העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ג עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ג עמוד א

[מוזיקה] רובן דף ג השיעור מתחיל בעזרת השם שתי מילים אחרונות של הדף הקודם בשיעור הקודם למדנו חומים פוסלים קרס מבוי שמונחת למעלה מ ממו ורב פירש שהמקור הוא מפיס שלכל האכל בס מקדוש הפתח היה בגובה של 20 אז רואים רק עד גובה של 20 יש לו שם של פתח שואלת הגמור אלו מעטו שזה המקור תהן אלי המלט וגמור לא נתנה לסיים את דבריו הגמורה תביא עוד מעט המלטה זה כורה חשובה כמו שגמור תר ללון וללון ראה שאם הוא עושה לטרה אז גם אם הא גבוהה למ מ ממו זה כן כשר ם המקור ואפילו גבוה יותר גבוה לא יכלו לעשות כז זה שם שפתח נ מסכת מידס חומ המלר של מי על גבו למעלה מפתח ההיכל זו למעלה מזו וזו למעלה מזו עץ של מילה זה עץ מסוים עץ שגדלים בו מילין ו מפצים אומר רשי והיה למעלה מהפתח היה קורות כאלה של העץ הזה אחת הייתה יותר ארוכה מהשנייה ובין קורה לקורה היה נדבך של אבנים ורואים שאפילו שהיה מל טרוס הפתח היה דווקא דמו גובה שואל את הגיבור והמה תיובת זו כשזו דיל מקית משנה במיד דל טרוס באולם תני בפס שלוום שזה באמת אין לו שם פתח כמו שלמדנו בשיעור הקודם אבל פתח האיך לא היה מלטר אונה גמור מקושי דל תניס אכל כתו סולו רק המידות היו שונות אבל התבנית הייתה באותה תבנית אז גם בכל הימל טרוס מעכשיו מסיימת הגמור את הקושיה הלו אמר רבי לרב רב בעצמו אמר שתי קולס בדין קוו אין קשר בין שתי כולה ראשונה ללום בדף יג נלמד במשנה עצמו צריכה להיות בריאה שאפשר להניח וריח אם לא הפה ברוח ואן זה שם קוירו אומר רב זה דווקא אם היא רחבה פחות מד' פוכים אבל רחובו ד פוכים אף על פי שאינו בריו היא גם כשרה וקולה למדנו במשנה למ מ ממו פסולו ואם יש לו עמל טורו אפילו גבוי מ ממו אינו צורך למת אז תהיה סיר בין רב לרב כם המקור היכל אז רואים שגם ם המלר אפשר לעשות יותר מ מעמו גובה אומר רב יוסף אמלר מסס זה לא נכון שאומרים זאת בשם רב רב לא אמר זאת זו בריסה עכשיו אתה רוצה להקשות בריסה על רב מקולו מי שנה ברייסה זו מי אמר שזה בריסה מוסמכת אולי באמת המלת לא מועילה אומר הב ר ה שנס והוא היה מוסמך לסס יק של הרבונה הגמור רב אנו אמר חב דל אנו מוכ תרים אותי מכאן תחשוב ששתקתי לא אמרתי מילה לא אמרתי שח למדו את ז מיכלס מקדו כי אין לך סתירה בין שתי הברס עצמם הרי למדנו בשיעור הקודם הגמור הביא בריס מג ממו מפת אז רואים שם מקור מפיס שכל הברס כאן כתוב שאם יש שלטר זה מועיל סר בן שתי היסס אלמה לך לתנו זה מלוק תים המיסה הראשונה היא למדה זאת מפסח שללם של איכל ובאמת המלט לא מועילה מה שלמדנו כמה בריס שמלר מועילה היא חולקת על הברס היא סוברת שהטעם של חומים היא לא שלומדים פסח שכל עכשיו כך לדידי תנו אני מודע שזה מחלק סנום אני סר כמו הנה של הברס הראשונה אומרת הגמור רב נחמ יצחק אומר זה לא נכון לא רב מה הרב אומר תרים אותי מכאן תסתדר עם שתי היסס בלי רב הייתי מסתדר משו האמת הי לרבן ק ממ שאסור שתהייה למעלה מ ממו משוקי כל העניין של הקוו כמו שהזכרנו בתחילת המסכת שיהיה הקר לבני אודם שאפילו שובוי דומה לרובים המוב רשו ו אסור לטלטל שם איך עושים את העקר שרואים קוירו אז רואה את הכור צריך לראות את זה אם זהמ לומו העין לא מבחינה בזה זה המקור של חומים זה הטעם של חומים מה ששנינו בברי מוו שגויסו מפסו שלכל זה לא כמו שרב פירש שהמקור הוא מפסו שלכל דופס שלכל בברייס הראשונה סמו בל כדי שתזכור כמה 20 30 40 יהיה לך סימן פס שלכ אתה זוכר ש היהו זה השיעור שואלת הגמור מה רב נחמ מריצ עכשיו חידש לנו שהטעם של חחמ שפסלו קוירו שגבו למעלה מסר ממו זה משום מקר ורב יודה סובר יש גם הקר אפילו שזה גבע יותר מ2 ממו עכשיו כך כפי שהזכרנו המשנה הראשונה בסוק בתחילה באותה הלכה סוקו שיגבו למעלה מסר מו פסולו ושם בסוק נאמרו כמה טעמים בדבר רבי פירש את טעם הדבר משום מק כמו שגמור תביא עכשיו אם כך ורב נחמ צחוק א רב אם הוא סובר כשר ה שנמו שם בסוק טוב יש מחלוקת בסוק בטעם מסוים שמבואר שם יש מחלוק בחמים בדין ק אם ישק למעלה מ או אין ק אסו דרבי רב מה הטם שס שב לעסו כב למם כס לכן צריכים לשבת בסוכה עדד בס הוא ר את הסכך למלה ב כולו מבחין בסך משו בלס אם כך יוצא שהמחלוקת ומים אם יש שקמ א אין קר זה אותה מחק ששיה פעמיים שמחק תהיה כתובה פעם אחת או בעירון או בסוק ואני לבד נבין אתחד מהשני אונה הגמור צרי סוק אם המחלקת מופיעה דווקא בסוק רק בסוק הייתי אומר ב רבוד שגם למע ממו העין מבחינה כשב אביד בסוכה יושבים הוא יושב הוא מבחין שלת ב גם שיותר גבוה מ אמו אבל במו הולכים לא יושבים לרבו שדווקא עד מבחין בק למעלה מ לא מבחין בקו לכן צריך לשנות את המחלק גם אצלינו ושמי ב רק אצלנו לא הייתי לומד זאת לסו הייתי אומר בומר רבון של לא מחינים כי במלכים אבל בך בסוק שיושבים אד לרב יהוד שהסכך יכול להיות יותר גבוה ממו צריך לכן הוצרך הנה לשנות את המחלק פעמיים בין בעירובין ובין בסוק מבררת עכשיו הגמור מ המטרה מה המטרה שהייתה בפסו של אולם שזה גם מכשיר קוו שגבו למס ממו לפי היס לפי ר נחם צחוק לא כדברי רב אומרת הגמורה שתי שיטות רב חומ ברידר רה ברבו אמר כינה היה בקורה היו בולטות צורות של כיני אופות כמו כיני אופות צירו בבליטה על הוירוס וזה מושך את העין אבדי אומ אמר במרב צרל אמרו פסק דרזה קורות ארוכות של ארז אומרת הגמור מדומה פס כדי ארזה שזה מושך את ען כי זה ארוך כנראה יותר ארוך מהפתח של המבוי זה מציץ משנה דד אם זה מושך את העין וזה גבוה למעלה מ זה כשר כל שכן קינ יש כאן חריטות של קינים זה הרבה יותר מושך את העין דאי שזה מכשיר מדומה כינה דווקא זה זה מושך את העין אבל פסק דרזה ש בזה ציור מיוחד רק זה ארוך מדי לא ומדומה פסקר זה מבררת עכשיו הגמור אמרנו משום דנוש משכי כיוון שזה ארוך זה מושך את העין וסו דנוש משי סוכה יכולה להיות לפעמים סוכה מאוד ארוכה והסכך ארוך מאוד ו רבוד הם הבדילו בין סוכה צרה לסוכה רחבה תמיד אמרו סוו שגב למעלה מסולה אלא אומרת הגמור ק דוחושב אסלי קולם עץ הארז הוא עץ חשוב מסדת מי כולם אומרים הוא הוא עשה פה עץ ארז כורה יקרה הוא שם כאן כולם מדברים על זה אז מסתכלים על זה אפילו שזה גבוע יותר למע ממו זה עדיין לא מסמי כמו קיני לכן מי שסובר קיני אומר זה לא מספיק אבל הוא סובר זה שאומר פס קדר זה אומר לא רק כינה מספיק אלא גם הפס קדר זה שזה חשוב בין בנווד יש לזה קול גם זה מושך את העין ואפילו שהק למעלה מ ממו זה כשר אומרת הגמור מה למדנו בין בקוס מובו בין בסוק למלו מ פסולה מה תהיה הלכה מקצ בתוך ומקס קוירו למעלה מ-20 הקוו רחבה גבוהה וחלק ממנה בתוך 20 חלק מעלה מ-20 אותו דבר מקצ סכך מקצת עובי הסכך בתוך 20 ומקצת העובי של הסכך למע מ-20 אומר רבי במבוי כושר בסוקו פוסל שואלת הגמור למה מה ההבדל מה יש במו ד כושר דמרי קלוש אני אומר תרד תחשוב כאילו שהקו היי רק דקה בעובי שבתוך 20 כל העובי שלמעלה מ20 תסתכל כאילו שזה לא נמצא כאן ממלא זה קשו סונ מ לקלוש תלוש רדד את הסכך כאילו שהסכך שלמעלה מ איננו ויש לי את הסכך שלמת שזה מכשיר את הסוקה אומרת הגמור אי לשס אלמוס בצילוס סוק תהיה פסולה אז בפשט וככ ודים כמה ראשונים העניין הוא שאין מספיק בסכך שבתו חסרים לעשות קנסל מספיק אבל זה קשה מאוד להבין את המשך הגימור לפי זה לכן תסס מפרשים נכון שיש בסכ שבתו מספיק צל אבל זה מדי דק זה יעוף אם אני אלוש זה יעוף ברוח וממי תהיה חצ אז כן צריך להגיע לסכך שמעל ממילא אני לא יכול להכשיר את הסוקה אומרת הגמ קולסקו הטס ברוח צריכה להיות בריו לקבל וריח אם לא ה ניטלת ברוח בסולה גם כאן אם תלוש זה יעוף ממילא אני לא יכול להכשיר ואם אני מכשיר מה אלא על כור וכנה עשו כ שיפודן של מתכס אני אומר כך תחשוב שהקורה הייתה בעובי רק בעובי של למו מ ממו אבל ת שמי שיפוט של ברזל אז הוא לא אב ברוח זה כשר כר גם כאן אפילו שזה מעץ ולולי חלק הקורה של אמר לו מ-20 זה היה אף אבל למעשה עכשיו זה לא אף זה לא אף כ החלק שאמר ל מ20 מחזיק את זה מה אכפת לי שזה מחזיק את זה אני לא אומר באמת קלוש אני אומר רק תראה כאילו זה קלוש וזה כשר אוחנ בסוכה על כנס סלוס בחמוס כמו שגסס הסבירו באמת הסכך שלטו 120 יש בו מספיק צל מה אתה חושש שהוא יעוף החלק שלמר לו 120 שנמצא ני רק אומר כאילו הוא קלוש הוא מחזיק אותו והוא לא עף אז מה ההבדל בשתיהם צריך להיות כשר למה רבי בזה הכשיר בזה פסל אומר רוב מפריקה תמו של רבי הוא כך סוקו דלי וחידי סוק הזה לאדם יחיד לא עם מדקר חוששים הוא לא ישים לב ויכול להיות מצב שקירו תהיה הסוקה הסכך של הסוקה יהיה רק את החלק שלמר לו מ החלק שלמותו מ-2 ירכב אומה והוא עדיין ישב בסוק לכן אמרו ברגע שחלק מהסכך למ 12 פסול מוד לרבים הוא עשו לכל בני המבו יש כאן הרבה אנשים מדקר הדוד הם ישימו לב כל אחד זכיר לשני ולא חוששים יש לי את הסברה של קלוש מספיק לי החלק של המטו 120 החלק העליון מחזיק את זה ואם זה ירכב החלק התחתון אחד יזכיר לש אם הואש בסוק שכל הל מ יעבור על דחמ גם כ ה זה רק ר לא חמ זחי פך בכזה מצב שחלק לחלק שואל הגמ אותו דבר סמ הג ברוחני לאומר באמת כ שני אומר רק ים כאילו לוש למעשה יש כצל באמ ה ברוח אמפרז יש להפך סח רומ נפשו מדקר הוא זוכר זה מונח על כתפיו לדעת שבאמת העסוק כשרה ואם העסוק תדל קצת ויהיה רק למעלה מ-20 הוא לא ישב בה מבד לרבי מי שמחדד למתק כל אחד סומך על השני ואז יכול להיות מצב שחלק הקורה שמתו מ-2 רכב ישאר רק החלק שלמו מ2 ולא ישימו לב דמרי שגדשו גדרה ששני שותפים צריכים לבשל אותה לא חמים ולא יקר לא קרה ולא חמה כל אחד סומך על השני לכן במבו צריך להחמיר יותר רבינו אמ ספרה להפך מה שוא אמר מקודם סוק חיזוק לא חוששים שאנשים יזלזלו בזה מרבו ב חיזוק כ אנשים זלזלו זרק דרבון ולכן החמירו במוו אז למעשה היה לנו שתי גרסאות בדברי רבי מה הילא מה הלכה מבי הגמור שיטה שלישית רב ברבו לאמר זה וזה פוסל כי צריך להחמיר גם במבו וגם בסוק צריכים לחשוש ושניהם פסולים רוב אומר זה וזה גם במו וגם בסוק כושר למה כ אפילו אם כל הכירו וכל הסכך יהיה למעלה מ-0 זה גם כשר אז כל שכן שחלק מהסכך או חלק קוירו למעלה מ חלל סוקת נן חלל מבנן לא צריך שהקירות יהיה בתוי חסרים שהסכך יהיה בתו חסרים צריך שהחלל מהקרקע עד תחילת הסכך או תחילת הקוו יהיה לא יותר מ20 20 עדיין כשר הענין הוא שראה עד 20 העין שולטת אז מה אכפת לי שהקו נמשכת למעלה מ20 זכך נמשך העיקר שהחלל יהיה עד 20 אומ לרב פופ לרוב תסיע לוך אמר בברי כמוך מ שגו הזכרנו בדף הקודם את הברי י מפס שלכ ת והיכל גופו לל היה 20 החלל היה 20 המשקוף כבר היה למעלה מ20 החלל היה בדיוק 20 ואם דימו את זה לאכל בין ם המקור מיכל כמו שרב אמר ובין כמו שרב נחם ריצקר שזה רק סימן אבל רואים כמו רובה א ורב שר של הרב פופה למדנו בברי כצ סקו מניח קוירו מספסר ולמטה זאת אומרת שמפס ולמטה מניח את הקוו לא כמו רוב אונה הגמור הו למו מספ הוא למעלה שואלת הגמור ו למעט כותון איך אתה יכול לשבש לומר בדיוק להפך ונה הגמור באופן צריך לשנות הברס כאילו שכתוב בה מניח קור מספסר באמת משפה ולמעלה וכן למטה זאת אומרת הרי השיעור הוא למעלה עד 10 ממו ולמטה אם אתה שמת הקוו יותר נמוך את צריך להיות מינימום עשור פוחים אז גם בעשור פוכים צריך שיהיה חלל של עשור פוכים אווש דלמהו למהו מה למע ו חלו לו 20 הקורה עצמה יכולה להיות למעלה מ-20 אף למט חלו לו סורו הקורה צ ל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: