העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לג עמוד ב

[מוזיקה] רוב דף לג עמוד בס נתחיל בעמוד א' מתחילת הסוגייה לתועלת העניין לראות את כל הסוגיה בחד מחת בצורה אחידה ולקבל תמונה ברורה החלק העליון של העמוד מהי רבי ומהי רבון הגמור כאן נכנסת לבאר את שיטת רבי ורבן שהזכרנו אותה בגמרא ל ראינו שהם נחלקו לגבי אדם שמניח אור חומים כיוון שאנחנו צריכים שהמזון שתי סעודות האלו יהיו ראויות אליו לאכילה לכן צרכנו שזה יהיה כמות של שני סעודות ושזה יהיה ראוי לאכילה הן מבחינה הלכתית שזה לא יהיה מיסר לישראל טרומה וכדומה והן מבחינה מציאותית שזהה ראוי לאכילה ולא דבר שלא ראוי לאכילה עכשיו ראינו דבר נוסף שצריך שהמקום הזה שבו הוא חשב לקנות שביטה יהיה מקום שאפשר להביא את העירוב מאיפה שהוא מונח המקום הזה שהוא נמצא ולכן אמרנו במשנה שאם הוא הניח את זה על גבי אילן והוא קנה את השביתה למטה ליד האילן אז זה תלוי באיזה אופנים הוא יכול דווקא במקרה שהוא יכול להביא את העירוב אליו למקום של השביתה אז הוא יכול ל אז הוא קונה שביטה מה קורה במקרה שזה איסור דרבון להביא את זה כגון הוא טלה את זה על גבי אילן שנמצא למטה מהעשרה מבחינת הרשויות אין איסור דוריסה אבל יש פה איסור דרבון שאסור אסרו חזל טול דברים בשבת מהאין שמה הוא יבוא לתלוש ענפים האם האיסור דרבנן הזה גורם שלא יקנה עירוב כיוון שסוף סוף הוא עשו מד רבון לטול את זה רבי סובר שכל מה שעשו מדרבנן לא גזרו אתל זה בן השמוש גזרו על זה בשבת עצמה כשיש וודאי איסור שבת על זה גזרו חזל גדרים לאיסורים דוריסה אבל לא בזמן של בן השמוש שהוא זמן שהוא ספק יום ספק לילה ורק מספק שומרים אותו כשב אבל מ אלה לכן סוב רבי אם זה נמצא במקום שרק מד רבונו אסור ליטול אותו וכיוון שהעירו נקנה ב בנ אשמו שויס אז נקנית לו השיטה אז בזמן הזה הוא יכול ליטול את זה משם ממילא זה לא מעכב מחשב לעירוב כיוון שכעת בבן השמוש הוא יכול ליטול את זה האיסור דרבון עדיין לא נגזר על הזמן הזה ואילו חכמים סוברים שאיסור דרבון חל גם על ה בן השמו שויס וממילא יוצא שאין עירוב או עירוב כיוון שהוא מוגבל מלקחת את זה לאכול את זה בזמן שהוא קונה שביטה אז אי אפשר להחשיב את מקום שיטתו כאן כמקום ש כמקום הקבוע שלו לשבת כיוון שאין לו כאן אוכל האוכל נמצא במקום שהוא לא יכול לאכול את זה מביאה הגמור את המקור של רבי ורבנו דל תניה נסוי באילון כתוב בברייס שם את האילן את העירוב תחומין באילן למעלה מעשור פוחים אין עירוב או עירוב למטה מעשור פוכים עירוב או עירוב ואסור לתלוי אם זה נמצא למעלה מעשרות פוכים והגזע הוא רחב ד ממילא יש דין של רשו יוחד וכיוון שהוא קונה שביטה למטה ברשות ורבים אז אנחנו אומרים שהוא נמצא סוס הבים ועירוב נמצא בסוס היחיד יסר דוריסה ליטול את זה משם ולכן אין עירוב או עירוב אבל אם זה למעטה מעשרות פוחים ממילא זה נחשב שזה כן נמצא בתוך רשות ורבים בתוך אוויר של רשו ורבים עירוב העירוב אבל אומר רבי אסור לטלו דהיינו למחרת בשבת או כתכ שך הוא ירצה לאכול זה אחרי שכבר נקנה את שיטתו אחרי בן נשמו הוא כבר יכול לאכול את העיר הוא לא צריך שזה ישאר עד סוף השבת שם כבר נקנתה שביטה אז אם הוא רוצה לאכול את זה זה הוא לא יכול למה כיוון שבנ השמוש באמת הוא יכול ליטול את זה כיוון שזה רק יסור דרבון ולא נאסר על זמן של בן הש מוסיס ולכן העירוב נקנה אבל אחרי זה כ שזה וד ודאי לילה שזה כבר ודאי שבת אז יש את היסו דרבון ויהיה אסור לו מ דרבון לקחת את זה מהאין בתוך שלו אישו אם זה נמצא סמוך מאוד לקרקע בתוך שלושה טפחים מותר לטלו כיוון שזה לא נחשב שזה מונח על גבי אילן על זה לא גזו חזל וזה כאילו מונח על גבי הקרקע ממש מסיימת הברס סונה בקלקול טלוי באילון אפילו למעלה מעשות פךם עירוב ועירוב אם זה בתוך קלקולו וקלקול סל תלוי באילן אז גם למעלה מסורות פוחים עירוב וירו וגמורה תבאר מה מדובר נסנ בקלקול דברי רבי עד כאן דברי רבי וחומים אומרים כל מוקו שאסור לקלו אין עירוב או עירוב אם אסור לך ליטול את העירוב ממילא אין אין עירוב או עירוב אז זה לא קנה שביטה מבארת הגמרא את הברי וחומים אומרים אה על מה חכמים חוזרים כשהם אמרו את דבריהם אלהם סעיפי אם נמר שהם חוזרים על המקרה של הסיפה דהיינו מקרה שהוא שם את העירוב בתוך סל שתלוי באילן שאז רבי אמר שגם למעלה עשרה גם כן נחשב לעירוב אלמ וסב רבון דודין אסורין לכאורה רבונו באים ואומרים כיוון שאסור ליטול את זה מהסל אז יי אז זה נרוב ועירוב מ שמה שהם סוברים שכשאדם מניח דבר על האילן לא על האילן עצמו אלא על סל שתלוי באילן זה נקרא צדודית במסכת שבס האם כשאסור חזל להשתמש באילן ליטול דברים מהאין זה דווקא מהאין עצמו או גם דברים שמושים על האילן גם דברים שתלויים על האילן גם אסור ליטול מהם זה נקרא צדודית אז לכאורה להוכיח מכאן כמו שפסק שם שההלכה שצדו דין הסוריים האם נביא ראייה ברייסה הזאת לכך אלא הריש אלא חכמים חוזרים על הריש כדי שלא להיכנס שהביסה הזאת ה רק כמו שיטה אחת נעמיד את דבריהם על הראשה מה כתוב ברישה שאם יש אילן הונח את זה באילן למעלה מעשרה תפח אז אסור כיוון שזה נחשב מונח ברשות יוחד והוא נמצא ברשות ורבים למטה מעשרה טפחים מותר ורבי אמר ואסור לטלו מי שתחשך אומרים רבון אין עירובו עירוב למה כיוון שהם סוברים שגם בבן השמוש גזרו חזל לא להשתמש באילן ממילא לא קנה שביטה כיוון שגם בזמן של בשמו שאז נקנה את שבביתו הוא לא יכול לטול את זה מהאין כי מד רבון אסור לו דרבון נגזר גם על הזמן של בן השמו שויס אם כן הנה יש לנו כאן את המחלוקת רבי ורונן האם גזרו דרבון גם על זמן של בין השמשי וממילא האם ירו אירו במקרה שמגביל אותו הוא איסור דרבון מבארת הגמרא כעת את הברייה ה אילן איכי דומה איזה גודל של אילן מדובר אי דליס ביר בו מקום פתור אם מדובר באילן שהוא פחות מרוכב ארבעה טפחים הרי יש דין שאמרנו בתחילת מסכת שבס ארבע רשויות יש בשבת רשו וחד רשו ורבים קרמליז מוק פטור מוקם פטור זה כל דבר שהוא פחות מארבעה טפחים אין לו דין שהוא חשוב כרשות בפני עצמה ולכן הרשות הזאת היא מתבטלת לרשויות שלידו אם יש לידו רשו שיוחד או רשו סור או גם וגם יהיה מותר ליטול מרשו סוכי למוק פטור או ממוק פטור לרשות סוכית וכן לרשות סורבי אז אם האילן הזה פחות מרב פוכים אז מה הבעיה ליטול מהאין הזה למקום שהוא עומד בו לרשות ורבים זה הרי מקום פטור אז למה אתה אומר שאם למעלה מעשרה רבי מודה שאסור בין עירוב עירוב כיוון שזה להוציא מרשו יוחד לרשות ורבים זה לא רשו יוחד זה נחשב למוק פטורי צריך להיות רחב רבו וי דס בערבו ולכן זה נאסר למעלה סור כי אז כבר זה יש לדין של רשו יוכית כי נסון קלקולו מהי אוה אז מה קורה כאשר הוא שם את זה בתוך סל שתלוי על האילן שעל זה רבי אמר שגם אם זה למעלה מעשרה עירוב או עירוב הרי לכאורה הסל הזה שמונח למעלה מעשרה יש לו דין שלש סיוי כמו האילן שבו הוא תפוס אז אם כן מה מועיל שזה נמצא בתוך קלקולו סוף סוף העירוב נמצא בסוס היחיד הוא עומד למטה הוא לא יכול לטול את העירוב מתוך הסל אומר רבנה רש רב ספה דב ארב לקו ממ רבו מתרץ רנ חידוש ומעמיד את היסה כך הרי שבאמת צריך לומר כמו שאמרנו יש שמה ארב ולכן למעלה מערה זה רשו יוחד וזה דוריסה ואין עירוב אוירו הסיפה לגבי קלקול מדובר שאין שמה רבו אבל רבי מעמיד במקרה שקלקלו משלימה את הרבעות פוכי זאת אומרת קלקולו תלויה סמוך לגזע ואנחנו צריכים נראה כעת שרבי סובר שהעירו צריך שיהיה מונח על גבי מקום ארבעות פוכים שיהיה מונח על גבי מקום חשוב אז לכן בא רבי ואומר אני מתייחס לגזע כאילו הוא חקוק וחתוך ואז יש לי את השטח של הגזע ביחד עם השטח של הקלקול לדוגמה אם יש שני טפחים בקלקול ושני טפחים בגזע יחד יש לנו כאן שטח של ארבעות תפוחים זאת אומרת זה לא מקבל דין של רשו יוחד כשאנחנו אומרים את ההשלמה הזאת על ידי החוקיים שחוקק את הגזע תכף נראה למה אבל זה כן מקבל דין של מקום חשוב שזה מונח על גבי מקום רבו ורבי סוב לו כרבי מאיר וסוב לו כרבי יהודה סוב לו כרבי מאיר דומר חוקין לאשלי רבי מאיר סובר ש המחלוקת של רבי מאיר ורב ונון לגבי מזוזה בפתחים עגולים שם אומר רבי מאיר גם אם זה פתח עגול ויש מעליו מקום לחקוק את הפתח כביכול להסתכל על הפתח שהוא הולך וממשיך בצורה ישה אני מתייחס לפתח כאילו הוא רחב ארבעה טפחים גם במקום שהוא מתעגל והוא ממשיך הוא הולך ומתקן מארבעה טפחים כי מתייחסים כאילו חקוק בקיר והפתח הולך וגדל אבל ממילא אומר אומר רבי גם כאן באילן אני מתייחס לגזע כאילו הוא חקוק והוא משלים למשטח של ארבעות פוכי בסוב הלוק רבוד דמ בןג מקרב ק דיינו אמא לא חקוק באילן בגזע את השיעור ששלמה להשלים למקום הרבו אז זה בעיה העירוב הזה לא נחשב לעירוב הוא חייב להיות מונח ולא תפוס סתם באוויר מה י רב יודה מה המקור לרבי יודי אז אם כן בעצם אמרנו שהסיבה של קלקולו שאנחנו אומרים עליה שאם זה מונח בתוך קלקולו אז עירוב העירוב זה באמת מדובר באילן שהוא פחות מארבע פחות מארבע פוכים ויש לזה דין של מוקם פטור ולכן גם למעלה סורו אפשר ליטול את זה אז למה דיברנו על קלקול לא יכלנו לדבר סתם שאם האילן הוא פחות מרבו אז מותר ליטול גם כשזה למעלה מעורו כיוון שרבי סובר את הדין של רבי יהודה שצריך שיהיה מקום חשוב רבו שיהיה מונח על מקום חשוב רבו וזה הקלקול מועילה לו איפה המקור של רבי יהודה שעירב תחומים צריך שיהיה מונח על גב במו קם ארבו דתני רק נדגיש רשי כאן מביא בעצם את המשך דברי הגמורה שאמנם יש ברבות פוכים וזה גם גבוה יותר סורו אבל של רשס יוחד אין כאן ולמה כיוון שה למטה של האילן הוא פחות מרבע פוכים אז אין פה דין של רשס ה יוחד רשו יוכית זה רק אם זה ארבעות פוכים עד למטה אבל אם זה הולך ונהיה חד כמו ספינות שלמעלה הם רחבות ולמטה הם צרות אז לא אומרים שמה גוד הכיס ואי אפשר להשלים את זה למקום שהוא רחב אי אפשר להחשיב את זה לרשות יוכי מה המקור של רב יהודה רב יהודה אמר נעץ קורה ברשות ורבים והניח אירוב אליו אדם הגיע לרשות ורבים נעץ הקורה והניח על הקורה טלה שמה את העירוב הוא לא רוצה שיאכלו אותה בעלי החיים אז טולה את זה במקום גבוה גבוהה י ורכה ד עירוב או יערוב אם הקורה הזאת גבוהה ברחבה ד' אז זה עירוב או יערוב ואם לאו אין עירוב או יערוב דהיינו למה עירוב ועירוב כיוון שזה מונח על מקום חשוב הרבו וזה גם גבוה סורו למה עירוב הוי עירוב הרי לכאורה זה יש לדן של שוס יוכי והוא היה והוא עומד למטה בשו סור רבים ושם הוא קונה את שסוס הוא לא יכול להוריד לכאורה את המזון מה קנה למעלה למקום שהוא עומד בו אומר רשי נכון אבל ראינו לאיל שאדם שמניח עירוב קנה עירובו ארבע עמות ואני מתייחס לשטח הזה שסביבו כאילו יש לו מוקף מחיצות עד למעלה אשר שוס היחיד ולה עד לרקיע אז ממילא כשהוא עומד כאן בסמוך מאוד לכנה בתוך ד אמות והקנה על הקנה למעלה בגובה השרה נמצא המאכל זה נחשב שנמצא בתוך אותו רשות ולכן ירובוי עירוב ועם לו אין עירוב או עירוב כן ואם זה לא גבו אם מבינה הגמרה כעת מה זה ואם לו אם זה לא גבוה רה או אם זה לא רחב ארבעה אז אין עירוב א עירוב שואלת הגמורה מיד אדרבי אתה אומר שאם זה לא גבוה עשרה אין עירוב או עירוב זה עוד יותר טוב כיוון שנמצא בתוך הרשו ורבים בתוך האוויר של הרשו ורבים שהוא נמצא שהוא עומד בו אם זה למעלה מעיש חיסרון שזה יש צד לדון את זה כרוס וחי אבל אם זה פחות מסור זה צריך להיות יותר טוב אדרב הוא ובו במק אחדו כיוון שכעת זה בתוך הסור אלא אויקו אמר גבוהה סורו צריך שיהיה ברו שרבו אלא כך צריך להסביר את דברי רבי יוד בברייס וממילא מפה נוציא את רבי יהודה שיטתו היא שצריך שה מונח הג במקום רבו אם הקנה גבוה רה צריך שיהיה ברושו רבו צריך שזה יהיה מונח על גבי מקום רבו כדי שיהיה חשוב שיהיה מונח על גבי מקום חשוב ועל זה אנחנו אומרים ואם להב הכוונה ואם זה לא גבוה עשרה אז אין עירוב או עירוב כיוון שזה לא נחשב מונח על גב במקום חשוב ומזה אנחנו יכולים לדייק שאם אין גבוהה רה אין צריך שיהיה ברוי שרבו אם היא לא גבוהה רה אז זה הברי שלא דיברה אוא אם לו חוזר שאם זה גבוהה רה ולא רחב ד' אז יש חיסרון זה לא מונח על מקום חשוב מצד זה שזה הוא ברשו רבים ולמעלה רשו וחיד כבר הזכרנו שרשי מזכיר שזה הולך כיוון שרובו כון אלוד דמוס אז זה נחשב באותו רשות שהוא נמצא בו מצד העירוב תחומין שבו אבל מצד ה מצד המונח על גבי מוקם הרבו אז אנחנו אומרים שאם היא פחות מעורו אין צריך שמה אני לא צריך שיהיה רחב רבו ולמה אומר רשי כי ברגע שזה בתוך אוויר סורו אז אומרים קלוטו כמי שהונחו דמי זה כאילו מונח על גבי הקרקע ולכן נחשב מונח על גב במקום חשוב גם אם ה קנה פחות מרבות פו אומרת הגמורה כמן כמו מי אנחנו אומרים את מה שאמרנו שהסל שרבי צריך זה עלי ב כיוון שהוא סוב כרבי מי ששלי וכי רבי יהוד צרך מקום ארבו ועדיין י עירוב העירוב כיוון שזה לא נחשב לרשות אחרת ממה שהוא עומד בה למרות שהוא עומד למטה ורשו ורבים והכלכלה למעלה למעלה סורו רחבה ארבע יחד עם החקיקה בכל אופן אנחנו לא מחשיבים את זה לשו יוכי דלא קה רבי ישי ברבי יהודה תעני רבייב נעץ קנה ברשות ורבים והניח בראשו טרסקל נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו סל וזרק ונח על גביו חיו והוא זרק ד' אמות ברשו סבים וזה נח על גבי טרסקל הוא יהיה חייב מדין אדם שזרק ארבע אמות ברשו מדין אדם שזרק מרשו מלוס יוכי סובר רבי סיבי יהודה כיוון שלשל הזה יש מחיצות אנחנו אומרים פה גוד הכיס מחיצת ומחשיבים את המקום הזה למעלה את הסל כמקום של רשות יוחד ולכן הוא יהיה חייב כמוציא כמעביר מרשות לרשות ולכאורה זה סותר את מה שאמרנו כעט כיוון שאנחנו אמרנו שלמרות שזה מונח על הכלכלה וחוקים בעץ בכל אופן זה לא נחשב שזה מונח על גבי רשות יוכי אונה הגמור אפילו יותר מרבי יוס ברבי יהודה אפשר לומר שמה שרצנו זה גם כרב סיב יהודה אוסון מחיצת אודרן מחיצת יש הבדל רב סוד דיבר במקרה שהקנה נעוץ באמצע הסל המחיצות של הסל בעצם מקיפות את הקנה מכל צד וממילא כשאני אומר גודיס מחיצת אני מתייחס למחיצות שהם יורדות עד למטה ויש פה כאילו מחיצות של עשות פוחים בגובה ברוחב ארבעות פוחים לכן זה מקבל דין של יוכית אבל אצלנו החוק לאשלים הוא כשלעצמו דין שצריך להגיע אליו בתור חידוש שלומ דס לא מציאותי אנחנו מסתכלים כאילו הגזע חקוק הסל נמצא צמוד לגזע אז אי אפשר לומר שהמחיר של הגזע שהם כאילו חקוקות הם גוד אכס וודות עד למטה זה אי אפשר לומר ולכן אנחנו אומרים שהמי האלו עד אדרון לאי אדרון מחיצת אי אפשר לומר פה את שני הדינים יחד גם חוקי לאשים גם שנתייחס לזה כאילו זה גוד כיס לכן כאן זה לא יקבל דין של רשות יוכית וזה לא חייב להיות שהוא חולק על רבי יוסי ברבי יהודי רבי ירמיה אומר שני קלקולו רבי רמיה בא ליישב תירוץ אחר על הברייה של רבי ורבו מה שראיינו בסוף הברייה שקלקלו גם למעלה סורו מני הועיל ויכול לנדות להביאה לתוך סורו זאת אומרת מדובר באמת באילן גם כן כמו הרי שרחב רבו ולא צריך להעמיד בוקים את אחרת שהוא פחות מארבו אם הוא רחב רבו אז איך הוא כול מה מועיל שזה בתוך קלקולו סוף סוף ה קלקולו הזאת יש לה דין של רשו שיוכית כי היא תלוייה באילן שהוא רחב ערבו וגבוה עשרה אלא בגלל שהוא יכול לנטות את האילן את הכלכלה שהיא ארוכה יכול להטות אותה לתוך הסוו ואז ליטול מתוך הכלכלה ממילא ברגע שהוא נטל מתוך הכלכלה ולהביאה לתוך הורו ברגע שהוא נטל מתוך הכלכלה את ה את ה כיוון שהוא יכול להכניס אותה לתוך הסור ולטון ממילא זה נחשב שהוא וירוב במקום אחד ווא יכול לאכול אז אם כן היה לנו כאן ראינו את המחלוקת רבי ורון בברייס לגבי אם זה אם זה למטה סורו האם כיוון שמד רבון אסור חכמים אמרו שכיוון ש דרבון אסור לטון את זה בן השמוש ממילא אין עירוב ועירוב ורבי סבר שרק בשבת אסור אבל בבין השמוש מותר כי זה רק דרבון ולא גזו על בן השמוש ולכן קנה עירובו כי מותר לו ליטול את זה למטה סורו אבל למעלה סורו זה ר יוכית וזה נחשב הוא ברשות אחת וערובה ברשות אחרת אמרנו שמה מדובר בברייס מדובר רבינ רצה לומר שהרי שמדובר שיש שם רבו לכן למעלה מהס ז שיוחד והספה אין שמה רבו והבאנו את הקלקול רק בשביל להגיד שיש פה משטח של ארבעות פוחים כיוון שאנחנו אוחזים רבי סובר כרבי יודה שצריך שהרוב יהיה מונח על גב במקום ארבו וזה עובד על ידי שחוקק להשלים בגזע כרבי מאיר ולכן מצטרף פה השטח של הגזע עם השטח של הסל כדי להחשיב את זה למוק מרבו אבל לתת לזה ש זה אמרנו גם לי בדבס בבודה שסובר שנעץ קנה רסקל למעלה יש ל דין שרשות וחיד זה דווקא שם שיש מחיצות שמקיפות את הקנה אז אפשר לומר גודיס אבל כאן שזה לא מחיצות אמיתיות זה רק מדין חוקין להשלים אז לא אומרים שגם חוקין להשלים וגם גודיס מחיצת הבאנו אגב זה את הדין של רבי יודה שזה המקור שמה שביארנו בדבריו שצריך שהעירו יהיה מונח במקום הרבו ואם זה קורה שהיא למעלה סורו צריך שיהיה רחב הרבו אבל אם זה למטה סורו יש שם קלוטו כמי שהונחו ולא צריך שיהיה רוחב הרבו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: