העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כב עמוד א

רובן דף חוף ביז השיעור מתחיל בעזרת השם שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם כתוב הפסוק בשיר השירים קבוצו סוב טלטלים דורשת הגימור אומר רב חיזו ממר וקוה מלמד שיש דרוש על כל קוץ וקוץ קבוצו סוב קץ כל קוץ של התורה תלתלי מה הכוונה טילי טילים ערמות של הלוס מה כתוב בהמשך שקירב במיו מוצן את הטיילים של הלוס שמשקים ש ש שרס ומרב כ שרב עליהם ללמוד אותם לביס המרש ר בו מה פירוש אחר ממי אתה מוצא את הטיל טילים במי שמ שחרפו נוב ירב ומענה את גופו עד שהוא נהיה שחור כמו ורב רב פירוש אחר במי שמיס עצמו חזורי על בוני ביס כערב כמו שכתוב במדרש שרש מביא על הפסוק לבני עירב אשר יקרו שעורב אכזרי על בניו הקדוש ברוך הוא מזמן להם יתושים נכנסים לתוך פיהם כוד רבד מסנה הז הלך ללמוד בישיבה אומרו לדו אמרה לו אשתו ינו דוך הילדים שלך מהבד לו מה אני אעשה להם איך אני אפרנס אותם אומלו השלימו קורמה בגמה האם נגמרו הירקות שצמח הפקר באגם מזה תפ נסי אותם זה הכוונה שהוא מסים עצמו יחזור ילבו ביסו כדי ללמוד תורה כתוב בפסוק ומשלם לסוב לרש אל פנוב להאבידו אז פשס רשי בתורה מפרש אל פונו אל פונו של הסונים אבל הגמרא דורשת אל פונו זה מונח לו על הקדוש ברוך הוא כביכול משוי הוא רוצה כבר להתפטר מזה לתת להם את השכר אומר רביש בן לוי למו מיקרו וסוב ישלו כזה דבר ל הקדוש ברוך הוא יכל קודם ש מס לפונו הוא מבקש להשליך הוא רוצה כבר לשלם להם מיד שכר על המצווה שהם עושים למה מסביר הרשו ד כדי להד אותם לגמרי בלב לא י ל אומר א לס יר אבל י לצדיק מגורים ושמ ם את כל ה נו אומר רשי שח ו אם בולק מצו אינוי למי שתר בערב שבס יכל בשבס היים ססום למחלקה בורום ולא בעולם הזה אומר רב חגי ת רב שמואל ב חמני בסיף כתוב בג מידס ערך אפיים רך אף מבו אלי מה זה אפיים אלו דורשת הגמור אפיים לא מלשון כס הם לשון פנים רך הפים לצדיקים את האפיים השוחות את הסכר הוא לא מרה לצדיקים מיד הוא שומר להם את הכל לא לבו ערך הפים לרשעים את הפנים זועמות רשויים על העבירות שצריך לתת להם פורענות הוא שומר להם את זה לאב סס אומרים שגם זה לטובה לרשעים כדי שיהיה להם שהות לחזור בתשובה למדנו ממש רב ו עד ביס וכל רב יהודה מגביל את ההיקף של ב ים לפסוס פסוס עד ביסוסים מותר להקיף אבל יותר מבי סוסים זה חלופים אמו מרובו לא מקיפים אפילו שזה וסו לדיר כמו שאמרנו הגמ מבית הברס כיוון שזה לא מחיצות גמורות לא קילו עכשיו מספר הגמור בוו בפס קמר הרי למדנו במשנה שיש מינימום שצריך להרחיק את הפסים הבור של שתי ד של פור האם השיעור של בסים זה כולל גם את שטח הבור וגם את שטח שסביבו אז הראשונים מסבירים מעיקר הדין ודאי שכל זמן שרק הבור בסוסים אפילו שצריך להקיף עוד שתימס מסביב מקר צריך להיות מותר כימה שהוא מקיף עוד בזמ מסביב זה הוא עושה רק זהיר החומים אבל הגמור הסתפקה האם אין חשש שיבואו להקל גם במקומות אחרים שאינו מקופים לדירה ששם גם הגבילו עד ביסוסים ואם הוא ייראה שמקיפים כאן מקום שיותר מבי סוסיים כי אם ההיקף שסביב הבו יש כאן שטח יותר גדול הוא יבוא ללמוד ולהקל האם גזרו או לא ומה הסברות לכאן או לכאן אודום נוסן אינו בבוו הוא מסתכל על הבור כשהוא בא ללמוד היתר למקום אחר הוא מסתכל על הבור הבור הוא רואה שעת ביסוסים לכן אפילו שלמעשה מקיפים יותר מזה אין חשש ולא גזר לטו בסים קרפף במקום שבאמת לא הוקף לדודי הוא מסתכל תכלס כמה הקיפו אודנו במחי הוא רואה מה השטח שבין המחיצות זהירים ור עצמו בוסים וגזרו בסים בקף זה הספק מביא הגמור תוש למדנו בבריה רובה של הבריה כבר למדנו בדף יס כאן יש רק הוספה של שיטס רבשי בן לוזו כמן מקורבן מה המינימום שצריך להיות המרחק בין הפסים לבור כדי רוש ורובה של פורו שתי עמות וכמה מרוחק מה מקסימום אפילו כור אפילו כורים אין מקסימום רב יהודה אמ לא ביסים מותר ס ביסים עוס אומרו לרב יהוד ד בדיר וסער מוקצה ווצר כמו שלמדנו שם אפילו ביס חמש סקורים וביס סקורים שמותו וגם כאן זה מקום שעשוי לאזה רשי אומר זה מים שרועים לאדם אז למה שלא יהיה נחשב כמו קף לדירה או מלא מזו מחיצה שם בדיר וסר הוא עושה מחיצות גמורות ואלו פסים כאן מקילים שעושים רק פסים רק התחלה של מחיצה מכל עמו מכל צד אז אי אפשר להקל להקיף שטח של יותר מביוס רב שימן בן אזור בואר ביסוס הביסוס מטו ולא יאמרו להרחיק ההיקף חוץ ביסוסים של רוחב הבור אין לו כדי רוש ורוב של פור זאת אומרת הוא באמת אומר השיעור הוא ביסוסים אבל הבור עצמו צריך להיות עד ביסוסים חוץ מזה הרי מרחיקים עוד שתי אמס עכשיו כך ומיד קרבש בזו בור ופסים זאת אומרת שהבור עצמו בוא משארים את הבי סוסים על זה אני יכול להוסיף את השטח של שתימס מסביב מכלל דרבי יהודה בפס קו כשרבי יהודה אומר רק עד בס זה כולל גם את השטח שסביב הבו ש צריך להרחיק עוד שתי עמות אומרת הגמור וי רב וד בפס הבור עצמו ע בו אפילו שצריך להקיף יותו שואל את הגמור יוכי הנו דרב ש בן אלזר שהם אומרים אותו דבר ז לא שיטה חדשה אונה הגמור באמת יכול להיות שלשניהם זה בופסי בפסז אומרת הפס מפשר להקיף יותר מסים כי מסתכלים רק על הבור עצמו מה ההבדל שתי השיטות איק בניו אוריך וקטין ארוך וצר רבי יהודה אומר שטח שלת ביסוסה עם הבור עצמו חוץ מזה עוד הקף ששתי המיס מסביב לא משנה איך הבור בנוי ביסוסים יכול להיות ארוך וצר כמו חו צר המישכון שהייתה 100 אמו על 50 אמו אבל רב ש אלזור אומר ביסוסים הבי סוסים דווקא במרובע שיב עם אמה ושירים על שיב עם אמה ושירים אבל אם זה ארוך וצער אז לא זו המ ביניהם אז למעשה נמצא שהספק נשאר בספק האם לרב יודי ביסוסים כולל הבור וההיקף סביבו או לא גם אם הבור עצמו ביסוסים אפילו שצריך להקיף יותר שתי אמריס מסביב עדיין זה בכלל התר למדנו עוד בברייס כלל אומר רב שימן בן לוזו כל אוויר שתשמש לדירה ולמה הוא אומר אוויר אומר שהכוונה אפילו שהוא לא מקורה התקרה לא מעלה ולא מורידה לא לקול ולא לחומרה היא לא מוסיפה ולא לא מגרעת ולא מוסיפה מעלה ברגע שת שמישו לדיר ד לשימוש יומיומי השטח הזה כגון דיר לבהמות ושר דיר עושים כל פעם בשדה אחר סער עושים מקום קבוע מוקצה אזה מחסן כזה לעצים שעושים מאחורי הבית וחוצה שלפני הבית אפילו בסח מ ש סקור מביס סקור מותו כי זה מוקף לדירה לא צריך תקרא מצד שני וכל דירו שתשמש הו לאוויר אפילו שהיא דירה הא מוה בגג אבל תשמיש לאוויר הוא לא רצה לגור כ כ הוא רוצה לגור כאן רק צריך את האויר סביבה כגו בורגו שבסו שוא לא גר כאן מרצון הוא בנה לו ביטן כדי לשמור על הסעדות מסביב את תשמישו הויר שחוץ לה ביסס מות הי ביסוס כי זה לא נחשב מוקף לדירה כי דירה בעל כורח כזו זה לא דירה ורק עד ביסוסים התירו חומים שההיקף יועיל להקיף את המקום כרשות יוכית אומרת המשנה וזה כבר הזכרנו את המשנה הזו בתחילת הפרק רבי יהודה אמר ברגע שעושה את הפסים סביב הבור אם הויו דרך רשו רבי הפסקתו אין מקום אחר רשי מסביר לפני כמה דפים אין מקום אחר לרבים ללכת ברחוב הרי הבור באמצע הרחוב בסב עושים את ההיקף של הפסים הרבים פשוט עוברים הם עוברים דרך הפסים וכך הם הולכים סלקן על הדודים הוא חייב לסלק את הרשו סרבים את מקום הילוך הרבים לצידי הפסים למה כי הילוך רבים מבטל ס מחיצה הרי מה אנחנו אומרים כשעושים פס ברוס עושים אמו מכאן ועמו מכאן מה כל השטח הפתוח באמצע זה כמו פתח באמצע המחיצה אבל אם רבים בוקים אז הם מבטלים את הכוח של המחיצה אין כאן מחיצה וחכמים אומרים אינו צורך אומרת הגמור רבי ח ורבי לוזו דמר רו כאן בזה שחכמים אמרו ש קיס רבים הילוך רבים אי מבטל מחיצה הדיחו כח של מיצס שרבים בילום לא מבטלים את כוחם שואלת הגמור כאן וסביר אלי אז מילא רבי לוזר באמת כך סובר כמו שלמדנו כבר לפני כמה דפים אבל רבי חנון סובר כמו חכמים ואמר רב ברברו רב חנון ירושלים העיר ירושלים אלמ בליו אלמלי זה שהיה בחומות ירושלים דלתות שהיו סוגרים אותם כל לילה חיו נלו מי שמטלטל בירושלים משום רשו ורבים למה סביב ירושלים הייתה חומה וגם במקום של הפתח אומרים תסס הייתה צורס פסח אלו מי כיוון שרבי וברים נכנסים בשער הזה ועוברים ברשו רבי יוצאים בשער השני אז קיס רבי מבטל מחיצה זאת אומרת שרבי חנון סובר כמו רבי יהודה ומה עוזרת נאילה לוסוס כל לילה מסבירים מסביר רשי בסוף המסכת בדף ק א שכיוון שכל מלכוס של שבס למדים מהמשק מהמדור ושם בדגלי מדבור השטח כל הזמן היה פתוח לא היייתה נעילה בלילה כל שוט הממה היה אפשר ללכת ולכן עקף שנסגר בחלק מהיממה בלילה זה נסגר זה נחשב לרש היחד אז רואים שרבי יחן סבר כמו רבי יהודה אלא כאן ולא י רבי חן אומר כאן ה הדיח לפי חכמים אבל הוא עצמו באמת לא סובר כמו חומים אלא כמו רב יהודים מצד שני רבי לוזר באמת סובר כמו חומים כמו שכבר למדנו מקשה עכשיו הגמורה סתירה בין שיטס רבי יהודה לשיט חומים הם הופכים את שיטותיהם לחורה בברייס אחרת שכבר למדנו את הברייה הזו פעמיים במסכת ורמ ד רבי יהודה דרבי יהודה ורמ דרבון דרבון תניה יסר על כן אמר רבי יהודה כפי שכבר הזכרנו בסוף המסכת נראה רבי יהודה מדבר לפני זה על חידוש של פי תיקרו אחר כך הוא מוסיף יותר מזה מי ש לו שני בתים משני ציד רשו סבים יש לו בית מצד אחד בית מהצד הנגדי ובאמצע משני הבתים עוברת רשו ורבים דריסה אז יש לו עצה להקיף את השטח שבין שני בתיו שירשו סוכת וככה הוא יוכל להוציא מהבית להיקף מבית אחד לבית השני איך הוא עושה זאת אויס לו לכי מכאן ולכי מכאן באחד הבתים הוא עושה מכל צד שלו לכי אוי קוירו מכאן מבית לבית וקרו מכאן מבית לבית בצד השני וכל השטר באמצע ניוס יוכית ונוס ונוס באמצע אומרו לו חכמים אין מערן רשו רבים בכך אז הגמורה הבינה כך מסבירים תוסס כמו שגמור גם הבינה באב בדף יבז שרבי יהודה סובר שמדר צריך שלוש מחיצות לא מספיק שתי מחיצות כדי להקיף מקום שירשו סיוד אלומה לחי קוירו הם כמו מחיצה משום מחיצה ברגע שיש לי שתי מחיצות מהבתים החזית של הבתים זה מחיצה מכל צד חר כך עושה מעוד צד לכי אוקירו כבר נהיה שלוש מחיצות בצד הרביעי הוא עושה לכי קוירו מד רבון וזה מותר זאת אומרת שצריך שלוש מחיצות המחיצה השלישית זה לקרו שרבים בוקים בו הם מבטלים את המחיצה לשיט רבי יהוד אז רבי יוד מהפכת השיטה שלו כם במשנה אומר שהרבי מבטלים מחיצה וכאן שם הוא אומר שרבים לא מבטלים מחיצה מצד שני חכמים סותרים את עצמם להפך כאן הם אומרים שרבים לא מבטלים מחיצה ושם הם אומרים שהם כן מבטלים מחיצה כש רב יהודה דרב יהודה קש דרבון דרבון או נהג הורה דרבי יהודה דרב יהוד לא קשה לא כמו שחשבת שרב יהודה אומר שמקום שמוקף רק שלוש מחיצות הוא הקף מדר לא מספיק שתי מחיצות ש מיצ ברגע שש שתי מחיצות גמורות שני חזיתות הבית זה כברו צריך רב ולכן לא אכפת לי שיש כאם בקיס רבים כי בשתי המחיצות הגמור אין בקיע סרבים לבטל אותם אבל מחצ יש כא רק התחלה שלחיצה בכל צד אין כאן שום מחיצה מושלמת כל המחיצות יש כם כרבים שמבטלים את המחיצות דרבו רבקש או כשם ארבע מיצס יש שתי אמות בכל צד אמו מכאן אמו מכאן ממילא פקיס רבים לא מבטלת מחיצה אוסום בשתי בת שני צידר שרבים קשם דד מיצס יש כאן רק שתי מחיצות לקו אבל אין כאן ד מיצס התחלה של ד מחיצה בכל צת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: