הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נה

זורה דף נ מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבעמוד הקודם שאלוזקני ברמי שאלו את החכמים ברומי אם אין רצון של הקדוש ברוך בבקובים לא אומר לנו חכמים אילו לדורך המסות הרי לחמו לשמש וללבנו ולחובים ולמז יעבד פני השוטים אומרו לו אין אם כן יעבד דוב שאין צורך לאלו בוי ויניח דוב שצרך בוי אומר להן אם כך יהיה אפזיקים את הבדן של אילו אלה שעובדים לשמש ללבונה אם יראו ששער ונזורס חרבות מעצמם ואלו קיימות היו אומרים שמרים תו שנלוס שהרי הן לא יבוטלו לכן הוא לא מבטל כלום והגמורתו רבונן שאלו פילוסופין חכמי האומות את הזקנים אםכם אין רצ בבסקובים מפני מה אינ בבת לו אז כנראה שהוא כן רוצה שיעבדו אותם אומרו להם אילו לדובשנו צריך ליובדין הרי הם בבט לו אבל הרינו דים לחמו וללבו ולכו למזולס יעבד או מפני השטים אלו או כמנוגנוג ושטים שקלקלו לתנסד דבר אחר הרי שגוזל של חיטים וכוזר בקרקע דינו שלא תצמך אלו אומג גוי נוגלך הקדוש ברוך הוא עשה שהטבע ינהג אפילו כשעושים עבירות כדי שיהיה בחירה ושוטים שקלקלו עשידין לתנסדין טוב עוד דוגמה לכך הרי שבו עלישס דינו שלאסבר אלו כמנוגך שתים שקלקלוין לתנסדין ועל הדבר האחרון משוה הגבור דומר שלוקיש אומר הקדוש ברוך הוא ורשי אומר שלא ברור לו היכן נאמרו דבר בר שלוקיש איזה פסוק הוא דורש שכך אומר הקדוש ברוך הוא רש"י מצא שבתנחום דרשו זאת מהפסוק צור לות חותשי אומר הקדוש ברוך הוא לא ידין לרשום שועיסים סלע שלי הרושם שלי החותמת שלי עושים זאת פומבי עושים זאת הפקר לכל שכל הרוצה לחתום בו יחתום בו כלומר שבאין על הער ועל כורחי ומולידין בצלם מלכים ברוסם זה החותמת שלו אלו שמטריך מחתים בעל קורחי שאני צריך להוליד ולד על כורחי כשבאים הנהר אפשר לפני שנוג העולם כמנהגו זה כמו שאמרנו שואל פילוס גמליאל כוסכם כשם שכלו ככנו ומתקנה לנקום את עובדיזור מפני מסכן בו בדו מסכן בו אומר לו אם שלחומו למד למלך בסדום שו בן וישב בן מגדל כלב ואלו לא שם השם הוא קורא לכלב בשם אביו וכשהואש בבחי כלב בו למשל אם קוראים לאבא שלו לטיטוס הוא אומר בחי כלב טיטוס כששומע המלך על מי הוא קויס על הבן הוא קוייס או על הכלב הוא קויס והוא אמר על הבן הוא קויס כרגע הקדוש ברוך הוא לא כס על עבודה זורק שלעצמה אלא על מי שעובד אותה אומר לא ימר לו הפילוסוף כלבתרויסו יש בו ממש אומר לו יאמרסו כך שואל אות רבן גמליאל אומר לו פעם חסנוף לדליקו בירנו ונשרפו כל העיר כולו וס לאשרף בזכותו אומר לו אשלחומו למדו למלך בוסדם שסורח מדינה כשיסה מלחום החיים אומיסה אבוא החיים אוסה הוא מחלה אותם את ממונם אז כך גם הוא לא הולך להילחם בבדזורה הקדוש ברוך הוא מביא שריפה הוא שורף את אלה שחיים שעובדים בדזורה ולא את המס את הפס על עצמו אומר לו כלב התוקו רויסו מס התוקור רויסו אז אין בזה כך שום תועלת אם כן יעבדנו מנולם אמר לאילו לדוב שנום צריך ליבין מבטל לו א מה לעשות הריבדים לחמו וללבונו לקוחובי ולמזולס להפיקי למוצאות המים ולגיוס לפקעות יעבד פני שיטים כנום הקדוש ברוך הוא בעצמו אומר טענה הזו אוסיף אוסף כיל מל פני אדומו אניחלה את הכל כעובדים זאת נאום השם אוסף אודו בהמשעובדים אוסף אוף השמיים השל שלסרשם וגויים כל דבר שהרשעים נכשלים בזה וכפני שהרשוים נכשלים בהם יעבד מנוילום ולא אפילו לאודומנובדין אז מה אדם שעובדים אותו אני נהרוג אותו והכרתי סודה מפני אדום וגוימו לכן הקדוש ברוך הוא משאיר את הבןזורי שואל הגריפס שר צובס רבן גמליאל בימי הגריפס המלך היה גוי שקראו לו גם הגריפס והוא היה ממונה על ראשי גייסות של רומי אז הוא שאל רב גמליאל כסיבת ורסכם כהשם אלוקיך אוכלו כל כנו כלום מסכנה אלו חוכום בחוכום וגיבור בגיבור ואושר באושר אז אם כל כנו בעובדי עבדור זאת אומרת שזה באותה רמה רחמנא ליצלן אומר לו א שלחומו שלמה דבוד להודום שנוסו אישטו הוא נשע אישה נוספת אז אם חשוב ממנו אין מסכנו בו אשתו הראשונה לא כל כך מקפידה לשנו את בעלה היא מבינה רוצה אישה חשובה יותר אבל אם הוא נושא פחוטה ממנה מסכן קנו בו כרגע הקדוש ברוך הוא אומר במי אתם עוזבים אותי ואתם לוקחים עוד את מי דבר שלא שווה כלום לכן קילקנו אומר לי זונין לרבי עקיבא היה יהודי שקראו לו זנין אמר לרבי קיבה ליבי וליבכדה אנחנו שנינו יודעים בליבינו דעבודסק לזב משה אין בזה כלום אבל לכאורה רואים שיש מופתים או כוחזינגבר דאזכבר אנחנו רואים אנשים שהולכים פסחים לבדזורה באיברים מפורקים אחת חול ים וסו כמיצמדה הם חוזרים דזורה באיברים מצומדים חוזרים ברים מהם מאיך זה עובד אומר לו אמר לו רבי עקיבא אם שלחמו של למה דובדמה לאדום נמון ש בעיר כל בנייר מפקידם אצלו שלא יידים כ אדם מאוד נאמן ובודמוד ויפקיד לא בעידים הוא תמיד מקפיד להמידדים פעם חוד שוכח אדם זה ויפקיד אצלו שלא יידים אומשתו בואי ונכפרנו שהוא יבקש את הפיקדון אומר לא הפקדת אין לך עדים אומר לו מפני ששוטזה אוסו שלגן הוא הפקיד בלי ידים אנו נעבדסמוסנו אף כאן כך ייסורים שו שמשגר נויסון על אודום משבי נויסון את השר את המלאך שמונה עליהם שלא יתלכו תיכנסו לגופו של פלוויני אלו ביו פלוני וגם ולא יתייצו אלא ביונ פלוני או בשיניס ועל ידי רופא פלוני ועל ידי סם תרופה פלוני כמובן אומר המרשו אפשר להקדים זאת על ידי צ'וביה מיסים טובים אבל באופן עקרוני יש זמן מסוים כגיע הזמן לוצס בדיוק באותו זמן או להזלסקובים אומר סורין דינו שלאצה שלא יאמרו שבזורה חוזרים מפני ששזה אוס שלא יקן אונו נעבת שסנו נשברנו שביום זה וזה בשעה זו וזו נצא אז כרגם זה מקרה שאתה רואה לשחוזרים ריים הגיע הזמן שיבריו וא רבי ירחמדסי בתוויכ שהקדוש ברוך הוא מביא בחולו עם רועים ונאמונים רואים בשליחוסום הם מייסרים את הגוף ונאמנים בשבוסם מתי לבוא מתי לצאת אומר רוב יצחק לרב יהודה אוקיסבן יש בירנו בסדזור וכצטרחל מטר כשיש בצורת והעולם צריך לגשם מסחז בחלמה מגיע בודזור בחלום לעובדיה ואומר להו שכתו לגמרי תשחטו עבורי קורבן אדם וסמטר ונביא גשם וכך הם עושים שכתו לגוסמטר והגיע הגשם אומר לי אמר רב יהודה לרוב ברב יצחוק אשת כתיב שכחיבנה אם הייתי נפטר לפני שהיית שואל אותי לאמר לךמלסה לא הייתי אומר לכם דבר הזה דומ הרב רק אני שמעתי זאת מרב נס ששאלת זאת מדקסיף כתוב על כל הדברים שעבודהזורים אשר חולק השם לקחו לכל העמים מה הכוונה חולק מלמד שהחליקו בדבורים ומניח להם לטעות כביכול זה עושה מופתים כדי לטורדון מןילום כדי שיעבדו מהעולם אם לליצים ולמין בולט פוסל פותחים לו שיוכל לחתו בלי מסוי ורשי ב מסביר את הפסוקים לליצים אם לליצים הוא בא להתחבר הוא יוליץ לא ימנאו ולא יעזרו אם לאנוב הוא בא להתחבר איתלכן מי מי שבידו יתכן לקדוש ברוך הוא אז ממילא כתוב הרי שבו לתפוסכים לוי אז נותנים להם לטעות כאילו שבזור יש בה ממש אומרת המשנה לעניין של יינום של גויים שלמד בדף חופטס שעשו בהנוה ממתי זה נחשב כין אומרת המשנה היין לפי התנה נקרא רק אחרי שזה כבר ירד לבור אבל לכן לא יקחין גס באוטו הגת זה כזה משטח שבמדרון ושם בועטים ודורכים את הענבים מנועה כוח חרובים גוי שכבר בעט בענבים המותר לקנות זאת ממנו לנו זה מותר. אף על פי שהוא נויטל ביודוי, הוא לוקח ענבים מתוך היין שבגעת ונועיס לתפוח. הוא נוגע בזה. הוא לוקח את הנבים שהוא דרך אותם והוא שם אותם בתפוח. זה כזה גל של ענבים שמעלם שים את הקורה כדי לגמור סחיטתם. ואין נועשה יין נסך עד שירד לבור. רק אז הוא נקרא יין מהגעת אחרי התפוח. זה דרך צינור יורד לבור. יורד לבור. מה שבבו אוסור אם נהגע בו הגוי אחרי כן והשער מוותר רש"י אומר שהיו עושים בור לפני הגת ושם הכניסו איזשהו חבית לקבל את היין יש כאלה שטחים את הבור בסיד והיין נכנס לתוך הבור עצמו הוא לא מאבד טיפה זה בור סיד שלא מאבד טיפה אז רק אז הוא נחשב כין עוד הלכה אומרת המשנה דורחין אם אוהב את כוכובים בגס אוהב את ככובים שדורך את עויו בגס והוא סוכר יהודי שיעזור לו אז מותר לו להסתכר בכך אומר רש"י שלוש נקודות קודם כל מחדשים כאן שאין כאן איסור של מסתקרה ביסור הנוה הוא מקבל שכר על זה שהוא עובד באיסור הנוה כי זה לא איסור הנוהי כי אמרנו שהתנסבר שאפילו בשתייה זה עדיין מותר כוזמן שלא ירד לב אלא זה שם יין לגבי יין נסך נקודה שנייה כמו שכבר נראה התעלה שלנו סובר שאסור לגרום טומה לחולין שרץ ישראל תרומה וקודשים עשו מדו רסה לטמא חז"ל תיקנו שגם חוני לא יטמו אז לכאורה כאן הוא גורם טומה כי הגוי הרי טמא התירוץ הוא ברגע שהגוי התחיל לדרוך כי הגוי כבר התחיל לדרוך לפני שודי בא אז הם כבר נטמעו כי ברגע שהתחילו לדרוך את הענבים יצא מהם קצת מיץ הענבים הוכשרו לקבל טובק הם נרטבו עם היין לגבי זה זה כבר נחשב כין וכבר טמעים במילא אז אין כאן גורם טומה נקודה שלישית מסייע את דוא רב ר לעשות דבר זה לטמא פרוס חולין בארץ ישראל גם אין כאן כולו מסייע לדבר הביק גויים לא מוזרים על כך אהב אומר את המשנה לא יבוא צריני מוים לבצור את הענבים אסור למה כי מה המטרה של הבצירה להביא זאת לגת ומביאים זאת לגעת השם דריכה והדריכה תגרום שהם יתמו כי כל זמן שעדיין לא נרטבו הם לא מקבלים טומאה ברגע שידרכו אותם כמו שאמרנו יצא קצת מיץ ירטיב אותם והם יקבלו טומה אז ממילא אסור לגרום תרומה על ידי הפצירה לפי רויס ארץ ישראל רשי מציין שלמדנו הזכרנו לא שהבויץ על הגס הוכשר זה רק אם באמת בשס הפציר יצא קצת מיץ אם לא יצא אז זה לא עדיין לא נטמע עד שהביאו זאת לגעת וידרכו זאת זה הכל בגוי ישראל שיסה בטומה ישראל לא ורבירה שהוא לא שומר על פרוסיסו בטהרה הוא עובר על תקונס חז"ל לשמור על פירוס זכון בטהרה אז הוא הצטבע על כך לאדורכין ולא בויצריני לא רק שאסור לבצור אלא גם דריכה אסורה כרי דורך באווירה בגת טמאה והדריכה אז מטמאים שיוצא משקה ומרטיב אותם ואסור לסייע את דואב רבירה לפרושים מהם כדי שלא ירגיל בכך אשר כן גוי הוא לא עברירה כי הוא לא נצווה בכך העבול מולי חינימו חוביוס ריקות לגס כמו כן מביא ממו חביות להיות מלאות מהין מן הגס אין כאן רק בש"ס הדריכה עצמה או הבצירה שמכינה לדריכה זה מעשה אחד של טומת הפירות מה שקורה לפני זה עם החביות מה שקורה אחרי שכבר נטמע במעשה חדש של הבעת החביות המלאות זה כבר מעשה אחר ולא נחשב מסייע דוא ירם עוד דין דומה נחתוים זה שמכין את הלחמים ישראל שיסה בטומה לא ילושין ולא יורכימו כי ברגע שהוא הקמח נרת אז הוא מקבל טומעריכה כל מה שעושים עם הלחם זה מעשה אחד גדול אז מסיעדובר לטמא פירו יסאל האבול אחרי שהלחם כבר מוכן להפייה מילי חיני מיפס לפלטר שופת כי זה כבר מעשה אחר אומרת הגיבורי אומר אבונה יין כן שהתחיל מושך אוסי יין נסך הגעת עשויה במדרון אז ברגע שהיין נמשך מהצד הלו הצד התחתון בדרך אל הבור הוא כבר נחשב יין שהוא נעשה יין נסך בקשה הגמור את נמשתנו לא יקרים אפשר לקנות גס בעוטו מנ כחובים ענבים שהוא כבר דרך אותם ואף על פי שנותל בידו ונוסע לתפוח אתה אומר רב הונה שברגע שהיה מתחיל להימשך הוא כבר נאסר אומר רב הונה משנתנו מדברת בגס פקוקו ומליו היה צינור שוליך מהגט אל הבור פקקו את הצינור והיין לא יכול לרדת והגת הייתה מלאה כולה בענבים ברגע שפקוק אין לה יין לאיפה לזוז אז הוא לא זז ממקומו אלא במקום שנשחט שם הוא עומד אז הוא לא מתחיל להימשך לכן עדיין איננו יין לאשר תושמ קושיה מהמשך המשנה ואינו יש יין נסך עד שיהיה ירד לב מהשמע לנמשך לא חוששים אונ בגס פקוק מליו ומה החידוש החידוש הוא שבגס מליו כל זמן שלא נטל את הפקק אין במשיכה היין נשאר עומד במקומו תושמה יורד לב מה שבבורסר והשעש עדיין לא ירד מותו כ ודאי שכבר התחיל לרדת לבור והרי נמשך ומה כתוב מה שנשאר עדיין בגס מוטר אומר אבונה באמת המשנה לא כמוני אבל לא הי קשי כאן במשנה ראשון כאן במשנה אחרונו היו שתי זמנים משנתינו זה הזמן הראשון אחר כך החוים חזרו בהם לתני בבריסה בורשונו אויומרים בדד בדד זה ראשי תבות זה סימן גם דו ראשי תבות בויצרין דורכין דורכין אין בויצרין אם אוהבת ככובים בגס שעוס ליגרם טומ לחו שבץ ישראל הוא הדין לישראל שיספריסוב אסור לבצור עמו כפצירה זה גרם טומה מהפצירה מוליכים לגעת והגת 100 אבל בישראל יש נוסף ואין דורכספר בטומ שסו לסדבר שהוא מטמא פרוס מרץ ישראל אבל דורכים אוהב את כוחים בגס כיוון שכבר נטמאו והגוי לא עובר כול נצטב אז מותר לסייע בעדו ולא יחישין דרבונ לאסור זאת את האדריכה עם הגוי כוא מסתכר באיסור הנוה כי מישהי התחיל עם השך זה יין נסך לא זה לא נחשב כין עד שירד לבחוזרו לא ימר צריך לתקן דו אין דורינם אוהב את כוכים בגס משום דרבונה ברגע שמתחיל לדרוך היה מתחיל להימשך זה כבר נחשב כין אז הוא מסתכל באיסור הנוה אסור לעבוד עם הגויים ואם בויצרין ישראל שיספריסה בטומאה כי הוא גורם טומ לפירס ארץ ישראל ואפילו שכעת במשנה אחרונו סברו ש מותר לגרום טומל לחולין כמו שכבר נראה בסיפה זה הכל שהם שייכים לגוי אבל כשהפירות שייכים לישראל אז הם טבולים לתרומה זה טבל עוד מעט יפרישו מזה תרומה אז אם כעת טמא זאת התרומה גם תהיה טמאה ואסור לגרום טומה לתרומה וראשי מביא ואניסטלכוס משמרס תרומוס צריך לשמור שלא תטמא וכתוב תרומוס ש רבי משתי טרומוס הכוסם בדבר אז בפשטס כוונת רש"י מה זה שתי טרומויס גם כשהטרומה כבר נטרמה אסור לטמא אותה וגם כשעדיין לא נטרמת הטבל שממנו עתידים להפריש תרומה אסור לטמא אותו כי בסוף מזה יפרישו תרומה והיא תהיה טמאה הרשש אבל מקשה שלא מצינו כזו דרשה בכל הש"ס הגמרא דורשת אחרת שתי טרומוס הקופונים כך פשטס רש"י וכל שכןשין דורכין עם הישראל כי הדריכה היא עצמה מתמס אבל ביצרנים אוהב אתחובים בגסד להוליך לגת שמותר לי גרו טומרץ ישראל ומסתק באיסור אין כזה עדיין לא יין אז מותר לבצור עם הגוי בגט עד כאן דף نน هي
לצפיה בתכנים נוספים: