הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מט

[מוזיקה] רבזורי דף מט מתחילים בסיעתא דשמיא 3 וחצי שורות האחרונות של הדף הקודם וסובע רבי יוסי בסוף השיעור הקדול למדנו שלכאורה יש סתירה בדעס חומי ובדעס רבי יויסי בדין זה וזה גורם במשנתנו למדנו שחומים מתירים לזרוע ירקות תחת נופע אשירו במות החורף אפילו שיש שלכת שמזבלת לא למדנו שהם חוששים לזבל בשורחק וזר לרוח רבי יויסי במשטינו אוסרק הוא חושש לנביא לשלכת ושם הוא לא חושש אז בדרך השנייה תירצנו ששניהם סוברים זה וזה וגירם אוסו מה שהתיר שם רבי יויסי כי זה הולך לאיבוד בדזור בתלה וחומים נכון שהם שם עוסרים שם זה וזה גורם אבל כאן אין כאן גירם מיסו כיוצו סחור בפסידו שואלת הגמור וסוף הרב יויסי זה וזה זה גורם אסור ואותנן צריך לתקן זו משנה מסכס אורלה רבי יויסי אומר אדם יש לו עץ של אורלה שלושת השלים הראשונות של עץ זה אסור באכילה ובנוה אבל רק הפירות אסורים הזמורות העץ מותר לכן נויטין יהיה חור של אורלה מותר לקחת זמורה מעץ האורלה ולנטוע מזה עץ חדש כמובן בשלוש השנים הראשונות זה יהיה אורלה אבל אחר כך זה יהיה מותרנוטין אגויז של אורלה מפני בני שהוא פרי אסור לקחת אגוז של אורלה שהוא פרי ואסור בהנוה ולנטוא אותו כי כשאתה נוטע אותו אחר כך צומח עץ חדש אז אתה נהנה מאגוז של אורלה ווא אמר אבידם כל מה שרבי יויסי עשה זה רק לכתחילה אבל מויד רבי יויסי שאמותה את האגוז או ובריך או וירקיב כבר נדבר מה הפשט מוותר אז אם נות האגוז אז הפירוש פשוט שאם הוא נטה את האגוז והאילן גדל וטוען פירות. אז שלושת השנים הראשונות ודאי שזה עולה. מגיע השנה הרביעית חמישית אז יש לנו כאן שני שותפים. זה וזה גוירים. יש את האגוז של אורלה שזה אמור לגרום שכל הפירות גם של הרבה שנים אחר כך יעשרו. יש את קרקית. אז רבי יסי אומר זה וזה גוי מותר. מה זה עבריר והרכיב? אז הרכיב אז רש"י מסביר גם על עבריך. עוד מעט נדבר שהכוונה אדם מרכיב הוא לוקח יכור של אורלה והוא מכניס אותו לתוך עילן זקן על הייחור הזה על הזמורה הזו צומכים פירות אז הפירות האלה מותרים מיד אפילו בשלושת השנים הראשונות כי יש כאן זה וזה גוררים הפירות צומכים מחמת האילן הזקן ומחמת היחור של אורלה זה וזה גורמות רש"י מציין זה גם בריסמסכסית ילדו שסיפו בזקנו בטילו מה קורה עם עבריך וזה זה מתקשים הראשונים כי עבריך זה הרי לכאורה שהוא לקח מהעץ של אורלה והוא עבריך שהוא לקח את הזמורה והוא כופף אותה עד הקרקע וכיסה חלק מהזמורה בעפר ומצני צומח אז מה מה נאמר זה וזה גוי מותר הרי זה אותו עץ כמו שבאותו עץ המקורי הפרות בשלוש שנים הראשונות אסורות ודאי שגם האיחור הזה אז הרן מסביר שכוונת רש"י באופן שהוא עברי דריך אילן זקן דהיינו הוא לקח זמורה מאילן זקן והוא הכניס אותקע באופן שמצמיח כאן אילן חדש אז מבואר ששלושת השניים הראשונות זה בעצם אורלי אבל כל זמן שיש כאן יניקה מהעץ הישן אז זה לא אורלה אז לכאורה יש כאן זה וזה גירם כי הרי אתה רואה שברגע שהוא מפסיק להיות קשור לעץ הישן יש כאן שלושת השנים רשונות של אורלה זאת אומרת שיש כאן אורלה בעצם בשלוש השנים הראשונות אלו מה יש כאן השתתפות של האילן הזקן אז זה וזה גוי יראה מותר רש"י מביא עוד פירוש שהכוונה שאם נותנו ועברי וירקיב על אותו מקרה שהוא נטה אגוז של אורלה שהוא יסור הנוה וכשהוא גדל הוא הבריך והרכיב באילן מותר אז מותר כפירות זה גם האגוז של איסור וגם האילן של התר אבל רשי מפריר זאת כי בלי ריר והרכיב יש לי כאן תמיד זה וזה גורירם האגוז והקרקע אז שלוש מקרים שונים ישנתי אגוז בדבדש אבריך יש הרקיב ותניכם מ רבי יוסי שמנותיך וירקמותו אז רואים שרבי יוסי סובר זה וזה גוי רמותו חי ממתרץ שונל לרבי יוסי בין שאר ייסורים לעבוד חובים בין שער ייסורים הוא מקל זה גוי רמותו אבל זור חמורה הוא סב זה גוי רמוסו כמו שהוא אומר במשנתנו ומישוןלי סודש שנזדב לו בזבל אבודסקובים שאסור בענוה נראה בגימור בעזרת השם בהמשך רש"י מסביר איך יכול להיות אסור בנוה וכן פורו ש נספט מו בקרשין בודס כחובים קרשינים זה מאכל בהימה ומדובר בקרשינים שהיו תקרוי וסלבודזורה או שעבדו אותם עצמם אז הם אסורים בנוה ופיתמו את הפרה עם זה טונר חודבריס אחת למדנו סוד בדיב שעשו כך תיזורה אפשר לזרוע שם אפילו שהוא נהנה מהזבל שלבזורה פורות תישוכת אפילו שהוא נהנה מהפיתום שנגרם על ידי הקרשינים שבדזורם ותעניידו בבריסה אחרת למדנו לא אסור להנות מזה סוד טובו צריך להשאיר אותה בורה בלי לזרוע שם עד שתכלה ממנה כל שבוח הזבל ורק אחר כך יוכל לזרוע בה ופורות תרזה היא צריכה לרזות עד שהיא תאבד את הפיתום שהתמטפה על ידי קרשן בדזורה ורק אז יוכלו לשחוט ולנות מהבשר מהיו איך מתפרצים את סטירת שתי אבריסויס או רב יוסייב או רבונון אמרס שאומרת שמותר להנות זו רבי יויסי ששמענו שהוא מר לגבי אור לזה וזה גורם מותר ולאין הבדל בין זורה לשאר ייסורים אלא גם בבנזורה כיוון שיש כאן השתתפות שהזרעים גדלים על ידי של איסור וקרקע דתר כמו כן הפרה היא גדלה גם לפני זה מאוכל אחר יש כאן השתתפות של הפיתום של הקרשים של הבדזורה מותר להנות הבריסה שאומרת שאסור להנות זו דעס חומים שהם סוברים שזה וזה גיר מסו כמו שראינו במשנהל שהם טוענים לרבי יוספי נעשה משנתנו אם התירו כיוצח בהפסידו מה שמשיח בנביא פה גציל נוחה גמור לוי לרבי יויסי באמת בבדזור זה וזה גורם אוסר כמו שתירצנו את משנתנו ומה שהוא אמר שוויחג וזויר לרוח הרי תירצנו כי זה הולך לאיבוד ואור למשרינו שהוא סובר שמותר רק באור לא מקל ושאר ייסורים אבל אזורו מחמיר שתי ריס בזיבול ופיתום זה לא רבי יוסי וחכומים או רב ליזר שסבור בכל מקום זה וזה גרם אוסרון או הבריסה הראשונה רבונון שחולקים רב לזר שזה וזה גיר מותר מבררת הגמורה אי רב ליזר ורבונו הילמה רב לזר ורבונו דסוער דתנן שאור של חולין וסועיר אחר ושל תרומה שנופלו לתוכך האיסו של חולין וכימצו אותה לא יבוזק כדי לחמץו ולא יבוזק כדי לחמץ רק שניהם ביחד יכולים לחמץ אותה ונצטרף פה וחמצו אז האם העיסה היא חולין או שהאיסה היא תרומה? רב לזור אומר אחר האחרונה ליבו מי נפל אחרון אם קודם נפלה טרומה ואחר כך חולין אז זה ביטל את הראשון והעיסה מותרת זרים אם שלחולי נפל קודם אחר כך של טרומה אז העיסה נחשבת כעיסה של תרומה היא אסורה לאזור מותרת רק על קויינים והחומים אומרים בין שנוף על איסור לכתחילה בין שנוף על איסור לבסוף אינו יוסור עד שיהיה בויסעור של תרומה לבדו כדי לחמץ ואומר הבי לא ישונו שאמר אמר רב לזר שאם האחרון חולי מותר אלו שקודם וסילקסו דהיינו נפל קודם תרומה ואז הוא הוציא אתה זה נפל משמה שהוציאו משם את השור של תרומה ואז החולי נפלו והשלימו את החימוץ כשנפל זה של התרומה לא שייך לומר הטר מצטרף לאיסור ששניהם ביחד גרמו כאן תפלו שהוא כבר נתן כוח איסור ביסה והיא לא הייתה מתחמצת על ידי האיחולים בלי החימוץ הקוד קודם שנתנה כאן התרומה בכל זאת כיוון שמעולם היה בזה שיעור חימוץ אז לא אומרים זה וזה גורם אלא השני ביטל את הראשון אבל לא יקודה וסי לקס איסור נפלה התרומה אחר כך נפל החולין ושניהם ביחד היו כאן וגמרו את החמוץ אוסו כי אפילו שהיתר נפל בסוף זה וזה גורם אוסו לפי חכומים זה וזה גירם מותר ולכן כל זמן שאם בטרו מלבדה כדי לחמץ מותר אז זו המחלוקה שמצאנו אבל מי אומר רב לזר כד שבאמת דווקא בדק מסלק דרב לזר משום דחר אחרניבו לא משנהג ביסור אסורו גומתר מותורן בין סלקה ובין לאסלקה דהיינו אם נפלו בבת אחת אז זה וזה גר מותר אם נפלו בזהח הזה הולכים תמיד אחרי האחרון אז מי אומר שרב לזר סובר זה וזה גורם אסור אלו מה תאמר רב לזרבו דיצים נתנן המשנה לעלום בעמוד ביז נותה למנו מאשר עצים אסורי אסורי אסורים בנו העצים היא סגבו בעצים מסתנו חודשים זה תנור חדש שהוא מתחזק מהעסקה הראשונה יוטץ כי אסור להנות מהתנור הזה הוא נעשה והורזק על ידי איסור הנוה האם זה תנור ישן שכבר חזק וכל העסק זה לא לחזקו אלא לאפות בו יוצן יחכה שיצטנן וישיק אותו עם עצים חדשים כדי שלא יפה בעסק של צשירו ואז הוא לא נהנה מה קורה אופובס הפס אסור הפס באנו דהיינו בין בחדש שציננו וחזר וסיקו בעצי היתר בין בישן שהוא עפה את הפת בעסק של עצי האיסור אז בשניהם יש לי כאן זה וזה גורירם שהפת נאפת מהעצים ומהתנור אז באופן שהתנור חדש אז התנור של איסור והעצים אחרי שהוא צינן זה של התר באופן השני אז אז התנור של התרק הוא ישן והעצים של איסור אז זה וזה גוים בכל זאת אסורו בענוה נשאר בו באחירים הפת הזו כולן אסורז בנוה בבזור חמירוש זה לא בטל רב לזר אומר יו לי חנו לים המלח הוא עושה חשבון כמה נהניתי עם העצים כך וכך את הכסף של העצים הוא זורק להם המלח כך הוא יכול להנות מהלחם אומרו לו אין פדיון לעבוד סקחובים אז ודאי שגם רב לזר לא סבר שזה בטור פדיון אלא ואז הוא גורם שהוא לא נהנה מכך. על כל פה נמר רואים שרבי אליעזר סובר כל זמן שהוא לא מוליך את דמי העצים של איסור לים המלח אסור להנות מהפת אפילו שיש כאן זה וזה גוירם אז זה וזה גורם אוסו אז לדעת רבי לזר זו התכוונת אבל אם כך מי זה חכוים שחולקים עליו רבון דפליג על דרב לזר מהנינו הנה מרבונן דעצים של המשנה ללון אדרבה אחמור מחמר שאפילו פדיון לא מועיל אלו רבונן דסור שהם אומרים זה וזה גור מותר ולכן לא משנה מי נפל קודם הטרוח כ זמן שאין בטרו מלבדה לחמץ אז מותרסבק בסיר בבדסקובי מקילה אולי בבזור מחמירים אלו באמת חוזרת בגימור לאילום כמו שהבאנו הבריסס שאחת אומרת שמותר לזרוע את השדה ומותר לשחוט וליהנות מהפיתום של הפרה אור רב יויסיבור רבונון [מוזיקה] אלו חוזרת בגמורת לאום או רב יוסי רבונון באמת לא כמו שאמרנו בסוף השיעור הקודם רב יויסי וחכוים נחלקו רבי יוסי סובר זה וזה גירם מותר בכל התור כולו בבדזור בי בשאר ייסורים וכחו סוברים בכל התור כולו זה וזה גורם אוסור והבריס שהבאנו אז כמו שתירצנו הור רבי יוסיבור רבונון הבריסה שאמרה שמותר לזרוע בשדה שהזדבלה באבו דזורה וכמוכם מותר לשחוט את הפרה שהתבטמה בקרשין עבודהזור קדס רבי יוסי שזה וזה גר מותר כמו שהוא אמר לגבי יורלה כמו שאמר לגבי עבודהזור לאל שיחק וזר לרוח ואין הבדל בין עבוד זור לשאר ייסורים ולא משום שעוזי לאיבוד לכן הוא מתיר לאל שחק בזור לרוח והוא הבריסה השנייה שאומרת שסוד טוב פורות תיקחש רבונון שהם סוברים זה וזה גורמוסו מה הקשט רבי יס משנתנו אומר שיש בעיה לזור הירקות גם בחורף תחתפיץו כונמה שלכת מה קורה זה וזה גוי מותרנו רבי יוס עצמו מתיר זאת רבי יוסי לדבר לדידי זה גמור לדחם זה גירם אוסור אומיס הפירוק זה מוסקשומים יש כאן גם זה וזה גורם כי יש כאן גורם של נבי ורבונן אומרים אין כאן גורם דיסור כדאום הרב מורב קנה מה שהשבי בכו בנבי פוגמה בצלסחור בפסידו אז רש"י מסביר איך ראה רבי יוסי בדברי חומשי שזה וזה גוירם אוסו כי הם אומרים שאסור לזרוע ירקות במיסחמו אפילו שיש כאן זה וזה גורירם יש את הקרקע שמצמיכה את הירקות ויש כאן את הצל שיש לימצא שירו אז הוא אומר להם אם קר גם בחורף יש זה וזה גורירם כי יש את השלכת הראשונים מסבירים שאפילו שבתחילת הסוגיה בסוף השיעור הקודם הסברנו שבעצם ממויס החמס אסור גם אם זה וזה גוי מותר כצל לדום בפני עצמו זה היה רק לפי האב מיני שחכו מסברים זה וזה גויר מותר אבל כעת אפשר באמת לומר כפשוטוי שחכו מסברים זה וזה גורם אסור כמשמעות המשנה לאל בזויר לרוח והאיסור בצל ומשום זה וזה גוירם באמת רבי יויסי עצמו הוא סובר שגם בקיץ מותר לזרוע שם ירקות יש כאן זה וזה גורירם הגוירם של הצל והגורם של הקרקע רק לדבריהם שמסרו לזרוע בקיץ משום הצל אז הוא אומר להם גם בחורף יש זה וזה גורם כי יש כאן שלכת אז הם אמרו לו לא אין כאן גוירים של איסור כיוצח בהפסידו אומר רבי דמר שמואל הלוחק כרבי יוסי שזה וזה גוי מותר מספרת הגמורה ההוא גינסה הייתה גינה בהזדבל בזיב דבודסקובים היא הזדבלה בזב שלבדזורה אז רש"י אומר אם הוא אמר זה יהיה לו ודזורה הוא לא נאסר כמו שדיברנו אין נגדש לבדזורה אלא הכוונה לזבל שבא מדם פורים ועגולים שנשחטו לאבודזורה זה תקרוס עבודזורה והם אסורים בנוה ייתכן גם לומר באופן אחר שעבדו את הזבל עצמו והוא עבדזורה קנל ברש לגבי קר שינין אז הייתה השאלה האם מותר לזרוע כם בגינה או לא שולחם קמי דרב יוסף שאלה זו אומר לי אמר לו רב יוסף אוכי יום הרב שמואל הלוחק כרבי יוסי שזה וזה גוי מותר מותר לזרוע שם ולהנות אומרת המשנה הזכרנו לאל נוטל ממנו מאשי רועצים אסור חץ כמו שהסברנו בספסמלחובים נות למנו קרקור הוא לקח מהעץ חתיכת כיסם כדי להשתמש בזה כקרקור זה כלי שמשתמשים בו בהריגת הבגד אוסובנו או רק בסבגד על ידי קרקור זה אוסור הבגד באנו מסרב באחירים וכאן יש גרסה והחירים באחירים מהתרובת הראשונה התרבה בתרובת שנייה טויסת במדע לבדנים האם גורסים זאת כולו נסור עם בנוהם רבעזרמר וליך להם המלח כמה שווה הקרקור כמה פרוטות הפרוטות האלה הוא זורק להם המלח והבגד מותר בנוה אומר לו אין פדיון כחובים אז המשנה הביאה את המחלוקה של רבי לזרחומים גם לגבי לחם וגם לגבי בגד הוא צריכה יש פינסה בלחם הייתי אומר בוקמ רבזר שמועיל פדיון שבעד דקומרפס שעה שהפת נאפת כלו לאיסורה האיסור כבר נשרף העצים כבר נשרפו אבל קרקור דיסור בהנה הקרקור נשאר בעינו בשעה שהורגים את הבגד ממדל לרבונון שלא מועיל פדיון לכן צריך להשמיע שמועיל וישמיל את המחלוקס בקרקור בו קמר רבונו כ נמצא בהן אבל פה שנשרפת א ממוד רבז שאפשר לבדות צריך אומר דרבנחמיז מזיר על כרב לזו היא כדמ אומר רב חיזדה אומר ליאב ברב חיזדה אוכי אמר זעיר אלוכרבלז אומר דבר לא ישונו שיש פדיון אלו פס כי לא ניכר בזה האיסור ממש רק נאפה מכוח חצי איסור אבל חוביסלוי אז רש"י מסביר כך אדם שהיה לו נניח 99 חביות של יין מותר ונכנסה לכאן חבית של יין נסך עכשיו יש כאן 100 חביות שאחת מהם יין נסך כולן אסורות בענוהים אז יש עצה למכור את כל המאה לגוי ולבקש לו תשלום רק עבור 99. אז הוא לא מקבל תשלום עבור היין נסך אז מותר. אבל מה קורה אם הוא רוצה למכור כל חביד וחביד לבנה? קשה למכור מה בבת אחת. או שהוא רוצה להנות מהיין עצמו, להשכות מהם לעובדים שלו או הבדק רחובים. אז זה לא מועיל לומר שעשה כזה חשבון. יש לי כאן 99 חביות יותר. חבית אחת של איסרו. כמה היא שווה? 10. אני אזרוק 10 למלח. אומרת תראה דוגמה זה שווה ארבע זוזים. אני אזרוק ארבע זוזים לים המלח וזה יהיה מותר לא זה לא מועיל כיוון שיש כאן יין נסר באן זה לא רק פת שנאפתה בעצים שכבר נשרפו לא מועיל הרב חיזדה אומר אפילו חוביס מוטרס אפשר להשליך לממלך עדמי החבית ואז הוא יכול להנות מכל חבית בפני עצמה מספרת הגמורה ההוא גבר היה אדם ליסערבלי חבית דייןסר בחמרי זה מה שקרה לו התערבה לו חבית יין נסך בין חביות היין שלו עושה לקמד הרב חיזדה אומר שכולל של ארבע זוזה זו דוגמה כמה שזה שווה ארבע זוזים ושדי בןרה ונישטרלור בענוה למכור כל חבית לבד או לעשות מזה כביסה שהיו מחפשים מיין או להשכות מהם לגויים אז רש"י מציין שוב נראה לאלון יין נסך שנפל לבור לפי חכו כולוה אסור באנוה לפי רב שם גמיר יכול למכור את כל היין חוץ בדמי יין נסך שבוים שם שתיהם סרבים כחום משהם פידיין נסך אלו מי השבעג אומר ברגע שהוא מוכר את הכל חוץ מבי יין נסך הוא לא נהנה אבל כך הולכים בשיטס רב לזר שמועיל פדיון כדי למכור כל אחד לחוד אז בזה ראינו מחלוקס מרב חיזדה לב רבדברוה האם באמת מועיל כזה דבר כמו שמועיל לגבי פת אומרת המשנה כיצד מבטלו בא הגוי לבטל את העשירו איך נעשה ביטול שהשירו תהיה מותרת בענוה מקם וילוך קרסם הוא הסיר ממנה כיסמים יבשים כדי לשרוף להשיג בהם אוזירד הוריד ממנה עצים לכים להשתמש בהם זאת אומרת שהוא כבר לא מחשיב את הבדזורה כמו כן נותן ממנו מקל או שרבית אפילו עולה הוא כטף ממנה לצורכו הרי זה בתילו מה קורה שיפו לצורכו הוא החליק אותה כדי להיפותה אסורו אבל שלא היא לצורךו מותרת אם הוא צריך את הנסורת להשתמש אז הוא הסיר ממנה החלק הוא ביטל אותה והיא מותרת מברר את הגמורה באופן שהוא שיפה אותה לצורךה אז היא נשארת אסורה אבל אויסון שפועיים הנסורת שנופלת מה תילין האם אם הם בטלים או לא הם אסורים בנו פליגבו נחלקו בזה רבונה ורב חי ברב אוחייה ברב חדמר אסורין וחדמר מותורין מביא הגמור ברייסה שראינו בתחילת הפרק תניה קמנדומה מותורין תניה אויבת ככובים ששיפובים לצורכו היא אושפ מטורין לצורכו היא אסורו ושפ מטורין כי את זה כבר זורק לזה ולא כבר לא מחשיב את זה זה בטל וישראל שישי פבולסקובים אפילו ששייכת לגוי בין לצורךו בין לצורך ושב אסור כי אין סרל מבזור מביאה גמור מחלייקס ולמעשה למדנו מחלוקס רבי יוחשלוקיש בעבדזור שהיא נשברה מאליה האם היא בטלה או שהיא לא בטלה וכאן מביאים מחלוקס לכאורה דומה ולא משווים את המחלוקות אז הראשונים מסבירים שמדובר בשתי אופנים שונים באחד המחלוקות מדובר באופן שהעצם הבאזור שלמה ורק נפלו עמנ שברים א באחת מהם מדובר שהיא כולה נשברה ויש סברות לכאן ולכאן הקופונים עבוד ככונים שנשתברו מאיליה רב אומר צורך לבטל כל כיסם וכיסום אפילו שהשתברה מעיליה היא עדיין צריכה ביטול וכל כיסם וכיסם נעשה באזור בפני עצמה אז לא מספיק שהוא יבטל אחד מהכיסמים זה נהיה יותר גרוע ככה אם זה שלם ברגע שהוא מסיר ממנה איזשהו חלק הוא ביטל את כולה אבל כאן שזה נעשה כיסמים כיסמים יש כאן הרבה עבודה דזורס כל כיסם צריך לבטל בפני עצמו ושמואל אמר עבודה דסכובם אינו בתילו אלא דרגדילוסו כשהיא בשלמותה טמאה הגמור על דברי שמואל אדרבה דרך גדילוס מבטלו אם היא שלמה איך היא מבוטלת אלוכמה אינבידס כיכוב אם צריךו לבטל אלו דרגדילוסו אבל זו שהשתברה בטלה מעצמה כה הגוי אומר לעצמו אם לעצמה היא לא יכלה להציל את עצמה והיא נשתברה אז אותי היא תציל אז הוא מבטל אותה אומרת הגמורה לימום מפליגה דמר סובר רב סבר אויבדין לשבורים שבוזור נשברת עובדים את השברים אז אבזור שצריכה ביטול ומר סובר שמואל סובר אין אויב דין לשבורין ולכן זה לא צריך ביטול תוכה הגמור אלוהי דכולל מאובדין לשבורים שישתברו מאליהן אומר רשי במה ששמואל אמר בתחילת הפרק שאם אדם מוצא שברזור זה מותר בהנוה שם לא ראו שהשתברה מילאה אנחנו אומרים שמסתו מהגוי שבר הולכים אחרי הרוב כי בדרך כלל לא נשברת מילאה אבל כאן שידוע שנשברה מיליה אז היא אסור תורה ואוכ בשברי שבורם כו מפליגה כשהרב אומר כל כיסם וכיס זאת אומרת שהשברים נשברו לשברים וזה הם נחלקו מר סובר הרב סובר גם באופן ששברי שבור הם אסורים כי גם את זה הם עובדים אומר סובר שמואל סובר לא אם זה כבר נהיה שברי שבור שהשברים ישתברו פעם שנייה מותורים ביסדכולל משברי שבורים מותורים כי כבר לא עובדים להם ואוכר באבודס קיחובים שהייתה של חוליות חוליות דקות שמשתלבות אחת בשנייה וכשזה תפרק זה כשבר שבורים כל החולות תפרקו ובדיו שיכול להחזיר מפליגה לא צריך אומן כדי לבנות אותם מחדש מלסובר רב סבר כן דיות יכול להחזירו לא יבוט לו אפילו שזה בצורה ששבר שבורים סובר שמואל סובר אין בטילו דהינו אין ששתברה צריכה ביטול אלו דרך גדלוס דהינו כשבדזור קיימת ונופלים ממנה שברי שברים למשל אומר רעשי מה שראינו במשנה של נביאו שלכת אפילו שיש שברי שברים כי נופע עליה אחרי הלב והעלה עצמו משתבר לכמה שברים אבל זו דרך דלאוסו ככה דרך כל שנה אז יש שלכת והילה העילה מתחדש אז צריך ביטול זה לא בטל והעלים האלה השלכת אסורים והנוה או אבלזור שעשויה מחוליות לו גדילו סו אין הדרך שהיא נופלת מתפרקת אז אם היא נפלה והתפרקה אז היא בטלה מעצמה ואין צריך לבטל אלא היא מותרת בהנוה אדרונלוך כל הצלומים עד כאן דף ממטס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: