הדף היומי מסכת שבועות דף מג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף מג

שבוע דף מג מתחילים בסיעתא דשמיא שורה אחרונה בדף הקודם ראינו במשנה שמחינום אינונישבה על קרקוס בודים שטוריס והקדש מנמילה מביא הבריס רש"י מציין שיש שלוש פרשיות לגבי שומר שנאמרו בברשתס משפוטים הפרשה הראשונה נאמרה בשם החינום השנייה בשם סוכו שמקבל כסף על שמירת ושלישיז בשול כמו שהגמורה מומצים מבארת ולגבי שהם הכינו בפרשה הראשונה כתוב בתויר רק שבועה שאם הוא טוען שזה נגנב ונאבד ונקרא בעל הביס אלוקים אם לא ישול אחיוד הוא צריך להישבה אז תונו רבונון כתוב בתחילת הפרשה כך כי תיני של ראיה כלל משהו רק נתן לו אחר כך כתוב כסף אוקיי פרט להישמורר חוזר וכל על כל דבר שטעון שמירה כלל ופרט וכלל אי התודון אלו כן הפרט מה הפרט מפורש דבור המטלטל וגופו מומן כסף וכלים זה דבר שאפשר לטלטל וזה עצמו מומן אף כל דובר המטלטה בגוף הממו נאמרה בו פרשת שמחנום שעל זה נאמרה גם שבו לשם חינום יוצו קרקוס ש מטלטלין יוצו עבודים שוק של הקרקוס יוצו שתור אף על פי שמטלטלין אין גופו ממן כל השו שלהם זה אפשר לקבות איתם מומן הקדש הרי הפסוק מתחיל כיתני של ראיו רעיו כסיב ולא הקדש הרשנים מסבירים שמכאן לומדים גם ששועס שומרים וגם שסמל במיקסה שכתוב שם שהיה כי הוא זה שבועסיד חוד כיוון שמצינו ששבוזו איננה בדברים אלו אז קר גם שבועסדר חוד מה ראינו נוסוכו אינו משלמלגד בארבעה דברים אלו מנולון תוון רבון הפרשה השנייה שלאחריה כתני של ר כלל חמור אוסי פרט וכל בה מלשמור חוזר וכלל כלל או פרט וכלל וכולי כמו שרבריסה הקודמת עד הקדש ריקסיב אז גם שם דברים אלו התמעטו מחיובו של השם הסוכו מר בהמשך המשנה רמיר אומר יש דברים שאין כקרקע ואינון כקרקע וכולי מה זה אם הוא טן לחברו שמסר לו 10 גפנים תאונות והוא טוען שהם היו רק חמישה הוא נשבע כדין מויד במקצס חכומים חולקים שלא נשבעים אומרת הגמרא מכלל דרב מר סבבה כל המחובר לקרקע בקרקע אם כך אדם מפלגה בתאונוז בכפנים תאונות בענבים ליפלגה בסרוקוס בגפנים ריקות עכשיו ויכוח על הקפנים עצמם שמחוברים לקרקע שלפי רב מאיר אין עליהם דין של קרקע אלא דין של מטלטל נשבעים עליהם לפי חכום דינו כקרקע אומר רב יוסי ברבי חנינה באמת גם רמיר מודה שכל המחובר לקרקע כקרקע דבר שלא עומד להיקצץ ולכן הגפנים עצמם לכולה על מדינם כקרקה כל המחלוקה זה רק בכפנים שטעונות בענבים ואוכל לא סתם ענבים בנוביםסבוצפליגה הם כבר צמחו כל צורקם אפשר כבר לבצור אותם סובה כבצורדין ויש להם דין של מטלט שנשבעים עליהם לאצורד כל זמן שמחוברות דם כקרקה מה ראינו במשנה שבמידו ושבמשק ושבמ מיני וכולי ולכן אם הוא טוען לחברו בית מלא פירות מסרת בידך והוא אומר מה שהנחת תונוטל כמה שיש בבית אז זה לא מועיד במקצה שנשבעים על זה אומר הבעיה לא ישונו אלא דומלי ביסתם אז זה לא דבר שמדוד לא יודעים איזה גודל של בית אבא מרלי ביס זה מולי והוא אומר לו מה שמונח כמה בבית זה מה ש מסרת בידי ידיעתנוסי הטענה ברורה הוא אומר בית זה מלא אז זה הדבר שבמידה הבית הזה מלא בפירות והוא מחזיר לו בית שהוא לא מלא ונראה חיסרון אני עושה חשבון אני רואה כמה חסר אז אני יודע כמה הוא מודה אז יש כאן דבר שבמידו אומלוביוכה עדתונסיפה זהו מר עד הזיז הבית היה מלא בפירות עד הזיז עד הקורה של העלייה שבולטת בתוך הבית וזו מלו פחות מזה עד החלון חייב כדו בשלב במידה למה צריך לומר כך הרי זה ברור ברגע שהוא מזכיר זיז אז הוא חייב גם לומר באיזה בית מדובר כי אם הוא לא אומר באיזה בית מדובר אז שוב זה לא דבר שבמידו תלוי באיזה בית ואם הוא כבר מזכיר בית זה אז לא צריך לומר שהוכוח הוא זיז וחלון לי פלוי וליסנה בדידו שיחלק בזה עצמו במדבור ממורים שאם הוא אומר ביסמולי והוא אומר מה שהנחתו אז הוא לא נשבע בבייס שמולי סתם הוא לא יזכיר איזה ביס אבל ביס זה מולי והוא אומר מה שנחתנוטל חייב הלו מרובה לא מנחד שיתעננו בדובשבמידוכול שבמניון ויויד בדובש במידו שבמשק שבמנין ולא כמו שהביה אמר שכשהוא מודה מה שהנחתנו זה נחשב שהוא מודה בדורה של במידו כ אני יכול למדוד כמה חסר מהבית ואני אראה כמה הוא מודה לא צריך שהאוידוואה תהיה בפירוש בדבר מדוד לא מספיק שומר אין לך ביודי אלא מה שהנחת צריך לומר כך וכך ולכן דווקא באופן של המשנה שהוא אומר עד הזיז והוא אומר עד החלון או באמת שהוא אומר ביס זה מלא פירות הוא אומר לא בית זה רק עד החלון תניה קבסי דרובה כתוב בבריסה כך אדם אומר לחברו קור תבואו לי ביות הפקדתי בידך 30 שעה של תבואה ואלו אומר אין ביוד כלום אז כפרה כו פטורו אם הוא אומר לו מנויר רוגדו לא יש לביות והוא אומר אין לו ביודי אלא מנו פטו כן ממנת הוא טועה מרגד הוא מודה חיטים בסירים כמו כן אם אומר לו אזרוגדילו חגורה גדולה יש לביות והוא מודה אין לך בודוקטנו זה שני מינים שונים פוטו משבועה אהב לא אמר לו עיקור תבוא יש לי ביותחו ונוחב לו לסך לסך זה חצי קור 15 שעה חייב כמקצ כמו כן אם הוא טוען לו מנוירו בס 10 ליטרין ששוקל את 10 ליטרין יש לי בכך והוא מודה אין לך ביוד יהיה לו בס חומש לטרין חי מר עוד מעט כלול של דוב לא מנחי ד שתעננו בדוב שבמידו שבמשק שבמניון וי בדוב שבמידו שבמשק שבמניון קלול של דוב להשי מזה בא להוסיף לי לעשה ביס זה מולה והוא טוען מה שהנחתו שזה לא מספיק אלא כמו שרוב אמר לגוף הבריסה שואל את הגמורה ומה ישנמנו גדולו והוא מודה לא מנרוקענו שאנחנו אומרים מה שטועד מה שדוד לא טוע פטור יוכשו מבקש לו מנו בס 10 ליטרין והוא מודה לו בס חומש נמי זה שני מנורות שונות מה שטול ומה שיד אומר רב שמואל בר יצחוק אוכל במנוי ראש של חוליו ססקינם היא מתפרקת אפשר להוסיף חוליות להוריד חוליות דקומו דלי מינו זה אותו מין אפשר להוסיף וזה יהיה בס 10 אפשר להוריד היא תהיה בס חומש הרי שפטור אפילו שמדובר בחוליוס כיוון שהוא טוען גדול והוא מודה קטנו אז אין כאן דוב שבמידו שבמינין אבל אם הוא מזכיר את המשקל הוא טוען משקל של 10 והוא מודה על משקל של חמש אז זה נקרא אותו מין כי זה חוליוס שואלת הגמורה אי אוחשמדובר בחוליוס אזירונגם לגבי חגורה ניסנה שכתוב שהוא מבקש לו אז בס 10 יש לביותך ולא ימר אין לך ביודל בס חומש והוא חייב שבועה ולא יקמה בדליפה ונעמי זאת באזורה שעשויה מחתיכות הרבה למשל כל אמו חתיכה ותופרים חתיכה אחת לשנייה בתפירת מחת אלו דליפלותו אונבשלחקונרב בברמל שנרוכרו ולעמיד על חומש ליטרין שהוא טוען לו מנוירו בססליטרין והוא מודה לו מנובס חומש ליטרין מסביר הרטמדובר בשתי מנוירו שהם באותה מידה ובאותה צורה אלא זו בס 10 ליטר היא יותר והבס חומש ליטרין דקה יותר אז כיוון שאפשר לגרור בעובי של הגדול ואז זה תהיה בסומש ליטרין והצורה והגודל ישאר אותו דבר אז זה נחשב כמינכוד ולכן זה נחשב אוידואה ממין תינה ויש כאן אוידוע בדובש במידו הוא טוען כזה כזו כזה משקל והוא מודה כזה משקל מה שאם כן ברישה שהוא אומר מנוירגדוילו והוא נ מנוירקטרנו אז גודל שונה ולכן אפילו אם הוא יגרור את הגדוילו שזה יהיה משווה למשקל של הקטנו זה יהיה בגודל שונה זה לכן זה שני מינים כמו כן רשי מסביר באזוירו אי אפשר לומר שאפשר לחתוך את האזורו ואז יהיה בגודל של אזור מפחד שהוא מיני מנתיים בא לחברו כסף והוא נתן לו משכון תמורת החוב והובד המשכהן הוא שומר על המשכהן אז הוא חייב בגניבתו ועבדתו של המשכהן אז הוא עושה איתו כזה חשבון נראה כאן ארבע אופנים שמסע ומתן בין המלליו האופן הראשון אומר לוי סלסי חולו אמר וטוען ללוי אני לבת לך סלע ושקל לא יהיו שובה אתה נתת לי משכון ושובי חצי מהחוב בכל סלע יש שני שקלים כל שקל הוא שני דינרים זאת אומרת שסלע הוא ארבע דינרים אתה נתת לי משכון בשווי של שקל אז שקל אני איבדתי זה יורד מהחוב אבל את השקל השני תשלם לי והלו לאיקי אלא סלויסני יולוב וסל יושובב אז כשאיבדת את המשכון מקזז את שובי המשכון מהחוב אז נשאר אפס מה לא חייב לך כלום אז הוא כפר הכל לטענות לא חייב לו כלום פותו משועה מקרה שני אומר לו סלחשק ולא ומדמקצי אלוסלו ושלוש דינורשובה אז אני חייב לך עדיין דינר אחד חייב הוא צריך להחזיר את הדינר שהוא מוד אבל הדינר הערבי הוא צריך להישבה הוא צריך להישבע שהמשכוון היה שווה שלושה גנרים כיוון שהוא מועיד במקצס אלו שתי מקרים שהמלווה טובע מהלוי כן תוד שתי מקרים שהלוואה טובע מהמלווה מקרה ראשון הלוה אומר למלווה סלויסניולוב ושתיים שוב אני מסרתי בידך משכון ששווה כפול שתי סליים כשאתה איבדת את המשכון אתה צריך לשלם לי סלע סלע מתכזזים חוב וסלהע אתה צריך לתת לי מרמל אל סלסי חולו וסלשובה והחוב מתכז אפס אז הוא כף הכו פטר מה קורה אם הוא אומר לו סלס אלקי ארבעה דינרים זה סל החוב נמ חייב לך רק דינר אחד זה לא ארבעה דינרים אחר זה רק חמישה את הדורים לא יירתמ מי ש ממה המשכוון היה שראה על כזה איש קודם אצל מי שמחזיק את המון מי זה המל שלא ישר אלוה שם לא ישוב אם הלו ישר לא יצא לו עשה פיקות אולי באמת המשכון לא נעבעת הוא יוציא את המשכון הוא יראה שהוא לא דגדג בשום והוא נשבע לשקר למשל הוא נשבע שזה שווה שלוש דינות ורים הוא יוכיח ששווה באמת א שקל אז הוא הוכיח שהוא גנב נשבע לשקר הוא יפסול אותו מעת והילך לעדות ולשועה ברגע שהוא נשבע לשקר אומרת הגמורה ה על איזה חלק מהמשנה עולים דברי המשנה מי נשבע אילי מהסייפה באופן שהלוואי טוען למלווה שהמשכונה שווה שתיים ואתה חייב להסא לה והוא אומר המלווה לאיקי חמישובה שאז הוא חייב שבוע למה צריך לומר שיש את הכונס חכומים שמישפיקוד נץ לא ישבה ותיפוק לדשגבי מלווה הוא הרי במילה צריך להישבה מעיקר הדין הוא צריך להישבה כיוון שהוא המדה במקצס אמר שמואל באמת זה לא עולה על הסיפה זה עולה על הריש לכן אמר בחי ברב זה עולה על הרשם וכן אמר רבי יוחנון הרישרת הגמורה מה רישה הרי באופן הראשון של המשנה כתוב פה טו סיף האופן השני במשנה מה כתוב באופן השניסול כך טוען המלבה ושקליושובה אז עדיין אתה חייב לי שקל ולא לויקי אלסלסן יוולוב ושלוש דינור ישובה ואני חייב לך רק דינר אחד חייב הוא צריך להשבע שזה היה שווה שלושה דינרים הוא חייב לו רק דינר אחד דשבו אגלים כי הוא הרי מיד מקצס הוא טוען אני לא חייב לך שני דינרים רק דינר אחד אבל חששו חכומים שאם הוא ישבע אז המלווה יוציא אחר כך את המשכון הוא באמת סתם שיקר שזה נבד והוא יוכיח שהוא נשבע לשקר ויבסול אותו לכן תיקנו חכום ושוקלו רבונ מלוה נטלו חכום את השבו עם הלוה ושדיו המלווה והטילו את השוה על המלווה אמרו למלווה אל תשביע את הלוי שזה שווה רק שלושה דינרים ואז ישלם לך רק דינר אחד אלא אתה תשווה שזה היה שווה שקל ותגווה שני דינרים מוסיפה הגמורים ואשתדומרש דקיימלון זה נשב שנו בשוסי וזה נשב קמ שובה מה הכוונה אז רשי מביא בתחילת פרק המפקיד ובסכת בבצי אומר הבונה שמסוכו ששואלים אותו היחן הפיקדון אומר הוא נגנב אני חייב לשלם שמסוך הוא חייב על גניבה אפילו שהוא משלם משביעים אותו שבוע שבוסוי כי חוששים שמו אינובנו שם בו דהיינו הוא רוצה לקנות לעצמו את החפץ לא רוצה לגנוב לקנות ובעל הבית לא רוצה למכור לו אז מה הוא עושה הוא טוען שזה נגנב ממנו הוא משלם והחפץ נשאר אצלו צריך להישע שנב שו סעי מקשה שם הגימור על רב הונה ממשנתנו מה כתוב כאן במשנה אמל וטוען המשכון שהיה בידי נאבד ואני חייב עליו דה אז מקזז מהחוב אבל אם אתה אומר שמשעים אותו שויל בשוסוי אז גם כאן השביע אותו שבאמת המשכון נאבד אז איך המשנה אומרת אם השני שווה שם אחר כך הוא יציא את הפיקדון והוא יראה שהמשכון לא שווה כמו שהוא נשבע והוא יפסול אותו איך הוא יוציא הרי צריך לשבש אין בו שהוא סוי שם רבשי זה נשבע וזה נשבע זה נשבע שאין בשוסי וזה הלוה צריך להשבוע כמיס שובה השבוע שמותלת על מדויריסה אז לפי זה אין כוונת המשנה כמו שפירשנו עד כעת שחכומים נטלו את השבועלווה שהוא אמור להשבע מן התורקומד במקצ והטילו זאת על המלווה לא חז"ל הניחו את השבוע על הלוי אלו הרי המלווה גם צריך להשבע שנברשוסים אז אוכמנה מניש בתחילו אל תאמר שלכאורה נתחיל עם השבועדסה שהלוי וישבה זה שווה שלוש דינורים הוא צריך לתת לו רק דינר אחד לא המועד במקצס לא מי שהפיקודצל קודם כל המל ונשבע שהוא איבדם את המשכון כי אם הוא ישב קודם שמו ישוב זה ויציע לו פיקודן מביאה הגמור כת יסוד גדול לגבי משקין אומר שמואל דזפ אלפי אדם אלה לחברו אל זוז ומשכן דמגלה נתן לו משכון דבר ששווה ממש כסף קטן נתן לו ידית של מגל בכל זאת אנחנו אומרים כשכשהוא נותן את המשכון אז כל החוב מרוכז במשכון הזה וגם הוא מקבל על עצמו אחריות שאם זה יאבד לא רק שם חינום אלא אם זה נאבד אובד קטמגלה אובדלפזוזה נאבד הקט נאבד כל האלב זוז אומר רשי דסובר וקוביל הוא קיבל זאת תבורת כל החוב אומר רש"י זה ברור כל זמן שהכת קיימת מגיע הזמן שיך לפרוע את החוב או בסתם הלבוי אחרי 30 יום או בהלבוי שקבו זמן כשמגיע הזמן אז הוא לא יכול לומר לו סרבס וקבילס קח את זה תבורת החוב קיבלתי את זה לשם אשכול לא לשם פיראון אז ודאי שכשהוא מחזיר לו את זה א צריך לתת לו את כל החוב אבל ברגע שהוא איבד את זה אז הוא לא יכול לומר לו כמה זה כמה שקלים תוריד מהלף זוז את הכמה שקלים של קטית ותחזיר לתשר לא כל החוב מרוכז בזה שמח קלוי כסדולה ברשונים האם גנס שדנבד באוינס או דווקא אם הוא פשע אוניבידה אבל מוסיף שמואל אבל טרטקטות אלוי אבל אם הוא נטל שתי משכונות שתי ידיות אז לא אומרים ידית אחת מורת 500 ידית שנייה תמורת 500 ואם נאבד אחד מהם אז הוא הפסיד חצי חוב לא כל זמן שהוא לא פירש אנחנו אומרים שאת שתיהם הוא קיבל כמשכון על כל החוב וכל זמן שאחד בידו יכול לקבוט את הכל רק אם שניהם נעבדו הוא הפסיד את כל החוב כך אומר שמואל ורב נחמן אמר לא אפילו טרת קטת או חוד 500 או דידור גם השני נבד אובד כולי אפילו שהוא לא פירש מסתום אנחנו אומרים כל אחד מהמשכונות הוא נטל תמורת חצי החוב אבול אומר רב נחמן קט ונס חלוי אם הוא לקח ממנו גם כת שהיא לא שווה לגבייה ממנו וגם נסכה חתיכת כסף שממנה אפשר לגבות את החוב אז לא אומרים שאת הנסך הוא קיבל אתמורת חצי ותקת את מורת חצי כיוון שהנסר הוא זה דבר שאפשר לפרוע ממנו אז הוא לקר זאת רק בדמי שוביו ולכן אם הוא איבד את הנסחה אז אומרים כמה נסכה שווה זה מקזזים מהחוב לא את כל החוב אומר הריתבו וכשם שהנסכה הוא לא קיבל אלא כנגד השווי אז גם כתקת הוא קיבל רק כדגד השווי של הקטה שיטה שלישית נרדו אמרה אפילו אם הנטל קטה ונסכה אנחנו אומרים הקטה זה 500 ונסכה 500 אובד נסכה אופלגה אוקטה או כולים בקשה הגמורת נמשנתנו המלוו לוה סליל וסיחול תמורת המשכון ושקל יושובה אז נכון שזה נאבד וזה באחיות ואתה עדיין חייב לי שקל ויקי אלסלביסן יווב שלוש דינורשובה אני חייב לך רק דינר אחד חייב לשלם את הדינר ולהישב הלאה על הדינר שהוא כופר בו כי הוא מועד במקצ למה לי מלא כבלתי נכון שאתה טוען שהמשכון היה שווה רק שקל אבל קיבלת את המשכון הזה ששווה שקל כמשכון על כל החוף של הסלע איבדת את זה איבדת את כל הסלע ככה יוצא מדברי שמואל ושאר המירועים אונה הגמורה מסניס בדפוריש משנת מדברת שהוא פירש מפורש שהוא לא מקבל את המשכון אלא באחריות דמיו בשוביו ולכן הוא טוען זה היה שווה שקל אז רק שקל נקז הוא טוען שלושה דינרים הוא צריך להישע שמואל כמו כן רב נחמן בנרדואה הוא דיבר בדלא פוריש אלא הוא נתן סתם את המשכון והוא לא פירש שהוא נוטל את המשכון רק תמורת שוביו אז אנחנו טולים שסובע וקיבל שכל החוב מרוכז בזה ואם זה נאבד אז כל החוב נמחק עד כאן דף מג
לצפיה בתכנים נוספים: