העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כז עמוד ב

ד משנה הכל נקרא בכסף מיסה וכולו מביה גמור רב לזר ורב יס ב חנינה שניהם אמרו הלכה מסויימת שאפשר להשתמש בדבר מסוים שנחשב למזון רק חד מסנ העירוב אחד שנה זאת על דין של עירוב חד מסנ המיסו שאפשר לקנות זה במיסו ומפרט את הגמורה חד מסנ עירוב השנה כך לא ישונו אלו מים בפני עצמו ו מלך בפני עצמו ידן מארווין אבל במים ומלך מעורבים מארון כזה נחשב למ זה מטבלים בזה לטב פתו אומר רשי וחד מסנה המ לאשו מים בפני עצמו הו מלח בפני עצמו ידי כוכן אבל מים הוא מלח שרבו ביחד ניכון בכסף מיסר זה נחשב למזון אומרת הגמור מדס מיסר כל שכנעי רוקים לגבי מעשר זה נחשב למזון כי מעשר לא כל דבר אפשר לקנות גם לא ק מזון כמו שנראה במביז ודאי שירוב זה כשר ומן סירוב אבל המ פ בנ וזה לא פרי אז למה באמת המדר השני סובר שאפשר לקנות זה בכסף מ זה הרי לא פרי מביאה עכשיו הגמור כיו רב יצחק מסנ מיסו הוא שנה הלכה זו על מיסו שאם ירבו מים ומלך ביחד אפשר לקנות ז בדמי מיסו מ קשוע מבריס אד רב יהודה בן גודש פני רב לזר של בי אב ובית אבי ה קחן ציר ציר זה הרוטב שנוטף מד שמלכו אותו בכסף מיסו אומ אמר לו רב ליזר שמ שמתו כשקר דוג מורב ב יש בזה שומן מהדג זה נחשב לפרי שאפשר לקנות אותו מים ומלח לבד לא אז גם ציר זה רק ממלח לא שואלת עכשיו הגמור ואפילו רבי יהודה בן גודיש לקמר לו בציר דשו דפרי אפילו שלא מור בזה קיר ודוג אבל יש שמה קצת מהשמן של הדגים זה לא רק מים ומלח אבל מים ומלח לבד לא לכולם אפשר לקנות מדמי מיסו אז איך אפשר לומר שאפשר לקנות מדמי מיסו מים ומלח מעורבים אונה הגמור מרב יוסף נצרכו מה שרבי צחוק שנה שמים ומלח מעורבים מותר לקח לקנות אותם מדמי מיסו אלא שנו שן לתוכון שמן והשמן הוא פרי פרי מפרי שמן זית למשל אז אותו מותר לקנות בדמי מיסו אומ להבי יפוק ל משום שמן הרי הוא קונה את השמן בדמי מיסו מה החידוש מה צריך לחדש לנו שמותר לקנות המי מלח עם השמן הרי השמן נקנה ונה גמור לו צריך שסן דמי מים ומלח באבלו אומר רשי בשביל המים והמלח קנה השמן ביוקר ובליבו דמין זאת אומרת ככה אדם ירב מים ומלח ושמן השמן הולה 5 שק אבל הוא מבקש 10 שק למה מבקש 10 שק כי יש כאן מים ומלח אז מותר לשלם 10 שק מדמי מיסר על השמן הוא כאילו מייקר את השמן כדי לשלם גם על המים והמלח זה נחשב באבלו מבלים את דמי המים והמלח בשמן וזה מותר לקנות מדמי מסר כמו שגמור עכשיו תבאר האמת מתקשים המפורשים כנוס סמס שלפי זה איך עשו מזה מחלוק לאל האם רק עירוב או גם מיסר אם מדובר דווקא שיראה בו שמזה באבלו אז לכולנו מותר לעשות אבלו במיסו מפור ש מתקשים בזה שואלת הגמור באבלו מי שורי אומרת הגמור אן והני בן בגבג כתוב בפסוק אתה בא עם הכסף של מסר לירושלים ונוסו הכסף בכול אשרת ונפשך הפסוק יכל לעצור כאן כול אשרת ונפשך הפסוק ממשיך נותן דוגמאות בבוקר ובצו וביין ובשיח למה צריך את כל המילים האלו כדי ללמד עליו לא ככה רשי לומד תסס לומד שהלימוד הוא מבוק בצון מבזה מיותר כעצם המילים נצרכים בדרשות כמו שנראה בשיעור הבא בעזרת השם דורש בן בגבג בבוקר מ שלא יחים בוקור על גב אוירו כשאתה קונה בוק אתה קונה שור אתה לכאורה משלם גם על האור האור לא ראוי לאכילה מותר להבליע דמי האור בדמי הבוקה אומר רשי ואחר כך שוחטים את השור אוכלים את הבשר והאור יוצא לחולין לא אומרים האור נקנה מדמי מיסר צריך למכור אותו לקנות אוכל אחר לא צריך זה הפסוק מלמד וב צוין מלמד שלא קחן צוין על גב גיזו משמים גם על הצמר שעל הצון וביין מלמד שלא יכין יין על גב קנקנו הוא מנח בקנקן מחרס משלמים גם על החרס ואחרי שגורמים לשתות את היין הקנקן יוצא לחולין ובשיח מלמד שלא יכין תמד מ שיחמיץ אומר רשי נותנים מים בחרצית שנגמרו סיסו א כיין זאת אומרת גם מושג של אבלוי כי משלמים על המים גם כך דרש בן בגבג עכשיו מקשה הגימור כמו שנראה שלכאורה המילה בבוקר מיותרת מספיק לי בצו בש אומר רגלי בבוק בגבג מי שיפרש לי לשם צרכה תב בוקר לפי הדרש ש בגבג מסוס אומר רבינו חנל אני משמשו כתלמיד לרב אני מתקשה בזה מאוד צריכ כל שאר המילים נצרות לב מצורך צרי מפרש את הגמור ו רק בבוקר בומר לקנות אות מג שו גוף ה זה חלק האור מחובר לבשר הוא לא יכול להפשיט את האור מחיים אבל צג גזו שאפשר לגזוז את הצמר לפני ששוחטים לפני שקונים אותה דב גוף הו אי מלו לכן צריך להות כתוב בצ גם את הצמר מותר וסח בצון על גב גזו אבמ משום מחובר בו לכן מותר להבליע את דמי הצמר אבל יג בקנקון שלא מחובר היין וקנקן הלו לכן צריך להות כתוב ביין ו וחמו ביין משום נו הן הוא שומר על הין אב יש כאן אין כאן פרי ממש יש כאן מים בעלמה שנכנס בזה קיו קצת טם של ענבים וסמו סמו רק בשי לא הייתי אומר שזה מדבר בתמ משמ ואז הייתי יודע שקל שקן ין על קנקן וצג בגיזה ית מפרש בשי אחרת אב מ שי לא תמד אלא ד עיס דלה תנה מהמקום שנקרא כילו כעי מהמקום הזה שהיא משקרת לכן ה יכולה יקלל בפסוק בשיו פיו הוא פרי ולכן מותר לקנות אותו למה צריך פסוק שאפשר לקנות את הדבלה הזו אומרים הראשונים כ הייתי אומר זה פרי גרוע או משקר הפוסק מלמד שמותר לקנות אותו אבל יין הגב כו ומגו ו אבג גז חמ צון אפילו על גב גיוסו אבל עכשיו בבוקר לא מולי כי אם מותר לקנות את הצון עם הגיזה שאפשר לגזוז מחיים הוודאי שמותר לקנות בקר עם עור וכי תמה איומו בוקמי צן על גבן על גב גיזו סלו כי תמיד אני יכול ללמוד רק את החידוש שפחות מחודש כתוב צון אני אומר צון מותר להבליע את כסף האור שהוא מחובר אבל את כסף הגיזה את הצמר עסור לכן גם אחרי שכתוב צון חמו בבוק לעסוי אוירו ואז אני לא יכול לפרש שבצו גם מדובר דווקא אווי כי אם כך לא צריך שתי פסוקים לאירו ה לצון לסו גיוסו אבל אם יהיה כתוב רק צון אניד רק אוירו ולא גיוסו לכן הבוק לא מיותר זה לא נכון איוס רחמו בוק רק צן צגג גז ואם כן כי אם זו כוונת התורה שדווקא אור ולא גיזה למה התורה נקטה צון חמו בוק שלא יש רק אור ולא גיזה וממי הצ אחרי שני יודע שבו ג אז הוא צג למה צריך לנקו דקא צוים ולא בקר וק חמון צוים הייתי יודע שהכוונה לגיזה אפיו בלי שיהיה כתוב בבוק ואם כך אם אני יודע צ אפילו הגב גיוסו בבוק לאלי אצ גב גיזו שאפשר לגזוז מחיים מדב בקגב ברור שמותר הנו ז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: