העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לב עמוד א

הי רובן דף לבז השיעור מתחיל בעזרת השם שורה אחרונה של הדף הקודם אומר רב נחמן הזכרנו בשיעור הקודם שאדם ביקש לחברו להניח אבו עירוב תחומין הוא יכול לסמוך שהוא עשה זאת חזוק כעל שליח אוס שליחו אומר רב נחמן בשל וירו אם זו שאלה של דריסה אין חזוק שליח אוס שליחו אי אפשר לסמוך בוודאות שהוא עשה זאת עד שאני לא מברר ברור שהוא קיים את שליחותו אני לא יכול לסמוך על זה רק בשל סופרים באיסור דרבון כמו עירוב תחום שאנו פוקים כמ חומים שכל האיור לצת מחוץ התחום רק מדרבן בזה חזו כי גם אם הוא לא עשה אתש אז אני סומך עלי שהוא כן עשה אני אעבור רק רבן בזה אפשר לסמוך על חזוק אבל לא כזה שלה של דריס כך סו רב נחמן ורב שמר איך זה יך זה בין ר חזק אומר שו שגם בסמכים על שליח ן מ ש רמר מאז שנקר קורבן הומר ביום ראשון של חלמו פסח הוא תור החודש מיד מותר לאכל חודש התבואה החדשה לפני זה אסור וחוי כם אלה שגרים רחוק מירושלים ולא יודעים אם הוקרב העומר או לא מור מחצ לוך למה כי סומכים על הקונים שהם השלוחים שלנו להקריב את האומר שהם ודאי קימו את השליחות שלהם בזמן אנחנו יכולים לסמוך על זה חודש סו האיסור לאכול חודש לפני הקרוב הסים ו משום חזקו רב נחמנה על זה אס כתוב שם מפורש בהמשך לפי שדים הרחוקים יודעים שאין בזדין מעצים בו יש בז של קונים שהם עומדים עליהם על בז אפשר לסמוך לא סתם על שליח והי דמר שבאמת הראיה התה הפוכה אומר רב נחמ ממילו שב אי אפשר לסמוך על שליח לפי ש שם או שליח מסצ א אפשר לסמוך עליו ורב שמר שליח ני שולח שליח אני לא יכול לסמוך שלפני שהגיע הזמן האיסור עשה את זה למשל שלחתי לו לעשות רוב תחומין אפילו אם זה עד סוף היום עד כניסת השבת כול לסמוך שה זאת מה שאם כן בחודש צריך אתז כ לדעת שבצ מותר לי לאכול כללי בז יכול לסמוך שהקונים קימו את שליחותם והקריבו את ה מתי בסוף היום אז עד סוף היום יהיה אסור לאכול חודש לכן צריך להגיע לבז אבל גם על שליח אפשר לסמוך שהוא יעשה זאת בזמן עד סוף הזמן שאפשר לעשות זאת אומר רב שיש עוד רעיה מנו מילו שאפשר לסמוך על שלי גם בדר דתני אוישו שיש לו לידזי ישלה חיוב של קלי קורב זי ולפני שהא מקריבה את הכורם הזה היא מחוסרת כפור ואסור לה לאכול מביאו מויס אם הי הניה צריכה להביא ר קופות מביאה מויס סנס בשופ היה שם שויפ של קינים היה שם קופה בצורה של שופר שצר מלמעלה ורחב מלמטה והיא שמה זה באיזה מעטפה באיזה זה שידעו שזה שלה לא יקנו מכסף של אישה זו לאישה זו ונותנת את המעות בשופר ו יכולה לסמוך שעד סוף היום הקריבו את הקורבן שלה ממילא מגיע הערב ותובל וכלת בקוים ללא ערב בערב מותר לה לאכול קוצים לפני זה צריכה לטבול אומר ר שזה תביל מד רבון אני טב לפני הבת הקורונ ביום לפני זה לטהר אבל מד רבון מחוס כיפורים כיוון שהיה אסור בקוד עכשיו הוא מותר בקודים צריך לבול למה יכולה לסמוך שודאי שהקריבו את הקורבן שלה לה משום דמרי חזוק שחו ואפילו שזה שאלה של דריסה כי אם היא אוכלת לפני ש מקריבה או קורונס כ שמטוס הגוף הוא קורס אלו מה הא יכולה לסמוך על השליחים שוודאי קימו את שליחותם ורב נחמן אוסק רב שמ דו רב שמ חזוק של קונ אשום לא הולכים לא סוגרים את את הקרוב הונס עד שאכלו ל מו ש בשופר אבל על סתם שליח אי אפשר לסמוך אומר שש מנמ שגם בד שמכים על שליח דניה המר לח צ לקת לכו תנים מנוסי לך יש לי עץ תאנה תלקט לך כמה תאנים שאתה רוצה ותאכל הוא לא אמר לו איזו כמות ממילא אוכל םר ומר ד מה שכל אחי הוא אוכל בלי לסר כי אכיל הסר אפשר בלי לסר אבל כשההוא בא לאכול אכילס כבע הוא צריך לסר בוודאות מהוני שו מרוני למה כי ברור שבעל הבית לא הפריש עבורו מפרות שיש לו בבית כרי לא ידע איזו כמות הוא ליקט כדי לדעת כמה עשירית מזה אבל אם הוא אמר לו מה ללו לקוו זו ני מנוסי ברגע שהוא נתן לו כמות הכלכלה הזו אוכל מהמהם ערי וזה ה אוכל בלי לאסר ומס רודמ כשהוא בא לאכול הכיל הס קבע הוא צריך לעשר זאת רק בטויס סופק כמו דמאי דמא זה סופק למה כי יתכן שבעל הבית הפריש עבורו יודע כמה הוא לוקט אז הוא חושש שמה הוא יאכל בלי להפריש אז בבית הוא עמד והפריש עבורו רומס ומירס כדי לא להכשיל אותו באכילת אבל מה ההבדל ם מער זמי או שהוא מער בתורת דאי אומר רשי כש מער בתורת דאי את ה מרשנו צריך לתת ללוי מסרוני צריך לתת לעוני אבל כשהוא מאסר בתורת ספק אז הוא מסר מסשן כדי שהפירות לא יהיו תבל מעשר מסרוני אם זה שנה שמרוני שפרות ו טבל אבל ללוי ולוני לא צריך לתת את זה כזה הרי מותר לזרים הוא אומר להם המצ מחבר אולי בל הבית פריש עבורי אומרת הברס ממורים במור שה מורץ שלח אותו לך תלקט הני מינוסים ואז זה ספק אולי הוא הפריש עבורי אולי הוא לא פריש עבורי כי המרץ לא תמיד חושש בלפני יבר אולי הוא לא חושש להכשיל אותי באכילת אבל לכן צריך להסר בדמי אבל בחובר אם חובר שלח אותי ללקט אז חובר ודאי חושש ללפני איבר אוכל וי צריך לעשו בכלל לא צריך לסר כי ברור שברגע שוא אמר לי קח לך קלקול הזו בכמות מסוימת הוא ודאי לא רצה להכשיל אותי אז עמד בבית והפריש עבורי טרומסו מסס מפרות שיש לו בבית דברי רבי רבון שון בגמל ומ תמורים להפך בא מורץ המץ שלח אותי זה דמ אולי הוא יסר עבור אולי הוא לא יסר עבורי ורץ לא חושש לסר בבית שלא ימנ מוקף אבל בחובר אם חובר שלח אותי לך תלק ני מנוסי איחל ש צריך לעשור בוודאות לא רק בספק כי ברור שהחוב לא יסר עבורי למה לפי שנחשדו חרים תרום שמוקף אסור לכתחילה לעשר של מן המוקף המוקף הכוונה שמונח אחד ליד השני הוא יושב בבית ומעשר פירות על פירות שיש לו בשדה י שלומן המוקה ודאי שהוא לא עשה זאת רק המרץ עושה זאת אומר רבי נירן דברי דבורי מדברי אבו רבי היה בנו שלרב ש גמליאל הוא אומר הדברים שלי נראים יותר למה מה אבא שלי טוען שהוא לא הולך לתרום של מן המוקף אבל מוטוב שיחשדו חרים ליטרים של מן המוקף שזה עבירה קלה ו חילו למור טבולים עוד מעט נראה איזה המור מדברים פה זה רב שיש מביא את היסה הזו טוען רב שיס עד כאן פליג רבי ואביו אדסו נכדו לעבור על לתרום שלן המוקף וסוב נכדו אבל כולל מלולי הבעיה הזו של תרום שלן המוקף חזוק שוס כשהוא שולח אותי לך תלק מנוסי בכמות מסוימת אז ברור שחזק שוסו והוא מפריש עבורי אז רואים שגם בדריסה חזוק ורב נחמן זה לא רעיה חזז זח שנו שנון מתחו אומר רשי כשאדם שולח אותי להניח עבור היר תחומין אני לא חושב שאם אני לא ניח אני מכשיל אותו לפני יבר מימר שהוא סמ עלי אבל כשאני שולח אדם לך תלק מ כל אם אני לא עסר אני מכשיל אותו לפניו לסית מכשול ללכן ברור שאני מעשר זאת כדי לא להכשיל אותו זה אחרת מאשר שאדם שולח שליח והוא לא חושב שהוא סומך עליו אז ממילא אין רעיה עכשיו הגמורה מסבירה מה שלמדנו מקודם אומה אמר ומד אמור ם רבי אומר בא מורץ המאור שלח אותי אני לא יכול לסמוך ברור שהוא יסר ולכן אני מעשר בדמי אבל בחובר אם חבר שלח אותי אוכל ואינו צריך לעשות כי ור שהוא יש עבורי דברי רבי שואלת הגמור אי המור דק למן את מי הוא שלח המור שלח את חבר שלו לך תלק מי זה הוא ששלח אדקום לורץ חברי ה מורץ כמוהו ומה אנחנו אומרים לו אנחנו אומרים לורץ הזה שהולך ללקט אל תסמוך שחבר שלך מורץ ליקט סר עבורך כי הוא ה מורץ הוא לא חושש לפני אבו לכן אתה צריך לר דמר דמי מצס המור שומע בקולי אומר מה אתה חושב ב בר שלי המור שהוא לא חושש לפני בר הוא חושש שוא ודאי סר עבורי אלו ודאי מדובר במץ דקו לחובר המץ אמר לחובר אדם שמקפיד על כל ההלכות לך תלכו ני בת נוסי אז אומרים לחובר אולי המץ סר אבוך אולי הוא לא יוח לא מקפידים על לפני אז תסר בדמי א מספה מה הרבי אומר אומר נירן דבור מדברי אבה למה מה האבא שלי אומר כשאדם שולח את חברו ללקות אתה טועה שהוא מעשר עבורו כ הוא לא רוצה להכשיל אותו אבל הוא לא רוצה לעבור על האיסור של תרום שלמן המוקף הוא לא צודק למה מוטוב שיחשדו חרים ליטר של מן המוקף שזה עבירה קלה ל יכילו לורץ טבולים אמי ורץ מ בוסום הרי אתה אמרת שמדובר שהוא שולח חובר כי אם הוא שולח המור הוא לא שמע בקולינו מה אמרת חובר בא ללקט אז אם המורת שלח אותו מהשד מים אם חו שלח אותו לא צריך לעשור אם חובר שלח אותו אז מה רבי אומר שהבעל הבית ודאי תורם כדי לא להכשיל את העמ אורץ איזה המור ץ הוא הרי שלח את החובר אומר אבנה הפירוש הוא כך אין נוחמה אם חובר שלח חובר אז רבי לא חולק על אביו ודאי שהחבר הזה יכול לסמוך שהבעל הבית בכלל לא תרם כ הוא לא תורם שלמן המוקף הוא לא הולך כשיל כנף אחד זה חובר אני מכשיר חובר ה חובר הוא יודע והוא יפריש בעצמו הוא יודע שאני לא פריש אבור ש מן המוקף רק רש במור שמ לחוב כמו שאמרנו ואז החובר צריך לסר בדמי סיפ בחבר שוורץ וחבר אחר שומו אומר רשי כך צריך לפרש את דברי רבי במור שצריך סר דמים במור של לקית אז אפשר להסתפק אם הכרי אבל בחב שו לורץ לקת קל לזו וחבר אחר ש שהו אמר לו זה ואז החבר הזה אומר למור יכול לתת לי קצת פירות החבר הזה שלוקח מהפירות ורץ שליקט הוא לא צריך בכלל לשר למה רבי סובר אויו חובר שהחבר השני שהוא לוקח את הפירות ממורת שמלק אוכל צורך ל דסור מסר הוא חובר קלו החובר הזה הבל הבית הוא שולח המץ לכת הלקט ה הרי יודע שה מורץ לא מקפיד תמיד פרוש אסטרוס או מסס הוא לא הולך להכשיל אותו באכילת אבל אז ודאי שהוא הוא מאסר מהפירות שיש לו בבית על הפירות שהוא שלח את ה מורץ ללקט ממילא החבר שלוקח מורץ לא צריך לסר ורב שים גמליאל לא אמר לא יוחל עד שיסר בוודאות הוא צריך לשר למה כי אם חבר שלח אז החבר לא הולך לסר לפי שנחשדו חברים ליטרים שלא מן המוקף ווא אומר לרבי מוף שחשדו חברים ליטר של מן המוקף ועל יכילו אמור טבו לכן הוא כן יכול לסמוך שהוא יסר במקו מפג רבי סובר כ איסור לילה לור אסור רב ס מסבירים שכיוון שההוא מכשיל אותו באיסור הרב אז עדיף לו לעבור על איסור קל של טרום שלן המוק לא להכשיל את חברו באיסור של אכילת תבל ורבו ג לא ורץ איור ו לאיסור קליל ללוד והוא לא מפריש שלא י מן המוקף אז נמצא לפנינו שיש שלוש אופנים המורת שלח חובר לך תלקט כמות מסויימת הוא צריך לסור מסופק כולי בעל הבית יסר עבורו כולו מקפיד שלא לתרום שלמן המוקף אולי הוא לא יסר כ הו לא מקפיד על לפני איבר אם חובר שלח חובר ודאי שהוא צריך לסר כי חובר לא תורם שלמן המוקף ואיין כאן הכשלה כ הוא יודע שהוא שלח חובר כשחבר שלח את ה ורץ בזה נחלקו רבי ורב שמ גמליאל רבי סובר שע מורץ הרי לא שואל אותנו אבל חובר ששומע שהמורה הזה קיבל רשות מהחבר ללקות ולאכול אומר רבי הוא יכול לאכול בלי לעשר כי וודאי שהבעל הבית מעשר כולו הולך להכשיל ה מורץ הוא הולך לעבור על האיסור הקל של טרו שלמן המוק לא להכשל ה מורץ בתבל רב שם גמליאל סובר לא הוא צריך להסר בוודאות כי חובר לא עובר על ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: