הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לה

עבודה זרה דף ל תחילים בעזרת השם שורה עשירית מלמעלה מי כי טובים דודך מיין שיר השירים מתחיל אחרי אשר לשלמה ישקני מנשיקות פיו אנחנו כל כך רוצים שהקדוש ברוך הוא יגלה לנו את אהבתו כי טובים דודך מיד יין בפשטות החיבה שחיבת אותנו טובה לנו יותר מאשר סעודה משתי יין יותר מאשר הדברים הטובים והשמחים ביותר דורשת הגמרא כעת הרב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם טובים דודך זה מרמז הרבין עליי דברי דרבנן הייסורים מדרבנן שנאמרו על ידי הסופרים על ידי חכמים שהם דודך אפשר לבאר מלשון אהובך שהחכמי ישראל הם אהובי הקדוש ברוך הוא הדברים שלהם חביבים על כנסת ישראל אפילו יותר מדברים שכתובים מפורש יותר מדברים שמהתורה ינה של תורה הפסוק הזה זה דבר דבר ש רבי יהושע רצה להשיט את א רבי ישמעאל מהשאלה שהוא שאל. רבי ישמעאל שאל הרי אי אפשר לעשות גבינה מחלב של בהמה. אז אם יש גבינה חייב להיות שזהבה טהורה. אז למה אסור לקחת גבינות מעובדי כוכבים? הרי הגבינות האלה מבימה טהורה. אסיו לדבר אחר. אז רבי יהושע העביר נושא ואז הוא שאל אותו את השאלה הזאת. שואלת הגמרא, מה ישנה היקרא דשיילי? למה בדיוק הפסוק הזה רבי יהושע בחר בו כדי להסיח את דבריו, להסיח את דעתו של רבי ישמעאל כדי לא לענות לו? אמר רבי שמעון בן פזי והיא תמה. אם תאמר אמר את זה רבי שמעון בר עמי הוא התכוון לרמז לו מתחילת הפסוק מרי שי דקרקא אמר לי ישקיני מנשיקות פיו אמר לי התכוון לרמוז לו ישמעאל אחי תשיק את השפתיים שלך נשיקות פיו תסגור תכבוש חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב אל תדקדק להקשות על הדין הזה. למה לא? מה הייתה אמה? יש לו שאלה טובה. הוא שואל אותך למה אתה לא נותן לקחת גבינות מעובדי כוכבים? למה שלא ישאל? אמר אולה והתימה רב שמואל בר אבא האיסור של גבינת עובדי כוכבים באותו זמן גזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה. יש כלל שכשגוזרים גזירה חדשה לא מחטטים לא מתעמקים להבין טעמה. אין מפרשים טעם גזירה חדשה. כדי שהגזירה תתקבל בכל עם ישראל, חייבים לומר אותה כחוק, לא להביא את הטעם. אם אומרים את טעם הדבר, אז יהיו כאלה גם שיכלו וירצו להתווכח. כם ברגע שלא אומרים לך את הטעם, קודם כל שהתקנה הזאתי תתקבל ואז יוכלו לגלות את הטעם. מה הגזרתה? עכשיו כבר שבר הרבה זמן ואנשים כבר לא אוכלים גבינה של עובדי כוכבים. מה באמת הטעם? אמר רבי שמעון בן פזי, אמר בשם רבי יהושע בן לוי, משום שאינם זהירים לא להשאיר את הגבינה או החלב, גלוי, זה נקרא ניכור. וחוששים שמה נחש לקח אכל קצת מהגבינה או מהחלב והוא השאיר בזה ארס. שואלת הגמרא ולי מלא משום ניכור, למה באמת רבי יהושע לא אמר רבי לרבי ישמעאל את הטעם הזה? הגמרא כמו דברי אולה דאמר אולה כי גזרי הגזרתה במערבה בארץ ישראל כשהיו גוזרים גזירה לא מגלו טעמה אתריסר שעתה לא היו מגלים את טעם הגזרה עד שעברו 12 חודש אחרי שכבר כולם קימו את הגזירה דילמה איאיניש דלא סביר עליי אולי נמצא אחד שהוא לא יסכים עם הטעם הזה והוא יסבור שלא גוזרים משום אותו טעם ולא יפרוש מהתקנה היינו לא יקיים את התקנה הזאת ואז לזלזול בא ויבוא לזלזל בתקנה הזאת זו הסיבה שלא היו מספרים את הטעם עד שהדבר הזה התקבל מקשה הגמרא על הטעם שאמרנו באמת אחרי אחרי שכבר כן יכלו לגלות אז מה גילו מה הטעם למה אסור לאכול גבינה עובדי כוכבים כי חוששים שמה הם גילו את את הגבינה או את החלב ונחש אכל מזה מגדף בה רבי ירמיא רבי ירמיה הקשה על הטעם הזה זה אלא מעתה יבשה תשתי גבינה שהתייבשה תהיה מותרת וכן גבינה ישנה תישרי תהיה מותרת דאמר רבי חנינא דבר שאסור משום גילוי אם הוא יבש מותר כי הרי ברגע שהטילו ארס זה אמור מהר להתקלקל הארס אין מה יכול להתייבש אם הוא התייבש זה הוכחה שאין כאן ארס וכן יין ושחר שנתגלו כשהם חדשים והמתין להם עד שיתייש ישנו מותר משום שאין הארס מניחו ליישן כי הוא מתקלקל לפני כן ואם אתה רואה שהוא התיישן זה אומר שאין ארס אז אם כן גם גבינה יבשה וישנה אין ארס והיא תהיה מותרת מביאה הגמרא טעם אחר למה עשרו גבינת עובדי כוכבים אמר רבי חנינא הטעם של האיסור משום שחלב שחלב אותו עובד כוכבים וישראל לא ראה איך הוא חולב אסור כי חוששים שמה ירב בו חלב טמא שאסור מן התורה ואף על פי שחלב טמא לא הופך להיות גבינה. בכל זאת חוששים שיש כאן קצת מהחלב הטמא לפי שאי אפשר לגבינה בלא שישארו בה שיעורי צרצוכי חלב בין הגומות. בשם החלב הזה הוא החלב הטמא שלכן הוא לא נהיה גבינה. טעם נוסף למה אוסרים גבינת עובדי כוכבים? שמואל אמר מפני שמעמידין את הגבינה באור קיבת נבלה. איך עושים את הגבינה? לוקחים חלב ומכניסים לתוך החלב חתיכה מהקיבה של הבהמה והמיצים שיש בקיבה הופכים את החלב להיות גבינה. עכשיו עובדי כוכבים לא מקפידים כל כך על בהמות שחוטות כשרות. הבהמות שלהם הם נבלה. לא נשחטה על ידי שחיטה כשרה. אז הקאיבה אסורה באכילה. ואם הקיבה הזו היא זו שהפכה את החלב לגבינה אז כל הגבינה אסורה. דואקת הגמרא, אתה רואה שהסיבה היא כיוון שמעמידים את הגבינה באור של הקיבה. אבל תדייק מכאן שאם היו מעמידים את הגבינה בחלב שנמצא במאי הבהמה, שמדובר כאן בעגל ששחטו אותו אחרי שהוא ינק מאמו, ובתוך הקיבה שלו מצוי חלב שהוא ינק בחייו. והשחיטה שלו לא הייתה שחיטה כשרה והוא נבלה. אם יקחו גם יש אפשרות נוספת לעשות גבינה על ידי החלב הזה שמצוי בקיבה שלו. זה לא סיבה לפי שמואל לאסור את הגבינה. אולי יקחו מהחלב הזה שהיה מצוי בקאיבת עגל נבלה ואותו הכניסו בתוך חלב והפכו את החלב לגבינה. לזה הוא לא חושש. תדייק מזה הכיבה גופה שריה היינו החלב המצוי בקיבת העגל זה נחשב רק פרש בעלמה הוא לא נחשב חלק מהנבלה ואם מזה היו עושים את הגבינה זה לא היה סיבה לאסור את הגבינה ומי אמר שמואל אחי וחי כך באמת אומר שמואל כמו שאנחנו מדייקים בדבריו שהחלב שבקאיבת העגל הוא פרוש ממנה והוא לא חלק ממנה והתנן הרי שנינו במשנה כיבת העובד כוכבים חלב קרוש שקנוס במאי תלה של שחיטת עובד כוכבים ושל נבלה כיבה של נבלה הרי זו אסורה והבינן בה הסתפקנו בדין הזה אתו וכי כיוד עובד כוכבים לו נבלה היא הרי בדרך כלל עובד כוכבים לא מחפש את השוחט הכי הכי ירי שמיים שישחט לו בהמה שחיטה כשרה רק מה הבהמות שלם בדרך כלל נבלה. אז למה צריך לומר שני דינים? דין אחד כיבת עובד כוכבים ודין שני כיבת נבלה. הרי כיבת עובדי כוכבים מן הסתם של נבלה. ואמר שמואל חדקתני דין אחד נאמר במשנה כיבת שחיטה טובת כוכבים היא כיבת נבלה ולכן היא אסורה. רואים ששמואל סובר שקיבה טוב כוכבים שזה הכוונה החלב שנמצא בקיבה של הבהמה שנשחתה אצל עובד כוכבים היא עצמה אסורה לא רק אם תיקח חתיכה מהאור של הקיבה ותכניס לחלב ותהפוך את זה לגבינה אז אם כן רואים מכאן ששמואל סובר שגם החלב שנמצא בתוך הקיבה שממנו עושים עושים גבינה גם כן אסור. אז למה אם כן? מדויק מדבריו שכל הסיבה למה גבינה של עובדי כוכבים אסור זה בגלל שמעמידים את החלב והופכים אותו לגבינה על ידי אור של הקיבה. מדויק שאם זה היה חלב שהיה מצוי בקיבע שמנו הפכו את החלב לגבינה משמע מזה שזה לא היה סיבה לאיסור הרי הוא בעצמו סובר שזה גם כן סיבה לאסור. מתרצת הגמרא לא קשיה. זה לא סותר. המשנה ששמואל פירש שגם החלב שבקיבת הבהמה הוא נחשב כמו חלק מהבהמה ואם זה בהמת נבלה זה נחשב נבלה כאן מדובר קודם שרבי יהושע חזר בו במשנה וכשהוא אמר שהסיבה שגבינת עובדי כוכבים אסורה זה מפני שמאמ מעמידים אותה, את הגבינה בחלב שבקאיבה של עובדי כוכבים. קודם שהוא חזר בו, כשהוא עדיין סבר שהחלב נחשב חלק מהבהמה. זאת אומרת, עגל שענק ואחר כך שחטו אותו, החלב שבמאב נחשב חלק ממנו. ואם השחיטה הייתה נבלה, השחיטה לא הייתה כשרה, אז החלב שבמאב הוא נחשב חלב נבלה. לכן הוא אמר שזה הסיבה שהחלב ש של שבבהמה הוא נחשב נבלה וכיוון שעובדי כוכבים עושים מזה גבינה אז הגבינה אסורה זה בהתחלה וכאן מה שאנחנו אומרים אצלנו ששמואל אומר שהסיבה היא כמעמידים בחתיכה מהקאיבה העצמה של הבהמה ולכן כיוון שעובדי כוכבים עושים את זה לכן הגבינות שלהם אסורות כי הקיבה של הבהמה זה בהמה שהשחיטה שלה לא הייתה כשרה והיא נבלה. זה מדובר לאחר שהוא חזר בו והוא סבר שחלב שבקאיבה של הבהמה הוא לא חלק ממנה. אז אם היא נבלה זה לא נבלה. אז לכן צריך לבאר שהסיבה שעוסרים גבינה עובדי כוכבים זה מכיוון שמעמידים את הגבינה בחתיכה מעקבה בעצמה של הנבלה. והמשנה הזוהר שנשנתה לפני החזרה אף על פי שהיא לא נשנתה כראוי לא זזה ממקומה. לא עקרו אותה לגמרי ולא אמרו לא לשנות אותה יותר. הועיל ונשנת נשנת מכיוון שהחכמים כבר התרגלו ושיננו את המשנה הזאת השאירו אותה ובהמשך מביאים דבר נוסף כדי שכשתה סתירה יבינו שבעצם חזרו בהם מהדברים שנאמרו בהתחלה אין הלכה כמותה כי הרי חזרו מהטעם ההוא ונשארו בטעם הבא זאת אומרת בהתחלה היו סבורים שחלב שנמצא בתוך הקיבה ממה שהעגל ינק בחייו הוא חלק ממנו אבל אחר כך חזרו ממה שאמרו את זה וזה לא נחשב חלק ממנו והסיבה שאוסרים גבינה תובדי כוכבים זה רק בגלל שלוקחים מהעור של הקיבה עצמה של הנבלה ועושים מזה את הגבינה טעם נוסף למה עוסרים גבינה עובדי כוכבים רב מלכיה משמי דרב אדה ברבא אמר מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר טעם נוסף רב חיסדה אמר מפני שמעמידין אותה בחומץ שתחילתו היה יין והיין היה יין נסך זה החומץ הזה מעמיד את הגבינה. טעם נוסף למה? הסיבה נוספת למה אומרים שגבינה עובדי כוכבים אסורה? רב נחמן בר יצחק אמרם פני שמעמידין אותה בשרף היוצא מעצורלה. אילן שנטאו אותו שלוש שנים ראשונות אסור בהנאה והם מעמידים את הגבינה בשרף שיוצא מעצי אורלה ואורלה של עובדי כוכבים אסורה. מבררת הגמרא הטעם הזה כמו מי הוא נאמר? כי היית כמו התנא ששנינו דתנן רבי אליעזר אומר המעמיד חלב בהמה בשרף עץ אורלה לעשות אותו גבינה אסור מפני שהשרף של האילן שיוצא מהגזע הוא נחשב פרי ופירות של אילן בשלוש שנים הראשונות שנטאו אותו הם אורלה והם אסורים בהנאה ולכן גם הגבינה הזאת נאסרת אבל זה לא כמו דעתו של רבי יהושע והוא סובר ששרף האילן הוא לא נחשב פרי ולכן אין בו את האיסור של האורלה דוכה הגמרא לא חייב להיות שזה דווקא כמו רבי אליעזר ולא כמו רבי יהושע אפילו תימה אפילו אם נאמר שהטעם הוא גם כמו דעת רבי יהושע עד כאן לא פליג רבי יהושע לד רבי אליעזר כל הוויכוח שיש לו על שרף אם הוא חלק אם הוא נחשב פרי או שהוא לא נחשב פרי אלא בכתפ דגוזה שרף שיוצא מהעץ שזה יש ויכוח אם זה נחשב פרי או לא אבל בקטפה דפאירה כאן אנחנו מדברים על השרף שיוצא מהפירות עצמם בזה ודאי שרבי יהושע מודה שזה נחשב פרי וזה אסור והיינו דתנען זה מה שכתוב בהמשך המשנה אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד את החלב לעשות אותו גבינה בשרף העלין השרף שיוצא מהעלים של אורלה ובשרף היוצא מן השורשים העיקרין מותר אבל המאמיד את הגבינה בשרף הפגין הנוטף מן הפירות שלא בשלו כל צורקן אסור מפני שהוא פירי הוא פרי אם כן אפשר לפרש את דברי רב נחמן בר יצחק שמעמידים אותה בשרף היוצא מפירות האורלה וזה גם אסור לפי דעת רבי יהושע ולא רק לפי דעת רבי אליעזר שואלת הגמרא בין רב חיזדה שהסיבה למה גבינת עובדי כוכבים אסורה מפני שמעמידים אותה בחומץ שזה היה קודם כל זה היה לפני כן יין של עובדי כוכבים סתם ינם שחוששים שזה יין נסך ובין רב נחמן בר יצחק שתמו מפני שמעמידים בשרף של עץ אורלה תצער תאסור את הגבינה של עובדי כוכבים לא רק באכילה אלא גם בהנאה כרא יין נסך ואורלה אסורים גם בהנאה אומרת הגמרא קשה זה באמת קושיה דרש רב נחמן בריידר רב חיזדה פתחנו את השיעור עם הפסוק א שקל עם נשיקות פיו כתובים לדרך מיין ממשיך הפסוק מיד לכתיב לריח שמניך טובים שמן תורה קשמך. דורש רב נחמן בנו של רב חיזדה שהפסוק הזה מרמז למה תלמיד חכם שעוסק בתורה? למה הוא דומה? לצלוחית של פלייטין. צלוחית של שמן אפרסמון בוסם מאוד יקר. כשהיא מגולה ושופכים מהשמן שלה. רייכה נודף. מריחים ריח משובח, ריח טוב. וכשהיא מכוסה אין ריכה נודף. אותו דבר תלמיד חכם שמלמד מתורתו לאחרים אז יוצא לו שם שם טוב ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלים לו דברים שהיו מכוסים ממנו כשהוא מלמד אחרים אז בלא תורח הם מתגלים לו כשהוא מלמד אותם שנאמר על כן על המות האיבוכה קרי אלומות דברים מכוסים יתגלו לך כשאתה מלמד תורה לאחרים ולא עודה שמלאך המוות אוהבו שנאמר על המות ההיבוך קריבי על מוות ההבוך ולא עוד אללה שנוכל שני עולמות אחד העולם הזה ואחד העולם הבא שנאמר עלמות קריבי עולמות שתי עולמות גם העולם הזה וגם העולם הבא אומרת המשנה ואלו דברים של עובדי כוכבים האסורים רק באכילה והם אינם אסורין אין איסורן איסור הנאה דבר ראשון חלב חלב הקור שחלבו עובדי עובד כוכבים ואין ישראל רואהו ישראל לא השגיח עליו בשעת החליבה והפת פת עובדי כוכבים פת עקום והשמן שלהן בהתחלה גם השמן של עובדי כוכבים היה אסור רבי ובת דינו התירו את השמן של עובדי כוכבים ובישולי יקום דבר דברים שעובדי כוכבים בישלו, השלקות כדי שלא יבואו להתחתן איתם, להתקרב אליהם. ודגים וירקות וראש ורגליים של בהמה שהם כבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ ולכבוש בהם ומין דגים קטנים מלוכים שנטרפו נכטשו באופן שמינם ניקרים שנקרא טרית תרופה חוששים שמה קדשו איתם גם דגים טמאים ונוזל שזב מהדגים בשעת כבישתם במלח ובחומץ הוא נעשה חזק כמו חומץ ומטבלים בו את הפת שהוא נקרא ציר שאין באותו ציר שרץ קטן כמין דג טמא ששוטט בו כל הזמן. אין בה דגה כלבית ששוטטת בו. דרך כלבית לגדול מאליה בציר של דגים טהורים. ואם יש ציר של דג טמא שמעורב בציר הדג הטהור, אם יש דג טמא, אם יש פה קצת, אם יש לכם פה תערובת שריסקו, שמרוסק פה דגים תיאוריים, רסק של דג. אז יש סוג דג שנקרא כלבית. זה לא דג, זה שרץ קטן כמין דג טמא ששט בתערובת הזאת אם יש כאן רק דגים טהורים. אבל אם אין את ה א כלבית ששטה פה בתערובת הזאת, זה אומר שיש כאן גם כן קצת בתערובת מדג טמא. ולכן זה אסור. והחילק דגים קטנים טהורים שנקראים סולטנית ואין להם סנפיר וכסכסת בתחילת גידם אבל מכאן הם גדלים והטעם שאסורים משום שעולים עמהם דגים טמאים שדומים להם וכן חתיכה קטנה של מין פרי שנקרא חילתית קורת של חילתית זה אסור משום שמנונית האיסור שבסכין חתכו את החילתית הזאת עם סכין שהיה בשמנוניות של איסור וכן מין מלח שנקרא שלקונדית הרי אלו אסורים באכילה אם זה של עובדי כוכבים והן איסורן איסור הנאה כעת פותחת הגמרא באיסור הראשון חלב שעובד כוכבים חלב מהבהמה בלי שישראל השגיע חלב לימני חוש מה החשש למה חלב עובדי כוכבים אסור אם משום חלופי שעובד כוכבים יחליף חלב טהור בחלב טמא. הרי יש הבדל במראה של זה. חלב טהור הוא הרבה יותר לבן, חיבר. וחלב טמא הצבע שלו לא לגמרי לבן כמו חלב טהור, אלא הוא קצת דומה לירוק. ואם משום חשש שמה יהרו שמה עובד כוכבים ירב חלב טמא בחלב הטהור ואין הצבע ניכר. נעיקום שיעמיד את החלב בקיבה ויראה אם זה נהיה גבינה, אם זה נהיה קרוש או לא. דאמר מר חלב בהמה טהורה עומד ונהיה גבינה חלב בהימה טמאה אינו עומד ולעולם לא יהיה גבינה אונה הגמרא אידקבא לגבינה החינמי אם ישראל רוצה את החלב הזה לגבינה אז באמת אין אסור כי הוא רואה אם זה נהיה גבינה או לא אך במיסקינה דקבה אלי לחמך כם מדובר שהוא רוצה את החלב לצורך מאכל של תבשיל של חלב ולא לגבינה והוא לא יכול להבחין עם מעורבב פה גם חלב טמא ולכן זה אסור שואלת הגמרא הוא יכול ליטול ממנו מעט ולהעמיד אותו ואת שר החלב ישאר כמו שהוא נשקול מניקלי וניקום אונה הגמרא כיוון שבחלב טהור אפילו שנקרש בקיבה כיוון דבטאור נאק ניסיו ודלא קיימק למי קמלה דמילתא זאת אומרת גם אם אני לוקח חלב שהוא מבהמה טהורה בלבד ואני מעמיד אותו שהוא יהיה גבינה תמיד ישארו שמה קצת א שלא לא יתגבנו לא נהיו קרושים תמיד יהיה את המי חלב הזה את הניסיו ידיך חלבה. אז אם כן, אני אף פעם לא אוכל לדעת אם מעורף כאן גם חלב בהימה טמאה ולכן זה לא נהיה הכל פה גבינה ויש פה קצת שנשאר עדיין מימי או שפשוט זה מה שנשאר מימי זה הניסיו הדכלוה מה שנשאר תמיד מימי לכן אי אפשר לדעת לכן גבינת עובדי כוכבים אסורה כי חוששים שמה מעורבב כאן חלב טמא אומרת הגמרא ואשת דעתית לאחי ככה נוצריך לפי הרבה מאוד מהראשונים כעת שהגעת לטעם הזה אפילו תאמדקבלה לגבינה גם אם הוא לוקח את כל החל חלב לגבינה לא מועיל להעמיד את החלב ולראות אם זה חלב של בהמה טהורה כי הוא נהיה גבינה או שמעורב פה חלב של בהימת בהמה טמאה שהוא לא יהפוך להיות גבינה כי הרי איקה דקאה בינן עדפי תמיד ישריות חלב טהור שלא נקרש בין גומות הגבינה ואתה לא יודע אם זה מה שנשאר מהניסיו ודכל שהיה נשאר גם מבהמה טהורה או שזה בגלל שיש כאן חלב של בהמת מאש הוא לא נקרש במשנה למדנו דבר שני שאסור באכילה מעובדי כוכבים הפת פת אקום פת אקום פת עובדי כוכבים אמר רב קהן אמר בשם רבי יוחנן ראינו במשנה שרבי ובית דינו התירו שמן עובדי כוכבים אבל פת לא הותרה באותו בית דין בכלל דהיקמן דשרי מה אתה רוצה להגיד רבי יוחנן אומר שפת לא הותר בבית דין מה יש כאלה שחולקים וסוברים שכן התירו אומרת הגמרא אם כן לחיית הרב דימי אמר פעם אחת יצא רבי לשדה והביא עובד כוכבים לפניו פת גדולה וחשובה שאפויה בתנור גדול שנקראת פורני מאפה במשקל שעה כמות עצומה מה אמר רבי? כמה נאה פת זו? מה ראו חכמים לאסור אותה? מה פירוש? מה ראו חכמים לאסור אותה? שלא יבואו להתחתן עם העובדי כוכבים משום חתנות. תראת הגמרא אלא הוא התפלא מה ראו חכמים לאסור אותה בשדה. אכילת פת בשדה היא הרי אכלת הרי. אז לא נחשוש שמה ימשך אחריהם ויבוא לידי חתנות. כסבורים העם הטיר רבי פת בשדה. לכן היו נוהגים בהיתר. ולא יהיה. רבי לא התיר את הפת אלא הוא רק תמ גזירת חכמים וזה הכוונה של הגמרא ללמוד מדברי רב קהנה שיש מי שהיו סבורים שהוא התיר ולכן היו כאלה שנהגו להתיר אבל זה לא מותר בבית דין ולכן זה נשאר אסור רב יוסף והיתי עם הרב שמואל בר יהודה אמר לא ככה היה המעשה אלא המעשה היה ככה אמרו פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה שלא היו מוצאים התלמידים פת לאכול היה דחוק לתלמידים אמר רבי אמר רבי אין כאן נחתום אין כאן פלטר כסבורים העם לומר שהוא מתכוון נחתום עובד כוכבים פלטר עובד כוכבים אז הם היו סבורים שהוא התיר פת עובדי כוכבים והוא לא אמר אלא פלטר ישראל אמר רבי חלבו אפילו למן ד אמר פלטר עובד כוכבים עליו התכוון רבי לא אמרנו אלא דלק הפלתר ישראל מתי רבי התיר לפי דעתם פת עקום במקרה שאין נחתום ישראל אבל במקום דיקה פלטר ישראל אפילו הם במקום שיש נחתום ישראל מודים שרבי לא התיר רבי יוחנן אמר אפילו למנדה אמר שלפלתר עובד כוכבים רבי התכוון אנמי בשדה שאין חשש שהם יבואו להתחתן עם עובדי כוכבים אבל בהיר לא התיר משום שיש חשש שהם יבואו להתחתן עם עובדי כוכבים שום חתנות מספרת הגמרא אייבו אבא מנקט ואכיל פת הוא היה נושך אוכל פת עובדי כוכבים הוא היה אוכל פת עקום ליד מצרי השדות הבי מצרי אמר להו רבא ויתם הרב נחמן בר יצחק לא תשתהו מני דיבו אל תאמרו דבר שמועה משמו דכאי לחמד מי כי אוכל פת עקום אם צריך להיזהר לא לאכול פת של עובדי כוכבים ועד כאן דף
לצפיה בתכנים נוספים: