן הוא הולך לצד מזרח אל אמו מניח ירוב זה ליום טב בסוף אל אמו לכאן לצד מערב הוא מניח ירוב לשבס קר ביום כ יכול ל 3000 אמו 1000 עד העירוב עוד 2000 עירוב אותו דבר ביום בשבת הפוך אם כך נמצא שבשבת הוא נמצא בעיר העירוב שלו 1000 אמו לצד מזרח אז מהעיר הוב יש לו 2000 אמו לצד מערב 1000 עד העיר העיר עצמה קדע דמס ואז הוא יוכל ללכת עוד אלף אמו לצד מרב שם הונח העירוב לשבת ממילא יש כאן סעודה ראו יום מבו דיו שאלת הגמורה מה אתה אומר יש איסור של החונה אדומה רב יוד ר גום רש מרב גום שני רב בפס ב שני רש מרב בפס ב שני כמו שהגמר מדובר באותה פת אכן מיום טוב לשבס אז רשי מסביר כך נכון שהוא הלך ביום חמישי והניח פת ליום טב אז אמרנו מקודם אין כאן איסור של החונה שבשבת הוא מביא שוב את אותה פת למה כל הלחם הזה הוא אמר לפני כניסת יום טב העירוב זה לעירוב שיוכל ללכת המחרת אז למחרת שהוא שם את אותה פת שוב לשבת הוא לא צריך לומר כלום כי זה המשך של העירוב הקודם ולכן אין כאן החונה זה שנהייה כלוס עירוב זה לא החונה הכלוס הזה נהיה בכניסת השבת שבס מכינו לעצמו אבל אם הוא מערב ברגליו הגימור הבינה שהוא צריך לומר זה שהוא אמר ביום ראשון שאני שובט כאן לא מואי ל יום השני אחר כך הלך מכאן כשהוא מגיע ביום טוב סוף יום טוב לעשות עירוב לשבת הוא צריך לומר כ שיוסי והוא לא יוכל לומר זאת ברגע שנכנסת שבת כ הוא לא יודע מתי הרגע הזה בן השמוש סופק יום סוליו אז לפני כניסת שבת הוא הצטרך לומר כאן שוסי מיכין מיום טוב לשבס אז רואים שאין איסור של החונה אומר לי מסברס וזיל ואומר מיד וזל ושסק ויוסי וא ישב שם ושותק אין כאן אכון ניכרת כמן שלא צריך לומר כלום כרבי חן בורי דקס בפרק הבא נלמד לוקס אדם שהיה בדרך בערב שבת והוא ישן הוא מתעורר אחרי כניסת שבת רבי יוחן בן ור אומר הוא קנה שביטה איפ שהוא איפה שהוא היה בבן הש מושס ויש לו 2000 ממו לכל רוח למה כמו חפץ הפקר שלא שייך לאף בעלים על החפץ קונה שויס אחן שנמצא בן השמוש ז גם האדם הזה שיישן ולא חשב כלום גם קונה שייסה חחים אומרים לא חפצה הפקר שלא שייכים לאף אחד לא קונים שויס חפץ ששייך לאדם החפץ קונה שויס יש לו 2 החפץ לאפה שוא רוצה אבל חקלא אותו דבר אדם שישן הוא לא קנה שיס יש לו רק דמס אז אתה אומר ר חן בור לא צריך לומ כלום אפשר לשבת בלי לומר כלום אונ הגמ לא אפילו רב עד כאר רבי יוחנן בורמ הוא לא שייך באמירה אבל בני אם הוא אם הוא רוצה לומר מצ אמר אף אג ר כמ ו ולכן אפשר לעשות ברגלו כ לא צריך לומר כלום אין כאן אכון ניכרת אמ לרב ברחוב אשמיע לי למר אם רבי רבך היה שומע עודני לא יהלך עוד דום לסוף שדהו בשבת להסתובב בשדה שלו ליד מה צריכו בסוף שדהו בקצה של השדה הוא מאיים בשדה למה ממצי חפצו אסור בשבת להתעסק בעניני חול צ ב דום על פסח מדינ מדי הכונה יר מרחצאות שלהם היו בפתח העיר אסור לטייל שם לפני יציאת השבת כדי להיות מוכן שכונס למרחץ מיד בצאת השבת ממצי חב צחו אם רב היה שומע זאת עוד הרבה רב היה חוזר בו מה שהוא אמר שהניח עירוב מיום אחד לשני זה איסור של החונה ומה הוא אמר אבל אם הוא מערב ברג לו ולא אומר כלום אם הוא היה צריך לומר אחונה אם לא אומר כלום אז זה לא החונה כאן רואים שגם אם הוא לא אומר כלום מטייל בשדה מטייל בפתח המדינה זה גם אסור מ ממצוא כב צחו ואם אנחנו מתיירים לו כן לעשות ככ עירוב אז גם מ ממיר זה לא יהיה בעיה אם רב היה שומע זאת אולי היה אומר מה שאומר קודם שמותר ללכת בלי לומר כלום כי אז זה לא היה חונה אונה הגמור ולוי שמי עלי רבי ידע את ההלכה הזו ולא יהוד הרבי הוא לא חזר ב מדבריו אוסום מוכח מילס כשאדם הולך בצד שדה י כולם מבינים למה הוא מסתובב כאן הוא רוצה לבדוק מה צריך לתקם פה אחרי שבת אדם הולך בפתח המדינה ליד בתי המרחצאות מה הוא עושה כאן רוצה להיכנס מצאי שבת למרחץ זה אסור ממצאי חב צחו אוכי שאדם יוצא מחוץ לעיר והוא מגיע שם לאיזה מקום והוא חושב שכאן הוא קונה שיסה לו מוכ חמסי אף אחד לא רואה כאן בעיניים שהוא עושה כאן איזה אחונה ליום חול אומרים יצו רבונו אם הוא תמיד חוכם אמר אלה שרואים אותם אומרים אלה שרואים אותו מסתובב שם שמצ משכתי הוא התעמק בסוגיה והוא יצא תוך כדי התעמקות בסוגיה ומור רצו אמרי חמרי קסלי נאבד לו חמור הוא מחפש את החמור שלו מותר לעשות זאת בשבת לחפש את החמור שלו ממילא אין איסור לצאת אבל לומר זה כן האיסור של החונה אבל יוצא שם ושותק אין איסור כי זה לא ניכר ואז זה נחשב רק כהר יורים מוטורים רק דבר שניכר זה אסור שמצא חב צחו גוף הזכרנו ארב יודה רב ברגלו בם רישן מרב ברגלו בשני עירב בפס בם רשן מערב בפס ביום שני עירב בפס ברשן מערב ברגלו בשני ביום השני יכול לעשות עירוב בעצם הישיבה שם בלי פת אבל עירב ברגלו בריישן היה יום טוב ביום שישי הוא הניח עירוב הוא לא הניח עירוב הוא עמד שם עירב ברג לוב מחרת לשבת הוא רוצה לשלוח עם שליח פת שיניח שם אין מערב בפס בשיני שין מערבים בתחי לו בפס למה כמו שנראה עוד שורה אר בפס במרי אז במ שנו מר שמואל בויסה הפס כמו שאמרנו מקודם אם הוא לוקח את אותה פת שלפני כניסת היום הראשון אמר זה רובי למחרת הוא לא צריך לומר כלום הוא מביא את זה לאותו מקום אז זה לא נחשב לאחרונה כי באמת החלו הוא בכניסת היום זה מותר אבל אם ביום הראשון הוא ערב גלוב ביום השני הוא מביא כן פת הוא הצטרך לומר שזה העירוב שלו אז זה אסור משום החונה ולכן הוא לא יכול לערב בפת בתחי לו אלא אם כן באותה פת הוא כברת ביום הראשון אומר שמשנה גם מדו נ כיצד פת וב בשפת ו מזה שהמשנה אומרת ונוטל מחזיר את זה הביתה כ להביא את זה שו ביום השני רואים שדווקא עם אותה פת אפשר לעשות שואלת הגמור ורבו מקודם למדנו שני המרים שניסו לחלוק על רבי אין איסור של החונה הב ורב ברחן אם הם סומרים שאין איסור של החונה אז למה אי אפשר להרב ביום השני עם פת חדשה הוא הצטרך לומר זה העירוב אין איסור ורבנו מה הם עונים על הדיוק במשנה שמשמע שהוא צריך להחזיר את אותה פת כדי שמחר תוכל להשתמש בה הוא לא יכל להניח פת חדשה אונה הגמור דיל מוסו קש מלון כדאי לך להחזיר את הפת שלא תסד שלא תצטרך לקחת אחרת אבל אם אתה רוצה אתה יכול להביא לחם אחר אומר רשימה ששנינו שאם נאכל העירוב ביום הראשון אחי כניסת היום עירוב לרש ואין עירוב לש הכוונה ם הפת הזו אין ערוב לשני כי צריך ביום השני גם להניח עירוב מספק כשית חומים אבל אין הכוונה שאין לו אפשרות לעשות עירוב יש לו אפשרות הוא יביא לחם חדש לום השני יהיה לו עירוב עד כאן דף לח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: