העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ו עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ו עמוד ב

תונו רבונו כיצד מערבין דרך רשו ורבים רשו ורבים מה התנאים של רשו ורבים אומר רשי רוחב 16 עמו וכאן מוסיף רשי יסוד גדול שמשתמשים בזה הרבה להקל בעירובין בערים מסויימות שחייבים להשתמש בקולה הזו של רשי רשי אומר הרבה ראשונים חולקים על רשי יש שסוברים כמו רשי שכדי שרשו סרבים תחשב לרשות סרבים צריך שיהיה עיר שמצויים בה שיש ריבו בדומה למדב שהיו שם שיש ריבו ישראל וגם אין חומה מסביב הרשו שור במ שלה מכוון משער לשער לעבור מעיר לעיר יש זה את כל התנאים האלו זה רשו ורבים איך אפשר להפוך את הרשו ורבים לרשות יוכית שיהיה מותר לטלטל בו בשבת אומרת המיסה אוס צורס הפסח מכאן בשער אחד של העיר עושה צורה של פתח שני קנים וקנה על גביהם ולכי בקוו מכאן בא ראש השני חנני יש בזה מחלוקת איך מתקנים את הרשבי בשמרים דלס מכאן דלס מכאן כשצ ונכנס נול כדי להפוך את זה לוכי צריך בשתי השערים לעשות דלתות דלתות שכל הזמן נסגרות נועל אין הכוונה נועל במפתח נול הכוונה שהדלת נסגרת כל הזמן הדלת צריכה להיות סגורה רק כשהוא יוצא הוא פותח ויוצא וסוגר חזרה כר גם שהוא נכנס במרים אוס דלס מכאן מצד אחד הוא עושה דלת צד השני ולכי וקרו אחד משניהם מכאן שואלת הגימור האם אפשר לפרש את הברס כפשוטו ורשו רבי מי מרווה אפשר כך להפוך רשו ורבים לרוס היחיד מילא לפי בי שמא כמו שחניה אומר בסדר יש שתי דלתות מכל הצדדים סגור בדלתות שנפתחות רק שיוצאים ונכנסים אפשר להבין אבל לפי תנק מספיק צור ספסר ולכי או לפי ביסי ל בשיטס חנניה שמספיק מצד אחד דלת מצד שני לכב קוירו איך יכול להיות טניה סר אלקי נומר רב יהודי מה זה יסר אלקי מה הוא אומר לפני זה אז רשי מביא ונלמד זאת בעזרת השם בסוף פרק תשיעי חידוש של פיתי קו יורת וסויסה בגשר שעובר מעל שני בתים עובר מעל רשו ורבים הרבי יהודה מוסיף עוד כולה ישר הכן אמר רבי יהודי מי שהוו לו שני בתים משני ציד רשו ורבים יש לו בית חד בצד אחד של הרחוב בית מהצד ממולו ובאמצע עובר הרשו ורבים שיש לו את כל כללי רשו ורבים רוחב תז נמו שיש רב מלכים בדרך הזו הוא רוצה לתקן את המקום שבין שני בתיו שרשו יוכית שיוכל בשבת לטלטל שם יוכל להעביר מבית לבית הו ישה לכי מכאן ולכי מכאן באחד הבתים הוא עושה לכי בצד אחד של הבית לך עם הצד השני אוקירו מכאן מבית לבית וקרו מכאן מהצד השני מבית לבית ונוס ונום באמצע ומכונס הגימור ללון בדף יבז היא שרבי יהודה סובר שמנ התירה מספיק שתי מחיצות כדי להפוך את המקום המוקף בשתי מחיצות לרוס היחיד ולכן המקום הזה מנתר רשו היוד רק מד רבון צריך תיקון אז עושים לחם מכל צד אוק מכל צד אומרו ו אין מארן רשו רבים בכך כי כדי להפוך מקום לרובים מרשו לשו וכיד צריך מנתר לפחות שלוש מחיצות ואז בפתח הרביעי מספיק חוקו אז רואים שרבים אי אפשר לת כן בתיקונים כאלו חולקים על רב יהודה וכי תם חולקים על רב יהודה בכדו מערה בלחי אק משנ הצדדים או בדוס מרווה אם הוא יעשה דלת על קופונים לפי חנני בדס בסיל שמצד אחד יש דלת בצד השני לבקרו בזה כן אפשר לרב רשו הרבים לפחות את שיטס בילל לפי חנניה נוכל להבין זה גם לא נכון ואמר רבי ברברו אומר רבי חנון ירושלים העיר ירושלים בלי ח בטלטול בתוך ירושלים משום רובים כרובים הרחוב הראשי שלה היה מכוון משער לשער של העיר ויש בה דריסת שישים ריבו בירושלים ר שיטוסו והיה רחב 16 עמו לכאורה אם לא הה דלתות מלא דלתות שננות כל לילה אדם שהיה מוציא מיוי לרחוב בירושלים היה חיב חטו אבל כמן שהיו דלתות בחומת העיר ירושלים שהיו ננעלות בכל לילה נסגרות בכל לילה זה הופך את כל המקום לוצר כי יש סגור עם חומה מכל הצדדים וגם המקום שפתוח יש שם דלתות וממילא מדר ודאי שמותר לטלטל מדרבן זה כרמליס כל זמן שלא ערבו ברגע שעושים ערוב חצר כל אלו שגרים כאן בירושלים מותר גם דרבו לטלטל שם וומרו ותו דבר אבו דמוזה מחוזה השערים שלה היו מכוונים זה כנגד זה והיו שרי בו במוזה אומר רשי אלמו דסס חיו נ משום רבים אז רואים שצריך שתי דלתות משתי הצדדים וצריך שהיו דלתות ננעלות אז אי אפשר לפרש את הברס כפשוטו לכן אומרת הגמור צריך לתקן את הברי אומר רב יוד אוכי אמר כיצד מערן מפולש לרובים כמו שהזכרנו מקודם המשנה הראשונה של המסכת דיברה במובי שסגור משלוש דדים כאן הברייה מפרשת מה עושים במבוי שפולש משני הצדדים הוא פתוח לרשות ורבים הוא לא רשו ורבים בעצמו אין לו רוחב של תזין עמו לא מלכים שם שי שמ ריבו לפי רשי ו מבוי שפתוחים אליו חצרות אבל הוא פתוח משני הצדדים איך מתקנים זאת אז על זה אומר תנק אוס צורס הפסח מכאן מצד אחד ולכי וקו אחד משני מכאן ל זה חנני אומר שלפי בשמה צריך דלתות משת זדים לפי בסי דלת מצד אחד ולך ק מצד שני איך לכה בדין מ המפולשת אמר אסק שמספיק צורס הפסח מצד אחד ולצד השני ושמואל אומר לוח חנניה וכמובן הלוח כביסי ממילא צריך מצד אחד דלת צד השני לאקו מסתפק את הגמור ה חנני אמר שלפי בשמה צריך דלתות משני הצדדים והדלתות צריכות להינעל כל הזמן להיות סגורות אלא אם כן עוברים ויוצאים שם עכשיו בסיל חולק מספיק מצד אחד דלת אבל הוא לא פירש איך הדלת צרכה להראות האם הא צריה להסגר כמו שבשמה אומרים רק הוא אומר לא שתיים ר מצד אחד או שלא צריך בכל להנל צורך את הדלת מצד אחד או אין צורך גמוש וד אמר שמואל אינו צורך נו שמואל הרי פסק כבסי בחנניה והוא אומר שלא צריך לינול וכן ארב מס שמואל אךמ אומר ב ובלי עה ואמר לשמואל אין צורך לינול בוא מני מרבון צורך לינול או אין צורך לינו את הדלת שעושים מצד אחד אמר לותו חזי אנבו לד נרדו העיר נרדו עירו של שמואל נהגו כמו שמואל וכל המבואות הפולשות שנפתחו לרר משני צידיהם בנדו עשו להם מצד אחד לק בצד השני עשו להם דלת והדלתות האלו דתמן עד פלגו בפרי עד חצי מהדלת עד חצי הגובה היה שמה עפר שזה מנה מלסגור את הדלת ויל ונופי קמר שמואל שמואל בעצמו נכנס דרך הדלתות האלו הוא ראה את זה יום יום ולא אמר לו למיד והוא לא העיר להם כלום על זה אז רואים שלא צריך לנוול את הדלתות אומר אב קנה זה לא רעיה משם אנוך מגוף אוי סבוי זה לא היה פתוח לגמרי זה היה כזה סגור חציו סגור קצת ופתוח קצת וככה עברו שם וככה זה היה תמיד כ היה שמה עפר שלא יכלו יותר לסגור ולא יותר לפתוח אבל אם זה פתוח לגמרי אז אולי בזה זה לא טוב כי וסר רב נחמן כשרב נחמן הגיע לנרד אמר פניו לאפרו תפנו את העפר מעל הדלתות שיוכלו להיסגר שואלת הגמור קוסוב הרב נחמן צורך לינול כדי שהמוות יו מתוקנים צריך לפתוח כל הזמן לסגור כל הזמן את הדלתות אוגמ אף עלפ שנו רב נחמן גם סובר כמו ששמואל אמר שלא צריך לנעול את הדלתות לא צריך לסגור אותם כל הזמן רק הוא אומר כדי הדלת תתקן את המוב צריך שיהיה כאן דלת שיכולה להיסגר אם רוצים אפשר לסגור אותה אז היא כאילו סוגרת את המקום וזה נחשו שמצד אחד כאילו סגור מצד השני לקור כמו מובו שנ מפולש אבל אם היא דלת שאי אפשר לסגור אותה כי יש כאן אפר שמונע מלסגור אותה אז היא לא מכשירה את המובי צריך שיהיה אפשרות לסגור ואז היא מתירה את המבוי עד כאן דף וב ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: