העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כח עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כח עמוד א

הובן דף חוף חס השיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם 14 שורות מלמטה בסוף השורה מברר את הגמורה במקו מפלג במ חלקו רבי יהודה בן גודיש ורב לזר והנה תנו ד לכמון לאלון הגימור תבי תנו למכון ס הגימור בדף חו חס למעלה שהם סוברים שאי אפשר לקנות מדמי מיסר דגים מצד שני רבי יהודה בן גודש ורב לזר למדנו בשיעור הקודם הם נחלקו האם מותר לקנות ציר של דגים אבל לכול העלמה מותר לקנות דגים במה הם נחלקו אומרת הגמורה רב יהודה בן גודש ורב לזר דרש את הפסוק שכתוב בדמי מיסה בדרך של ריבוי ומוטה ונתנו דשה כלו ופרוטה יש מחלוקת כשכתוב פסוק באופן כללי אחר כך כתוב דוגמה אחר כך כתוב שוב באופן כללי האם דורשים ריבוי מי ריבוי או כלל או פרט וכלל מה ההבדל בין שני דרכי הלימוד נראה רבי יהודה בן גודש ורב לזר דר שריבוי ומוטה נוסע הכסף בכל השט נפשך כתוב לעניין דמי מיסו ריבו חל השת נפשך בבוקר ובצו וביין ובשיח מיט אם אומרים ריבו יומיות אז הוא ממעט רק דברים שדומים לבו קוצים יין ושיו הן בכלל ה בכל השטה ונפשך אחר כך כתוב שוב ריבוי ובכל הש ישלך נפשך חוזה וריבו ריבו הומיד וריבו ריבו הכול כי מה שדומה לפרוט זה זה כבר הרבינו לפני הריבוי השלישי ריבוי השני שהוא כתוב שלישי אז מה הריבוי השני בא להוסיף הכל אז מה ממתים מהמות רק דבר אחד מי רובה רובה כל מילה ומי מית לרב לזר מית ציר למים ומלח לא צריך בכלל מיוט כי זה בכלל לא מזון ציר של דגים ממעטים מזה אבל דגים אפשר לקנות לרבי יהודה בן גודיש מי את מים ומלח כי הוא סובר מים כן צריך פסוק אז אין לך פסוק לציר יש לך מיוט רק למים ומלח מעורבים וה נתנו שם סוברים שאי אפשר לקנות דגים דר שכלל הופרטה בדרך של כלל ופרט ו כלל זה אחרת תניה נוסו הכסף בכל השו נפשו כלל בבוקר ובצו וביין ושחו פרט ע עכשיו כך כשכתוב כלל ופרט ודורשים בדרך של כלל ופרט אין בכלל אלו מה שבפרט הפרט מפרש את הכלל רק זה רק אחר כך כתוב עוד כלל ובכל אשר תשאל נפשך חוזה וכולל עכשיו זה כלל ו פרט וכלל ודון אלו כעין הפרט כל מה שדומה לפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידול קרקע הפרט לבוק צון יין ושיו זה פרי מפרי עגל נולד מאמו אותו דבר שה ענבים מחרצנים שזורים אותם גידולי קרקע הכל גדל בקרקע או ניזון מן הקרקע בקר וצו ממה הם ניזונים מגדולי קרקע אף כל פרי מפרי בגדול קרקע אפשר לקנות מדמי מיסו ותמה פרט מפורש שזה פרי בפרי בגדול קרקע וגם לד וורץ הם נבראו מן הארץ ומ ישס אכל לד ורץ מה מה ההבדל בין שתי הברס אומר הב דוג אבניו למדומה פפרי גדו לקרקע גידול קרנו זה פרי מפרי כל דג נולד מעמו וגם גידול קרק אומר רשי כסו שהדגים זונן מן הקרקע צמחים שבקרקעית הים למדו ורץ דוגמה הם נברו במיס ברייס מהמים ולא מהארץ אז אותם אי אפשר לקנות בד מס שואלת הגמור מימר הב דוגים גדו קר קנינו ואומר הב אוכל פוטיס פוטיס זה שרץ המים קטן אין בו כזית אב בכל אופן כיוון שהוא בריה שלמה אדם שאוכל בריה יש לזה חשיבות אז הוא לוקה אבל לא לוקה רק פעם אחת לא יכ ארבע ארבע פעמים 39 מלקס כוא עבר על ארבע לוים אומר רשי רשי מפרט כאן את כל הלוים יש שתי לבים כלליים על כל השרצים ויש שתי לבים פרטיים על שרץ המים אז ארבע נמלו אפילו שהיא קטנה אבל היא בריה לא יכ חומש כי יש שתי לבים כלליים על כל ה שרוצים ושלוש לים על שרץ א אורץ אדם אכל צרעה לא קשש למה החמש אמרנו מקודם בנמלה כי גם שרץ ה אורץ אבל צירה גם אפה הנוסף לב שישי של שרץ אויף ואם מיסה שדגים נחשבים גידול קרקה זאת אומרת שהם יורדים לקרקעית הים הם שם אוכלים נ מליק בוטיס שלקה שבע ארבע כמו שאמרנו שתיים לבים כללים שתיים על שרץ המים ועוד שלוש משום השרץ השרץ על אורץ אלומי בוודאי שדגים לא נחשבים גידולי קרקע אומר המאירי הם לא ניזונים רק מזה הם ניזונים גם מדגים שהם אוכלים אמנ מה ההבדל בין שתי היסס אובו למדומה פרי מפרי גדולי קרקע אגדו קרנו מה העופות אוכלים הם אוכלים גידולי קרקע מיזה ניזונים למדור לא נברו מהארץ לא מהמים מן הרקק נברו מרקק ממים מבים באדמה מהיכן שהמים על אדמה שואלת הגמור הרי למעשה שתי הברס דורשות את הפוסק בדרך של כלל אופרט וכלל אז למה הוא מטופס וו מרב אופס מרפס ופסט אונ הגמור כמו שאמרנו יש כלל אופרט וכלל אבל זה נבנה או על כלל אופרט בתוספת או על פרט וכלל בתוספת עכשיו כך בכלל ופרט אמרנו אין מכלל אלו מה שמפרט ממהט הכל יש כלל נוסף ומוסיף בפרט וכלל מה הכלל פרט וכלל כתוב קודם פרט אחר כך כלל נעשה כלל מוסיף על הפרט ומרבה הכל מה קורה כשיש כלל לפני זה בזה הם נחלקו על מה מבוסס בעיקר כלל ו פרט וכלל מד מר בפס קסו כלו לבסר דוק הכלל השני הוא העיקרי ולכן בעיקרון זה דומה יותר לפרט וכלל נעשה כלל מוסף על הפרט וישר בלו כל מילה הכל התרבה והנ כלו לקמה הכלל הראשון לא נמחק לגמרי למות כל דל דומ לי משני צדדים דבר שלא דומה משני צדדים אבל אם הוא דומה לו משני צדדים זה פרי מפרי וגידול לקרקע זה עדיין בכלל הכלל אז גם מופות בזה רק דגים דגים דומות דגים דגים דומים לכלל רק בדבר אחד שהם פרי מפרי ולא גדו לקרקע אז זה מתמעט הו ומד ממת אופס כוסו הכלו לדק הכלל הראשון הכלל השני הוא התפל ממילא כלל ופרט אם מה כתוב רק כלל ופרט מה הדין ואין בכלל אלא מה שבפרט רק הדוגמאות האלה בו קצו ושיו אני מחרי ואקול הוא לא העיקר אבל הוא ב בכל אופן נמצא כאן עוד כלל לרבו אבל דווקא דבר שדומה מאוד לפרטים כל דומה ל משלוש דודים זה גם גידול קרקע וגם פרי מפרי וגם ולד ול דס אורץ אבל אופות שהם לא ולד ולא דס אורץ הם לא בכלל הדברים שאפשר לקנות מדמי מיסר אומר רב יהוד משמיד רב שמואל בר שילס משמיד רב מערי אפשר לעשות אירוב תחומים פפון מן ירק וחל גוגוס מן צמח וגוגו עוד מין צמח הדברים האלה נחשבים למאכל אבל חזיז חזיז זה שחת התבואה בהתחלה שהי צומחת זה כזה ירק אחר כך התבואה גדלה וזה נהיה לתבואה חיטה סורה חזיז זה לא מאכל ול בקפ זה תמרים רעות שלא יתבשלו שואלת הגמורה וגוד גוניו סמי מארון האם זה נחשב למאכל טוב ואות גודו ישמרו בבו מי שיש לו בנים כלו הואט ל לאכול גוס אבל חסו ח בונים לא יכלו כי זה ממעט את הזרע ולא יהיו לו בנים ואם הוקשו לזרע אם הגוד גוניס כבר הוא כשהוא בהתחלה זה צומח ירק קרח אחר כך זה מתקשה ואז הזרע בפנים צומח בו אף מרו ביבו חילו כי הם קשים לכל אדם אז מה אתה אומר שאפשר להרב בגוד גוניס אונה הגמור תרגמו תתרגם את דברי רב שאפשר לערב בהם אשלא יהיו קשו לזרע ומרובי בונים להם מותר רב בזה ובוס בונים גם מותר לערב באלה שלא הוקשו דוזו בבונים מי לא תנ כילא שנינו במשנתנו מר נוזר ביין ושרל בתרומה אלמה מה אני רואה מזה אף אגב חוזה להי לזה שמערבים עבורו זה לא ראוי אבל חוזה לאי זה ראוי לאחרים טרומה לכוין יין לכל מי שלא נוזר אוחנ מאף הגב לחוזה להי כי הוא חסור בנים רחמון ליצלן אבל חוזה להי זה ראוי לרובי בנים לכן אפשר לערב בזה ויבו סמה דרך שלישית כי קום הרב שאפשר לערב בגוד גוניס בהקו מד בגוד גניות ממוד הם טובים לאכילה לכל אדם שואלת הגמור בזיז לוי ככה הרב אומר ואמר רב יוד רב אותו רב קשוט זה מין צמח שצומח לא על הארץ אלא על שיח וזיז מערים בואן ומבחן עליהם בואר פרי הדומו יש כאן סתירה בדברי רב אונה הגימור לקשי או מה שהוא אמר מקודם שאי אפשר להרב בזיז מכם מדוס רב לבוב הוא לא הגיע עדין לבוב היה בארץ ישראל הוא ראה לא אוכלים חזיז חזיז לא ראוי לאכילה או לבוס דוס רב לבוב הוא ראה שבוב אנשים אוכלים חזיז אז ה אמר אם כך אפשר לערב בו כים בור פרי הדומו שואלת הגמור בובל ורוב דלמה אם רוב העולם לא אוכל זאת אז זה לא נחשב לאוכל כי בבוב אוכלים זאת הולכים אחר רוב העולם ובוב בוטלו דתם אצל כל עודו והניה הפול פול מין קטניות והשעיר והטילו זה חילבה בזה יש שני שלבים יש השלב שהוא ירק ויש את השלב שיש בזה זרעים שזרן לירק הוא רוצה לאכול את הירק של זה בוט לו דתו אצל כל ודום כי אף אחד לא אוכל את הירק אוכלים את הזרעים לפי כור זרעון הזרע שלהם חי במירס כי כולם אוכלים זאת אפילו שהוא לא רוצה לאכול זאת הוא לא הוא לא נטה זאת על שם זה אם הוא רוצה אחר כך לאכול את הזרע הוא צריך לעשר זאת מצד שני ירקון פט מ מסרס כי ב לדת אצל כל אודם השכליים וגרגיר וזה הדרך לאכול גם את הזרע וגם את הירק לכן שורון לירק מסר ירק וזרע אפילו ש רוצה לאכול רק את הירק בשעת הזרע הוא חשב רק על הירק זורן לזרע מסרי זרע וירק כי שוב הולכים אחר רוב העולם לכן אנה הגמרא תירוץ אחר אינו נמה שחת זה לא מאכל אפילו שבואל אוכלים זאת בטלו דתו כי קו הרב שאפשר לערב בשחת בזיז בדג ניס שחת של תבואה שצומחת בשדה זה לא אוכלים אנשים ממתינים שיצא מזה תבואה יצא מזה חיטים רק יש שחת שצומחת בגינה זה אוכלים ועל זה מברכים ב פרדומו ובזה אפשר לערב הזכרנו מקודם שגר גיר גם הזרע שלו נאכל שואלת הגמור זרע גרגיר למהי חוזה אומר רבי יוחן שכן ראשונים דורות ראשונים שום פלפלין שוח קנוס את הזרע ש הגרגיר דבלים ב צולי מס צלו מדב בו
לצפיה בתכנים נוספים: