הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ס

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ס

עבודה זרה דף סחילים בעזרת השם דף נט עמוד ב שורה שלישית מלמטה מספרת הגמרא ההיא חביתה דחמרא דשתקיל לברזה חבית יין שנשבר ונפל הברז של החבית שדרכו יוצא היין כיוון שנפל הברז היין התחיל להישפך החוצה דרך הנק נקב של הברז אתה עובד כוכבים ידרי בא עובד כוכבים קפץ הזדרז הנח ידי לוי סתם עם האצבע שלו את הנקב כדי שהיין לא ידלוף החוצה לא ישפך החוצה הוא אמנם הציל את היין את גוף היין אבל השאלה אם היין מותר הרי עובד כוכבים היין שלו הוא יין נסך אמר רב פפה כל דלהדי ברזה היין שסמוך לברז שב בקילוח אחד יוצא שהיה יוצא בכילוח אחד היין הזה חמרה אסיר אסור אבל במה הוא אסור הוא לא אסור בהנאה אם היה חשש שהעובד כוכבים ניסך את היין לעבודה זרה זה היה נאסר בהנאה איך הוא איך הוא ינסח לעבודה זרה על ידי שהוא משכשך בידו בתוך היין אז חוששים שהוא שכשך לעבודה זרה כאן לא ראינו שהוא שכשך ועוד הנקב הוא צר אין שם מקום שיכול להכניס את ידו ולשכשך בו גם הוא ישה את ידו זמן רב לכן היין לא נאסר בהנאה אבל עשו בשתייה כיוון שהעובד כוכבים נגע בו ואפילו שהוא לא נגע בו מתוך כוונה לגעת ביין היין נאסר בשתייה מחמת המגע שנגע עובד כוכבים באותו יין רק היין אבל שהיה יוצא בכילוח אחד מה שהיה יוצא מתוך הנקב אם העובד כוכובים לא היה סותם והיד שאר היין לפי הלשון הראשון שרי מותר אפילו בשתייה והקדמרי יש לשון שני אמר רב פפה יש הבדל באיזה גובה של יין היין מלמעלה עד הנקב של הברז אסור בשתייה עד ברזה חמרה אסיר בשתייה כיוון שהיין שמעל הנקב נמשך אחרי הנקב לצאת דרך הנקב זה נחשב כמו מחובר לקילוח שסמוך לנקב שנאסר משום מגע עובד כוכבים זה אסור בשתייה ואידח היין שנמצא מתחת לנקב של הברז הוא מותר אפילו בשתייה שרי כיוון שבשביל שהיין הזה יצא צריך להטות קצת את החבית הוא לא הוא לא יוצא מעצמו אם החבית עומדת ישר היין ויש פה נקב שהיין יוצא דרכו היין יצא עד מקום הנקב אבל מהנקב ולמטה לא יוצא אז לכן זה זה לא נחשב חלק מאותו קילוח שנאסר והחלק ולכן הוא מותר גם בשתייה. אמר רב יאמר הדין הזה של רב פפה שכשהעובד כוכבים נוגע בנקב ועל ידי הזה נוגע קצת ביין אז לא נאסר כל היין. זה רק כמו דעתו של רבי יהודה. זה שנוי במחלוקת תנאים. כמו ששנינו חבית של תרומה. אדם שיש לו יין, יבול, כל דבר צריך להפריש תרומות ומעשרות. הדבר הראשון שמפריש תרומה זה נאכל רק לכהנים בטהרה. עכשיו אם היה לי כאן חבית של תרומה שנהיה בו נקב, בין מפיה היינו במכסה למעלה, בין משוליה היינו בתחתית למטה ובין מצידיה היינו בגובה, בדפנות של גובה החבית. היה נקב ונגע בנקב אדם טמא בדרגת טבול יום, דרגת טומ נמוכה. טבול יום לא מטמא דברים שהם לא תרומה או קודשים. הוא יכול לטמא תרומה או יכול לטמא קודשים כי הוא טבול יום זה בעצם אדם שהיה טמא והגיע זמנו להיטהר והוא כבר טבל במקווה. הוא רק צריך להמתין שיהיה ערב. בשלב הזה הוא יכול לטמא תרומה, הוא יכול לטמא קורבנות. אז לפי דעת חכמים, ברגע שהוא נגע בנקב, לא משנה היכן הנקב בחבית, כל היין שבחבית נטמע. רבי יהודה אומר, נקבע מפיה היינו למעלה ומשוליה היינו למטה. אם הנקב היה שם והטבול יום נגע בנקב, הכל נטמע, כל היין. כי כש הנקב למעלה, כל היין שלמטה בסיס לאותו יין שהוא נגע בו למעלה. הוא נחשב כמו מחובר לו. וכשהנקב היה למטה והוא נגע ביין שבנקב, כל היין שלמעלה מהנקב נמשך אחריו לצאת דרכו. כי אם הנקב היה נשאר פתוח, כל היין היה יוצא שם. נחשב חיבור ליין שסמוך לנקב שנגע בו הטמא. אבל אם הנקב היה מצידי הטהורה מכאן ומכאן היינו בין אם נקוו מצידה מכאן ובין אם נקבע מצידה מכאן אז כשהטבול יום נגע בחבית שבנקב שאר היין טהור כי שאר היין לא נחשב כמחובר ליין שנתמע כמו דבר של רב פפה שוסרים רק את היין שסמוך לברז ולא את שאר היין שבחבית אמר רב פפה, אם באים לשפוך ביחד עובד כוכבים וישראל מחבית גדולה לקנקן ריק. אז אם עובד כוכבים עדנה אם עובד כוכבים שופך מהחבית וישראל הקובה, ישראל מחזיק מלמטה בקנקן ריק שלוכו עובד כוכבים שופך את היין. החמראה נאסר אפילו בהנאה, היין נאסר אפילו בהנאה. מה הייתה מה? מה הסיבה? כי קהטי מכוח עובד כוכבים קהטי. כשהיין נשפח הוא נשפח מכוחו שלא עובד כוכבים וחכמים עסרו את כוחו גם בלא מגעו אנחנו חוששים שהוא פשוט חושב לנסך לעבודה זרה אם זה הפוך ישראל הדנה ישראל שופך את היין מהחבית לקנקן ועובד כוכבים מחזיק את הקנקן הקובה היין מותר אפילו בשתייה חמרא שרי כי העובד כוכבים לא עשה כלום ואם העובד כוכבים מטה את הקנקן על צידו כשהישראל שפך לתוכות היין מהחבית אם הצדד צדודי אז יין אסור בשתייה כי חוששים שמה עובד כוכבים נגע ביין אמר רב פפא איי עובד כוכבים דדרי זיקה וכעזיל ישראל אחורי עובד כוכבים נשא נוד קשור שבתוכו יש יין וישראל הולך אחריו והוא רואה שהעובד כוכבים לא פותח את הקשר ולא נוגע בתוך הנוד אז אם הנוד מלא ביין שרי מותר משום דלא מקרקש העובד כוכבים לא מנהר זאת אומרת גם אם הוא מנהר אז היין לא הולך ממקום למקום בדרך חילוכו אבל אם הנוד לא מלא לגמרי אלא הוא חסר חסירה היין אסור דילמה חוששים שמה שהעובד כוכבים מנהר והיין שמה מתנהנע א בפנים דילמה מקרקש הקרקוש דומה לשכשוך בידו והוא יין נסך לכן ברגע ש הנוד לא מלא עד לגמרי היין הזה נאסר אם העובד כוכבים נסע קנקן יין פתוח קובה אם הוא מלא ביין מליה אסיר היין אסור דילמה נגע חושבים שמה עובד כוכבים נגע בו אם חסירה אם הוא חסר שרי מותר למה כי ישראל ראה דלא נגע שעובד כוכבים לא נגע ביין רש"י מסביר שאף על פי שבקנקן הזה בוודאי היין מתנוע ממקום למקום אז היינו אמורים לחשוש כמו בנוד ולאסור את היין. רק כאן, כיוון שזה קנקן פתוח, לא נוח לעובד כוכבים שהיין מתנענע, כי הוא חושב שמה זה ישפך החוצה. ולכן כיוון שזה לא לרצונו, זה לא נאסר. רב אשי אמר, זיקה נוד קשור של יין בין מעליה ובין חסיר השרי. גם אם זה חסר וזה לא לגמרי מלא, היין מותר. אף על פי שהיין שמה מתערבב וזם ממקום למקום. מה הי טעמה? אין דרך ניסוך בכך. על ידי קרקוש היין בכלי בשעה שנושא אותו זה לא דרך כך לנסך לעבודה זרה עוד אומרת הגמרא גת שבו דורכים ענבים לעשות יין אבל הגת הזאת לא דורכים כמו גת רגילה שדורכים על הענבים ברגליים ועל ידי זה סוחטים את הענבים אלא שמים את הענבים באיזה מקום ודורכים על הענבים בקורה זה נקרא מצרה זיירה האם כשעובד כוכבים אם סוחט את הענבים, הוא עוסר את היין בצורה הזאת או לא? רב פפי אומר שלא והוא מתיר שערי רב אשי ויתמה רב שמי ברשי אסר מבארת הגמרא באיזה סוג מקרה הוויכוח אז לפי הלשון הראשון במקרה שהעובד כוכבים עולה על הנסרים עצמם שמונחים על גבי הענבים ומחביד עליהם שזה נקרא כוחו כולל מלא פליגה דסיר בוודאי שהיין הזה אסור בשתייה כי פליגה מתי הוויכוח כגון שהוא מגלגל את הגלגל שמפיל את הקורה לתוך הגת כדי להחביד את הענבים בכוח כוחו בזה א רב פפי מתיר ורבשי יוסר איקדם אמרי לפי הלשון השני וכוח כוחו כולמלו פליגדשי ברגע שהוא מגלגל איזה גלגל שמפיל את הקורה לתוך הגת להחביד על ענבים ודאי שהיין מותר כי פליגה בכוחו הוויכוח הוא כשהוא בעצמו עולה על הקורה כדי להחביד הבאה עובדה באמת היה סיפור שעובד כוכבים שחט את הענבים בכוח כוחו כמו למשל שהוא גלגל איזה דבר והקורה נפלה והכבידה והשר רב יעקב מנהר פקוד את היין. מספרת הגמרא, ההוא חביתה הייתה חבית יין דיפקעה לאורכה היא נסדקה מלמעלה ללמטה כשהיא יושבת סקופה ושני החצאים התחילו להיפרד זה מזה ידרי ההוא עובד כוכבים חבקה קפץ לזה עובד כוכבים חיבק בן זרועותיו וחיבר את שני חלקי החבית עד שהביאו כלי לשפוך לתוכות היין שריה רפר פפא ואתי רבונה בריד רב יהושע התיר למכור את זה לעובדי כוכבים לזבונ לעובד כוכבים שאפילו שנגע ביין על ידי שני חצאי החבית כשהוא חיבר אותם זה לא כמו שנוגע ביין בקנה שכיוון שמשכשך בו נאסר היין אבל כאן הוא הרי לא שכשך ביין לכן זה לא נאסר בהנאה אבל זה נאסר בשתייה כי זה נחשב שהוא נגע ביין והנמלי מתי היין הזה אסור בשתייה ומותר בהנאה דפקאה להורקה דווקא כשהחבית נסדקה מלמעלה ללמטה אבל לפוטיה אם נתבקה מצד לצד לרוכבה, הועיל ושני החצאים אינם עומדים להיפרד זה מזה כי החצי העליון יושב על החצי התחתון אלא שהיין יוצא מעט מעט מביניהם ועובד כוכבים רק מחביד עליהם שלא יצאו מעט מעט אבל הוא לא חיבר אותם מחדש אפילו בשתייה שערי אז היין מותר אפילו בשתייה מה הייתה מה מה הסיבה כי העובד כוכבים מעשה לבינה הוא עושה כאביד הוא בסך הכל כאילו הניח לבינה על פי החבית להחביד עליה והוא לא נוגע ביין עצמו עצמו וזה מותר אפילו בשתייה עוד מביאה הגמרא ההוא עובד כוכבים דשתקח דאבקאי במעצרת עובד כוכבים שנמצא עומד בגת של ישראל ולא היה באותה גת אלא לכלוכית של יין אמר רב אשי היקה תופח על מנת להטפיח אם יש בה יין שבגת זה כל כך רטוב שאם מישהו יגע בידו ויחזור ויגע בדבר אחר אותו דבר אחר ירטב מלכלוכית היין שבידו בא ידחה אז הגת צריכה שטיפה במים ובא ניגוב היא צריכה אחר כך ניגוב על ידי אפר ואם לא שיש שם ממש לחות מאוד מאוד מועטת שהם יגעו בלחות הזאת לא יוכלו להרטיב מקום אחר בהדחה בעל מסג אלה מספיק להדיח במים כדי להכשיר את הגת אומרת המשנה עובד כוכבים שנמצא עומד בצד הבור של ישראל. רואים את העובד כוכבים בצד הבור של יין של ישראל. הוא נמצא ליד היין. אנחנו לא יודעים אם הוא נגע ביין או לא. אם יש לו עובד כוכבים מלווה עליו. אם בעל הבור של היין חייב כסף לאותו עובד כוכבים. היין אסור. חוששים שמה עובד כוכבים נגע ביין ועשר אותו. הוא לא חושש שמה ישראל טבע אותו. כי הוא סובר גם אם הוא יבוא לטבוע אותי על מה שהפסדתי לו את היין. אני אומר לו בסדר תן לי את היין הזה בתמורה לחוב שאתה חייב לי ואם אין לו מלווה עליו אם הישראל לא חייב לו כסף היין מותר כי העובד כוכבים פוחד נגד ביין כי אם יגלו שהוא נגע ביין והשר אז יבוא לטבוע ממנו שישלם את מה שהוא הפסיד עוד אומרת המשנה אם העובד כוכבים נגע ביין לא מתוך כוונה לגעת ביין דווקא למשל הוא נפל לתוך חבור והלו אותו משם בכלל לא הייתה לו כוונה לג לגעת ביין או שהייתה לו כוונה לגעת ביין אבל לא בשביל לגעת ביין אלא בשביל לדעת כמה יין יש מדדו בקנה או שהוא הטיז את הציראה בקנה שהוא רוצה להוציא את הציראה מתוך הבור יין בקנה או שנגע ביין מתוך רצון לגעת ביין אבל היה מטפיח על פי חבית מרותחת ומכה מחבית תוססת שמעלה קצף כדי להוציא את הקצף אין דרך לנסה סך באופן הזה בכל אלו היה מעשה ואמרו חכמים אם אחר היין לעובד כוכבים משום שהוא אינו יין נסך ולכן הוא לא אסור בהנאה אבל הוא אסור בשתייה לפי דעת חכמים רבי שמעון מתיר אפילו בשתייה אם העובד כוכבים נטל את החבית נטל חבית של ישראל שאין בה יין וזרקה בחמתו לבור יין של ישראל האם זה נקרא שהוא נגע ביין זה היה מעשה והכשירו את היין אפילו בשתייה אמרנו שוב שובד כוכבים שעומד לצד בור יין של ישראל ולא יודעים הוא נגע ביין או לא אז אם היהודי חייב לו כסף אז חוששים שהוא נגע ביין כי הוא לא פוחד שיתפסו אותו פתאום שהוא נוגע ביין כי הוא אומר טוב יתנו לו את היין הזה בחובו הוא יכול לומר שבזה הוא רוצה לקבוט את חובו אמר שמואל והוא שיש לו מלווה על אותו היין מדובר כאן שהיהודי אמר לו אם אני לא אשלם לך תגווה את החוב עם היין הזה אבל אם לא אז אז הוא חושש לגעת למה כי הוא מפחד אולי ישראל בסוף יגיד לו אני לא מוכן לשלם לך קח את היין הזה בתמורה לחוב אבל הוא רוצה לקבל תשלום הוא לא רוצה דווקא לקבל את היין הזה ולכן לא חוששים שהוא נגע ביין אמר רבשי מתניתי נמדייקה אפשר לדייק את זה ממשנה את דבריו של שמואל ממשנה שמשם אפשר לראות שבאמת זה מדובר במקרה הזה דתנן המטהר ינו של עובד כוכבים ישראל שדרך רח ענבים של עובד כוכבים בהיתר בכשרות כדי למכור אותו לישראל משלם לעובד כוכבים את מאותיו אחרי שהוא ימכור את היין והוא נותן את היין עד מכירתו ברשותו של העובד כוכבים ועלה העובד כוכבים כותב לו התקבלתי ממך מאות איני מעכב ממך מלהוציא את היין מרשותי בכל זמן שתרצה כאילו כבר קיבלתם ממך מאות היין מוטב ישראל יכול מתי שהוא רוצה לקחת את היין כאילו שהיין הזה שלו כאילו הוא כבר שילם על זה אז היין מותר. לא חוששים שהעובד כוכבים ניסך את היין. אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואין מניחו עד שיתן לו מאותיו, אם כדי לקחת את היין הוא צריך קודם כל לשלם לעובד כוכבים. ובתוך הזמן הזה היין נמצא ברשותו של העובד כוכבים. כזה היה מעשה בבית שען ואסות היין. אז מדייק רבשי. למה עשרות את היין? תמה דאין מניחו עובד כוכבים להוציא עד שישלם לו זה כמו מלווה שיש לו על היין ש כאילו היין משועבד לפריאת החוב פה במקרה הזה זה הפוך אם תלו שלם היין ישאר אצלי לכן היין הזה נאסר המניחו אם הוא נותן לו להוציא את היין מתי שהוא רוצה והוא סומך עליו כבר שהוא ישלם אחר כך אפילו שהוא חייב לו את דמי היין זה כמלווה שיש לו סתם ולא שהיין משועבד לפיראון החוב ולכן שרי מותר שמ מנה רואים מכאן מלווה על אותו יין בעינן כדי לאסור כדי שנחשוש שערובת כוכבים הייתה א בקלות דעתו לגעת ביין ולאסור אותה משום יין נסך צריך שזה יהיה שהיין הזה בעצמו משועבד לעובד כוכבים ואז אין לו בעיה לגעת בזה שמע מינה אבל במקרה שהיהודי סתם חייב לו כסף הוא יכול לשלם לו כסף אחר ולא בדווקא את היין הזה. הוא כן יראה לנסח את היין כי היהודי יעלה על זה ולא ירצה לשלם לו. במשנה למדנו שאם העובד כוכבים נפל לבור של יין של ישראל ועלה אז היין הזה לא נאסר. אמר רב פפאה לא שענו אלא כשעלה מת שלא חוששים שהוא ניסך. כי הרי בשעת נפילתו לא ניסך. כי היה טרות בנפילתו ובשט עלייתו הוא מת. אבל אם הוא הלחי היין אסור. מה הייתה? מה הרב פעפה? מה הסיבה שהיין אסור? דדם מעלי כי ההצלה שלו מהבור דומה עליו כיום אי דם שהוא מודה לעבודת כוכבים על שהוא ניצל כפי שדרכם להודות ביום חגם ומן הסתם בשביל להודות לעבודה זרה שלו שהוא מייחס את ההצלה מהבור שהעבודה זרה שלו הצילה אותו אז הוא מנסך את היין שבתוך הבור לעבודה זרה ולכן זה נאסר הרבה הנאה עוד רעיון במשנה שאם העובד כוכבים נגע ביין אבל לא מתוך כוונה לגעת ביין אלא מדדו בקנה או שהוא בא להוסיר משמה איזה צרעה או את הקצף. כל אלו היה מעשה ואמרו חכמים שהיין הזה אסור בשתייה אבל הוא מותר בהנאה לכן מכר לעובדי כוכבים. רבי שמעון מתיר אפילו בשתייה. אמר רבדבר וינוחו לרבי שמעון ברכות על ראשו. שהוא מתיר את היין הוא מתיר אפילו בשתייה וכשהוא עוסר עוסר אפילו בהנאה. רבנן לעומד זה עוד פעם הם יכולים אה להתיר בהנאה ולאסור בשתייה ורק פעמים אחרות הם עוסרים גם בהנאה כמו מי ההלכה אז מביאה ה גמרא שיש דעות שאומרות הלכה כרבי שמעון ואין הלכה כרבי שמעון מה הם הדעות שאומרים הלכה כרבי שמעון אז יש בזה שתי לשונות אמר רב חיא הברידה אבא בר נחמני אמר בשם רב חיסדה שאמר בשם רב ואמרלה אמר רב חיסדה אמר זהירי הלכה כרבי רבי שמעון לפי לשון שני איקדמרי אמר רב חיסדה אמר לי אבא ברחנן אחי אמר זהירי כך אמר זהירי הלכה כרבי שמעון אבל המסקנה של הגמרא אין הלכה כרבי שמעון עוד ראינו במשנה שמעו כוכבים נטל חבית של ישראל וזרקה מתוך כעס בחמתו לתוך בור יין של ישראל זה היה מעשה והכשירו את היין הכשירו את היין אפילו בשתייה אמר הרב אשי בעצם העובד כוכבים מזיז כאן את היין אבל בלי לגעת ביין עצמו. עכשיו יש טמא בטומת זיבה וההלכה היא שגם אם הוא לא נוגע יש מקרה שהוא מטמא. אם הוא מזיז על ידי משהו אחר זה נקרא סת. אז כל שבזהב טמא כגון אם הוא מזיז אדם טהור עם מקל אז אותו אדם טהור נטמע בעובד כוכבים עושה יין נסך אם העובד כוכבים נוגע ביין של הישראל במקל הוא עוסר אותו ככל שבזו טהור בכל מקום שאם הזה מזיז לא בידיים אלא על ידי משהו אחר הוא לא מטמא בעובד כוכבים אינו עושה יין נסר כגון אם הזו זרק מקל ופגע בטהור והזיז אותו ממקומו לא תימא אותו אותו דבר גם כאן מרובד כוכבים זרק מקל שבידו ג והנגע המקל ביין לא עשרה הגמרא הייתי וחבונה לרבשי במשנה שלנו כתוב נטל תחבית וזרקה בחמתו לתוך הבור של יין של ישראל זה היה מעשה בבית שען והכשירו אפילו בשתייה דווקא כשזרק בחמתו מתוך כעסו הנה היין כשר משמע שאם זרקו שלא בחמתו אם הוא זרק את היין מתוך בנחת אז לא זה לא יהיה מותר אלא העובד כוכבים כן מנסך את היין בזה שהוא זורק את החבית לתוך היין הרי הזב כשהואזורק משהו ועל ידי זה מזיז מישהו הוא לא מטמא אותו תראה אתת הגמרא הטם במשנה שלנו מדובר דכאזיל מני מיני מדובר במשנה שאותו עובד כוכבים הולך עם החבית ומתקרב איתו עד שהוא מגיע אל תוך בור היין. ולכן אם זה שלא מתוך כעס אז היין נאסר. כי חוששים שמה העובד כוכבים נגע בידיים ביין עצמו. אבל כאן מדובר שהוא זורק את המקל מרחוק. ולכן במקרה כזה באמת כמו שבזו אם הוא זרק משהו על מישהו טהור ועל ידי זה הזיז את הטהור ההוא ההוא נשאר טהור. ככה גם עובד כוכבים שזרק אפילו חבית אם הוא זרק מרחוק לתוך ה לתוך הבור של היין של הישראל אז היין נשאר מותר אפילו בשתייה ואפילו אם זה היה בנחת ולא מתוך כעס עד כאן דף
לצפיה בתכנים נוספים: