העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ב עמוד ב

[מוזיקה] שואלת עכשיו הגמורה למעשה למדנו שחומים דורשים מה שכתוב פסח ויל מויד וזה עולה על פסח ההיכל שאבא ביס מיקדו שגם הוא נקרא מישכון משם לומדים מה נקרא פתח ממילא יש לי רק פתח בגובה של 10 ממו וברוחב של 10 אמוס ממילא גם מה ששנינו בהמשך המשנה שאם הוא רחב יותר מ10 אמוס ימת זה המקור שלות עכשיו הגימור וכך רשי מסביר כך רשי מסכים כי הגרסה הזו לא כמו הגרסה השנייה אנחנו נפרש לפי הגרסה הזו שרשי מסכים איתה שאינו חנמ בגובה אתה יודע שעד 20 יש זה שם פתח ממילא אפשר להכשיר את זה עם קוירו שקירו צריכה להיות בפתח אם זה יותר מ-20 מעמו קוירו זה כבר לא שם פתח אז זה פסול בקיו אבל מצאנו בחוצה המשכון סביב המשכון היה חוצ ששם היה פתח ברוחב 10 ממו כמו ש הגמור תוכיח ממילא תלמד משם שפתח נקרא גם ברוחב של 20 העמוקה תר קורת לזה פסח כתוב ומוסך פסח שער חוצ אם כך בין לרבו ובין לרב יהודה לפו מפסח שער חצר שגם ברוחב 20 יש זה שם פתח כסיב ארך החצר מו במו ורוחב חמי בחי ארוך 50 מה זה הכפלות ח בחי רשי מציין שנלמד בעזרת השם בפרק שני וקומו של הקלויים הבד שהיה סביב החצר חומי שמוס עכשיו כך בצד המזרחי שם היה הפתח של החוצ הוקסי ו15 ם מוקלים כוסף וסיב ל הכוסף השס מזה ומזה לשער החוצה קלוים 15 אמו זאת אומרת היה כאן רוחב של 50 והיה כאן פתח אז משני צידי הפתח היו קלים ברוחב 15 אמו 50 פח 15 ועוד 15 שביחד זה 30 כמה נשאר לפתח 20 מה לאלון כמו בפתח שער חוסר חומש ברוח ו20 רשנ מתקשים למה היו צריכים להזכיר את הגובה חומש השונים מסבירים זאת הקופונים רואים ברוח ו2 אף כאן לגבי קוירו חומש ברוח ו2 גם יקרא שם פתח קוירו וכשר גם שיהיה רוחב של 20 הקוו או הלכי אונה גמורה פסח שר אוצר יקר פסח סתום לא יקרא כתוב פתח שר החצר פתח סתם לא שן כ בלמוד כתוב פסח אולמו בלי שער ממילא אין לי מקור שפתח סתם נקרא גם ביותר מרחב עשור וי בסמה באמת בתר לא כתוב כמה היה רוחב פסח שער חצו יכול ות שהיה 10 יכל ש פחות משו כב ים 15 אמו וסף בגוי הסיב זה בא לומר את הגובה של כל הלוים מסביב לא רק של הצד המזרחי כך רשי מסכים הגרסה הזו שואלת הגימור הקלים היו גבוהים 15 אמו וקסי הזכרנו מקודם קומו חומי שמוס אונה הגימור ההוא מפס מזבח ומלו הגובה הכללי של הכלואים היה 15 אמו מה שכתוב בהמשך מה שכתוב וקומו חומי שמוס יותר גבוה מהמזבח היה חומי ש כ המזבח היה גבוה 10 אמוס והקלו עוד חממו כדי באמת להסתיר את הכהן שעובד על המזבח שואלת הגמור ורבי יהודה מפסו של אולם גומר אם הוא לומד מפתח העולם ולכן הוא אומר שגם יותר גבוה מ זה כשר אז גם את הרוכב שילמד משם ואנן בהמשך המשנה והרוכב ממוס ימת ועל זה ו יפו גרב יהודה למה הוא לא חולק פתח ההולם היה 10 אמו אונה הגמבה פו בבריה דתני והרוחב מ אמת רבי יהודה אומר אינו צריך למת באמת כי הוא לומד מהו לום שואלת הגמור וליפ בסס למה משנה הוא לא חלק אונה הגמורה פוליק בגוו והוא הדין לרוך בו הוא הרי חולק על הגובה אז נבין למה הוא חולק על הגובה כולו לומד מהיכל כמו חומים אלא לומד ולום אז נבין שגם על הרוחב הוא חולק הבריזה מפרשת יותר המשנה תמיד את מקצרת שואלת הגמ וקת רב יהוד מפסו של אולם גומר אם כך עד איזה גובה אפשר לשים את הקוו עד ארבים כובו פתח בגוי רבים ג מחוף אמו ימת ורבי יהודה מכשיר עד אר וחמו ו בר כפור ד מום שרב יהודה מכשיר אפילו עד מיום בש לבר כפור גוזמה כין שרבי יהודה מכשיר אפילו 20 30 אז הוא אומר 100 אבל באמת רק עד 40 אל לרב יהודה לפי הנוסח של הבריה הדבים וחמישי ממו מה גוזמה כאן אפשר לפרש גוזמה כ מפרט 40 50 ממילא יש לי למה למה 50 כשר בשרב דרבים גומה מפיס שלוום אלו חי מנולי אונה הגמור באמת מה שרב אמר שרב יודה המקור שלו פסו שלום זה לא נכון אומר רב חז אומסי לרב הס שאני אביא את רב לחשוב שרב וד לומד מול ףר מפסו של גמר רב פס שלג אבל באמת רב יהוד מפס לוכן גומר פתחי המלכים ארמונות המלכים סתם פתחי מלכים גבוהים הרבה יותר מ-0 אמו והתר קוראת לזה פסחים אומר הטס רוש בחשו בשלם המלך כתוב פסח בפתחי בפתחי אמונותיהם ממילא משם הוא לומד שאפילו יותר בגובה של 20 ואם כך גם ארבים וגם 50 ואולי אפילו עד 100 שואלת הגמורה עכשיו ורבו אפ של אג הרי בפתח של היכל היו דלתות אז תלמד משם שדווקא כשיש דלתות אז זה נחשב לפתח אז גם את המובי נוכל להכשיר דווקא עם דלתות הלא מנן אך שובוי בשים לכי וקו צריך את שתיהם ובסמים לכי אוקו אבל דלתות לא צריך אנגור צס ב מסבירים הראשונים שם לא הדלתות המטרה של הדלתות לא היייתה כדי לסתום את הפתח ובלי זה אין אזה שם פתח שאם כך נלמד גם למבוי הפתח יש לו שם פתח גם בלי הדלתות מה שצריך את הדלתות כדי להצניע את הודס היכל ולכן אין ללמוד משם שבלי דלתות אין לזה שם של פתח שואלת הגמורים אלו מעטו שם מקורו מיכל לא תהנה צורס הפסח תלמד משם שפתח ש יותר רב רחב מ1 אמוז גם אם עשו צורת הפתח לא מועיל דוך ל צורס הפסח אבלוי כי הרי היה שם דלתות הודאי שהיה שמה מזוזות ומשקוף אפילו אכ 10 אמו סוד רביח ולא יותר תסס מסבירים אם גם יותר רחב מיש לו שם פתח כשש שוא עשה פסח למה לא עשו את זה רחב יותר כמו הפתח של האולם שהיה 20 אלומי כפילו שיש שורת הפתח יש זה שם פתח דווקא ברוח השר ואנחנו שנינו לא כך הללא מתנן במשנתנו אם יש לו יצור עשה פסח אף על פי שרוח מרמוס אינו צריך למת אונה הגמורה מי דהות מלו לרב כל מה שאנחנו תורכים עכשיו להקשות זה על רב שרב אומר הוא המקור שחומים דורשים מפסח ההיכל את מידות את המידות הפסח באמת רב חולק על משנתנו על הגרסה במשנתנו אומה רב יהוד לחיה ברב כמי דרב אינו צורך למד רב יהודה למד ם חיה בנו של רב את משנתנו והוא גרס כמו גרסנו שאם יש צורת הפתח אפילו שוא רחב יותר ממוס אי צורך למת ומלי תקן אור אסני תשנ בני את המשנה צורך למת ממילא אין שום כושיה כי באמת רב סובר שחומים דרשו את מידות הפתח מיל ושם רואים שאפילו שיש שורת הפתח דוקא ב1 יש שם פתח ביותר רחב מזה לא מעיל אפילו לא צורס הפסח וחייבים למעט עד כאן דף בז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: