הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נז

עבודה זרה דף נזחילים בעזרת השם דף נ עמוד ב שורה תשיעית מלמטה מספרת הגמרא ההוא ינוקה היה ילד בן שש דתנה עבודת כוכבים בשיטשני הוא למד מסכת עבודה זרה כשהיה בן שש שנים באו מנישאלו אותו מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת האם מותר קר לישראל לדרוך ענבים יחד עם עובד כוכבים בגט. אנחנו יודעים שבזמן המשנה והגמרא היו א דורכים ענבים במה שנקרא גת שהיה מורכב משלושה חלקים. חלק אחד זה היה הגת שבו היו דורכים את הענבים. החלק השני היה הצינור שלשמה היה מקלח. החלק השלישי היה הבור שלתוכו היה מקלח היין הצלול. ראינו בדף נ דברי רב הונה שהוכיח את דבריו גם מברייתא מה שנקרא משנה אחרונה בברייתא ששם הוכח שכשהיין עדיין בגת העליונה והוא מתחיל לקלח לכיוון הצינור כדי לרדת אל הבור כבר יש לו שם יין ואם העובד כוכבים נוגע ביין הוא עוסר אותם ואם הוא מנסך אותם הוא הופך את זה יין נסך שזהרו אפילו בהנאה כאן השאלה היא האם מותר לישראל לדרוך ענבים בגת כי הרי היין מתחיל כבר לקלח לכיוון הצינור ולכיוון הבור וכבר יש לו שם יין ואפשר לעשות אותו יין נסך והיין הזה אם הוא באמת יין נסך הוא נאסר בהנאה והישראל מקבל שכר על זה שהוא עוזר לעובד כוכבים כאן לדרוך את הענבים שלאם זה לא נחשב שהוא מקבל שכר על דבר שאסור בהנאה ואם כן זה אסור אמר להוא אז התינוק השיב דורחין עם העובד כוכבים בגת יש תקנה לדרוך עם העובד כוכבים בגת שאלו אותו והרי העובד כוכבים מנסך בידיו את היין השיב להם דצייר להו לידי כדי נחבק ונקפוט את ידיו והוא לא יוכל לנגוע ביין ולנסך שאלו אותו והרי כמנסך ברגל כשהוא נוגע ביין בזמן דריחתו על הענבים ענה להם אותו ילד ניסוך דרגל לא שמי ניסוך זה לא עוסר את היין בהנאה מביאה הגמרא סיפור דומה ההוא עובדה דאבה בנהרדה היה סיפור בנהרדה דדשו ישראל ועובד כוכבים להור חמראה דרכו ישראל ועובד כוכבים יין ביחד בגת שי שמואל שמואל נשתהה בתשובתו ולא השיב תלת רגלי עד הרגל כי בזמן הרגלים היו מתכבצים תלמדי חכמים לשמוע את הדרשה הלכות פסח בפסח הלכות שבועות בשבועות הלכות סוכות בסוכות רצה לשאול את אותם תמיד חכמים את השאלה הזו מה הייתה אמה מה הסיבה שהוא השתהה ולא השיב מיד היא ליממה אם נאמר משובדק הסבר הוא סבר בר להחמיר והוא רצה למצוא תנא שיסבור להחמיר ד משכחנה אם אני אמצא תנא דעסר את היין בדריכה כמו דעת רבי נתן שעוסר את היין במגע עובד כוכבים אף על פי שוודאי לא ניסך אותו לעבודת כוכבים כי הרי אין מנסכים אלא על ידי שכשוך אוסריני אפילו בהנאה אני אוכל לאסור את היין הזה אפילו בהנאה דתניה כמו ששנינו ברייתא מדדו עובד כוכבים שמדד יין של ישראל בשביל לשאר כמה יין יש בו בין ברגל בין באופן שהכניס לתוכות היד והזרוע או את רגלו כמקל שעשוי למדידה ימחר אינו נאסר משום יין נסך כיוון שלא הייתה כוונתו לנסח אלא למדוד רבי נתן אומר מדידה ביד אסורה שמה יבוא לשכשך ביד מדידה ברגל מותר וסבר שמואל שדווקא מדידה ברגל מותר שאין לגזור בו משום שכשוך יד אבל שכשוך ברגל אף על פי שאין דרך לנסח ככה. בכל אופן, יש לאסור גזירה משום שכשוך יד. ודריכה שאינה לצורך מדידה כמו דריכה לצורך עשיית יין היא כמו שכשוך ולפי רבי נתניה אסורה. אז אם כן אולי נאמר זה הסיבה ששמואל אשה ולא השיב מיד כדי לפסוק כמו רבי נתן שזה אסור בהנאה. דוכה הגמרא אימר דאמר רבי נתן לגזור מדידה ביד משום שכשוך ביד. אבל שכשוך ברגל מי אמר לגזור? שאפשר שכיוון שהוא אינו דומה כלל לשכשוך ביד אלא למדידה אולי הוא לא גזר אפילו שכשוך ברגל אולי נאמר שהוא מחשיב את זה כמו מדידה ואם כן הוא לא עוסר אלא סיבה אחרת מה הסיבה ששמואל באמת השתהה ולא השיב מיד משכחנה נתנה דשרה כרבי שמעון אם נמצא תנא שמתיר כמו רבי שמעון שמתיר מגע של עובד כוכבים כשהוא לא התכוו לנסך ישאר יהיה אפילו בשתייה אני אתיר את היין זה אפילו בשתייה מספרת הגמרא ההוא עובדה דהבה בבירם היה סיפור במקום שנקרא בירם דהוא עובד כוכבים דבוקסליק בדיקלה ואיתי לוליבה הוא עלה על צדק כדי להוריד לולבים דדקנחית בזמן שהוא ירד מהדקל נגע בראש הדלולי בחמרא שלא בכוונה נגע בראש הלולב ביינו של ישראל שלא בכוונה שר יהי רב לזיבוני לעובדי כוכבים רב סבר שהיין הזה נאסר בשתייה אבל הוא מותר בענאה ומותר למכור אותו לעובדי כוכבים. אמרו לי רב קנה ורבסי לרב הם שאלו אותו והרי מר הודה אמר תינוק בן יומו עושה יין נסך. תינוק עובד כוכבים בן יומו שנוגע ביין עושה את זה יין נסך. אף על פי שתינוק אין לו כוונה על מנת לנסך. אם כן לא היה לך להתיר בהנאה יין כזה שהעובד כוכבים נגע בו בלולבו אף על פי שהוא לא התכוון לנסך. כמו תינוק בן יומו שלא מתכוון לנסך ובכל זאת זה נאסר אפילו בהנאה אמר להו אז רב השיב אי מודעמרי הנה מה שאני אמרתי שתינוק עובד כוכבים שנגע ביין עוסר אותו אוסר בשתייה בהנאה מאמרי וכי אמרתי שהוא עוסר את היין בהנאה זה לא מביאה הגמרא גופה נתבונן בגופם של דברים שאמר רב תינוק בן יומו עובד כוכבים שנוגע ביין עושה יין נסך ועוסר את זה בשתייה טיבי רב שימי ברחיה הוא הקשה קושיה לרב כתוב הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים כשהם אצל עובדי כוכבים הם גויים לכל דבר כשישראל קונה עבד קנעני הוא הופך אותו לאבד קנעני של ישראל אנחנו יודעים שיש הרבה מצוות שעבד קנעני חייב בהם עבדים חייבים כל מצוות לא תעשה מצוות עשה ש אינן תלויות בזמן חייבים בהרבה מהמצוות של התורה כמו שמפורט מסכת קידושין דףכט ובשביל זה הוא צריך להתגייר לשם עבדות כשהוא עבד של ישראל מה שנקרא בכל התורה עבד קנעני הכוונה עבד קנעני של ישראל שהוא מחוייב בחלק מאוד גדול מהמצוות צריך בשביל זה להתגייר לשם עבדות שמלו ולא טבלו הוא לא התגייר במילים אחרות הוא רק עשה ברית מילה והוא עדיין לא טבל וכן הם בני השפחות עבדים שלא קנה אותם מעובד כוכבים, אלא נולדו משפחתו שלא טבלה מתחילה, שמעלו. גם הבנים של אותה שפחה מעלו ולא טבלו והם עדיין אינם גרים. והרי רבותינו גזרו על עובדי כוכבים שהם מטמים כזבים כמו זב והרוק שלהם מטמא. ועל מה שהם יושבים נטמא. רוקנו מדרסן טמא אפילו בשוק ברשות הרבים שבדרך כלל אם יש לנו דבר שספק נתמע ספק לא נטמע אז ברשות הרבים טהור ככה החוק של התורה ספק תומר ברשות הרבים טהור הרוק והמדרס של עובדי כוכבים מטמא בתורת ודאי מדרבנן ולכן אפילו ברשות הרבים טמא והמריילה יש אומרים במקרה הזה שהם כבר מלו רק הם עוד לא טבלו זה מקרה לא שכיח ובאופן כזה לא גזרו עליהם חכמים טומאה ולכן הרוק והמדרס שלהם טהור זה לגבי טומת עובדי כוכבים שגזרו עליהם שהם מטמים כזו עכשיו מה לגבי ינן לגבי היין שלהם אם הם נוגעים ביין של ישראל עבדים גדולים שמלו ולא טבלו עושים במגן יין נסך קטנים אין עושים יין נסך ואלו הן גדולים ואלו הן קטנים גדולים היו דין בטיב עבודת כוכבים כבים ממשיה קטנים שאינן יודעין בטיב עבודת כוכבים ממשיה מכל מקום שנינו קטן נמית גדולים אין עושים יין נסכם הם נוגעים בו קטנים לא אז זה סותר דברי רב שאמר אפילו תינוק בן יומו אם הוא נוגע ביין עושה אותו יין נסך תראת הגמרא תרגמה תרגם את דין הברייטא שקטנים אינם עושים יין נסך מדובר בבני השפחות שכיוון שהם כבר גדלו בבית ישראל בבית בית של יהודי והם לא הורגלו בעבודת כוכבים, לא גזרו עליהם רבנן בקטנותם. הדין של רב נאמר על עבד קטן שנקנה מעובד כוכבים, שהוא אצל העובד כוכבים היה רגיל בעבודת כוכבים. שואלת הגמרא, וכן בני השפחות כאמר, רואים שלא מבדילים בין קטן לבין בני שפחות. מתרצת הגמרא, מה שמשווים בין עבדים שניקחים בשוק לבין בני השפחות זה רק ארוקן ומדרסן. לגבי הגזרה שגוזרים עליהם שמתמים כזו לעניין זה לא חילקו אבל לגבי מגעם לאיסור יין בשתייה באמת יש הבדל בין א בני השפחות לבין עבדים שניקחים בשוק הניחה אומרת הגמרא למנדא אמר בברייתא שרוקן ומדרסן טמא אפשר באמת לפרש שהברייתה אתה צריכה להשמיע שלא רק עבדים הניקחים בשוק לא רק עליהם גזרו שהם מטמים אלא גם על בני השפחות אלדמ שרוקן ומדר מדרסן טהור מה יקלם ממר מה יש לך לומר ודאי שאם עבדים הניקחים בשוק ארוק והמדרס שלהם טהור כל שכן בני השפחות שגדלו אצל ישראל הבריתה לא הייתה צריכה לשנות אותם ביחד אלא מה לעניין טומאת זו היינו צריכים להשמיע את הדין של עבדים שניקחין שרוקם ודריסתן טמא לגבי דין יין נסך הבריתה מחדשת שדין בני השפחות שכשהם קטנים הם לא עוסרים את היין משום יין נסך ואם כן יה קשה על דברי רב. אלא אומרת הגמרא ודאי הברייתה לא ישותה את הדין שלהם לעניין זו אלא לעניין יין נסך. היה כמשמלן. זה מה שהברייתה באה לחדש. עבדים דומיד בני השפחות אבל לא לעניין קטנים. כי לעניין קטנים אין הבדל בין עבדים לבני שפחות. שניהם עושים יין נסך. אלא לעניין גדולים. מה בני שפחות דווקא מלו ולא טבלו? הודע עושים יין נסך. אבל אם הם מלו וטבלו, הם לא עושים יין נסך כי הם גרים גמורים. הפעבדים כן הם גם כן כבר לא עושים יין נסך. וזה מה החידוש כאן? שהעבדים הניקחים מעובדי כוכבים אם הם טבלו ומלו הם לא עושים יין נסך. הם הרי יהודים. למה שנגיד שהעין שלהם הוא יין נסך? אמרו שהם יהודים. הם נחשבים כשהם התגיירו לשם עבדות אז הם נחשבים קצת גירים להפוקמיד רב נחמן שאמר בשם שמואל דמר רב נחמן אמר שמואל אלוקח עבדים מן העובדי מן העובדי כוכבים אף על פי שמלו וטבלו עושים יין נסך עד מתי עד שתשתקע עבודת כוכבים מפיהם משמלן הברייתא דלא כמו דברי שמואל אלא ברגע שהמתגיירו וטבלו מלו וטבלו הם כבר לא עושים יין נסך מביאה הגמרא גופה אמר רב נחמן אמר בשם שמואל לוקח עבדים מן העובדי כוכבים אף על פי שמה שמעלו וטבלו עדיין נושים ניין נסך עד מתי עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם שהם יפסיקו לדבר על עבודת כוכבים וכמה זמן צריך לעבור אמר רבי יהושע רבי יהושע בן לוי עד 12 חודש שואלת הגמרא הייתי ורבא לרב נחמן הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים שמלו ולא טבלו וכן הם בני השפחות שמלו ולא טבלו אז לעניין הטומ שגזרו עליהם שהם כזווין שרוקן ומדרסן מטמא אז בשוק שהוא רשות הרבים לפי דעה אחת טמא כי גזרו עליהם שהם כמו זב ודאי זה לא נקרא ספק טומא כמו שהסברנו ואמר לי יש אומרים שכיוון שהם מלו אף על פי שהם לא טבלו זה מקרה לא שכיח באופן כזה לא גזרו עליהם טומא ולכן טהור אבל לגבי מגעם ביין של ישראל גדולים עושים יין נסך קטנים אין עושים יין נסך אלו הן גדולים ואלו הן קטנים גדולים הם אלה שיודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה. קטנים הם אלו שאינן יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשה. זה הברייתה כמו שראינו קטן מיית. מכל מקום כתוב כאן שכשהם מלו ולא טבלו אז אין אז גדולים עושים יין נסך כשהם נוגעים בו. משמע שהם הם גם מלו וגם טבלו הם לא עושים יין נסך. ובסתם משמע מיד. לא רק מתי שמשתקע שם עבודת כוכבים מפיהם. אז זה קשה על שמואל שאמר שרק אחרי שישקע השם עבודת כוכבים מפיהם הם לא עושים יין נסך תראת הגמרא תרגמה תתרגם את דין הברייתא שמיד כשהם טובלים אז אם הם נוגעים ביין הם לא אוסרים אותו מדובר דווקא על בני השפחות שגדלו אצל ישראל ולכן הם לא רגילים בשם עבודה זרה שואלת הגמרא וכן קטני כתוב בברייתא על אה עבדים שניקחים מעובדי כוכבים ובני השפחות משמע שהן לא מחלקים ביניהם מתרצת הגמרא מה שלא מחלקים ביניהם זה לעניין הטומ שגזרו על עובדי כוכבים ארוקן ומדרסן שימלו ולא טבלו גם בני השפחות שגדלו בבית ישראל ולא הורגלו בעבודת כוכבים מתמים שואלת הגמרא הניחלמנדה אמר זה מטורץ לפי מי שאומר בברייתה רוקם מדרסם טמא למנדה אמר מי שבברייטה סובר רוקם מדרסם טהור מה יקלמר למה הביתה צריכה להשוות את שני סוגי עבדים לעניין ההלכה הזאת תראה את הגמרא קמשמלן זה מה שהבריתה באה להשמיע בזה שמשו בין עבדים כנעניים שנקנו מעבדי כוכבים לבין בני השפחות שנולדו בביתו של ישראל עבדים קנעניים שנקנו מעבדי כוכבים שווים דומיה דבני השפחות מה בני השפחות דווקא הגדולים הודעה עושים יין נסך כשהם נוגעים אבל כשהם קטנים אין עושים יין נסך אף עבדים נעמי גם עבדים שקנועים עובדי כוכבים דווקא אלה שמוגדרים גדולים עושים יין נסך אבל אלה שהם מוגדרים קטנים אין עושים יין נסך והברייתא באה לו להוציא להפוק ממדעתו של רב דמר רב תינוק עובד כוכבים בן יומו שנוגע ביין של ישראל עושה יין נסך כמהשמלן דלא כן באה להשמיע לנו הברייתא שתינוק בן יומו אינו עושה יין נסך אלא רק מי שיודע בטיב עבודת כוכבים אם הוא נוגע ביין הוא עושה אותו יין נסך ועד כאן דף נז
לצפיה בתכנים נוספים: