הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לח

עבודה זרה דף לח מתחילים בעזרת השם דף לז עמוד ב שורה תשיעית מלמטה במילה והשלקות בדרך לארץ ישראל עם ישראל היו צריכים לעבור במלכות האמורי מלך האמורי ה היה באותו זמן סיכון משה רבנו שולח דברי שלום אל סיכון. תן לנו לעבור בארצך. אתה תרוויח הרבה כסף. אנחנו נשלם לך על האוכל. אוכל בכסף תשבירני. אתה תמכור לנו אוכל. ואכלתי. מה שתמכור לנו אנחנו נאכל. גם מים אנחנו נקנה ממך. מים בכסף תיתן לי. ושתיתי. דורש רבי יוחנן מהפסוק הזה רמז לאיסור שעסרו חכמים לאכול תבשילים שהתבשלו על ידי עובדי כוכבים בישולי יקום מה שמכונה במשנה שלנו שלקות בהתחלה מביאה הגמרא מנן נמייל מנין לומדים את זה ואמר רבי חיא ברבא אמר בשם רבי יוחנן את הפסוק הזה אמר קר אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תיתן לי ושתיתי הוא בא לדרוש כאילו לומדים את זה מהפסוק כאילו זה מהתורה שבישולי עובדי כוכבים אסורים לישראל מההקש בין אוכל לבין מים כמים מה מים שלא נשתנו אף אוכל שהם באו לקנות זה שלא נשתנו נה לא נתבשל אבל אוכל מבושל הם לא באו לקנות רואים שיש מקור לאיסור בישולי עבדי כוכבים הגמרא דוכה אל מעתה חיטין ועשן כליות הוא הבהב את החיטים קלה אותם באש הכי נמידה אסורין משוב בשולי עובדי כוכבים כי הם נשתנו על ידי כליתן מי אמר שלא חיטימה אחי נמי אולי תאמר שהם באמת אסורים והרי התניה כתוב מפורש חיטין והשען העובד כוכבים כליות קלה אותם הבהב אותם בהשם מותר אלא דורשים אוכל כמים. מה המים? שלא נשתנו מצורתן, מבריאתן. אף אוכל שלא נשתנה מצורתו, מבריעתו. הקליות אמנם הם נהיו כלים אבל צורתן נשארה. לכן הם לא נאסרים על ידי הקליה הזאת. אבל בישול כן עוסר, כי הוא משנה את האוכל מבראתו. שואלת הגמרא אלא מעתה חיטין והעובד כוכבים תחנן ממש שינה אותו מבראתו תחן אותו אחי נמיד אסורין מה אתה תשווה את זה למים כמו שמים שלא לא נשתנו מבראתן ככה אוכל צריך להיות שהוא לא תח את האוכל כי אז הוא השתנה מבריאתו וכיטה מה החינמי אם תרצה לומר גם כאן הם יהיו אסורים התניה ברייתא מפורש שלא כמו שחיטין ועשן כליות מותרין הכמחים והסלטות שלהן שזה סולט זה יותר דק תחון יותר דק גם כן מותרין אלא תדרוש אוכל כמים מה מים שלא נשתנו מצורתן על ידי האש לא נשתנו מבריאתן על ידי האור אף אוכל שלא נשתנה מבראתו רק על ידי האור נשאל את השאלה למה אור איך נכנס כאן אש מדיור כתיב האם יש רמז שההקפדה שהוא לא השתנה על ידי אש על ידי בישול. אלא אומרת הגמרא, האיסור לאכול תבשיל שבשל אותו העובד כוכבים הוא מדרבנן כדי שישראל לא יהיה רגיל אצלו במאכל ובמשתה ואז הוא יבוא להכיל אותו דבר אסור. וקרא זה שדורשים את זה מהפסוק ממלחמת ציכון זה רק הסמכתא רמז בעלמה. אמר רב שמואל ברב יצחק אמר בשם רב כל מאכל הנאכל כמות שהוא חי ראוי לאכול אותו גם בלי בישול גם אם עובד כוכבים בישל אותו הוא לא הועיל בבישולו לכן זה לא נאסר אין בו משום איסור בישול בישולי עובדי כוכבים בסורה מתנו הכי כך כמו שאמרנו שנו בסורה בשם רב בפומבדיתא מתנו נו הכי הם אמרו כולה אחרת בשם רב אמר רב שמואל ברב יצחק אמר בשם רב כל מאכל פשוט שאינו נאכל על שולחן מלכים כדי ללפט בו לאכול איתו את הפת אף על פי שאדות מלפותים בו את הפת אם עובד כוכבים בישל את התבשיל הזה אין בו משום בישולי עובדי כוכבים מה ביניו איזה הבדל יש בין שני הלשונות כה ביני נהיו ההבדל ביניהם דגים קטנים ופטריות ארדי ומאכל שעשוי משברי חיטים קטות במחתשת דיסה שלושת המאכלים האלה אינם נאכלים חיים אבל הם אינם עולים גם על שולחן מלכים לפי הלשון הראשון יש בהם משום בשולי עובדי כוכבים כי הם אינם נאכלים חיים ולכן הם אסורים לפי הלשון השני הם אינם עולים על שולחן מלכים ולכן הם מותרים אמר רב אסי אמר בשם רב דגים קטנים מלוכים שאחרי שישראל מלך אותם בישל אותם עובד כוכבים אין בהן משום בישולי עובדי כוכבים הם מותרים כי גם קודם בישולם הם נאכלים כיוון שהם נמלכו עוד הלכה אמר רב יוסף אם ישראל מלך את הדגים אחר כך צלעה נוד כוכבים סומך ישראל עליהם הם משום עירובי תבשילין אם אחרי יום טוב חל שבת זאת אומרת שיום טוב חל ביום שישי יש איסור להכין מיום טוב לשבת דווקא ביום השישי והכינו את אשר יביאו אבל ביום טוב אינו מכין לשבת מה עושים לפני יום טוב מכינים תבשילים ש יש כמה הסברים בדיוק איך זה מועיל אבל נאמר אחד הסברים שהתבשילים האלה בעצם אומרים שכבר התחלנו להכין כבר מערב יום טוב לשבת וזה מתיר להכין ביום טוב עצמו לשבת אני יודע שעושים מבשלים מכינים איזשהו תבשיל לפני יום טוב שהוא יהיה מיועד לשבת זה מתיר להכין ביום טוב עצמו תבשילים לשבת. אז אפשר לקחת דגים מלוכים שנמלכו על ידי ישראל וניצלו על ידי עובד כוכבים. אפשר להשתמש עם זה לעירובי תבשילין. מה החידוש כאן? שאפילו שאין מכינים עירובי תבשילין במאכל שהוא לא מבושל, בדבר מלוח. וכאן הרי התבשיל הזה היה לפני כן מלוח והוא כבר היה מוכן לאכילה אחרי שהוא נמלך. כל זאת כשעובד כוכבים צלה אותו אז הוא הוא הועיל כאן על ידי הצליעה וזה נחשב כמו דבר מבושל. אנחנו מחשיבים את הצלייה של עובד כוכבים כדבר שהוסיף לתבשיל. ואם כן זה נחשב דבר צלוי שזה כמו מבושל וזה יכול להועיל לעניין עירובי תבשילים. עוד אומרת הגמרא לעניין אותם דגים שמלאך אותם ישראל אי אבדין הוא עובד כוכבים כסה דהרסנה אם העובד כוכבים תיגן אותם בשמן שיוצא מהם עם קמח ועשה אותם מאכל שנקרא כסדהרסנה הוא אסור שואלת הגמרא פשיטה הפשוט שזה אסור מה החידוש אונה הגמרא מה עודמה אני הייתי אומר שטיגונו בשמן הרסנה הוא העיקר והרי השמן נאכל כמות שהוא חי ואם כן הוא לא יהיה אסור משום בשולי עובדי כוכבים. לכן החידוש הוא כמש מלן שהקמח קמחה הוא העיקר. אפילו שהדגים הם כבר היו מלוכים והבישול לא נחשב בשולי עובדי כוכבים והשמן אכל כמו שהוא חי וגם הם בו בישול בשבילי עבדי כוכבים. הכסה דארסנה נאסרת בגלל הקמח שבו כן הועיל הבישול שבישל עובד כוכבים. אמר רב ברונה אמר בשם רב עובד כוכבים שהצית אש בביצה מלאה קוצים הצית את האור באגם כל חגבים שנחרכו באגם ונתבשלו מחמת האור אסורין אי חידמי באיזה מקרה מדובר אימה אם נאמר שמדובר פה בודי שיש לו מסורת על חגבים שהם חגבים שמותרים. הרי יש חגבים שהתורה מתירה אותם. רק לא בכל הקהילות יש מסורת לאכול את החגבים האלה. אבל אם יש כאן יהודי שיש לו מסורת לאכול את החגבים האלה והוא בקיא איזה חגבים תיאורים והוא רואה כאן חגבים שהם מותרים. אז אם מדובר כאן שהוא לא יודע אי טהור ואי טמא. אם גם אותו אחד לא מצליח להבחין איזה חגב מותר, איזה חגב אסור, מה הירייה עובד כוכבים? מה זה משנה מי הציט את האור הרי גם חגבים לא צריכים שחיטה, צריך לומר אז אם כן עצם זה שהם נחרחו, הם אמורים להיות מותרים, אבל לא צריך להגיע לזה שעובד כוכבים הציט את האור. אפילו ישראל אם הוא הציט את האור נמי, גם כן החגים יהיו אסורים. אלא מה תאמר? שהוא נאסר משום בישולי עובדי כוכבים. גם כשאותו אחד יש לו מסורת והוא יודע שהחגב הזה מותר, הוא לא יוכל לאכול את החגב הזה. כיוון שזהתבשל על ידי עובד כוכבים שואל את השאלה למה באמת לא כי הי גבנה מהסיר בצורה כזאת זה נאסר משולי עובדי כוכבים והרי אמר רב חנן בר עמי אמר בשם רבי פדש אמר בשם רבי יוחנן אובד כוכבים שהבהב ראש כבש באש להסיר את שערו ממנו דחריך רישע אין בו משום בישולו עובדי כוכבים שרמיכל מיני אפילו מראש אוזנו של הכבש שהוא נחרח הכי מהר והוא נצלה ונהיה היה מוכן לאכילה הכי מהר אפילו מרישוני שהוא נכרח כל צורכו על מה רואים מכאן מה הסיבה באמת שזה לא נקרא בשולי עובדי כוכבים כי הוא לא בא לצלוט את זה הוא לא בא לבשל את זה אלא לאבורי שיער כמכוון הוא מתכוון סך הכל להוריד את השיער של הכבש החינם אותו דבר כאן כשהוא בא לשרוף את האגם לגלוי אגמון הפריע לו פה כל העשבים הוא רצה לגלות את האגם אז לכן הוא עשה כאן את האש הוא לא בא לצלוט את החגבים אז למה עוסרים משום בשבילו עובדי כוכבים מתרצת הגמרא לעולם הטעם שרב ברונה אסרתךג חגבים דלא ידע הטהור והי טמא פשוט בגלל שמדובר פה בבן אדם שלא יודע להבחין מה עם החגבים המותרים ומעשה שהיה ביובד כוכבים היה אז תשאל למה הוא לא דיבר על ישראל כי הסיפור היה הוא עובד כוכבים אבל באמת גם ישראל אם הוא הציט את ההוא גם יהיה אסור כי הבן אדם כאן לא בקיא איזה חגב מותר ואיזה חגב אסור אומרת הגמרא גופה אמר רב חנן בר עמי אמר בשם רבי פד שאמר בשם רבי יוחנן הי עובד כוכבים דחריך רשע הוא חורך באש ראש של כבש רק בשביל להוריד את השיער של הכבש שרי מותר למיכל מני אפילו מרי שהוא ני אפילו מראש אוזנו ואין בו משום בישול בדי כוכבים כי עובד כוכבים לא התכוון לבישול אלא להוריד את השיער אמר אבינה אלקח לכן אי עובד כוכבים עובד כוכבים שהסיק את התנור והשליך לתוך לתוך התנור איזה יתד עץ רק בשביל לייבש את היתד דשדסיקת להתונה וקבר בישראל קרה מעיקר ר לפני כן הישראל שם שמה איזה דלת לפני שהעובד כוכבים השיק את האש כדי לבשל את הדלת כשהתנור יוסק שפיר דמי מותר לאכול את הדלת למה כי העובד כוכבים כשהוא לקטאש זה היה בשביל לייבש לעצמו את ה את הידית הזאת את היתד הזה ולא בשביל לבשל לכן זה לא נקרא בשבילי עובדי כוכבים זה מותר שואלת הגמרא מה החידוש פשיטה שמותר זה בדיוק מה שאמר רבי יוחנן שאם הוא לא הדליק את האש בשביל לבשל זה אין פה משום בשביל שהוא לא יקום. עונה הגמרא מהו דתימה אני הייתי אומר כוונתו של העובד כוכבים הייתה לייבש את אותו יתד לבשולי מנק מכוון אולי זה נקרא שהוא התכוון לבשל אותו זה שהוא הדליק את האש לייבש את היתד הוא בא להיטיב כלי על ידי אש אולי זה גם נחשב כמו בישול וזה יעשר משום בישולי עובדי כוכבים משמלן רבינה שאין בישול בכלים לעניין בישולי עובדי כוכבים משום דלשרורי מנה כמכוון הוא בא להקשות את היתד וזה לא נחשב בישול לעניין בישולי עובדי כוכבים אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל הניח ישראל בשר על גבי גחים ובא עובד כוכבים והיפך בבשר או בגחלים מותר מבררת הגמרא באיזה מקרה מדובר היחידמי היא ליממה דאי לא יפך באבשל אם גם בלי שהעובד כוכבים מהפך אז הבשר היה מתבשל פשוט שמותר פשיטה הרי העובד כוכבים לא הועיל לא הוסיף אלא לו בחילון נוכח שמדובר די לא היפך לא אבשיל בלי ההיפוך שעובד כוכבים הפך בבשר ובגחלים זה לא היה מתבשל המים מותר למה אתה מתיר את זה זה בישולי בישולי של עובדי כוכבים נינו כי בלעדיו זה לא היה מתבשל תראת הגמרא לא צריכה די לא יפרך אם לא שיהיה מהפך בגללים זה היה לוקח יותר זמן עד שזה היה מתבשל אבל בשליל בתר תשע שתי שעות שתה כיוון שהוא ייפך הוא זירז את זה כבשיל בחד השה אתה תוך שעה זה יתבשל מה עוד תאמני הייתי אומר קרוב בישולה זה שהוא קרב את התבשיל שיתבשל יותר מהר מילטי אולי זה נחשב בישול עובד כוכבים משמלן שזה לא נחשב שואלת הגמרא והרי אמר רבי עמי אמר בשם רבי יוחנן כל מאכל שמבושל שליש בישול וכדומה כמו שליסטים אחד ששמו היה בן דרוסאיי היה אוכל אחרי שהוא קצת תבשל כמאכל בן דרוסיי. אם הוא כבר היה מבושל בצורה כזאת שעל על ידי הדחק היה אפשר לאכול את המאכל הזה, אין בו משום בישול לעובדי כוכבים. אם העובד כוכבים הוסיף בישול, זה לא נאסר. מדייקת הגמרא, ה אינו כמאכל בן דרוסי. אם זה לא היה מספיק מבושל, שאפשר לאכול את זה על ידי הדחק, כמו שהיה אוכל אותו לסטים שנקרא בן רוסאי. והעובד כוכבים הוא זה שהמשיך את הבישול שלו. יש בו משום בישולי עובדי כוכבים. אז למה רב יהודה אמר בסתם שאם עובד כוכבים מפך הוא מותר? משמע שאפילו אם הוא לא הגיע עדיין לשיעור מאכל בן דרוסאי. תראה צת הגמרא הטם הדין של רב אסי שהוא עשר פחות משיעור כבן דרוסי כגון דעות בסילטא. אחרי שהוא התבשל קצת הסירו אותו מהאש הניחו אותו בסל ואז שקלה עובד כוכבים והאות בנורה עובד כוכבים לקח את הבשר או את המאכל מהסל והכניס אותו לתוך האש לתוך התנור אז זה באמת נאסר כי יש פה בישולי עובדי כוכבים כי בלדיו זה לא היה מתבשל אבל אם הוא מונח על גבי האש רק מה היה אמור לקחת לו יותר זמן להתבשל ועובד כוכבים זירזת בישולו אין בו משום בישולי עובדי כוכבים גם אם העובד כוכבים זירזת בישולו בשלב שהוא עדיין לא היה ראוי לאחל אפילו על ידי דחק ורעיה לזה תניה נמיחי ברייתא מניח ישראל בשר על גבי גכלים ובא עובד כוכבים ומהפך בו עד שיבוא ישראל מבית הכנסת או מבית המדרש ואינו חושש לי בשביל לא יבדי כוכבים אותו דבר שופטת היינו מניחה אישה קדרה על גבי קירה מקום שבו מניחים את הקירה כדי לבשל ובה את עובדת כוכבים ומערבבת מגיסה עד שתבוא הישראלית מבית המרחץ ומבית הכנסת ואינה חוששת לבש שולי עובדי כוכבים מסתפקת הגמרא היא באה אלו הניח עובד כוכבים בשר על האש והיפך ישראל בבשר ובגחים וקירב את בישולו במקום שזה יקח שעתיים לבישול זה לקח שעה אחת מה הוא האם כשם שקירוב הבישול לגבי עובד כוכבים זה לא נחשב כלום כך גם לגבי ישראל זה לא נחשב שישראל עשה כלום ונמצא אם כן שזה נתבשל רק על ידי עובד כוכבים ואם כן זה אסור משום בשולי עובדי כוכבים כי בעצם העובד כוכבים הוא זה שהניח את הבשר על האש וזה היה אמור להגמר ולהתבשל ומה שישראל מי את הבישול הוא לא הוסיף כאן כלום וזה נאסר משום בשלילי עבדי כוכבים או כיוון שהאיסור הזה הוא רק מדרבנן לכן לגבי היפוך שלובד כוכבים מקלים שהוא קירב שזה שהוא רק קירב את הבישול זה לא כלום ומצד שני לגבי ישראל יש להקל שקירוב הבישול כן נחשב בישול וזה יהיה מותר אונה הגמרא אמר רב נחמן בר יצחק לומדים את זה בקל וחומר ממה ששנינו שאם גמרו ביד עובד כוכבים ישראל הניח את הבשר על האש ולפני שהגיע למאכה לשיעור שאפשר לאכול אותו על ידי הדחק כמו שהיה אוכל אותו ליסטים בן דרוסאי הפך בו עובד כוכבים אף על פי שהוא מכשיר בזה לאכה לגמרי מותר אם כן כאן כשרק התחילה עובד כוכבים בישולו וגמרו ביד ישראל לא כל שכן שזה בוודאי מותר אתמר נע מכך באמת נאמר על ידי רב ברברחנא שאמר בשם רבי יוחנן ואמרי שומרים שרב אך הברחנה הוא זה שאמר את זה בשם רבי יוחנן בן שנה עובד כוכבים את הבשר על האש והיפך ישראל ועל ידי זה הבישול נהיה יותר מהר אין בזה משום בשבילו בדי כוכבים ובין שניח ישראל והיפ כוכבים והוא זה שזירז גם כאן אנחנו לא נאמר שהוא זה שבישל כי הוא כי גם בלדיו זה היה מתבשל ומותר ואין אסור משום בישולו עובדי כוכבים עד שתה תחילתו וגמרו מתחילת בישולו עד גמר בישולו ביד עובד כוכבים אמר רבי בנהלחתה הריפתא לחם דשגר עובד כוכבים העובד כוכבים הוא הסיק את האש בתנור והפא ישראל הישראל הכניס את הפת לתנור אינמי אפשרות שנייה שגר ישראל הישראל הוא זה שהשיג את התנור והפה עובד כוכבים עובד כוכבים הוא זה שעפה את הלחם עם הישראל השיק את התנור זה כבר לא נקרא אפייה של עובדי כוכבים. אינמי אפשרות נוספת, שגר עובד כוכבים ואפ עובד כוכבים. העובד כוכבים גם הסיק את התנור וגם עפת ישראל וחיטה בחטויי. ישראל בא וחיטה בגחלים שפיר דמי. זה מותר שחתי הגכלים מחממת ומוציאה את חום הגכלים ונמצא שלא גם ההתחלה וגם הסיום של האפייה היה ביד עובדי כוכבים. עכשיו הגמרא הזאת היא גמרא מאוד מאוד שייכת הלכה למעשה ונקרא את דברי התוספות כאן משמע מכל מה שאנחנו כעת לומדים שצריך שישראל יקרב קצת את הבישול ואז מוסיף תוספורט מה שנהגו להשליך קיסם לתנור שזה הדבר היחיד שעושים על ידי ישראל וכל השער על ידי עובדי כוכבים אלה שמתירים את זה סומכין על מה שיש בדברים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דכאמר בני בבל משליחים כיסם לתנור ובני מערב אומרים כיסם זה מה מעלה ומה מוריד ואנו כותבים תוספות נמשכים אחרי בני בבל ותלמודם שמתירים אבל יש אוסרים ובאמת יש בזה ויכוח בין השולחן ערוך לבין הרמה ובאמת יש בזה ויכוח להלכה איך נוהגים בעניין הזה של בישולי עובדי כוכבים אם מספיק עצם זה שמכניסים קיסם באש וזה כבר לא נחשב בישולי עובדי כוכבים או שזה לא מספיק אבל צריך שישראל ממש יוסיף כאן בבישול מביאה הגמרא דג שעובדת כוכבים מלך אותו וזה כבר נאכל במכותו גם בלי בישול האם זה נקרא בישולי עובדי כוכבים חזקיה התיר שרי כי מליכה אינה בישול. אסרו רק בישול עובדי כוכבים. ורבי יוחנן אסר כי מליכה שמכשירה אותו לאכילה זהו בישולו. ביצה שצלה אותה עובד כוכבים צלויה. בר כפרה התיר שרי. למה? שהאוכל בלוע בקליפה שמכסה עליו. העובד כוכבים נגע רק בקליפה. הוא לא נגע בביצה שבפנים. ורבי יוחנן אסר זה כן נקרא לפי דעתו שהוא בישל את הביצה כי אתה רב דימי כשהוא בא מארץ ישראל הוא אמר אחד דג מליח שמלח אותו עובד כוכבים אחד ביצה צלויה שבישל אותה עובד כוכבים חזקיה ובר כפרה התירו שרו רבי יוחנן אסר מספרת הגמרא על רבי חיא פרוה הזדמה נקלה לבית ראש הגולהרש גלותה אמרו לי שאלו אותו ביצה צלויה שעובד כוכבים צלה מה היא האם זה מותר אמר לו רבי חיא חזקיה ובר כפרה התירו שרו ורבי יוחנן אסר מכיוון שיש כאן שניים שהתירו אין דבריו של אחד שעוסר במקום שניים שהתירו ולכן היא מותרת אמר לו רב זוויד לא תציטו לי אל תנהגו היתר כמו שהוא מורה לכם לנהג יתר הרי האחי אמר הביה אי לך תקבתי דרבי יוחנן שעוסרים את הביצה שהתבשלה לידי בית כוכבים השקיוע נקוותה דחלה ונח נפשי בית ראש הגולה היו אנשים אינם מאוגנים הם נתנו לרב זביד לשתות של חומץ משום שהוא החמיר עליהם והוא מת מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא הכפריסין שזה קליפת פרי אילן צלף והדרך לאכול אותו חי ויש כאלה שאוכלים אותו מבושל שלוק והכפלוטות קרטי שנאכל חי והמטליה שהגמרא תבאר בהמשך מה הכוונה ומים חמין וחיטין שהבה אותם באש קלו אותם באש כליות שבישלו אותן העובדי כוכבים מותרין הכפריסין הקפלוטות והמטהליה משום שהם נאכלים חיים כמות שהם חיים והמים החמים והקליות הסיבה שמותרים כי הם לא נשתנו על ידי האש ביצה צלויה שצלה עובד כוכבים אסורה שמן עובדי כוכבים רבי יהודה הנשיא ובית דירנו נמנו עליו והתירו אותו מביאה הגמרא מה הכוונה אמתליה שראינו שהיא נאכלת כמות שהיא חיה ולכן אין איסור אם בישל את זה העובד כוכבים תניה היא אמתליה הפשיליה היא שיעתא מבת הגמרא מה זה מה ישתא אמר רבברחנן אמר בשם רבי יוחנן זה סוג דבר בר שכבר יצא הדבר הזה, הביאו את הדבר הזה ממצרים לפני הרבה שנים. אמר רבי יוחנן ה 40 שנין דנפיק היו עובדה ממצרים זה כבר לפני 40 שנה הגיע ממצרים הדבר הזה המאכל הזה ורבא בברחנה בעצמו דידה אמר הוא היה 20 שנה אחר כך אז הוא אומר כבר עבו מהשיטין שנין דנפיק איובדה ממצרים ואין פה ויכוח לא פליגה פשוט רבי יוחנן מר בשני עברו 40 שנה ורב אבאברחנה 20 שנה אחר כך מר בשני עברו כבר 60 שנה בקיצור כבר עברו 40 או 60 שנה מאז שהמאכל הזה הגיע ממצרים מה זה המאכל הזה איך עושים אותו זה לא סוג אחד של ירק או סוג אחד של דבר אלא זה דבר זה תהליך מהו מביאים כמה זרעים בזרה דקרפסה זרע של קרפס וביזרה דקיט זרע של כותנה ובזרה דשבלילטא זרע של טלטן שורים אותם יחד במים פושרים וזה פה הנקודה שורים אותם במים פושרים טרוול להוהד בפשורי את כולם יחד. עכשיו אם עובד כוכבים שרע במקום במים פושרים במים רותחים אין בזה משום בשבילי עובדי כוכבים. כי גם אם היו שורים את זה במים פושרים זה גם כן היה אותו דבר. ממשיכה הגמרא את התהליך של זה איך זה בסופו של דבר יוצא המאכל המיוחד הזה. שב כולי משאירים את זה עד מקבל עד שזה גדל. משאירים אותם עד שהם גדלים ואז מביאים קדים חדשים וממלאים בהם מים. מהחץ ואחדת ומלה להויה ואז שורין בהם מין קרקע כזאת שבקרקה הזאת עושים חביות תרו בהו גרגשת ומדבקין בי והילין לביני תומנים בהם את הזרעים בתוך אותם קדים עם מים והקרקע הזאת של גרגשת ואז נכנסים לבית המרחץ עדנפקו רק יוצאים בית מרחץ אחרי שעה אחת כבר מלבלבי ואחימני הם כבר מלבלבים הזרעים האלה ואוכלים מהם והם זרעים שכשאוכלים אותם הם מקררים את הגוף אחרי שהיו במרחץ שהם היו רגילים לרחוץ במרחץ מאוד רותח היו פשוט נכנסים לתוך מים רותחים ואז הם היו אוכלים את המאכל הזה וכיירי הם היו מתקררים על ידו מבנתא דרשיו עד טופר דקראיו מו מי שערו שמה ציפורני רגליהם אמר רבשי אמר לי רבי חנינא מילים זה סתם מילים מה תוך שעה מה פתאום זה לא תוך שעה מלבלב ואמרי לאיש אומרים כן זה יכול תוך שעה ללבלב אבל במילין בלחש של כשפים מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא הכוספן של עובדי כוכבים זה פסולת של תמרים שעשו מהם שחר שוחמו חמין חיממו מים חמים כדי לחלוט את הפסולת במים החמים ולאכול אותם אבל יש כאן שאלה מים חמים שהתבשלו עצם המים הם באים משום בישולו עובדי כוכבים אבל במה הם התבשלו מתבשלו בסיר של עובד כוכבים עכשיו השאלה היא האם הסיר הזה יש בדפנות שלו בליאות של איסור כי הרי עובדי כוכבים מבשלים דברים אסורים אז אם המים הוחמו בסיר גדול ביורה גדולה שיכול להות שבאמת בישלו שמה גם מאכלים אסורים אסור וורה קטנה שלא הכניסו, לא יכולים להכניס שמה שום דבר חוץ ממים. מותר ואיזו היאורה קטנה? אמר רבי יניא כל שהפה של הסיר כל כך צר שאפילו אין ציפור דרור יכול להיכנס לתוך. אי אפשר לבשל שמה אפילו ציפור דרור, אפילו אפילו חתיכת בשר קטנה. שואלת הגמרא מה זה מה פירוש ש ציפור דרור? זה אמנם עוף קטן שלא חוששים כיוון שזה כזה פתח קטן שרק ציפור דרור אפילו ציפור דרור לא יכול להיכנס לתוכה אז לא חוששים שמה שבשלו שמה מאכל אסור מה הראיה דילמה הדמוי הדמועה והאילוה אולי חתכו את הבשר לחתיכות קטנות יותר וככה הצליחו להכניס את זה לתוך הפתח הצר של הסיר אלא אומרת הגמרא צריך שזה יהיה סיר עוד יותר עם פתח עוד יותר קטן כל שפי הצער שאין ראש ציפור דור יכול להיכנס לתוכה בתוך אז כנראה לא בישלו שם דברים אסורים, אלא אולי מים רק. ואם כן, אין כאן בעיה שבדפנות של הסיר בלוים דברים אסורים והם נפלטים כעת לתוך המים האלה שהוא מבשל בשביל אותם פסולת צמרים. ואם תשאל התעניה שאפילו ביורה א גדולה מותר, אחת יורה גדולה ואחת יורה קטנה מותר, התשובה היא זה לא סותר, זה פשוט ויכוח בין תנאים, לא קשיה. הברייתה שעוסרת היא כמען דמר שאפילו שזה נותן טעם לפגם אסור היינו איסור דבר איסור שהתבשל מאתמול והוא כעת בלוע בדפנות של הכלי אבל כבר כבר הטעם שלו פג הוא נפסל בלינה זה מאתמול כבר כבר עבר 24 שעות ממנו הוא כבר לא נותן טעם טוב גם אם הוא נפלט לתוך התבשיל שנקראת מבשל לפי הידע שזה עדיין אסור אז באמת הברייתה כאן אומרת שזה אסור למה כי סיר גדול כנראה בישלו בו דברים אסורים כי זה סיר של עובדי כוכבים וכעת אתה מבשל בו מים נפלט לתוך המים הביות שבדופן ואם אפילו שהבלות האלה נותנים טעם לפגם טעם לא טוב בכל זאת זה אסור אז זה אסור הברייתא שהתירה מדובר כמענדמה נותן טעם לפגם מותר וסתם כלים של עובדי קרובים לא בישלו בהם בתוך ה-24 שעות אלא בישלו לפני זה רק מה נפלט מהדפנות הביות שהיו בסיר בסדר זה כבר בליות שנותנים טעם לפגם ולכן הם לא אוסרים אמר הרב ששת אי משחה שליק הדרמה שמן המבושל בידי עובדי כוכבים אסור אמר רב ספר למה למה חושה מה עוסרת השמן אם משום שאתה חושב שירבו בו יין ירובי מסרסרי אם אתה מערב יין בשמן ומבשל היין מקלקל את השמן ואם משום בישולי עובד די כוכבים. למה שתחשוש? הרי הוא נאכל הוא כמו שהוא חי. מה הבעיה לאכול שמן בלי לבשל אותו? אז הוא לא אמור לעסר. ואם משום אולי נפלט מהסיר א בלי שהיו לפני כן מהבישולים של עובדי כוכבים, גאיולי עובדי כוכבים, נותן טעם נפגמו. כי בדרך כלל עובדי כוכבים לא רגילים בתוך 24 שעות מה שהם בשלו קודם לבשל בשביל הישראל. אז כנראה שכבר עבר 24 שעות ומה שהוא נותן זה טעם לפגם. ולכן זה מותר. מסתפקת הגמרא באו מני מרב אסי. שאלו את רבסי הני ההיני שליקי דרמהי אותם תמרים מבושלים בידי עובדי כוכבים מהי האם זה נחשב בישולי יקום וזה אסור או לא חוליי לא תיבא אלך כשמתוקים אין ספק וודאי שהם מותרים שארו אין בהם שום בשולי עבדי כוכבים כי גם בלי בישול הם נאכלים מרירי לא תיבאלך גם כשהם מרים אין ספק דוודאי הסירי כי הם אינם נאכלים חיים ורק על ידי הבישול הם נמתקים כיתי באלך מתי הספק מציאה כשם לא מתוקים ולא מרים והם נכלים חיים על ידי התחק מה היא האם הבישול עוסר אותם או לא אמר להורב מה הייתי באל לכו למה אתם מסתפקים דרבי אסר מנו מי הוא אותו רב שלו שסר לוי אז אם כן זה אסור מביאה הגמרא תבשיל שעשוי מקמח אבל לא תחנו כאן חיטים רגילות אלא חיטים ושעורים שיבשו אותם בתנור שזה כליות חיטים ושעורים. לקחו את החיטים והשעורים וקלו אותם קליה בתנור או שלקחו עדשים ותחנו אותם לעשות מהם קמח. התבשיל שנעשה מהם נקרא שטה. תבשיל כזה של עובדי כוכבים. האם הוא מותר או אסור? יש בזה שתי דעות. רע ותיר. שרי הבועה דשמואל ולוי אסרו אסרי מבארת הגמרא בחיטי ושערי אם זה שתיטה שעשוי מקמח של כליות חיטים ושעורים שאין דרך לתת בהם חומץ כולעלמה לא פליגדש שערי לפי כל הדעות מותר בשטיטה שעשויה מכם החדשים שנותנים בו חומץ בפתלף חי דחלה אם זה ודאי כזה סוג שתיטה שנותנים בו ודאי חומץ כולם לו פליגד הסיר לפי כל הדעות ודאי שאסור כי פליגי כל הוויכוח הוא בתלף חי דמיה כשזה עשוי מקם החדשים שמעורב בו מים מר סבר אבוה דשמואל ולוי סוברים גזרינן הטו גוזרים שטיטה מקמע חדשים שמעורב בו מים לאסור משום זה שמעורב בו חומץ שאסור ומר סבר דעת רב שמותר כי לא גזרינן לא גוזרים את זה וכיוון שכאן זה לא מעורב ב א מים לכן זה מותר והיגדמרש אומרים בתבשיל כזה מקמח חדשים שמעורב בו מים תלף חי מ כולם לא פליגד האסיר ודאי שאסור שמה יבואו להתיר גם כשזה מורב בחומץ שזה ודאי אסור כי פליגי כל הביכוח הוא בחיטי ושערי שתבשיל עשוי מכמח של חיטים וסורים כלים מר סבר אבו דשמואל ולוי סוברים גזרינן הטוה גוזרים כשזה עשוי מחיטים ושעהים שזה יהיה אסור כדי שלא יבואו להתיר כשזה עשוי מעדשים אמר סבר דעת רב שלא גוזרים לא גזרינן אמר רב שני מינים של שתיתה טרי מיני שתיתה שדר ברזילא הגלדי לדוד ברזילא הגלדי שלח דוד המלך כשהוא ברח מפני אבשלום בנו שני תבשילים שנקראים שתיתה דכתיב הפסוק אומר שהוא שלח לו משקב שזה מצאות וכלי תשמיש שנקרא ספות וכלי יוצר חיטים ושעורים ואז כתוב שהוא שלח לו בקמח וקלי שזה הכוונה שתיטה של דגן וכתוב בהמשך שהוא שלח לו פול ועדשים וקלי שזה הכוונה שתה שעשויים ממינים של קטניות אומרת הגמרא והשתה כעת ודקמפקיצני צני לשוקדרדה מוציאים כלים שקים שלמים של שטיטה לשוקי נהרדה ולדחישל להה דאבוה דשמואל ולוי לא חשים לדברי אביו של שמואל ולוי שאסרו עם א העובדי כוכבים הכינו את השטיטה אלא התירו הם זה משום איסור אה בישולי עובדי כוכבים במשנה למדנו אחד מהדברים של עובדי כוכבים שאסור באכילה הוא כבשן דברים שראויים לכבוש במים שדרכן לתת בתוכן יין דברים כאלה שהדרך לתת בתוכן יין אתה לא יכול לסמוך לקחת את זה מעובד כוכבים כי הדרך לשים באותם כבשים יין ואולי העובד כוכבים שם בתוכו יין וסתם ינם של עובדי כוכבים אסור אמר חזקיה לא שנינו שהם אסורים רק באכילה אלא שדרכן ליתן בהן יין אבל לא כולם נותנים יין אז זה רק נאסר באכילה ולא בהנאה אבל בידוע שאותו עובד כוכבים ודאי נתן בהם יין אסור אפילו בהנאה כי אולי זה כי יין נסך אסור דם בהנאה שואלת הגמרא בסדר ומה ישנה ממוריס מה זה שונה משומן דגים דשרו רבנן בהנאה רבנן התירו את זה בהנאה אפילו שרוב העולם נותנים לתוכו יין וזה נחשב שידוע שנותנו לתוכו יין אונה הגמרא היין שנותנים במוריס שזה שומן דגים ניתן לאבורי זועמה להעביר את זועמת הדגים והיין הזה כאילו הולך לאיבוד אבל הה בכבשים שהדרך לתת בתוכן יין זה נותן טעם טוב למיתוקי טעמה לכן זה אסור בהנאה ורבי יוחנן אמר אפילו בידוע שניתן בו יין זה רק אסור באכילה וזה מותר בהנענם ממותר ומה ישנה ממוריס מה זה שונה מאותו שומן דגים לפי רבי מאיר שכיוון שמערבבים בזה יין דעסיר שזה אסור אפילו בהנאה לפי רבי מאיר זה נאסר אפילו בהנאה למה כאן רבי מאיר לא חולק וכאן רבי מאיר יודע לפי איך שרבי יוחנן ממד את המשנה שזה יהיה מותר בהנאה תראה הגמרא הטם במוריס ידי דיע ממשו. ממשות היין ניכרת בו וממשות היין גם נאכלת. כי הרי מטבילים בו והיין נאכל עם הרוטב. האחה בכבשין לא ידע מהמשן. היין עצמו לא נאכל. כי הרי אין אוכלין את הרוטב אלא רק את הירק. כי כל מה שנותנים את הרוטב זה רק כדי לקיים את הירק. במשנה למדנו מין דגים קטנים מלוכים שתחנו אותם. זה נקרא טרית תרופה. הם נכתשו רק ואנחנו לא רואים מה יש פה בתערובת הזאת. יכול להיות שיש שמה גם דגים אסורים וכן ציר של דגים שאין בה דגה כלבית שמסתובבת שם שוטת בו. בדרך כלל היה מצוי בזמנם כשהיו עושים ציר של דגים אז הסוג שרץ הזה שדומה לדג אמור להסתובב שם. זה ראיה שהרסק הזה זה פשוט משהו שעשוי רק מדגים טהורים ואם אין כאן את השרץ הזה זה מראה שיש כאן גם דגים שהם לא טובים דגים שהם אסורים וכן החילק של עובדי כוכבים כל אלה אסורים מבררת הגמרא מה חילק מה הכוונה אמר רב נחמן ברב אמר בשם רב זו סולטנית מין דג קטן מפני מה עשרו אותה מפני שערבונה עולה מה? כי יש דגים אסורים שדומים לה שעולים איתה היינו מעורבבים בה עולים איתה ביחד מהמים ולכן אפשר לטעות בין הדג הזה שהוא מותר לבין דגים אחרים שדומים לו שעולים ביחד איתו מהים ויבואו להתיר גם את הדגים האלה לכן אסרו גם את הדג הזה מביאה הגמרא תנו רבנן דג שאין לו עכשיו סנפיר וכסכסת למה כי לא השאירו אותו במים עד שהגדלו הסנפ והכסכסת ואם היו משאירים אותו היה עתיד לגדל לאחר זמן כגון הדג הזה שדיברנו עליו הסולטנית וכן האפיץ שזה עוד סוג של דג הרי זה מותר כי עתיד להיות לו סנפיר וכסכסת וכן שיש לו עכשיו כשהוא במים יש לו סנפיר וכסכסת וכשהוא יצא מהמים עתיד להשיר את הסנפיר והכסכסת בשעה שעולה מן הים כגון הקונס והפונס קטסיפטיאס ואח סיפטיאס ואותונס הדגים האלה אף על פי שכש שהוציאו אותם מהים, הסנפירים והכסת שלהם נשרו, הם מותרים כיוון שהיה להם סנפיר וכסכסת שהם היו בים ועד כאן באף מתחת
לצפיה בתכנים נוספים: