הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מח

עבודה זרה דף מח מתחילים בעזרת השם תחילת העמוד עץ שעובדים אותו עבודה זרה נקרא עץה הוא אסור בהנאה יש שלוש דרגות באשרות אין דרגה הכי חמורה אילן שנטאו אותו מתחילה לשם עבודת כוכבים הרי זו אסורה. עובד כוכבים שיכול לבטל את העבודה הזרה, יכול לבטל גם אותה. ישראל לא יכול לבטל עבודה זרה, אבל גוי יכול לבטל את העבודה זרה. אם הוא יבטל אותה, היא תחזור להיות מותרת. הדרגה היותר קלה זה שהאילן היה קיים וחתכו ממנו כדי שבמקום שחתכו יגדלו ענפים לעבודה זרה. גידו ופסלו, חתכו כדי שיצמחו בו ענפים חדשים לשם עבודת כוכבים. אז יותר קל. ברגע שאתה חותך את מה שגדל, החליף, נוטל מה שהחליף. אתה לוקח את הענפים שגדלו אחר כך, שגדלו לשם עבודה זרה, אתה חותך אותם, שאר האילן מותר בהנאה. המקרה הקל ביותר זה כשלא עבדו בכלל את האילן, אלא הניחו את הפסל מתחת לאילן. העמיד את תחתי עבודת כוכבים. ברגע שנטלה הרי זו מותרת. אם אתה לוקח את הפסל מתחת לעץ, העץ חוזר להיות מותר. גם כשהפסל מתחת לעץ, כל האיסור שלו זה רק מדרבנן. כל האיסור של העץ. מביאה הגמרא אמרי דבי רבי יניא. בבית מדרשו של רבי יניא אמרו אם אדם לוקח ענף מהעץ ענף ארוך מכופף אותו מכניס אותו לתוך האדמה ומוציא אותו בנקודה אחרת באדמה זה כאילו שיוצא עץ חדש זה נקרא אבריך מקרה שני אדם נושא איזשהו נקב באילן ומביא ענף מאילן אחר ומדביק באותו נקב ועכשיו האילן מגדל את הענף מהאילן השני זה נקרא הרכיב אמרו בבית מדרשו של הרבי עניי והוא שהבריך והרכיב בגופו של אילן זאת אומרת יש הלכה מיוחדת גם לעניין עבודה זרה כשמבריחים ומרכיבים באילן הגמרא בהתחלה הבינה שהכוונה היא שרק אז הענפים האלה נאסרים אם עשו את זה לשם עבודה זרה ולכן הגמרא מיד מתפלת הענן אפילו גדאו ופסלוטנן עצם זה שחתכו מהאילן לשם שגדילו שם ענפים לעבודה זרה זה כבר נאסר לא צריך הברכה והרכבה אלא כי יתמר דרבי יניא לעניין ביטול יתמר לכן מברת הגמרא שדברי רבי יני נאמרו חידוש להקל שאפילו אפילו שהבריך והרכיב אף על גב דבריך והרכיב בגופו של אילן שם עבודת כוכבים כי נטל מה שהחליף כשהוא נוטל את הענפים החדשים שגדלו באילן שפיר דמי זה טוב מספיק בשביל להתיר את גוף האילן לא צריך יותר מזה דדמה או דתמה אתה היית אומר כיוון דבריך והרכיב בגופו של האילן כיוון שהוא ממש עשה כאן פעולה כל כך גדולה באילן הזה על ידי הברכה והרכבה כאילן שנתו מתחילה דמי זה נחשב כמו שנטאו את האילן לשם את כוכבי וליצר כולה כל האילן יעסר לא יועיל ליטעול רק את חילופיו כמהשמלן לכן חידשו בבית מדשה של רבי יניאי שאף על פי כן האילן לא נאסר אלא מספיק שיסיר את הענפים שגדלו אחרי ההרכבה והברכה. אמר שמואל המשתחווה לאילן תוספתי מה שהאילן גדל והתבוסף אחרי שהשתחוו לו אסורה. ככה מחדש שמואל. מטיב רבי אלעזר. אז רבי אלעזר הקשה עליו קושיה ממשנה שלנו. דווקא אם גידלו גדעו ופיסלו לעבודת כוכבים וגדלו ענפים חדשים החליף אז נאסרו ונותל מה שהחליף תדייק דווקא אם עשה כאן ממש חתח באילן כדי שיצמחו שמה ענפים לשם עבודה זרה גדעו ופסלו אין אז זה באמת נאסר אבל עצם זה שהוא השתחווה אם הוא לא גדאו ופסלו משמע שלא נאסר לא מספיק להשתחוות לאילן כדי לאסור את מה שהתבוסף אחר כך אלא רק אם חתכו על מנת שיגדלו ענפים לשם עבודה עבודה זרה רק אז זה נאסר מתרץ ואומר לך שמואל ה המשנה הזאת מני כמו מי נשנתה כמו דעת רבנן היא שסוברים שאילן שנטו אותו שלא לשם עבדת כוכבים ולאחר מכן עבדו אותו הוא לא נאסר לכן המשנה הייתה צריכה לחדש שאם הוא עושה מעשה בגוף האילן לשם עבודת כוכבים זה כבר כן נחשב אפילו לפי רבנן כאילו נטאו אותו לשם עבודה זרה ושמואל דאמר את דבריו כמו רבי יוסי בר יהודה דאמר אילן שנתהו ולבסוף עבדו הענפים שגדלו אחר כך נאסרים אסור מתקיף לרבשי רבשי מקשה ממדר רבי יוסי בר יהודה ורבנן בתוספת פליגי מי אמר שהוויכוח רבנן ורבי יוסי בר יהודה היה לגבי מה שהתבוסף באילן אחרי שעבדו אותו עבודה זרה שרבנן סוברים שגם התוספת מותרת ורבי יוסי בר יהודה סובר שהתוספת אסורה דילמה תוספת לדברי הכל אסור אולי גם רבנן מודים שמה שמתבוסף באילן אחרי שהשתחוו לו לעבודה זרה נאסר ובעיקרו פליגי הוויכוח אולי רבי יוסי בר יהודה מחמיר שהאילן עצמו נאסר גם מה שהיה בו לפני האשתחבהה רבי יוסי בר יהודה סבר עיקרון נמי אסור דכתיב כי הפסוק אומר ואשריהם זה לשון רבים תשרפו באש גם אם נטעו אותו סתם ואחר כך עבדו אותו עבודה זרה או נאסר ורבנן סוברים עיקר האילן מותר שרי דכתיב כי כתוב ואשריהם תגדאו היינו יש חלק שצריך לגדוע ממנו האילן הוא בסדר רק את מה יש חלק מסוים שצריך לחתוך ממנו ואיזו אילן שגידולו שגידועו אסור ועיקרו שהרי אבה אומר אילן שנתו אל בסוף עבדו אם התורה אומרת שיש מקרה שצריך לחתוך חלק מהאילן כנראה שחלק אחד יהיה מותר וחלק אחד יהיה אסור. למה שיהיה כזה הבדל? כנראה מדובר כאן באילן שנטאו אותו סתם ואחר כך השתחוו לו. ואז מה שגדל מכאן להבא חותחים החוצה ושאר האילן שהיה לפני כן נשאר. אולי נאמר שבזה הוויכוח רבי יוסף יהודה ורבנן אבל מה שגדל אחר כך כולם ודעים שעשו וכי תימה אם תשאל הרי לא מתרצין הנחי הרי בדף מ עמוד ב כשדיברנו על כל הוויכוח הזה בין רבנן לרבי יוסי בר יהודה לא תירצנו כך אלא אמרנו שהטעם של רבי יוסי לאסור אילן שנטאו אותו ובסוף עבדו אותו מהפסוק ואשריהם תגדאו זאת אומרת שרבי יוסף בר יהודה הוא לוקח את הסברה והדיוק הזה שחלק מהאילן נשאר מותר וחלק מהאילן צריך לקדוע והוא אסור. אבל רבנן סוברים שהאילן כולו נשאר מותר. למה? כי תחילת נטיעתו הייתה לא לשם עבודה זרה. ההיפוך אפשר לתרץ ולומר שטעמם של רבנן ורבי יוסי בר יהודה נהפכו. היפוך רבנן לרבי יוסי בר יהודה דרבי יוסי בר יהודה לרבנן הטעם של רבי יוסי הוא מהפסוק ואשר הם תשרפון באש והטעם של רבנן הוא מהפסוק ואשרהם תגדון שבאמת רבי יוסי בר יהודה יסבור שהאילן כולו נאסר ורבנן הסוברים שרק החלק שגדל מאז השתחוו לו והלאה נאסר שואלת הגמרא אם כך שהתוספת אסורה לפי כל הדעות גם לפי דעת רבנן אם כן כן אז גדעו ופסלו מן קטן לה המשנה שאומרת שרק אם הוא חתך מהאילן כדי שיגדלו ענפים לעבודה זרה רק אז אותם ענפים נאסרים כמו מי זה נאמר לא כמו רבנן ולא כמו רבי יוסף בר יהודה למה אם כמו רבנן הרי גם בלא גדעו ופסלונה מתוספת אסורה הרי עצם זה שעכשיו ישתחבו העץ הזה מה שיגדל מכאנו להבא נאסר לא צריך שהוא יחתוך לשם שמה שיגדל יהיה עבודה זרה ואם תרצה רוצה להעמיד את המשנה כמו דברי רבי יוסי בר יהודה הרי לפי דעתו בזה שהשתחוו לעץ העץ כולו נאסר לא רק מה שיגדל אחר כך עיקר האילן נמי אסור מתרצת הגמרא אתה רוצה לדעת כמו מי אפשר להמיד את המשנה לא כמו רבנן אתה אומר לא כמו רב יוסף בר יהודה אני אגיד לך אפשר להמיד את המשנה היא בעיתם האם תרצה כמו רבנן ואי ביתם האם תרצה כמו רבי יוסי בר יהודה אם תרצה כמו רבי יוסי בר יהודה אני אגיד לך איך להעביד את המשנה אם בעיתה רבי יוסי בר יהודה אפילו שהוא סובר שלא רק התוספת נאסר בהשתחווה שהשתחוו אלא גם העיקר מכל מקום כיכא אמר רבי יוסי בר יהודה שכולו נאסר זה דווקא בלא גדעו ופסלו אז עיקר האילן אסור בסתם אבל עם גדעו ופסלו גלידת בתוספת ניחלה בעיקר האילן לא ניחלה בזה שהוא חתך חלק מהאילן כדי שיגדל עכשיו ענפים לעבודה זרה הוא גילה דעתו שרק ענפים שיגדלו אחר כך הוא רוצה שיהיו אסורים שיהיו משום עבודה זרה אז לכן רק הם נאסרים אבל שרילן לא ייתם הרבנן אם תוצא אפשר להמיד גם את המשנה כמודת רבנן אף פם עושים רק את התוספת והם לא צריכים להגיע לזה שהוא חתך כדי שיגדל תוספת גדעו ופסלו הצטריך עליהם שנה צריכה לחדש שכשהוא חותך לשם שיגדל תוספת לשם עבודה זרה זה נאסר סר קחמינה הול בדעתנו כיוון דעבד למעשה כיוון שהוא חתך פה באילן כדי שגדלו ענפים במיוחד לעבודה זרה אז בגופי אז אם כן ניכר אילן נמליצר גם האילן כולו יעשר כי הוא עשה כאן פעולה מאוד מאוד גדולה באילן הזה לשם עבודה זרה אז הייתי עוסר גם את האילן עצמו וזה לא דומה למקרה שהוא השתחווה לאילן שמה שגדל מכאן להברנן הסבירו שיהיה אסור אלא כאן כיוון שהוא עשה פעולה חזקה באילן עצמו שהוא חתך כאן חלק כדי שיגדלו כאן ענפים לעבודה זרה אולי כל האילן לפי דעתם יהיה אסור כמה שמלן שלא לכן המשנה מחדשת שרק התוספת נאסר אבל עיקר האילן א נשאר מותר לפי דעת רבנן אז אם כן אפשר לומר באמת שהוכוח הוא לגבי עיקר האילן והתוספת ודאי נאסר שלפי דעת רבנן עיקר האילן נשאר מותר ורק התוספת נאסר ולפי דעת רבי יוסף בר יהודה גם עיקר האילן נאסר מכל מקום דברי שמואל שאמר שמשתחבי לאילן האנפים שגדלים מכאן לאבא נאסרים זה מתאים עם כל הדעות אמרנו המקרה השלישי במשנה שאם יש עבודה זרה מתחת האילן האילן באותו זמן אסור מדרבנן מביאה המשנה איזו האשרה שיש בה ויכוח כי באמת הנושא הזה שנוי בוויכוח מה שמנו שזה נאסר זה לפי דעת רבנן אבל רבי שמעון חולק אז איזה מקרה של השירה יש ויכוח כל שיש תחתי עבודת כוכבים שלפי דעת רבנן כל זמן שעבודת כוכבים נמצאת תחתיה היא אסורה בהנאה רבי שמעון אומר דווקא כל שעובדין אותה נאסרת אבל אם יש תחתי עבודה זרה היא מותרת ומעשה בצידן באילן שהיו עובדים אותו ומצאו תחתיו גל של אבנים אמר להם רבי שמעון בדקו את הגל הזה ובדקו אותו ומצאו בו צורה של עבודת כוכבים אמר להן רבי שמעון הועיל ולצורה שתחת האילן הן עובדין ולא האילן עצמו נתיר להן את האילן גם בזמן שיש שמה מתחת את העבודה זרה מביאה הגמרא לבאר את המשנה שמשמע כמו שכתוב כאן איזו אשרה והרינן כבר שנינו שלוש אשרות נן מברארת הגמרא אחי כמה שתיים מתוך האשנינו במשנה הקודמת זה לדברי הכל אסור ואחת המקרה השלישי יש בזה מחלוקת דרבי שמעון ורבנן וזה מה שאומרת המשנה איזו היא השרה שנחלקו בה רבי שמעון ורבנן כל שיש תחתי עבודת כוכבים שרבי שמעון אומר דווקא כל שעובדין אותהן נאסרת מדרבנן אבל אם יש תחתי עבודה זרה היא לא נאסרת כעת דנה הגמרא אם יש אילן ולא ברור לנו שהוא של עבודה זרה איך נדע שהוא אסור איזו היא אשרה סתם אמר רב כל שכומרים של עבודה זרה יושבים תחת האילן והם אינן תועמין מפירותיה כנראה הם עובדים את העבודה זרה הזאת ושמואל אמר מר ותכף נראה שזקני פומבלטא אמרו שככה ההלכה אפילו אם אותם כומרים אומרים התמרים האלה הני תמרי לעבודת כוכבים של בי נצרפי אז ודאי שאם כן הם לא עובדים את האילן כי הרי הם לוקחים מהתמרים שלו בשביל לעשות שיכר לעבודה זרה שלהם בכל זאת האילן אסור למה דרמי בישכר ושעתי ביומי דם כיוון שהם לוקחים את התמרים האלה ועושים מהם שיכה בשביל לשתות ביום חגם וככה ההלכה אמר המאמר רבוליסדפומבדית חתה כשמואל משנה נוספת מדברים כאן על צל של עץ אשרה יש שלושה סוגי צל יש הצל של מתחת האילן ממש שזה מי מי שנמצא שם נטמע למה כיוון שהאילן עושה מעליו אוהל וכל מה שבתוך אוהל של עץ השרה נטמע כיוון שיש שמה תקרובת שמקריבים לפני עבודה זרה שמטמ כמו טומאת מת וכמו שמת מטמא כל מה שבתוך האוהל ככה גם תקרוב את עבודה זרה מטמה כל מה שבתוך האוהל שלה זה סוג אחד של צל יש סוג שני של צל שזה כשיש אילן למשל שעושה צל יש את הצל הסמיך שלו שזה בדרך כלל הגובה של האילן עצמו אז המרחק של הצל של גובה האילן הוא בדרך כלל צל סמיך שהוא צל צל שמאוד מאוד מיצל ושומר מהשמש ויש את הצל צילה שזה עוד יותר רחוק שזה כבר צל יותר קלוש אומרת המשנה לא ישב בצל צילה של אשרה כי הוא נהנה מהצל של עבודה זרה ואם ישב אז הוא לא נטמע הוא נשאר טהור אבל אם הוא נמצא ממש מתחת לאילן אז הוא גם נטמע לא יעבור תחתיה ואם עבר טמא עכשיו זה דווקא כשהעשרה נמצאת ברשות של אדם פרטי אבל אם הייתה שירה גוזלת את הרבים הענפים שלה נוטים לרשות הרבים ועבר תחתיה טהור כי הדין שתחתיה של האילן מטמא זה מדרבנן ובמקום שהיא גוזרת את הרבים רבנן לא גזרו מבארת הגמרא לא ישב בצל האילן אשרה פשיטה שלו כרנה מעבודת כוכבים אמר רב ברחן אמר רבי יוחנן כמו שאמרנו יש שלושה סוגי צל יש מתחת האילן ממש שזה מטמא כמו אוהל של מת יש את הצל הסמיך שזה פשוט שאסור לשבת שם שזה מה שהגמרא כעת שואלת והחידוש הוא שאפילו בצל צילה לא אמר רבברחן אמר בשם רבי יוחנן לא ניצרך אלא לצל צילה בבוקר ולקראת ערב הצל ארוך מאוד אותו חלק של הצל שמידת אורקווי כמו מידת גובה האילן הוא צלוה וחשוך ופשוט שאסור ל שבת מתחתיו מכאם והילך בצל הארוך יותר ששם הוא נעשה דק וקלוש הוא קרו צל צילה היה מקום לומר שזה לא ממש הנאה לשבת בצילו מחד יש את המשנה שגם בצל צילו אסור דקת הגמרא לפי הפירוש הזה החלק הראשון של המשנה עוסק בצל צילו של האילן אם כן גם ההמשך אם ישב בצילת האור גם הוא עוסק בצל צילה מכלל דבצל קומתה בצל שהיא כמידת גובה אם ישב טמא אפילו שהוא לא יושב ממש מתחת לאילן הרי הענפים לא מאילים עליו למה הוא נטמעה הגמרא לא תדאק ככה אלא דאפילו לצל קומתה נמי אם ישב טהור דווקא אם הוא ישב ממש מתחתיה הוא נטמע וה כמשמלן מה שהמשנה אומרת את הדין בצל צילה זה בשביל החלק הראשון ואפילו לצל צילה לא ישב לכתחילה אבל מה שכתוב אם ישב טהור זה אפילו נאמר בצילה ממש בצל קומתה איקדמתנלהסיפה יש כאלה שמביאים את הנידון על החלק השני במשנה כתוב כאן לגבי צל צילה של העשרה אם ישב טהור פשיטה פשוט שהוא טהור הוא הרי לא נמצא תחת אוהל של העשרה אמר רבברחן אמר בשם רבי יוחנן לא ניצחה אלא לצל הראשון של קומתם שבזה הוא נשאר את האור מכלל דלצל צילה אפילו לכתחילה ישב מה אתה רוצה לדייק שבצל של הצל הצל היותר דק מותר פ לכתחילה לשבת זוכה הגמרא לא ה כמשמלן מה שכתוב את הדין הזה לגבי הצל הראשון ולא לגבי הצל של הצל החידוש ש אפילו לצל קומתיים ישב טהור אבל לכתחילה גם לצל צילה לא ישב במשנה למדנו ולא יעבור תחתיה ואם עבר טמא זאת אומרת שהאילן ש הוא נחשב ממש אוהל שמטמא כמו אוהל של מת מה היעמה כי אי אפשר דלקה תקרוב את עבודת כוכבים ודאי מתחת לאילן של עבודה זרה אילן אשרה יש דברים שהקריבו לעבודת כוכבים וזה מטמא כמו מת שמטמא כל מה שבאוהל שלו מני כמו מי המשנה שלנו שסוברת שתיקובת עבודה זרה מתמה כמת רבי יהודה בן בתרה דתני רבי יהודה בן בתרה אומר מנין לתקובת עבודת כוכבים שמתמה באוהל שנאמר ויצמדו לבעל פאור שיעבדו עבודה זרה ויאכלו וזבוחי מתים שרואים שזבוח של עבודת כוכבים נחשבת כמו מת. מה מת מטמא באוהל? אף תקרוב את עבודת כוכבים מטמה באוהל. משנה למרנו שאם הייתה העשרה גוזלת את הרבים שהצל הוא ברשות הרבים עבר תחתיה טהור. מסתפקת הגמרא היא בעיה להו. האם הכוונה של המשנה שאם עבר תחתיה בדיעבד טהור אבל לכתחילה לא יעבור או שהכוונה שעובר תחתיה אפילו לכתחילה. ומה שכתוב עבר זה לאב דווקא. אונה הגמרא רבי יצחק בן אלעזר משמעית דחזקיה אמר עובר אפילו לכתחילה ולעומת זאת רבי יוחנן אמר שמדובר כאן בדיעבדם עבר ולא פליגי אף על פי שזה נראה ויכוח אין ויכוח ביניהם מה שרבי יוחנן אמר זה דיקה דרכךנה אם יש דרך אחרת לכתחילה לא ילך מתחת לאשרה ומה שאמר רבי יצחק בן אלעזר בשם חזקיה מדובר דלק דירך אחריינה שאין דרך אחרת תלכתחילה לעבור שם מספרת הגמרא רב ששת לא ראה לא היה יכול לראות והשמש היה מוליך אותו ובעיר שלו הייתה שבאמת עברה שהייתה ב מעל דרך הרבים עברו דרך מתחת האשרה אמר לרב ששת לשמאי אז רב ששת ביקש מהשמש כמעט תלהעתם הריתני כשנגיע ונצטרך לעבור מתחת הענפים של עץ האשרה תיקח אותי מהר שנעבור את זה מהר מברת הגמרא היחידה מבאיזה מקרה מדובר שם מי דלק דרכה אחרינה אם לא הייתה דרך אחרת למה ליני למה עוד צריך לרוץ משרשה הריכתחילה לעבור שם והיא דהיקה דרך האחרינה אם יש דרך אחרת שלא חייבים דווקא לעבור שם כי אמר הרית אם ישר וכלרוץ יהיה מותר הרי צריך ללכת בדרך אחרת מתרץ הגמרא לעולם דלק דירך אחרינה באמת אין עוד דרך זו הדרך היחידה שאפשר לעבור ולכן לכתחילה מותר לעבור ובכל זאת אדם חשוב כמו רב ששת שעני הוא צריך יותר להיזהר ולא לעבור כמו שכולם עוברים אלא לעבור משם במרוצה ועד כאן דף מח
לצפיה בתכנים נוספים: