דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לג
[מוזיקה] עבודה זרה דף לג מתחילים בעזרת השם דף לב עמוד ב שורה חמישית מלמטה במילים ההולכין לתרפות אחרי 20 שנה שיעקב אבינו היה בבית חמיב לבן הארמי הוא יוצא מחרן לדרכו לארץ ישראל לפני שהם יוצאים מספר הפסוק בפרשת ויצ צא ותגנוב רחל את הטרפים אשר להביה רחל אמנו גונבת מלבן הארמי אביה את הטרפים מה הכוונה טרפים עבודה זרה אלילים פסילים שהיו לו מביאים תוספות בשם התלמוד ירושל מכאן אצלנו שזה הכוונה כאן בדברי המשנה ההולכין לתרפות מלשון טרפים מלשון עבודה זרה עובדי עובדי כוכבים שהולכים למקום העבודה זרה שלהם אסורין לעשות איתם סחורה לשת ולתת עמהם כי אם הם יצליחו בעסקים שלהם הם יבואו להודות לפני הפסילים והאלילים הם ייחסו אליהם את ההצלחה אמר שמואל ההלכה של המשנה נאמרה בעובד כוכבים ההולך לתרפות שבהליכה אסור לעשות איתו סחורה כי כשהוא יבוא אזיל דאזיל הוא מודה קמי עבודת כוכבים הוא ילך להודות לפני האליל כשהוא הצליח אבל בדרך חזרה מותר לסחור איתו כיוון שמי דאבה אבא מה שהיה היה מאחר שהוא כבר היה אצל האליל והוא חוזר עכשיו לביתו לא חוששים שהוא יחזור חזרה להודות לאליל על הצלחה שהייתה לו אחר כך אבל בישראל זה שונה ישראל ההולך לתרפות לפני שהוא המיר את דתו לעבודה זרה כשהוא עדיין ישראל כשר בדרך הליכה לתרפות מותר לעשות איתו סחורה דילמה הדרבי ולא אזיל שמה הוא יחזור בו ממחשבת העבירה ולא ילך אפשר להוסיף שאולי דווקא השמחה איזור שתוציא אותו מהשיגאון הזה שהוא שהוא כעת נמצא בו שהוא הולך לעבוד עבודה זרה אדרבה אם אתה תשמח אותו תעשה איתו משע ומתן אולי מהשמחה הוא יצא מהשיגאון ללכת לעבוד עבודה זרה אבל בדרך חזרה, אחרי שהוא כבר התקשר ונקשר לעבודה זרה, ישראל כשהם יורדים יורדים עד התאום בדרך חזרה אסור לעשות איתו סחורה הוא יותר חמור אפילו מעובד כוכבים רגיל כיוון דאביקבה בה כיוון שהוא כבר קשור בעבודה זרה הזאת אחרי שהוא עבד אותה מהדר הדר ואזיל הוא עוד יחזור חזרה את כל הדרך רק בשביל להודות לעבודה זרה על ההצלחה שהוא הצליח שהוא ימייחס את זה לעבודה זרה ואם תשאל והתעניה הרי השנינו ברייתה אחרת שנכון ישראל זה יותר חמור אבל לא רק בדרך חזרה אלא גם בדרך ההליכה ישראל ההולך לטרפות בין בהליכה בין בחזרה על אסור לעשות איתו סחורה אמר הבאשי כי תניה אם מה שהברית שם אומרת שגם בהלכה וגם בחזרה אסור מדובר פה בישראל שהוא כבר מומר לעבודה זרה שהוא כבר המיר את דתו לוודאי הזיל הוא גם אם אתה תעשה איתו משא ומתן לפני שהוא הולך הוא בוודאי ילך לעבודה זרה ובחזרה גם אל תעשה איתו משא ומתן כי הוא יחזור חזרה להודות לעבודה זרה על ההצלחה שהוא הצליח שהוא מייחס את זה שזה היה בזכות העבודה זרה מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא עובד כוכבים ההולך ליריד כאן זה שונה מהמקרים שלמדנו מקודם מקודם דיברנו שהוא הולך לעבודה זרה עצמה כאן הוא הולך לשוק שמוכרים שם אלילים וצורכי האלילים בין בהליכה לשם, בין בחזרה משם, מותר לסחור עם העובד כוכבים. זה דווקא בעובד כוכבים. אבל ישראל ההולך להריד, מה אתה הולך דווקא למכור דברים ביריד שמוכרים אלילים? לכן בהליכה לשם מותר לשת ולתת איתו, כי הכסף שיש לו זה עדיין כסף כשר, אבל בחזרה משם אסור. מה ישנה, מה שונה ישראל דבחזרה אסור? מה הסיבה? דאמרי אומרים עבודת כוכבים זלבינו הוא כנראה הלך למכור בשוק שמוכרים עבודה זרה מוכרים אלילים וצורכי אלילים הוא בטח מכר שמה אלילים הוא קיבל כסף הכסף הזה כסף שאסור בהנאה אתה לא יכול לעשות איתו סחורה כי הוא יתן לך את הכסף הזה ואתה תקבל כסף שאסור בהנאה אמרי עבודת כוכבים זהבן אנחנו אומרים שהוא מכר עבודת כוכבים ואם כן דמי עבודת כוכבים יקבעדי יש איתו כעת את הכסף שהוא קיבל בתמורה על האליל ולכן אסור למכור לו כלום כי חוששים שהוא שילם בכסף הזה חוששים שהוא ישלם עם הכסף הזה והכסף הזה הרי אסור בהנאה כמו שאמרנו אז אם כן לכאורה תשאל למה דווקא בישראל זה נאמר למה בעובד כוכבים זה לא נאמר נמי נאמה עובד כוכבים עבודת כוכבים זווין ודמי עבודת כוכבים יקבעדי ומחר אלילים והכסף שיש לו עכשיו שעם זה הוא יבוא לשלם לך זה כסף של עבודה זרה אלא עובד כוכבים שהוא חוזר מהיריד אמרינן אנחנו אומרים גזימה זון איזה בגד הוא מחר חמר הזווין איזה חמור הוא מחר אנחנו לא טולים שהוא מחר אליל לכן המאות לא אסורים בהנאה ואם תשאל ישראל נמינמה אמור גלימה זבין חמר הזבין אצל ישראל גם תתלה אולי מחר ביריד של עבודה זרה דווקא איזה בגד איזה חמור זה לא נכון כי היית דהבלי אם היה לו בגד או חמור הוא לא היה הולך למכור את זה ביריד שמוכרים אלילים וצורכי אלילים אלא הכאב מזבין לי כאן הוא היה מוכר את זה לנו זה שהוליך ליריד של עבודה זרה מוכח שהוא מכר שמה אליל אבל עובד כוכבים אסור ללכת להיריד עבודה זרה גם כדי למכור שאר דברים במשנה ראינו בהמשך עובדי כוכבים הבאים שחזרו מהתרפות מהמקום של עבודה זרה מותרין לסחור עמהם אמר רבי שמעון בן לקיש תראה מה הכוח של ציבור אפילו בעבודה זרה לא שנינו אלא שאין קשורין זה בזה כשכל עובד כוכבים חוזר בפני עצמו אז באמת גם אם עכשיו הוא ישמח אחרי שהוא חזר מהאלילים שלו אז הוא לא יחזור חזרה להודות לעבודה זרה. אבל כשהם ביחד, כשהם קשורים זה בזה, אז אחד עוזר כנראה לשני, אחד מחזק את השני, אז אסורין, אסור לסחור איתם גם כשהם חוזרים. אימה? אומרים דעתו לחזור. ברגע שהוא הולך עם קבוצה של עובדי כוכבים, אז אם הוא מאוד ישמח כי הוא יצליח במשע ומתן, אחרי שהוא חזר מהתרפות, הוא עוד יחזור חזרה להגיד תודה. ולכן אסור. זכינו בימינו אנו שהקדוש ברוך הוא כביכול העביר באופן חלקי את רוח הטומה מן הארץ. עובדי עבודה זרה לא כל כך מצויים היום בינינו. ודאי לא כאלה שמנסחים לשם אלילים, יין וכדומה. לכן ההלכות שראינו עד עכשיו פחות מצויים בפשטות בזמננו. מכאן אנחנו נעסוק בעזרת השם בהלכות שאמנם א באות מניין עבודה זרה. אבל הם יכולים גם להיות מצויים ומציאותיים בזמנינו, כיוון ש מדברים כאן על כשרות של כלים, מתי הם נאסרים, מתי הם לא נאסרים וכשהם נאסרים איך מכשירים אותם אז אמנם המדובר כאן הוא על יין של עבודה זרה שלא כל כך מצוי בזמנינו אמנם גם היום בזמנינו יין של נוכרים אסור וכדומה יין של מומרים וכדומה אז זה כן קצת מצוי אפילו יותר אבל על כל פנים ההלכות שנראה כעת יכולים להיות מאוד מצויים בזמנינו. ראינו במשנה נודות נודות הכוונה כלים מאור של העובדי כוכבים וכן קנקנים. קנקנים הכוונה מחרס של העובדי כוכבים שהשתמשו עם הכלים האלה בשביל יין. סתם יין של עובדי כוכבים נאסר ולכן הכלים האלה הם אסורים. ולכן אפילו אם הכניסו לתוכם יין של ישראל היין נאסר. למה? כי כשאתה מכניס יין לתוך כלי, הדפנות של הכלי סופגים מהין. גם כשאתה מרוקן את היין, מה שנספק בכלי נשאר. כשאתה אחרי זה, אחרי שרוקנת, מכניס שמה יין חדש, אז במשך הזמן יוצא מהדפנות הביות שנבלאו וחוזר לתוך היין שלך. ולכן זה אסור. מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא נודות מאור. אנחנו כעת מדברים על כלי אור של העובדי כוכבים. כלי אור בולאים פחות מכלי חרס וגם יש כאן דבר נוסף מעניין שהיו מורכים זפת בתוך הכלי של האור בדרך כלל זפת מונע חדירה של נוזלים אבל כאן דווקא עם זפת הנוד בולע יותר ככה המציאות ככה אומרת הברייתא שברגע שהנוד מצופה בזפת הוא בולע את המשקים יותר מאשר אם הוא אולי היה מצופה בזפת לכן אם הם גרודים היינו שאין בהם זפת, הם לא מצופים בזפת ויש כאלה שמבארים שלמה זה נקרא גרוד הרי לא אין בו זפת אז תגיד שהוא לא מצופה בזפת כי היו מגרדים את הכלי לפני שהם מצפים אותו בזפת אולי כדי שהזפת תיתפס יותר טוב על הכלי וכן הכלים הם חדשים העובדי כוכבים לא השתמשו בנודות האלה מהאור אלא לזמן מועט אז מספיק ששוטפים אותם והם מותרים לא צריך להכשיר אותם למה קודם כל כיוון שזה לא היה מצופה באור לכן זה פחות בולע ובנוסף כיוון שלא משתמשים עם זה הרבה זמן זה חדשים ולכן זה על ידי הדכה בלבד מותר אבל אם הם כלי אור ישנים שישתמשו בהם לזמן מרובה או שהם מז זופפין שהשתמשו בהם לזמן מועט אבל הם מצופים בזפת הם אסורים בהכשר בשימוש אם לא מכשירים אותם אסור להשתמש בהם אם לא מכשירים אותם כמו שאמרנו כיוון ש אם היין היה זמן מרובה יין של עובדי כוכבים היה זמן מרובה אז הדפנות של הכלי בולאים אפילו מאור אפילו כלי מאור ואם הם א מצופים בזפת אפילו לזמן מוע מועט כיוון שיש כאן זפת הכלי בולע יותר יותר מהר עוד אומרת הברייתא אם עובד כוכבים ריבון רשי כותב ריבון מלשון רבב היינו שומן היינו מדובר כאן שהעובד כוכבים הוא מצפה זפת בתוך ה נוד בתוך כלי האור ויבדן הוא זה שמאבד את הכלי ונתן לתוכן יין כאן יש גם כן דבר שאנחנו לא רגילים אליו. דבר מאוד מחודש שמערבבים יין עם הזפת כדי להחליש את המרירות של הזפת. היינו אתה בא לצפות זפת בתוך נוד של עור. אז אתה מערבב את הזפת הזה עם יין כדי להחליש את המרירות של הזפת. גם כן. דבר מאוד מעניין. עכשיו אנחנו נדון על היין הזה. האם הוא עוסר את הכלי או לא. אז אם העובד כוכבים הוא זה ששופך את הזפת ומעבד את הכלי ונותן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש אם יש כאן ישראל שעומד על גביו של העובד כוכבים אז א לא צריך לחשוש לייסוי יין נסך שואלת הגמרא מה זאת אומרת וכי מאחר דעובד כוכבים נותן לתוכן יין הוא מערבב כאן יין ככה אנחנו מבינים כעת בתוך הזפת איזה יין יין יש לו זה יין של עובדי כוכבים אז היין הזה בעצמו אסור מה עוזר שישראל לומד על גביו כי ישראל עומד על גביו מי היין שאתה מערבב עם הזפת הוא יין נסך אמר רב פפה אתה צודק לא זה הכוונה אלא אחייקה אמר זה הכוונה עובד כוכבים ריבן ויבדן אבל באיזה יין הוא משתמש ישראל נותן לתוכן יין ועכשיו מגיע כאן ישראל שני יש כאן עובד כוכבים ושני ישראלים ישראל אחד שמביא את היין לערבב עם העזפת וישראל אחר עומד על גביו ומשגיח אז הכלים האלה מותרים ואינו חושש שואלת הגמרא בשביל מה צריך כאן ישראל נוסף איך היא מאחד ישראל נותן לתוכן יין בשביל מה צריך עוד משגיח כשרות ישראל אחר עומד על גביו למלי אונה הגמרא דילמה חוששים אולי אגב תרדי אגב שישראל טרוד בנתינת הים יין כדי לערבב אותו עם הזפת מנסך העובד כוכבים ולדעתי העובד כוכבים שומד שם מינסך יין אחר לתוך הנוד בלי שאותו ישראל יתן את דעתו לזה לכן חכמים יצריחו שיהיה עוד ישראל עומד על גביו שאותו ישראל הוא רק משגיח ואינו טרוד כעת במלאכה להשגיח שוב כוכבים לא ינסך יין זאת אומרת מדובר כאן שאנחנו כעת לוקחים נוד ומצפים אותו בזפת מעורבב ביין והישראל נותן את היין והעובד כוכבים זה שמצפה בזפת וצריך כאן שישראל יעמוד ויראה שהעובד כוכבים בשעה שישראל נותן את היין בשביל הזפת אותו עובד כוכבים לא יקח יין אחר וינסח לתוך ינסח יין אחר לתוך החבית ויאסור את הכלי זה הסבר אחד בדברי הברייתא הסבר נוסף בדברי הברייתא רב זוויד אמר באמת מפרשים את הברייתה כמו שאמרת בהתחלה על עולם כדי אמרת מעיקר שמדובר כאן במקרה שעובד כוכבים נותן את היין לתוך הנוד ובכל זאת הוא לא נאסר כי כאן אחידנה דקשדלי ושיה שעובד כוכבים מטיל את היין שלו לתוך הזפת נעשה כזורק מים לתית וכמו שאני לוקח תית מערבב במים שכשהתית מתייבש אז לא נשאר שום זכר מהמים שהיה פה לפני כן לא נשאר מהמים שום רושם הם נגמרים הם מתקלים מתי שהם מתייבשים והם כאילו לא היו גם כאן היין הולך לאיבוד בתוך הזפת בטל טעמו. כשהזפת מתייבש, היין קלה מאליו והיין לא משאיר בו שום רושם וזה כאילו לא היה כאן היין הזה מעולם. ולכן אף על פי שזה יין של סתם יהיהם של עובדי כוכבים הוא לא עוסר את הכלי. אמר רב פפי שמע מנמד הרב זוויד אולי נלמד מדברי רב זוויד הי עובד כוכבים דשדחמר לבי מלחד ישראל. שהרי עובד כוכבים ששפך יין לתוך כלי מלא מלח של ישראל. המלח מותר. כי היין מתי ונבלא בתוך המלח. דוכה הגמרא מתקיף לרבשי מדה ממחיית המשווה את שני הדברים הטם רב זווית דיבר על יין שמתערבב בזפת וכאזיל לאיבוד הוא לגמרי נאבד הוא לא משאיר שום רושם כמו מים בתית אבל הה כאן כשהוא שופך יין לתוך המלח היין לא הולך לאיבוד לא כזיל לאיבוד הוא נותן טעם לעולם בתוך המלח אז גם אחרי שהוא התייבש עדיין נשאר רושם של היין במלח מספרת הגמרא בר אדי תיאה הסוחר הישמעאלי ששמו בר אדי גזל בכוח אנס אנוזיקי אותם נודות של אור מרב יצחק בר יוסף הרמבחמרא הכניס אתוכם יין ואחר כך האדרין הוא נעלי אחר כך הוא החזיר את הנודות לרב יצחק בר יוסף בא רב יצחק בר יוסף אתה שיל במדרשה הוא שאל בבית המדרש איך איך מכשירים את הנודות האלה? אמר לרבי ירמיה, אני אגיד לך, כך הורה רבי עמי הלכה למעשה ממלאן מים במשך שלושה ימים ושופך את המים מהכלי ומהרן. ואמר רבה, צריך להרן מעת לעת. צריך לשפוך את המים כל 24 שעות ולמלא את הנודות במים חדשים. ככה שלוש פעמים במשך שלושה ימים. סבור מינה. האלה ששמעו את ההרעה הזאת היו סבורים לומר הנמילדידן מה שניתן להכשיר כלים שנבלא בהם יין אסור על ידי שממלים משים 24 שעות ושופחים ועוד פעם ממלים וכולי שלוש פעמים זה דווקא על כלים שלנו שמתחילתם היו שייכים לישראל ואחר כך מישהו לקח אותם והבליע בהם יין נסך כיוון שהם בלעו כבר מהיין הקשר בהתחלה אז הם לא כל כך בולים אחר כך מהין של העובד כוכבים לכן מספיק ההכשר הזה. אבל כלים של עובדי כוכבים שבהתחלה נתנו בהם יין נסך, דידוהו, הם בולאים הרבה מהין האסור ולא יועיל למלא מים 24 שעות ולשפוך כך שלוש פעמים, אלא הם צריכים הכשרה יותר חמורה. כי את הרבין כשהוא בא מארץ ישראל, אמר בשם רבי שמעון בן לקיש, זה גם בכלים שהשתמשו בהתחלה ביין של עובדי כוכבים, אחד שלנו ואחד שלהם. צרה רוחברי דרבא כשהוא היה לפני רבשי כמי דרבשי לומר למימר הנמילי מה שמועיל להכשיר בצורה הזאת זה דווקא לגבי נודות של אור אבל קנקנים של חרס שבולאים הרבה יותר וגם הרבה יותר קשה להכשיר אותם אז לא ניתן להכשיר בדרך הזאת אמר לרבשי לא שני נודות של אור ולא שני קנקנים של חרס גם אלה ניתן להכשיר על ידי ההכשרה הזאת ש ממלאים את זה שלוש פעמים במשך 24 שעות. אם כן, דיברנו על נודות של אור. כעת מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתה על קנקנים של חרס של עובדי כוכבים. אם הם חדשים שלא הכניסו בתוכם יין נסך וגרודים שמעולם לא מרכו עליהם זפת מותרין. ואם הם ישנים הם אסורים. כיוון שחרס בולע מיד יותר מהר מאשר נוד של אור. ואם הם מזופפין אפילו שלא ידוע לנו שבכלל שתמשו בהם מעולם ביין אבל הם מצופים בזפת הם גם כן אסורים למה כי יכול להיות שישתמשו בזה ביין וכיוון שזה מצופה בזפת אז לא ניכר כאן הזפת גורם שלא יהיה ניכר אם יכניסו כאן יין או לא כיוון שה שכשיש זפת זה לא ניכר אם היה כאן יין או לא היה כאן יין וחוששים שהיה כאן יין לפני לפני כן מביאה הגמרא איך מכשירים את הקנקנים האלה אם עובד כוכבים נותן לתוכן יין אז אפשרות ראשונה ישראל נותן לתוכן מים במשך 24 שעות ושופך ואז נותן עוד פעם ועוד פעם שופך ועוד פעם נותן ועוד פעם שופך שלוש פעמים כמו שראינו מקודם אפשרות שנייה כשהעובד כוכבים נותן נותן לתוכן יין אם העובד כוכבים נתן יין לתוך אותן א קנקנים של חרס ישראל נותן נותן מיד בלי להכשיר נותן מיד לתוכן ציר נוזל שזב מהדגים בשעה שכובשים אותם במלח ובחומץ והוא נעשה חזק כמו חומץ או מוריס שומן של דגים שמערבבים בהם קרבי דגים והוא מאוד שמן אפיל אפילו בלי להראות מים בתוך אותם כלי חרס ואינו חושש לעשות זאת כן אפילו לכתחילה למה כי הציר והמוריס שורפים את היין שנבלא גם אם היה יין בלוע הם שורפים אותו אותו ומכלים אותו. בא אלו מסתפקת הגמרא האם לכתחילה אני יכול לשים את הציר המוריס בתוך קנקנים שהיה שמה יין של עובדי כוכבים או רק דעבד מביאה הגמרא לכתחילה תשמע דתנה רב זווית ברשיה הושנה ברייתא הלוקח קנקנים של חרס מן העובדי כוכבים אם הם חדשים שלא נכנס בהם מעולם יין נותן לתוכן יין בלי להכשיר אותם ואם הם ישנים שהכניסו בהם יין נותן לתוכן צירו הוא מורייס לכתחילה ומכשיר אותם בכך אף על פי שהוא לא מילה בהמיים שלוש פעמים כי הם שורפים את היין שוע בו ומכשירים אותו כדי שמכלים את היין שהיה בו לפני כן מסתפקת הגמרא באמיני רב יהודה נסיע הוא שאל מי רב עמי קנקנים ישנים של עובדי כוכבים שהחזירן לכבשן האש ונתלבנו בכבשן האש מה הוא האם זה הכשיר אותם אמר לי אמר לו רבי יהודה הנשיא בוודאי שכן אם ציר של דגים שורף אור כבשן לו כל שכן אז זה בוודאי שזה מכשיר מביאה הגמרא אתמר נמי אמר רבי יוחנן ואמרי יש אומרים שאמר רב אסי אמר בשם רבי יוחנן קנקנים של עובדי כוכבים ששמו בהם זפת ציפו אותם בזפת שהחזירן לכבשן האש כיוון שנתחממו מבחוץ כל כך עד שנשרה זפתן מהן וכל כך התחמם מבחוץ שמבפנים נשר מהם הזפת מותרין כי ודאי נשרף היין שקלות בדפנות אמר אמר רבשי לא תמעד דנטרן אל תאמר שהם צריכים להתחמם כל כך עד שהזפת ממש ימס ויזל יזוב אלא אפילו רפה היא מרפעה אפילו אם הזפת נתרכך מחמת החום של האשמלה סביבותיו אף על גב דלא נתר אף על פי שהוא לא נשר וזב מהם זה כבר מספיק בשביל להכשיר את הקנקנים האלה מביאה הגמרא אם הכניס כיסמים דולקים לתוך הקנקן כאן קינסה הוא העמיד אותם בתוכה בתוכו עד שזפת נשר אבל הוא לא נתחמם יותר מזה יש בזה ויכוח פליג ברבחה ורבינה אחד תקנקנים ואחד התיר שרי והגמרא והלכת ההלכה היא כמו מן דעשר כמו זה שעשר מסתפקת הגמרא היא בא אלו מה הוא ליתן לתוך כזה קנקן שהיה בו יין של עובדי כוכבים מה הוא יתן לתוכו שיכר בשביל להכשיר אותו על ידי זה יש בזה ויכוח רב נחמן ורב יהודה אסרי אסרו ורבה התיר רב שרי אומרת הגמרא רבינה התיר שרלי לרב חיא ברי דרב יצחק הוא התיר לו למרמה בי שיכר להטיל שיכר בתוך הכלי הזה כדי להכשיר אותו אזל רמה בי חמרא רבי חיא בטעות הלך ובמקום שיכר הטיל יין והיין נאסר ואפילו האחי בכל זאת לא חשנה למילתא רבינה לא חשש מכאנו לאבא לאסור להכשיר על ידי שיכר שלא יבואו בטעות להכשיר על ידי יין שזה לא מועיל אמר הקראי בעלמה זה דבר הקראי זה לא מצוי שבן אדם מחליף במקום להכשיר על ידי שיכר הוא יבוא להכשיר על ידי יין ולכן זה מותר מספרת הגמרא רב יצחק ברביסנה היה לו הבל הנו מני דפקוסנה כלים מגללי בקר וניתן בהם יין נסך מלינו מיה ומילה בהם מים כדי להכשיר אותם הנחינו בשמשה הניח אותם בשמש ופקעו הם נשברו אמר לי רבי אבא אסרתינו עלך איסורה דלעולם אתה אסרת אותם עליך בחינם איסור לעולם בזה שאתה איבדת אותם אימור דמור רבנן מה שרבנן אמרו שצריך לעשות כדי להכשיר ממלי נומיה למלא אותם במים שלוש פעמים במשך 24 שעות אנוכבשים שם יאמרו וכי הם אמרו שצריך גם להניח את זה בשמש הם לא אמרו וזה שאתה עשית את זה אתה סתם קלקל לת את הכלי לחינם אמר רב יוסנה אמר בשם רבי עמי כלי נתר אין לו טהרה עולמית מיין נסח שבלוע בו משום שהכלי נתר בולים הרבה יין מה כלי נתר מה ההגדרה של הכלי הזה ממה הוא עשוי אמר רבי יוסי ברבין כלי שעשוי מקרקע שחופרים בה ומוציאים ממנמין מלח כלי מחפורת של צריף מספרת הגמרא דבי פרזקרופילה מאנשי אדם ששמו פרזק שהיה היה שני למלך, משנה למלך. האנשים שלו גזלו, הנסו הני קובי מפומבדיתא אותם כלי הגת שבהם היו דורכים יין מפום בדיתא. רמו באור חמרה אדרינוני עלי. הכניסו בהם את ינם ואחר כך החזירו אותם. אתו שאילו לרב יהודה. באו לרב יהודה לשאול איך מכשירים כעת את הכלים האלה. אמר להם רבי יהודה דבר שאין מכניסו לקיום הוא. הכלים האלה. כן. אנחנו באים עם מושג חדש. זה לא כלים כאלה שהדרך למלא בהם ולהניח אותם כך כשהם מלאים, אלא מכניסים בהם יין למעט זמן כדי לשתות אותם יד. וכיוון שכך מספיק להכשיר את זה על ידי שמשכשכן במים והן מותרים ומדיח אותם במים והם מותרים. אמר רב אבירה הני חצימי קדים מקרקע אדומה וקשה דרמה של עובדי כוכבים כיוון דלא בלי טובה כיוון שהם לא בולים הרבה יין משכשכן במים שמדיח אותם במים ומיד מותרים אמר הרב פפה הני פטוה דבי מכסה כלי חרס שעשויים במקום שהקרקעית שלו קשה כיוון דלא בא ליטובה כיוון שהם לא בולים הרבה יין משכשכן במים והם יד מותרים כוסות של חרס שאין מכניסים בהם יין להרבה זמן אלא רק כדי לשתות מהם רב רב אסי אסר להכשיר אותם בהדכה ורבשי התיר להכשיר אותם בהדחה שרי מבארת הגמרא איש שטי בהואה עובד כוכבים פעם ראשון אם העובד כוכבים שתה בהם יין נסך פעם ראשון כולי עלמה לא פליגד אסור כולם מודעים שלא מספיק הדכה כיוון שהם עדיין לא נתקשו הכלים האלה והם בולים הרבה מהין ולכן צריך להכשיר יר אותם על ידי עירוי שלוש פעמים ולא מספיק עדכה רגילה כי פליגי בפעם שני היינו בפעם הראשונה שתה מיין התר ורק בפעם השנייה הוא שתה ממיין אסור יקדמרי יש אומרים פעם ראשון ושני בין שאתה יין אסור בפעם הראשונה בין שתה יין אסור רק בפעם השנייה כולם לא פליגד אסור כולם הם ביניהם ויכוח ודאי שלא מספיק להדיח את זה אלא צריך למלא את זה שלוש פעמים וכדאי למלא לעשות 24 שעות ולשפוך ככה במשך שלוש פעמים. למה? כיוון שבפעם הראשונה והשנייה עדיין זה בולע הרבה. כי פליגי. מתי הוויכוח? לפי הלשון השני? בפעם בפעם השלישי. לפי הלשון הראשון הוויכוח הוא בפעם השני. לפי הלשון השני הוויכוח הוא בפעם השלישי. ש לפי הדעה שעוסרת הוא סובר שעדיין נחשב תחילת תשמישו נעשה באיסור כי הוא עדיין בולע הרבה עד אז ומי שהתיר סובר שבפעם הזאת כבר הוא אינו בולע כל כך משום שכבר בלוע בו יין מלפני כן והיין של כעת הוא של יתר וילך את הפעם ראשון ושני הכלי אסור פעם שלישי הוא כבר יהיה מותר אפילו בלי שידיחו אותו שלוש פעמים על ידי השראיה של 24 שעות שהזכרנו אמר רב זני מני דקוניה אותם כלי חרס שמחופים באופרת מותכת אם האופרת היא לבנה או שחורה חיברה והוקמה שרי הכלי מותר אפילו בלא עירוי שלושה ימים אלא בהדחה לבד משום שהחיפוי שעליהם גורם שהם לא יבלאו את היין האיסור זאת אומרת הם לקחו את הכלים האלה ושתמשו בהם ביין אסור אז אז הכלי לא כל כך בולע כי הוא מחופא באופרת א מותכת לבנה או שחורה אבל אם העופרת הזאתי ירוקה היא לא כל כך מונעת את הביות אסור הכלי בהדחה בלי עירוי של שלושה ימים משום דמצריף כשזה הופרת ירוקה מעורבב בקרקע שחופרים בה ומוציאים ממנמין מלח ולכן היא בולעת הרבה מהין של האיסור בתחילת השמשם כמו שאר כלי חרס והיא תבו קרטופני אם יש בקים וסדקים בכלי הזה אז גם לבנה ושחורה אסור כול הוא הסירי ללא ירוי שלוש ימים נינם כמו כלי חרס בלי כלי החיפוי הזה שבולים הרבה בתחילת תשמישם דרש מרימר קוניה כלי מחופה עופרת מותכת בין נוקמה אדומה בין חי לבנה בין א ירוקה מותרים בהדכה בלבד שרי שואלת הגמרא מה ישנה למה יין נסר שונה מהלכה של חמץ שמכשירים את זה בשביל להשתמש בזה בפסח ובאו מני מאותו מרימר שואלים אותו את אותו מרימר שמע את ההלכה הזאת שאלו אותו אותו הנמנד דקוניה אותם כלים שהשתמשו בהם בחמץ של קוניה היינו שמ מחופה באופרת מותכת מה הוא להשתמש שבהו בפיסחה האם אפשר להכשיר את זה כדי שנוכל להשתמש עם זה בפסח אז מברארת הגמרא ירוקה לא תיבא לך באופרת ירוקה אין ספק דמצרפי כיוון שמובב בהם קרקע שמוציאים ממנה מין מלח ובאלי הם בלאו את החמץ והסירי ולכן אי אפשר להכשיר אותם והם אסורים בפסח כי איתי באלך השאלה תהיה חיוב והוא קמי כלים שמ שמחופים בהופרת לבנה ושחורה או אדומה מה היא האם שם אפשר להכשיר את זה מביארת הגמרא כיתבו קרטופני כשיש בהם סדקים ובקעים לא תיבא אליך אין את השאלה הזאת בוודאי בלי ודאי שהם בולים את החמץ מחמתם אפילו בלבנים ושחורים או אדומים והסירייה לכן הם אסורים כי תי באלך השאלה תהיה ב בכלים של חרס שמצופים באופרת לבנה והוא קמי שחורה אדומה א והם כלים חלקים. זאת אומרת שהם לא עם צדקים. מה? אם אפשר להשתמש בהם בפסח או לא? כך שאלו את מרימר. אמר לו מרימר, אני ראיתי את הכלים האלה שהם פולטים את המשקים מהדפנות החיצוניות שלהם. הנחזינ דמידיתי. הם פולטים, הם מזיעים כיוון דמדייתי, כיוון שהם פולטים את המשקים שבלויים בהם, ודאי בעלי, ודאי שבלאו אותם מתי שהשתמשו בהם בחמץ. ולכן הם אסירה, הם אסורים לעולם. מה הייתה? למה הם אסורים לעולם? הרי התורה העידה על כלי חרס שהאיסור שבלוע בו אינו יוצא מדינו מהדפנות שלו לעולם כמו שהפסוק אומר וכלי חי רסת תבושל בו דברים שהם אסורים ישוור כי אי אפשר להכשיר אותו אז רואים אם כן שלעניין איסור חמץ בפסח מרמה אומר שכל הכלים האלה של חרס שמצופים באופרת הם אסורים ומה ישנם יין נסך דדרש לומר כולומני דקוניה שרי שכלי חרס מחופים באופרת כולם מותרים אפילו הירוק האופרת הירוקה וכי תמים תרצה לחלק ולומר חמץ שהאיסור שלו הוא מהתורה דאורייתא אז לכן זה אסור ויין נסך שמדובר פה על יין שאנחנו חוששים שהוא נסך זה סתם יין של עובדי כוכבים שהוא רק אסור מדרבנן לכן הוא לא עוסר והרי כל מה שדתיקון רבנן שתיקנו חכמים הם תיקנו כין דאורייתא תיקון ואם כן גם כאן הם היו צריכים לתקן כמו לעניין חמץ פסח שהוא מהתורה תרצת הגמרא ההבדל הוא זה החמץ תשמישו של הכלי כל השנה בחמין בדבר חם זה בול הרבה אי אפשר להכשיר אותו בכלל וזה יין נסך תשמישו של הכלי בצונן ולכן הוא לא בולע הרבה ואפשר להטיר אותו על ידי שכשוך ועד כאן דף לג er
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה