הדף היומי מסכת שבועות דף ג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף ג

[מוזיקה] שבוע דף ג מתחילים בסיעתא דשמיא סוף דף קודם תחילה דברי הגימורה מקשה הגימורה מרדתנה ממהקוסיק מהישנדונ שבואסדר המשניות מסכת שבועות תרכי מסכת מכות מה הקשר הונה גמורה משום דתונה כיוון ששנינו בסוף מסכת מקוס חייב על הראש שתיים אדם שמקיף את פאות ראשו הוא חייב שתי מלכות אחס מכאן ואחס מכאן כתוב ליסקף פעס רושחו ופעת הלשון סוף וקצה דהינו מקום חיבור הגולגולת עם הלכי דהינו מקום הצדדים אז שהוא מגלח את שתי פעותיו הוא חייב שתיים ועל הזוקון שהוא מקיב שהוא מגלח הוא חייב שתיים מכאן ושתיים מכאן מאחס מן המטו הוא יכול להתחיב חמש מלכות כי מכל צד של שתי הצדדים הלכי רחב כנגד הצדדים כל דרחבר רחב יש לו קצה לשני הצדדים בראשו אז יש שתי חיובים, יש שתי פאות בזקן ועוד פאה חמישית בסנטר כשלחי מתחברים שם. אז אם הוא מגלח את כל חמשת הפאות, הוא חייב חמש. אז מה יש כאן? חודע אזור אחד שכתוב בתוירה דמחיב לו טרתה. בפאות ובזקן הוא חייב חמש. כשהוא עשה את הכל בעשר חס כמו שטויס מסבירים הוא גילח את כולם בבת אחת או בזה החזה תוך כדי דיבור. אז תעונה. אז הביאו דבר דומה לכך שבוס 2 ש דומה שם זה הזור אחת שחביב עליה שתיים וכאן זה דבר שכתוב בתויר שיש בזה שתי אופנים שען ארבע שואלת עכשיו הגמורה עוד שאלה מה ישנה אוכה דתונלו לכולו כאם במשנה שנינו את כל המקרים שיש בתויר ששניים שאין רבו ומשנגציו שבס המשנה הראשונה מסכת שבס ומרוסנגוים המשנה הראשונה מסכסנג גויים שם כתוב רק שבז ושם כתוב רק נגוים אונה הגמור אמר שבו ידומדגדודקסיבים בתויר בפרשת קור מלירד ודמיון הדודה הם דומים זה לזה שעל שניהם יש חיוב בקור ויירד טונלוגה בדודה אז שנו את שניהם יחד וידתוט כיוון שכבר שנינו שניים שיש בהם שתיים שאין ארבע טונקולו אז כבר הביאו את שתי האופנים האחרים שיש בתויר שבזה ש בקשה הגמור כת פוסר בשבוע שתנה פותח ששבוע שתיים ש ארבע ומפרש ידומה כל המשנה אחר כך מפרשת את הדין של טומס מידש וקדושוב עזבנו את שבועס מוסיפים טויספס שהרבה פעמים מתנה מתחיל לפרט מה שהוא סיים אבל כאן הוא לא סיים סטומה הוא סיים עם ארוסני גויים אז הוא מפרש לא מה שהוא פתח ולא מה שהוא סיים הוא נהג עם הורה על דזוטרין מיליו הדינים שתו מסמד לקדושוב הם קטנים יותר מאשר הדינים של שבוס זה רק שני פרקים הראשונים אחר כך יש לנו שש פרקים על שבוס פוסיק שורלו אז הוא פסק והוא התיר את עצמו מהם דיינו הוא רצה לסיים עם זה כיוון שזה קצר ועוד דעתו נשבוז ואחר כך הוא שונה דין השבועז נפש מילהיו שדיניהם מרובים כמו שנראה בששת הפרקים האחרונים של המסכת עכשיו הגמור מפרשת את כל שתיים שאינם ארבע שראינו במשנה כבר פירשנו שם על פי רש"י וכאן נראה זאת בגמורה אז מה ראינו הראשון זה שוויז שתיים שאן ארבע השתיים שמפורשים בתוירו להורה או לאיטיב שהוא נשבע שאו יכל ולמעשה הוא לא אכל או ושלא יוכל ולמעשה הוא כן אכל שאין ארבע שמרבים גם מקרים שהוא נשבע לשהובר הוא נשבע שאוכלתי והתברר שהוא לא אכל או שלא אוכלתי התברר שהוא כן אכל ידיר סתום משת ש ארבע שתיים ידיע סטומס קודש נעלמה עם הנוטומה והוא אכל קוידש וידיעומס מקדוש על ידי שתעלמה ממנו הטומ נכנס הביס המקדוש שאין ארבע כוידש ומקדוש דהיינו הוא זכר מה טומה רק נעלמהנו ידיעז קודש הוא סבור שאין זה קודש ומתחילה הוא כן ידע כמו כן במקדוש יצי שתיים שר שתיים זווסדשוס רבים א רצו לומר זאת בקיצור זה שעומד בחוץ זה שעומד בפנים אז נקטו דוגמה שאני שבא לבקש נדבה אז בלבית הוא עומד בפנים ואני עומד בחוץ אז מה הם השתיים שמפורשים בתויר שליצו מרשוסיושוסורבים אוצוע דאווני שעומד בחוץ והוא מוציא מרשוס הרבים וצד בלביש נמצא בפנים שאין ארבע אכנוסדוני ואכנוסבי מרוסנגוים שניים שאין הרבו שניים סאיסו בארס שמפורשים בתויר ספחה זה לא שם נגע זה שם תולדה שאיןר איזותדוסו בהרס וטולדוסו כמו שנראה בגימורה לאלון בקשה כת הגמורה מהני מסניסן כדעת מי שנינו משנתינו היא לא מתאימה עם אף תנה לא רבי ישמעל ולא רבי עקיבא מה הכוונה היא רבי ישמואל לאמר נראה בעזרת השם בפרק שלישי אינו חייב קור מל ויוירד בשבועה אלא על אוסיד לובוי כמו שמפורש בתויר להוריתיב שהוא נשבע על העתיד לבוא ועבר אחר כך על שבועתו אבל אם הוא נשבע לשעבר הוא נשבע אכלתי או שנשבע לא אכלתי על זה אין חיוב קורמר לוירד המשנה ראינו שיש ארבעה אופנים שחייבים אי רבי עקיבא אומר לגבי טומה בפרק שני על אלם טומה הוא חייב דווקא אם הוא שכח שהוא נטמע והוא נכנס על מסמידש אכל קודשים ואין חייב על מקדוש עלמידש והמשנה ראינו שניים שהן ארבע אונה הגמורה אי ביסנתנו רבי שמואל אי ביסנתנו רבי עקיבא בו מרבי שמואל שניים שאין ארבע אין הכוונה שעל כל ארבע יש חיוב מהן לחיוב השתיים שהוא נשבע לעתיד עליהם יש חיוב קורבן אם הוא נשבע בשוגג ומהן לפטור דהיינו באופן שהוא נשבע לשעובר על שתיים אלו אין חיוב אז למה פירטו אותם אז תוס מסבירים שיש איסור אבל חיוב קורבן והי ביסאים שתינו רבי עקיבא מהן שתיים לחיוב דהיינו שתי אופנים של אלם טומה הוא נכנס ביסמקדוש בלם טומה הוא אכל קודשים באלם טומה אז הוא חייב קורה ויוירד ומן לפטור שתי אופנים שנעלמה ממנו שזה קם בסמקדוש או נעלם ממנו שזה קודש אז בזה נכון שיש איסור לכם מפרטים זאת אבל חיוב קורבן אין טוענת הגמור אלפטור ייתכן שהמשנה מפרטת אופנים שפטרו בהם עוד דום ידמרוסנגוים כותונה הרי המשנה משווה לכך מרוסני גויים מהסום כולו לחיוב בין האובז בין התודלס בכל ארבע המרות יש חיוב קורבן כשהוא נטהר אף אוכל לגבי שבועס ולגבי ידי סטומה נמה כולו כל ארבעה אופנים לחיובי אונה הגמורה אופן אחר לאווי לא משנתנו רבי שמואל וכיל מחיב רבי שמואל על שבואל לשעובר קורב שאם זה היה בשוג הוא פטור מקורם באופן של אשעובר אבל אם הוא היה מיזיד הוא נשבע במיזיד לשקר אז מלקס חיוב ומחייב המשנה מדברת במיזיד חיוב מלכס יש בכל ארבעת האופנים מה תשאל יש אופנים שזה לו שאין בו מיסה עובר על שבועתו בשבע אל תעשה ועל זה אין מלכות וכדרוה דומרה בפרק שלישי בפירושפסטירוש שקר דומשוב שבוע שוב זה שהוא נשבע לשנות את הידוע לכל. למשל הוא נשבע על איש שזה אישה או על אבן שזה זהב. זה שו משמד דבר שאינו כלום. שבועת שקר זה שלא ברור לנו בתוך שבואתו שהוא נשבע לשקר. הוא נשבע שהוא עשה כך וכך. לא ידע אם הוא כן עשה או לא עשה. עכשיו כך כתוב הפסוק לאיסו את שם השם אלכו לשוב. כי לא כשם איס אשר איסו שמו לשוב. אז דורשים חז"ל נראה ללון השם הוא דלא ינקה אבל בז מלכי מוס מנקי מוסי אפילו שהוא עבר עליו בלי מעשה זה בדיבור בעלמה הוא נשבע על השקר על איש שזה אישה אז מלכים אותו כתוב כאן בפסוק פעמיים לשוב הפסוק פותח לאסיס שם השם אלכו לשוב ומסיים איס אשרמו לשוב אם אינו יהיה לשוע שוב כי מספיק לזה אחד לשועס שקר שגם בשועס שקר יש חיוב מלכות במיזין אפילו שהם בזה מיסה רק דיבור בעלמה ואומר רובה מה שריבנו שבוע שקר זה דובה לשוב כרי התר אומר את זה בלשון שוב מהשוב לשעובר אבשקנה מלשעובר כמו בשעת שבו ברגע שהוא מוציא את השואה מפיו זה כבר שקר הוא נשבע על איש שזה אישה נשבע על אבן שזה זהב אז גם שקר התירה אמרה זאת בלשון שוב שדווקא שובה שקר באופן כזה שזה לשובע שמי מיד שיוצא את השבוע מפיב זה לשקר. למשל הוא נשבע שהוא אכל בשעה שהוא לא אכל או שהוא נשבע שהוא לא אכל בשעה שהוא כן אכל. זה דומה לשוע שוב שמיד שיוצא את השוע מפיו הוא נשבע לשקר. אז אפילו שזה רק דיבור זה לא מעשה הוא חייב מלכות. אז אם כך אין לנו שניים שניים שהם ארבע שיש חיוב מלכות. למה? בשלי משהו נשבע אוכלתי או ולא יאכלתי שני השבועות של אשעובר אז הוא לוקרובה זה התרבה מלשוב גם האופן השלישי הוא נשבע שלא יויכל ואוכל באותו יום שהוא נשבע שלא יאכל נעם ממובן שיש לו מלכות לו שיש בו מיסו כי בשעה שהוא אכל או עשה מעשה אכילה הוא עבר על סישו והוא על שמיל שוקר ואכילה זה מעשה אלא האופן הרביעי שהוא נשבע אויכל אני אוכל היום את הכיכר הזו ולא יאכל עבר היום והוא לא אכל המי למה הוא לקל לא שאין במיסור מיליו ביושב ואינו אוכל עובר על השבועה ושבואה שאינה לשובר לא ריבנו מלשוב לשוב שני פעומים כרי אמרנו שרוב אומר דומדש שוב סריפסו שמיד שיוצא את השוע מפיו זה לשקר אז איך אפשר ליישב את המשנה כרבי שמואל על האופן הרביעי לא יהיה מלקס אונה גמורה כוסוב רבי שמואל בכל התור כולו לו שאם ביסה גם לא קיינו לו והוא הוא באמת לא צריך בכלל את כל הריבוי של השוב בכל אופן לוקים עליו גם ימי ביסה רש"י מציין שהייתה כאן גרסה בגימורה שהיא מותעת לפנינו באמת היא לא נמצאת תלמיטואה שהוקשה לו כתבה בגלליון ספרו והסופרים הכניסו בגימורה ובאמת זו קושיה שהיא טעות מעיקרה התלמיטה ששם כתוב מסכס מלכס שרבי שמואל לומד את חיוב מלקס עליו ממה שכתוב אם לסי שמו לסס כל דבר תור וגומו אז אז מקשים שם בגימורי נמכך לו שם ביסגם מילקו עליו אז מתרצים לאס כסיב אז הוא כשל אותו תלמיד הגמור הייתה צריכה לענות שכאן מפורש שרבי שמואל סובר שאלוקים עליו שם במיסה אה באמת זו קושיה כי הגימורה בסוף לא תישאר כך זה רק אבא מינה שכך סובר רבי ישמואל אז ראה שמצן שזה גרסה מות אבל מה שכן הגמורה מקשה היא יואו שמשנתנו מדברת לגבי מיזיד לגבי חיוב מלכות ויש לנו כאן סתם משנה שלו שם במס לא הכינו לוב אם כך קש תהיה סתירה דרבי ירחנו דרבי ירחנון מצד אחד אומר רבי ירחנון הלוכה כסתם משנה הכן שרבי שנה משנה בלי להזכיר שם של תענה ככה לוכה אז לאכ משנתינו שלב שאם במיס לא יקנו לובת נסותם כאן שיש שתיים שאין ארבע בכל ארבע אופנים יש מלכות בשבואה מצד שני ויתמר אדם שאמר שבועה שאויכל כי קורזו היו ואובר היום כל היום עבר ולא יאכלו אז הוא עבר על שועתו בכל זאת רבי יוחנן דרשלוק דאמר תרשו שניהם אמרו אינו לא יקה אז הם שווים בדין הם לא שווים בטעם רבי ירחון אמר אינו לא יקה משום דב שאין במיסה איך הוא עבר על הלו בזה שהוא ישב ולא אכל וכל לו שאין במיסה אין לו כינוב ורשלו כישומר לא יקה כי כדי להלקות צריך להתרות בו אשר הסופקי ואשר הסופק לא ישמעשרה צריך להתרות בו אם לא תאכל אל תלקה אז הוא אומר אתה בטוח שאני אלכה יש לי עוד זמן עד סוף היום אז עשרה הסופק ולצמצם ולהתרות בו כ צריך להתרות תוך כדי דיבול למעשה עבירה ברגע האחרון של היום שהוא כבר לא יכול להספיק ולומר יש לי עוד זמן קשה מאוד לצמצם לכן לא שייך שיתרו בטרו עזודי ולכן הוא לא לוקה קורפון נמר רואים שרבי יוחנון סובר שלאף שאין במיסה אין לו יקינו לובוב לפי מה שאמרנו שמשנו סותמת שלב שאם המיסה לא יקינו לובוב תהיה סתירה קרה בדבר ה רבי יוחנון אומר שהלוחקסת משנה אונה הגמורה רבי יחנו סתום אחרינש כך מה שרבי יחונו פסק שלו שאם במיסאין לא יקנו לוב על אף שהוא ידע ממשנתנו שמשנתנו כמו שסיכמנו מפורש של מיסה לא קנו לו כיוון שיש לו סתם משנה אחרת שאין לא יקן עליו שמיסה ות הגמור היסטומסת המשנה זו הליסומדתנן המוסר בתו אדם שמותיר מפס שר הפסח בפסח טהור וקשר כל שקם מטמא והשו בטומה אדם שובר עצם של קורבן פסח כתוב עצם לסברובים אז אם קורבן הפסח טמא אינו אלוהי כשרב עכשיו כך בשלמ שובר בתומ לא לוקה אפילו שעבר עליו שעצם לסברובי נכסי עצם לסברובי הבוי המיותר אומר בכושר ולא בפוסל הבול מוסר בתור תמה הרי עובר עליו לאססיר ממנו עד ביקה לה משום דה ולאב שהם במיסה כי איך הוא עבר על הלה בזה שהוא הותיר את הבשר בלי מעשה וכל לו שם במיסה לא יקנו לובסתומש רבי יוחנן מצא מי אומר שזה משנה מתכוונת לומר וממד רבי יין כביסת מדאומר שהטעם שהמותיר לא לוקה זה משום שמס לא קנול דילמשנה זו רבי יהודי והטעם שהוא לא לוקש מדבר ליטן אסבו חילוקה מה הכוונה דתה כתוב הפסוק לגבי קורבן פסח לאסירו ממנו עד ביקר ונושו ממנו עד ביקר בוא שתסרופו יש כאן בא כוסובליסה אחר לאססה לא ימר שאין לא יקנו לו בדרך כלל אם עברת עליו אז מה התיקון צריך להעניש אותך במקס אבל כאן אם תותיר ועברת עליו בואיש תשרפנו אז הפסוק ניתק אותו מעונש אפשר להבין זה עונשו בתקנת הברתו שישרפנו דברי רבי יהודה רבי עקב לא מן השם הוא זה לא מטעם זה אין בו מלכות אלא כל עצמו אין בו מלכות על משמד לו שמיסה ולב שמיס לא הכינו לו הקופונים לעניינינו מי אומר שהמשנה ששונה שמי שהותיר מפשר קורבן הפסח הוא לא לוקה זה משום שהמשנה סוברת שלב שמיסה אין לו כינווב וזה הסתם המשנה שרבי יוחנן מצא אולי המשנה זו סוברת כרבי יהודה שבעצם היה אפשר להלקותו אפילו שהם ביסה לולי שהיה עשה רק כיוון שיש עשה זה ניתק לסה שאתה קונ שישרוף ולא שילכה לכן הוא לא לוקה אלו היסטו מהשכך משנה לאלון כתוב במשנה לאלון אדם שאמר שבוע שלא אויכל כי קורזו ואחר כך אמר שוב שבוע שלא יוכלנו ואוכלו אינחי ולא אחס כי ברגע שהוא נשבע את השוע הראשונה היא כבר נאסרה עליו כשהוא נשבע פעם שנייה זה נשבע לכ מסמצווה ונשב לקס המצווה לא קיים פטור משועסוב אז הוא חייב רק על השועה הראשונה מסיים את המשנה זו היא שזטוי שחיונסדנו אם הוא עבר במזד ואכל את הכיכר מהקוס חייב מלכות שגוס אם בשג זה קרה זו חייב קרוב אילד מה המשנה מתכונת לומר זו דחיוזדנו מקס כיוון שהוא נשבע להבה הוא נשבע שהוא לא יאכל וזה יש בו עם מיסה שהוא אכל אז הוא עבר על ידי מעשה אבל אם הוא נשבע או יכל ולא יאכל להפך הוא נשבע שהוא כן יאכל והוא לא אכל שזה אין בזה מיסה לא ילוקה זה עשתה המשנה שאין לא יקין עליו שאין במיסה זה התכוון רבי לדייק זוי וממילא פסק רבי יחנון כסו מזו כשהגמורה מה נשאר שמשנו מצותמת שלה לא כינווב אבל רבי ירחנו מצא סתם משנה אחרת מרדי שסחד רבי חן לנהוג כסדלון לבקס משנתנו שלא מקשה הגמור בחזרה בלימיך רבי גופי למה אתה לא מקשה על רבי עצמו איךסמלון אוכ אוכי ואוכ איך הוא סתם כאן משנתנו שליקנו והמשנה להלום בפרק שלישי הוא סותם שאין לוקינו אלא בהכרח מעיקורס בתחיל חילה סבבה רבי לו שם במיסה לא יכינו לובכן וסוסמו את משנתנו ועוד ההוא חזר בו אחר כך וסובה אין לו כן לו וסוסמ משנה לאלון ולמה הוא לא שינה את משנתינו ומשנה הראשונה לא יזוזו ממקומו אומר רש"י אף על פי שחזר בו מסתימתה מאחר שפשתה ברוב התלמידים לא היה יכולת בדורות שאחר רבי לשקחה מפיהם ולבטלה בסיס מדרש והניחו את שתיהן את המשנה שלנו שסותם את כך את המשנה שלנו שסותמת כך והמשכיל יבין שאחרונה עיקר שחזר בה מראשונה ממילא רבי יוחנון הוא סובר כסתו מאחרונה שזה מורה שרבי חזר בו ממשנתנו אז בינתיים נשאר שמשנתנו כרבי שמואל ומה ששנינו שיש ארבע אופנים לחיוב באופן שהוא נשבע לשקר אפילו שלפי רבי שמואל יש רק שתי אופנים דווקא כשהוא נשבע להבו זה הכל לגבי קורבן משנתנו מדברת לגבי בי מלקס שעבר על שבועתו במיזיד אז בכל ארבעת האופנים יש מלקס וגם באופן שהוא נשבע שהוא יאכל והוא לא אכל שב מיסה סובר רבי שמואל שלב שב מיסה לא יקנו לובהמשך הגיבור תפריר דרך זו ותעמיד את המשנה בדרך אחרת זה נראה בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: