העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף טז עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף טז עמוד א

עירובין דף תז השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה שבדף הקודם שיורו שכוסו בערב שבת בביקו מקום של שדות המקום הזה הוא כרמליס אסור לטלטל בו מדרבנן הם רצו להפוך את מקום חנייתם לרשות וחיד והקיפו כלי בהמה מטלטלים בסוכו בתוך ההיקף אבל צריך ש שיתקיימו כאן שלוש תנאים ובלבד שיהיה גדר גובו עשור פוכים זה התנא הראשוני שהכלי בים יהיו גבוהים עשור פוכים אם לא זה לא מחיצה התנא השני ופרצו סס על הבנין יש רווח בין כלי אחד לחברו שלא יהיו פרצות יתרות על הבניין עכשיו כשאין פרצות יתרות על הבניין כל פרצו שהי כ אמוס עד 10 אמוס מרס כי נחשבת לפתח מפני שהי כפסח י מכאן אוסו אפילו העומד מרובה על הפרוץ אפילו כולו עומד ויש פרצה אחת שירה מ-1 אמוס זה פרצה בלא פסח כמו שכבר למדנו כמה פעמים וזה מבטל את כל ההיקף ואסור לטלטל בתוכו איתמר פוץ כעומד כשהה עשוי כולו החלק שפרוץ והחלק העומד הם באותו מידה מדוייקת יש כאן 50% עומד 50% פרוץ רב פופפה אומר מותר לטלטל בתוך הקף הזה רבנב אמר אוסו ר פפ אוגמ רחמו למשה למדנו בתחילת המסכת לוכ למשה מסיני דיני מיצס שהקדוש ברוך הוא לימד את משה רבנו דין המיצ המד אותו יצרו בו ברגע שפרוץ לא מרובה על העומד זה כבר קשר רונר ישוע אומר כשפרץ קמד אס אוג מרחמן למשה לדעתו גדו רובו אומרת הגמר נ משנתנו כדי שהכלי ב יכלו לשמש כמחיצה צריך פרצ הבנין משמ או כבנין אם הרבח בדיוק באותו מידה של הבנין מות מפורש כמו רב פופה גמ אם ב על הפרצה רק אז מות שואלת הגמור אבל כב כבנין אכן קשה מ משנה על רבונה ברי רב ישע תושמע הגמור עכשיו משוה את דיני סכך לדיני מכצ פרוץ קומד המקרה סווסו מי שקירה את סוכתו במקום בסכך כשר בשיפודן אוי בוחוס אמיתו שני הדברים האלה שיפודים מברזל וכן הרוחות המיטה החלק הארוך של המיטה הקורות האלו הם קילים הם מקבלים טומה והם פסולים לסיכוך עכשיו כך אם יש רבע ביניהם כן בוסום זאת אומרת יש כאן למשל ארבע תפוחים של שיפודים ויש רבע בין הארבע תפוחים שיפודים וארבע תפוחים שיפודים יש רבח ביניהם כ מוסו ארבע תפוחים ריקים ושם הוא ממלא בסכך כשר כשירו אז רואים שפה רוצקי עומד כשר כי כאן זה פסול ככשר הרווח הוא באותו מידה של הפסול וכשר רואים כמו רב פופה אונה הגמור אוכב עסקינן כשנכנס ויוצא יש רווח בין שפוד לחברו כמוס כמו ה שפוד זאת אומרת שאפשר להכניס כאן ולהוציא כאן שפוד א צריך שיהיה הרוח קצת יותר גדול שיהיה לה מקום להיכנס ולצאת ואז יוצא שהעומד מרובה על הפרוץ המקום של הסכך הכשר מרובה על הסכך הפסול שואלת הגמור אפשר לצמצם מסביר רשי הגמורה הבינה שזה שירץ אוכל מעסקי ב שנכנס ויצא דהיינו בהכרח ש שכתוב כ מויסון הכוונה קצת יותר שנכנס ויוצא כרי אי אפשר לצמצם אין דרך לצמצם לכן הגמורה מקשה למה ווא אפשר לצמצם הרי כתוב כ מויסון ובאמת אם רוצים אפשר לצמצם אז איך אתה אומר שכאילו כתוב כאן שיש רווח קצת יותר גדול אומר הבמה במדף אינו כנמ זה לא בהכרח כך אבל צריך להעמיד את המשנה שכתוב כוסון שמדובר במדי ומעדיף הוא לא צמצם אלא העדיף את הרווח יותר משיעור השיפודים רוב אומר תירוץ אחר אםו ינסו עם השיפודים ערב לצד הרוחב נוס נו שסי את הסכך הקשר הוא נותן ברווח הרווח שהוא הוא בדיוק כמו רוחב השיפודים אב הרווח הזה שהוא בדיוק באותו רוחב הוא נותן את הסכך כשר בכיוון הנגדי ואז איך הסכ ומד חייב להיות שראש אחד מונח על השיפוד מכאן ורוש השני על השיפוד מכאן ואז נמצא שוא יותר ארוך מהרווח ביניהם או אם היו השיפודים שסי נוס את הסח הכשר ערב ואז יוצא שיש כאן יותר כח כשר מהסכך פסול אפילו שהרווחים הם מדויקים כמו הסכך הפסול וממי מוסיף רש בגימור סוקה הסכך הכשר מבטל את הסכך הפסול כ הוא הוא הרוב בוטל ברוב ולכן זה כשר אז אין מכאן ראייה לרב פופה תושמע למדנו בברייס שיורו שכוסו בערב שבת בביקו והקיפו את המקום שהם כונים בו בגמלים קשרו לשם גמלים יש בהם גובה עשור פוחים באו קופוס הוקף ששים על הגמל כמובן בגובה של עשור פוכים בביטים הקר שתחת הוקף הגמל בשפן המסעות שהיו להם בקנים בקולו קלחי ירקות שיש בהם גובה של עשור פוכים מטלטל בסוכו בתוך קף ובלבד שלא יהיה רווח ריק בין גמל לגמל כמל גמל וובין וקף וקף כמל וקף ובין אבית להבית כמלא יבת מבואר כאן שאם יש רוח בין גמל לגמל ברוחב גמל כמלא גמל זה כבר פסול מפורש כאן כמו רברי רבי ישוע שומת פרוץ פסול אונה גמור לאנ כשנכנס ויצ הכוונה שן גמ לגמ כמ גמ שיוכלו להכניס ולהוציא כא אז חייב להיות שהרווח יותר גדול אז זה פסול כי הפרוץ מרובה על העומד אבל אם פרוץ כעומד כשר תושמע למדנו בריסה בתוספת דכיים הבריה הזו מסכמת את מה שלמדנו שם במשנה מסכת כליים כפי שכבר הזכרנו בתחילת המסכת בקרם אסור לזרוע זרעים צריך להרחיק מהכרם ארבע אמוס משום סר כילי זרועים כילי הכרם אבל אם יש גדר ליד הקרם מותר לזרוע ממש צמוד לגדר כ הגדר מפסיק שם מסכם את היסה את דיני המחיצות לעניין כיים וגמור משווה זאת לעניין שבס נמצ שש מדוס במחי יש שלוש דינים שתלויים וחב של המחיצות שעם זה הוא הקיף הוא גדר את הכרם כל שהוא פוחס משלוש עם הקנים שאיתם הוא עשה את הגדר יש בהם רוחב פחות משלושה פחים כדי שיוכלו זרוע הזרעים צמוד לגדר צרך שלא יהיה רווח בין כנה לשני בין זה לזה שלשו לא יהיה רוח של שלוש תפוחים יהיה רווח פחות משלוש פוכים כדי שלא יזדק הגדי בוס רוש הגדי בוס רוש הכוונה להדי בלא עיכוב בקלות זה השיעור שמבטל לווד כל זמן שאין כאן שלושה טפחים גדיל לא יכול לבוא כם בקלות זה כאילו סגור ואז אפילו ש פרוץ מרובה לעמד למשל אומר רשי הוא שם קנים שכל הרוחב שלהם הוא שני אצבעות והרוח בין כנה לשני הוא של שני טפחים הפרוץ הרבה יותר מהעמדה גדור כי וווד זה כסוס כאילו הכל כאן עומד אבל אם יש רווח של שלשו שאי אפשר לומר לווד אז הכל מתבטל כלשהוא ג זו המידה השנייה אם יש בקנים רוחב של ג תפוחים יותר מכך הו מג עד ד עד רוחב של ד ולא יעד בכלל אז הכלל הוא צורך של יהי בין זה לזה בין קנה לשני רווח כמילוי זאת אומרת אם הקנה הוא ג' צריך שיהיה בין קנה לשני שלא יהיה רווח של ג' כך פשס עוד מעט נראה אחרת כדי שלא יהיה ה פרוץ כמד ואם הויו פרוץ מרובע ועמד אף כנגד הועמד א אסור לזרוע ם מאוד מע תקשה למה דווקא פרוץ מרובה לא ימד לפי מה שהתחלת אפילו פץ פרוץ קומד כבר לא טוב זאת אומרת ברגע שהכנפיים מדע לתפוחים אין להם חשיבות וברגע שאני לא יכול לומר שיש כן מחיצה שלמה כי הפרוץ מרובה אז העומד כאילו מתבטל לגמרי כי האוויר משני הצדדים של העומד אוויר ד הגיסה ואוויר ד הגיסה שני האוויר הוא מבטלים את העומד ואפילו כנגד העמוד הזה שהוא רחב של וחצי תפו אסור לזרוע כאילו איננו המידה השלישית כל שהוא ד הקנה יש בו רוחב של לפחות הרבות פוכים ומרו עד 10 עמוס יש בקנים כדי שהם יקיפו את כל המקום שיכלו לזרוע כנגד הכל צורך ש בין זה לזה רווח כמילוי שלא י פרוץ כמד ואם פוץ כמד כנגד עמד מותר לזרוע למה כי ברגע שיש לזה רוחב של ארבות פוחים יש לזה חשיבות אי אפשר לומר שהאוויר משני הצדדים אפילו האויר יותר רחב ממנו יש כאן קנים של ארבע ורווח של חמש אבל הקנה לא מתבטל כי יש בו רוחב חשוב של הרבות פוחים אז כנגד זה מותר לזרוע כמובן בשבת זה לא שייך כמו שהראשונים מסבירים בכלי לא צריך שיקיף מחיצות ליד המחיצה יש כאן גדע מותר לזרוע כנגד הפרוץ אוסו כי ברגע שהפורץ מרובע לא עימד אני לא יכול לומר שיש כאם פתחים זה פרצה אז כנגד פתח כנגד הפרצה אשור אבל ואם אוי עמד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר למה כי הכל כאילו סגור ויש כאם פתחים פתחים עד 10 אמוס ברגע שזה מו בל הפורץ אני אומר שהפרות זה פתחים וכנגד הפתח מותר גם לזרוע בחלק זה של הברס אומר רשי עולה על כל שלושת המידות ברגע שמת מרוב לפורץ הכל מותר מוסיפה היסה נפרצו מ אם המחיצה נפרצה בפרצה אחת שהיא יותר רחבה מ1 אמוס אפילו שכל השר ומד אוסו כי כל המחיצה מתבטלת כשיש פרצה יס מרמוס שזה יותר משיעורו של פתח רשי אומר שאפילו כנגד העומד אסור לזרוע אפילו שהעומד יש לו חשיבות או הרבות פוחים ויותר טוס שו בצד חולק על רעשי ממשנה בכיים מוסיפה הבריה כ למדנו פני כמה דפים הישום בקרם קנים דוקרנים היהה שם קנים שיש להם חוד שאפשר לדקור ולתקוע אותם בקרקע וס ם פ מלמעלה קליאה של זמורה מלמעלה מעל הקנים אפילו ביס מ1 הרבח בין כנה לחברו מותר כי יש לי כאן צורס הפסח כנה מכאן וכנה מכאן והפעל גביהם סורס הפסח מתירה אפילו בי ממס כך שנינו בברייס שואלת עכשיו הגמור במיה השניה מג ד דם לנ י רב ש ג עד ד פו לא יד בל זה מכשיר לזרוע ליד הגדר הזו ובלבד שלא יהי בין זה לזה בין קנה לחברו רווח כמילוי זאת אומרת שאם יש כ מילוי יש לי כן קנים של של וחצי תפוחים ובין קנה לחברו יש רווח של 3 וחצי תפוחים זה כבר לא מתיר לזרוע כאן זאת אומרת שפה וצק עמד לא כשר טיוב תדר פופה אונה הגמור אומר לו פופה מ מילוי כמילוי שכתוב הכוונה נכנס ויצא שיש כן קנים ששלוש וחצי כל אחד ויש ביניהם כ מילוי שאפשר להכניס כאן עוד קנה של 3 וחצי צריך רווח קצת יותר משל וחצי אז זה לא טוב כי זה פרוץ מרובע לא עמד אומרת הגמור מסתבר שכך הכוונה מד בהמשך אם פורץ מעמד אף כנגד המדו או ומד מותר שמ מנו זאת אומרת כך נחזור לדברי הביסה ללמד בפנים את הביסה מה כתוב מג ד צורך שי בין זה לזה כמילוי אז אם נלמד כמו רב פופה כמילוי מה הכוונה כמילוי ביצ כנס כדי שפץ קמד בצ נכנס פורץ מרמד אז אף כנגדו המ מתפרשת היטב שואלת הגמור אם כך מפורש כמ רב פופוב ישע מפורש כא שדווקא כשפ מבמ אז א כנגדו אונ הגמ סיפ מה שנינו בספ אחרי המידה השלישית את החלק שולה על כל המידות כמו שאמרנו אמד מרוב על הפרוץ אף כנגד הפרוץ משמ דקמ מרוב אופץ ביוק פוץ אסור אז מפורש א שואלת עכשיו הגמורה למעשה סיפק של הרב פופה כי מפורש בה שדוק שמ מרוב ל הפרוץ מותר רי שכ של רב הונה כי כתוב שדווקא שפוץ מרוב למד אז אף כנגד המדו כ שלרב הונ ברי רב ישוע הונהג מורי כל אחד פרש את הבריה כשיטת כי דרך התנה לשנות בלשון של דובר ויפו אפילו שזה לא מדויק לכן סיפל הרב פופל וקש דו רש כיוון ש צריך לשנות ברש במידה השנייה פורץ מרוב למד אז כאילו כל המחיצה אינה קיימת וזה היה צריך לשנות כדי לפרש לנו שמה שכתוב לפני זה כמיל הכוונה כמיל ביצ ונכנס דוקא פורץ מרוב לעומד לא טוב וספ ד פו עומד מרובל הפוץ אז מותר לזרוע אפילו כנגד הפורץ אפילו שלא צריך דף פץ מספיק פץ פ אותו דבר לרשש שםד מרובל הפוץ אז מותר לזרוע אפילו כנגד הפוץ וזה הוצרך לשנות כדי שנדע שדווקא במד מרוב לפרוץ ר שפו שאם פוץ מרוב למד אסור אפילו כנגד הועמד לזרוע אפילו שזה מיותר כי אפילו פוצק אומד כבר אסור אבל רצה לשנ דובו ויפו שואלת עכשיו הגימור בישל לרב פופה משום אוכל אורב ונלו למדנו במידה השנייה שאם הקנים יש בהם שלוש שפוכים או יותר עד ארבו אז צריך שלאה בין זה לזה כמילוי את האופן ששלו שפוכים הוא היה חייב להכניס במידה השנייה הוא לא הכל להכניס במידה הראשונה למה כי במידה הראשונה כתוב שלא יהיה בין זה לזה ג תפוחים אם יש בין זה לזה ג פים והנם גם גמ פים זה פץ קזה כשר לכן זה נכנס לרשימה השנייה שדוקא אם יש בין זה לזה כמילוי מה הכוונה כמילוי ביצ ונכנס אז זה פסול אלו לרב הונ בריד רב ישע שפצק עומד גם פסול לרנו לסנו למה ג נכנס לרשימה השנייה הה יכול להישאר ברשימה הראשונה כל שהוא פחס מששו או הוא שלשו בדיוק צורך ש בן זה זה שלשו כי אם יש לאשו אז זה פוצק וזה כבר לא טוב אונה הגמורה המטרה של התנ היא לא רק ללמד אותנו דינים ללמד אותנו כללים שש מידס ולכן יש לי כאן שלוש כללים ממילא הוא הכניס את השושו במידה השנייה כי כאן מתחיל כלל חדש משום דדו פסול דרש לפסול דספ פסול דרש של המידה הראשונה כדי ש יזדק די בסכס הפסול לא כיפ רוב עמד יכול להיות פרוץ מרוב לעמד אם אין לי כא שים אין לי כאוד אז אפילו שמד הוא רק שני אצבעות והפרץ הוא שני חים זה קשר זה הפסול של המידה הראשונה ספ מש מתחיל פסול חדש שמד אם יש לי כאן ומד מופץ לא אכפת לי שיש ליכ רווח של שלש פים שגדי יכו להזדקר כאן מתחיל פסול חדש אם יש לי 3ל וחצי יכול להיות כאן רווח של שלוש אפילו שאין כאן לווד כי צריך שיהיה אום מרוב לפורץ ולכן ברגע שזה כבר שלו שפוכים אני יכול כבר להכניס אותו לפסול החדש אתני רוצה ללמד אותנו פסולים כללים חדשים ברגע שזה שלשו אני יכול ללמד אותך שזה פסול מדין אחר אם יש רווח של שלשו לא מדין זה שאין לי כאן לבוד כי יש לי כאן סד כרקדי כי אם יהיה כאן אום מרובה לא אכפת לי שיש לי כאן רוח שסד קרדי אלא בגלל שזה פורץ קורים את זה פסול ולכן השושו כבר שייך לרשימה השנייה כני כבר יכול ללמד אך את המידה השנייה את החידוש החדש שברגע שיש לי כאן מיצס של שלש או יותר אז מתחיל פסול חדש שאם הפורץ כעומד זה פסול אבל אם העומד מרובל הפרוץ אפילו שיש ליכ רווח של שלושה ויותר זה עדיין כשר א
לצפיה בתכנים נוספים: