הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מד

עבודה זרה דף מד מתחילים בעזרת השם דף מג עמוד ב במשנה למטה משה רבנו לומד 40 יום ו-40 לילה בקדושה ובטהרה עם הקדוש ברוך הוא בעצמו מסתיימים 40 יום אחרי שהוא כל כך התרומם, אומר לו הקדוש ברוך הוא, משה, לך, רד, תחזור חזרה לעולם הזה, יש לי בשורה קשה לבשר לך. שיחט עמך אשר הוצאת מארץ מצרים. עשו להם עגל, עשו להם מסכה, עובדים עבודה זרה. אתה מאמין? דבר כזה משה רבנו יורד הוא בעצמו מספר בספר דברים את חטתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי אומר משה רבנו לקחתי את עגל הזהב ואשרוף אותו באש והקוט אותו כיטט אותו תחון היטב עד אשר דק לעפר יש דרך טובה יותר מה עושים עם עבודה זרה יותר ממה שמשה רבנו בעצמו עשה לכן רבי יוסי אומר לפי דעתי כל אחד צריך לעשות כמו משה רבנו אם הוא מוצא עבודה זרה או כלים של עבודה זרה שוחק ומפזר זורה לרוח כדי שודי לא יקשל בזה או מטיל לים אמרו לו חכמים, אבל יש פה בעיה. אם אתה מפזר את ה שביבים, את ה החתיכות הקטנות האלה, את ה אה עפר ההפר הדק הזה של הפסל, הוא נעשה יהנו מזה כי זה יזבל את השדות. וזה אסור שנאמר, לא ידבק בידך מאומה מן החרם. תעניה בברייתא אמר להם רבי יוסי אמ אתם שואלים עליי תשאלו את משה רבינו אבל הוא כבר נאמר זה מה שהוא עשה כמו שהוא מספר ואת חטתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש וכות אותו תחון היטב עד אשר דק לאפר רואים שהוא גם כן פיזר את זה לרוח ממשיך הפסוק שם והשליך את אפרו אל הנחל היורד מן ההר אמרו לו חכמים שים לב לחלק השני. אדרבא, משם יש ראיה שאסור לפזר את האפר כדי שאנשים לא יהנו מזה. כי הרי הוא אומר ויזר על פני המים וישק את בני ישראל. זאת אומרת הוא השליך את הפרו אל נחל. והסיבה היא כי הוא רצה לערבב את האפר עם מים ולהשקוט את בני ישראל כדי לבדוק אותם אם הם חטאו בעגל. ומי שחטא מת. כמו שבודקים אישה שיש ספק אם היא נטמאה במים המרים לא נתכוון אלא לבודקן כסטות אמר להם רבי יוסי יש לי ראיה אחרת שתוחנים עד אשר דק את הא אלילים והלו כבר נאמר אסא המלך הייתה לו אמא עובדת עבודה זרה קראו לה מאכה מה עשה אשה המלך כדי שאנשים לא ילמדו ממנה לעבוד עבודה זרה הוא הוריד אותם מגדולתם ותמחה אם אס המלך הסירה מגבירה שהיא לא תהיה מושלת שלא תשיט אנשים לעבודת כוכבים על אשר עשתה לאשרה מפלצת וגומר ומה כתוב מה עשה אסה עם אותה מפלצת לעבודה זרה שתכף נבאר מה זה וידק הוא עשה אותה דק דק וישרוף בנחל כדרון הוא שרף ואת ה אפר הוא פיזר בנחל כדרון אתה רואה מכאן שהוא לא חשש שיהיהנו מהזבל אמרו לו חכמים משם ראיה נחל קדרון אינו מגדל צמחין לכן אס לא חשש שהוא מזבל כאן והוא נותן הנאה מאותה עבודה זרה שואלת הגמרא וכינח על כדרון לא מגדל צמחים והתנן שנינו אלו ואלו הדמים של הקורבנות חטאת שמזים מדמם בתוך ההיכל, החטאות הפנימיות והדמים של הקורבנות חטאת שמזים מדמם בחצר האזהרה על המזבח החיצון. אז מה שנשאר אחרי שמזים מהדם היו שופכים על יסוד מזבח החיצון. משם הם היו יורדים לרצפה של האזהרה ומתערבבים בתעלה הזאת שהייתה באזהרה בעמה ויוצאין לנחל כדרון ובנחל קדרון היו אותם דמים שם נמכרין לגננין כדי לזבל את צדותיהן אם הם נמכרים הגננים היו משלמים לגזברים אז היה מותר להנות מאותם דמים אבל אם לא אז אז זה נחשב שנהנים באיסור מההקדש ומועלין בהן. אבל על כל פנים אתה רואה מכאן שבנחל כדרון כן היו מזבלים. אונה הגמרא תלוי איזה מקומות. מקומות יש בו. יש מקום שמגדל צמחים ויש מקום שאין מגדל צמחים. מבארת הגמרא מהם מפלצתה של אותה מאכה אמה של אמו של אסא המלך? אמר רב יהודה שהייתה בו ליצנות מופלא. מפלי ליצנותאה. כי הרב יוסף כמין זכרות עשתה לו והייתה נבהלת לו בכל יום. אמר להן רבי יוסי לחכמים וואו כבר נאמר בדברי הימים על חזקיה מלך יהודה וחיטת נחש הנחושת אשר עשה משה רבינו כמו שמסופר שמשה רבינו עשה נחש מנחושת בזמן שהיו נחשים במדבר ומי שהיה ננשך על ידי נחש היה מסתכל על נחש הנחושת והיה חי אז אותו נחש הנחושת הפכו אותו לעבודה זרה מה עשה עם זה חזקיה המלך איך כתוב שהוא כיתט אותו? אז רואים אם כן שאפשר כן לחטט לעשות אותו ממש כמו אבק דק ואין בזה חשש כשיבואו לזבל בו וליהנות ממנו. אמרו לו חכמים משם ראיה הרי הוא אומר ויאמר השם אל משה עשה לך שרף לך משלך ואין אדם מוסר דבר שאינו שלו זאת אומרת לא היה אפשר להפוך את הנחש הנחושת באמת לעבודה זרה כי זה לא היה ממון של אלה שעבדו לו אלא זה היה ממון של משה רבנו שזה כמובן לא היה על דעתו לעשות את זה לעבודה זרה והתם בדינו דקטותי לא אבא צריך באמת לא היה צריך אפילו לקט אותו כי הוא היה מותר בהנאה אלא כיוון דחזה כיוון שחזקיהו המלך ראה דקתהו ישראל בתרי שישראל טועים אחריו ועובדים עבודה זרה על ידו אז מה הוא עשה עמד וכיתטו עמד וממש כיטטת אותו לאפר ממש עד אשר דק לעפר כדי לפרסם את הביטול של העבודה זרה עוד אמר להם רבי יוסי לחכמים והלו כבר נאמר בנביא שהקו את פלישתים ויעזבו שם את עצביהם האלילים שלהם וישאל הם דוד ואנשיו הוא זרה פיזר עשה את זה דק ופיזר את זה לרוח ומעם משמי וישם דוד לשנ דזירו הוא לשון זריעה ופיזור ברוח כדי מתרגם התרגום של רב יוסף תזרם ורוח תיסהם הפסוק הזה מתרגמינן אומר התרגום תזרינון תזרע אותם תפזר אותם ורוח תיסאם רוח תטלטלינן טיסא אותם רואים שוישאם זה לשון זריעה לשון טלטול פיזור ברוח אמרו לו חכמים משם ראיה הרי על אותו מעשה הוא אומר במקום אחר ויעזבו שם את אלוהיהם ויאמר דוד וישרפו באש ומדלא כתיב שם לא נאמר וישרפם וישאם שמ מינה שזה לא הכוונה שהוא שרף ואחר כך פיזר לרוח אלא וישאם הכוונה ממש שהוא נטל אותם ולא הכוונה שהוא פיזר אותם מכל מקום קום קשוקרא הדדי יש כאן סתירה כאן כתוב וישרפו משמע שהם אסורים בהנאה וכאן כתוב וישאים משמע שהם אפילו מותרים בהנאה אונה הגמרא כדרבונה דרב הונה הביא סתירה רמי כתיב ויאמר דוד וישרפו באש וכתיבים כמו שאמרנו הגמרא לא קשיה כאן מה שאמר דוד לשרוף היה קודם שבא איתי הגיטי וביטל את העבודה זרה כי הרי עובד כוכבים יכול לבטל את העבודה זרה אז אם כן א אם עד שהוא ביטל איתי גיתה היה עובד כוכבים עובד כוכבים יכול לבטל עבודה זרה ויהודי לא יכול לבטל עבודה זרה אז עד שבא איתה יגידי שהוא עובד כוכבים וביטל את העבודה זרה אז אז היה צריך לשרוף את זה והיה אסור להנות מזה וכאן מה שכתוב שזה מותר בהנאה זה היה לאחר שבא איתי הגיטי וביטלה תכתיב בזמן שדוד המלך קבש את בני אמון כתוב ויקח את התרת מלכם מעל ראשו ומשקלה כיכר זהב ותהיי על ראש דוד ומשר וכי מותר לההנות מאותו עתרת של עבודה זרה והריסורי הנאהנינוז הרי אסור בהנאה אמר רב נחמן איתי יגידי בא וביטלה שהוא היה עובד כוכבים הוא בא וביטל אותו דבר גם כאן הוא ביטל את העבודה זרה ולכן זה היה מותר שואלת הגמרא משקלה כיכר זהב אם היא כל כך כבדה זה משקל מאוד כבד איך חיימצימנחלי איך דוד המלך יכל להניח על ראשו כזאת הטרה אמר רב יהודה אמר בשם רב לא הכוונה שה הייתה מונחת בפועל על ראשו של דוד אלא שהיא הייתה חשובה וראיה לנוח על ראש דוד היא הייתה עשויה כמידת ראשו ועולמת ומתאימה לו רבי יוסי בר רבי חנינא אמר היה מין מגנט כזה מעל ראשו של דוד אבן שואבת הייתה בה ממה למקום מושבו של דוד המלך דהבת דרה לה שהיא הייתה נוסאת אותה הטרה ומגביעה אותה מעל ראשו זה היה ככה נראה כמו שזה על ראשו רבי אלעזר אמר אין זה לא הכוונה שהתרה שקלה כיכר זהב אלא אבן יקרה הייתה בה ששווה כמו משקל כיכר זהב דוד המלך אומר בתהילים זאת הייתה לי כי פיקודיך נצרתי מה היק אמר מה דוד המלך מתכוון בזה איק אמר בסכר שפיקודך נצרתי, בסכר ששמרתי את מצוות השם, לכן זאת הייתה לי לעידות. ההתרה הזו מעידה עליי שאני אגון למלכות. מה היא מידע? מה היא עידותה? אמר רבי יהושע בן לוי, שדוד המלך היה מניחה בראשו במקום הנחת התפילין ועולמתו הייתה יושבת בראשו ומכוונת בדיוק למידת ראשו. שואלת הגמרא, והרי באי אנוכי תפילין, הוא היה צריך מקום בראש להניח תפילין. אמר רבי שמואל ברב יצחק, מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. מקום הנחת תפילין בראש יש בו מספיק מקום להניח בו שני בתי תפילין. אז אם כן יש גם מקום לתפילין וגם מקום להניח את הכתר. כמה וכמה דורות אחר כך רצו להמליך את יואש למלך. כתוב ויוציאו את יואש בן המלך בן אחזיהו ויתנו עליו את הנזר ואת העדות. מה זה הנזר? זו קלילה. אותו כתר. עדות. אמר רב יהודה אמר בשם רב עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות אותה הטרה הייתה עולמתו הכתר היה מתאים לראשוכל שאינו ראוי למלכות אינה עולמתו פסוק מספר על אדוניה בן חגית הוא היה בן של דוד המלך מתנסא לאמור אני אמלוך הוא רצה למלוך אחרי דוד במקום שלמה אמר רב יהודה אמר בשם רב שהוא היה מתנסא לומר שהכתר מתאים לראשו מתנסא לעולמו ובאמת הוא לא היה מתאים לראשו לא עולמתו כתוב בהמשך על אדוניה ויעס לו רכב ופרשים 50 איש רצים לפניו מה רבותי מה הייתה גדולתם של אותם 50 איש תנא כל אותם האנשים נטולי דחול נטלו מהם את התחול וחקוקי כפות רגליים היו ניטל מהם הבשר שבכפות רגליהם ולא היו חשים לא היו מרגישים בקוצים וברקנים וכך יכלו לרוץ יותר מהר משנה נוספת משנה מעניינת שמביאה סיפור. שאל גוי עובד עבודה זרה בשם פרוקלוס בן פלוספוס. הוא שאל את רבן גמליאל בעיר אקו כשהיה רוחץ במרחץ של עבודה זרה שהמרחץ היה בחצר של אותה עבודה זרה שהייתה נקראת אפרודיטי אז אותו פרוקלוס שאל את רבן גמליאל אמר לי כתוב בתורתכם על עבודה זרה ולא ידבק בידך מאומה כלום כלום מן החרם, מן הדברים שקשורים לעבודה זרה. אם כן, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של הפרודיט? אמר לו רבן גמליאל, מה אתה רוצה לדבר איתי דברי תורה במרחץ? אין משיבין דברי תורה במרחץ כי אנשים שמה לא לבושים. חכה. וכשיצא רבן גמליאל השיב לו אמר לו אני לא באתי בגבול העבודה זרה המרחץ קדם לעבודה זרה המרחץ נעשה לכל אדם לרחוץ בה היא באה בגבולי אחרי שהקימו את המרחץ באו והעמידו כאן את העבודה זרה העבודה זרה הזו לא יכולה לגזול מאיתנו את המרחץ שלנו לגרום לנו שהיא תהיה אסורה עלינו עוד הוסיף רבן גמליאל. אין אומרים נעשה מרחץ נוהפרודיטי. לא אומרים שהמרחץ נעשה כדי להרבות עובדים לעבודה הזרה הזאת הפרודיטי. שמתוך שהם יבואו לרחוץ, יבואו לעבוד לאותה עבודה זרה, כי היא סמוכה למרחץ. ולכן זה יגרום שהמרחץ יעסר בגלל עבודה זרה. כי הרי המרחץ קדם לעבודה זרה. אז אם כן ודאי שהוא לא נעשה לשם זה אלא אומר אני להפך נעשה הפרודיטי נו למרחץ. העבודה זרה הזו נעשתה שם בשביל להרבות אתרחצים במרחץ. שמתוך שהרבה יבואו לעבוד את העבודה זרה או לראות את הצורות והצלמים הם כבר יבואו לרחוץ באותה מרחץ שבתחומה. אם כן המרחץ לא נאסר מחמת העבודה הזרה. דבר אחר השיב לו רבן גמליאל. גם אם הפרודיטי קדמה למרחץ הוא אינו נאסר מחמת האפרודיטי. כי הרי אם היו נותנים לך ממון הרבה בשביל שתבזה את העבודה זרה שלך, אם אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך הרום ובעל קר משתין בפניה וזו עומדת על פי אביו חריצה עשוי בקרקע כדי להוציא שופכין לרשות הרבים וכל העם משתינים לפניה ונוהגים בפניה מנהג קלון וביזוי אז אם כן נמצא שהיא בטלה שהרי לא נאמר באיסור עבודתו עבודת עבודה זרה אלא עבד תעבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם ירשים שם את אלוהיהם היינו את שנוהג בו העובד כוכבים מנהג שיש בו משום אלוה הוא אסור ועת שאינו נוהג בו משום אלוה היינו מבזה אותו הוא מותר אם כן המרחץ לא נאסר בהנאה ויש אומרים שאפילו הפסל עצמו במקרה כזה לא נאסר בהנאה על כל פנים רבן גמליאל אומר לאותו אה א פרוקלוס אותו גמון אני לא יכול לדבר איתך כאן כשאני באמת את המרחץ בדברי תורה המשפט הזה הוא עצמו דברי תורה שאתה אומר הלכה שאסור לומר דברי תורה במרחץ אם כן היכי אביד אחי איך הוא אמר את זה ואמר רב ברחן אמר בשם רבי יוחנן בכל מקום מותר להערר בדברי תורה חוץ מבבית המרחץ מבית הכיסא אז איך הוא דיבר בדברי תורה וכי תאים האם תאמר שהוא אמר את זה בלשון חול ולא בלשון הקודש אמר והרי אמר הב דברים של חול מותר לאומרן במרחץ אפילו בלשון הקודש אבל דברים של קודש אסור לאומרן אפילו בלשון חול מהגמרא תן הברייתא באמת רבן גמליאל כשהוא יצא הוא אמר לו גם את החלק הזה שאין משיבים במרחץ אמר רב חמהא בר יוסף אמר בשם רבי יושע בריבי הגדול בדורו תשובה גנובה תשובה שאינה טובה מספיק הוא דכה אותו אותו בקש מה שישיבו רבן גמליאל לאותו הגמון. כך אומר רבי חמהא בשם רבי יושיה. ואני אומר אומר רבי חמהא בעצמו שהתשובה הזאת היא תשובה טובה היא אינה גנובה. מה גנובתי דכאמר ללא? הרי יש כאן שלושה חלקים בתשובה של רבן גמליאל אותו גמון. אז איזה חלק רבי חמה מביא שזה תשובה דחויה שלו לא כל כך מספיקה. אומרת הגמרא, מדובר פה על החלק השלישי בדבריו, שהעבודה זרה הזו עומדת על פי אביב וכל אדם משתין בפניה ולכן היא לא חשובה וכי משתין בפניה מה אז מה והרי אמר רבא יש עבודה זרה שהעבודה שלו זה שעושים את הצרכים בפניו זה פאור הוא יוכיח שמפערין מטריזין לפניו בכל יום ואינו בטל ואני אומר התשובה הזו אינה גנובה זה תשובה טובה כי אי אפשר להוכיח מפאור כי פאור זו עבודתה בכך בהתרזה אז זה לא מורה על בזיונה אלא על חשיבותה לכן זה לא מבטל אותה וזו הפרודיטי אין עבודתה בכך לכן זה מראה על בזיונה ולכן זה מבטל אותה אמר הבייה אני אגיד לך אחד הסבר אחר למה זה לא תשובה מספיקה למה רבי יושאיה רצה לומר שזה תשובה לא מספיקה גנובתי מהכךה מהתשובה הראשונה של רבן גמליאל כאמר לי אני לא באתי בגבולה של אותה אפרודיטי אותה עבודה זרה היא באה בגבולי אז זה בעצם התשובה לא זה לא תשובה כי בוא נאמר שהיא כן בוא נאמר שהמרחץ בא בגבולה עבודה זרה וכיבה בגבולה מה הבי אפילו אם העבודה זרה הייתה לפני המרחץ עדיין זה לא עוסר והתנן למדנו במשנה עבודת כוכבים שיש בסמוך אליה מרחץ או גינה נהן מהן היינו בתנאי שלא בטובה שלא יחזיק טובה לקמרים של עבודה זרה על זה ואן נהן מהם בטובה אבל אם הוא מחזיק טובה לקמרים על זה שהוא רוחט שם אז אסור אבל כאן הרי המרח חץ היו רוחצים בלי לתת טובת הנאה לקמרים אז אם כן אין שום מסביבה שהעבודה זרה הזאת תאסור את המרחץ ואני אומר אומר רבי חמה אינה גנובה אני יכול להסביר שבאמת זה כן היה דחייה טובה מה שרבן גמליאל אמר שהרי לא בטובת רבן גמליאל כי בטובת אחרים דמי עצם זה שהנשיא החשוב שבעם ישראל רבן גמליאל רוחץ במרחץ הזה אז זה נחשב כמו שהוא רוחץ שם על ידי שהוא עושה טובה לקמרים שם. כיוון שזה גורם שהרבה אנשים יבואו וזה מפרסם את המרחץ שהוא מרחץ משובח אז זה גורם הנאה לאותם קמרים ולכן א זה נחשב שהוא רוחץ שם בטובה ובמקרה כזה היה אמור להיות אסור. אז לכן זה שאתה אומר הסיבה למה בכל זאת זה מותר כיוון שבאמת העבודה זרה באה בגבול המרחץ המרחץ היה פה לפני כן רק לכן זה מותר הסבר שלישי רב שימי בר חיה אמר גנובתה מהכך הוא גם כן אומר שהתשובה הדחויה זה התשובה השלישית וכאמר לו זו עומדת על פי הביב וכל אדם משתינים בפניה וכי משתינים בפניה מה אז מה אם א מזלזלים והתנן הרי למדנו במשנה אם הוא ירק בפני עבודת כוכבים או השתין בפניה או גיררה הוא השליך אותה לתוך תית או לתוך צועה וזרק עליה זרק בה את הצועה הרי זו אינה בטלה אז אותו דבר גם היא אינה בטלה משום כך לכן אומר רבי הושעיה שזה תשובה דחויה זה שאתה אומר שמזלזלים בה זה מבטל אותה אומר רבי חמה ואני אומר אינה גנובה כי המשנה הזאת בעצם לא קושיה כי הטעם שמה מדובר לפי שעתה הוא רתחלה עכשיו הוא כועס עליה ומבזה אותה והדר אחר כך הוא מפייס לה לכן הוא מפייס אותה ולכן היא אינה בטלה אח כאן הביזוי של המרחץ כל שעה ושעת בזלזולה קיימה כל שעה ושעה בזלזולה היא עומדת כי בכל יום מזלזלים בפניה בצורה הזאת ולכן כן בטלה משום הטעם הזה רבא ברעול אמר גנובתי מאחד התשובה השנייה הייתה ה היא תשובה כאילו דוכה אותו בקש דכאמר לי אומרים לו אין אין אומר נעשה מרחץ נוי לעבודה זרה הפרודיטי אלא נעשה הפרודיטי נוי למרחץ דהיינו שבגלל שרוצים שהרבה אנשים יבואו למרחץ אז לכן עשו כאן את העבודה זרה הזאת אם כן נמצא ש העיקר הדבר כאן זה המרחץ והעבודה זרה לא עוסר את המרחץ אבל התשובה הזאת אומר רבי יהיה היא תשובה כאילו שהוא דחה אותו בקש למה וכי אמר נעשה מרחץ לאפרודיטי אם הוא היה רוצה שהמרחץ יהיה נוי לעבודה זרה דהיינו שרצו שכולם יבואו לעבודה זרה לכן עשו את המרחץ הזה מה יעבוד למה זה עושה את המרחץ ואתניה שנינו ברייתה אומר בית זה לעבודת כוכבים זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום הם אינם נאסרים שאין הקדש לעבודת כוכבים באמירה בלבד עד שיקריב לפניו תקרוב את עבודת כוכבים הבית הבית הזה לא מיועד לעבודת לתת תקרוב את עבודת כוכבים אלא רק למרחץ אז הוא לא נאסר ככה דוכה רבי יושעיה ורבי חמה אומר אני אומר אינה גנובה זה לא תשובת חוקה כי הברייתה הזאת זה לא קושיה נהיד דיצורי לא מתסרה אמנם המרחץ לא נאסר משום שאומרים עליו שהוא הקדש לעבודת כוכבים אבל נוי מי האיקה בכל זאת אם הרחיצה היא נוי לעבודת כוכבים אז הרחיצה עצמה אסורה כי הרי אסור לתת נוי לעבודת כוכבים אז אם כן נמצא שבאמת זה היה אמור להיות סיבה לאסור אבל מכיוון שזה הפוך שהמרחץ היה קודם ואת עבודה זרה הביאו לכאן רק כדי שהרבה אנשים יבואו לרחוץ במרחץ אז אם כן נמצא שהמרחץ כאן הוא העיקר ולכן הוא לא נאסר ועד כאן דף מד ‏T
לצפיה בתכנים נוספים: