הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לג

זורי דף לג מתחיל בסיעתא דשמיא סוף דף קודם חמש שורות מלמטה בנקודותיים ראינו במשנה אויכין לטפוס אלה שהולכים למקוה ודזורה אסורן לאסס ולאוססמום בדרך הלוך כי שמה הוא ירוויח והוא יודע לבודזורה בחזרה מותר ולא חוששים שהוא יחזור להודות לבדזורה רשי מביא במשנה עוד פירוש אומר שמואל כל מה שראינו במשנה זה דווקא בגוי אויבת כחובים דהינו גוי אוך לטעופוס באליךסור כי אם הוא ירו דוזמו דקמסקובים וחזור מות מדאבה הוא כבר היה שם הוא לא יחזור כעת להודות אבל ישראל לא ילך לטפוס לעבודה ודזורה בעלימותו דילוד הרבה ולא יוזיל כיוון שודי הוא מתחרד בו והוא לא ילך אחרי שכזור אוסו כן דאובקבו אוביק זה עניבה הוא קשור בה כל כך מהדר אודר אוזיל מסביר המאירי מצד שהוא מחודש בהכו ודי הוא עובד עבדזור זה בשבילו דבר חידוש הדוק הוא הדוק ביותר וחוזר ומודה אז זה בדיוק להפך מאשר בגוי בקשה הגמור ותניה ישראל לא ילך לתפוס בין בליכה בין בחזורה אסור לסד ולתת עמו או אסור אומר הבשי כי תניה היא בישראל מומר שהוא כבר מומר לדזור דיוזיל לכן גם בעליך אסור נמצא שיש שלוש דינים חלוקים בגוי רק באליך אסור בחזור מותר בישראל בדיוק להפך רק בחזורה אסור בישראל מובא בשניהם אסור כי מצד אחד הוא הדוק אז באליך עשו כמו בגוי כי הוא לא התחרט בו כנראה והוא ילך לעבודה בדזורה מצד שני גם בחזורה אסור כיוון שהוא בכל זאת יהודי אז הוא יותר הדוק בה כי זה יותר מחודש לו או יחזור ויודע תו רבונון אויבת קיחובים או ילך ליריד שוק שלבדזורה הגוי לא הולך לעבוד שם עבדזורה הולך לסחור שם סוחרים שם גם בחפצה בדזורה בין באליכה בין בדרך הלוך בין בחזור מותר מותר לסדר לתת אמו מותר למכור לך חפץ לקנות ממנו חפץ ישראל לא ילך ליריד כזה בהליכה בדרך הלאכמו אין שום חשש בחזורה אוסו שואלת הגמורה מה יש בחזור דאמר אביד זובין הוא מכר שם בשוק צלם הוא קיבל כסף עכשיו שאתה מוכר לו דבר והוא נותן לך את הכסף דמיזכר חוב מי כבעדי או אם אתה קונה אצלו חפץ יכול להיות שאת החפץ הזה הוא קיבל תמורת הצלם וזה דמי עבודזור שאסור בנוה אם כך אוהב את כחובים דהינו גוינמה עבוד כחובים זובין דמסקובם כבדי אז למה באים בליכה במחזור מותר אלו למה בחזור גם מותר כ אוב כוחו ממרינן מי אומר שהוא מכר שם צלם גלי מזובין חמרזובין יין גלימה ישרו אינם מנימה אימו גלי מזובין חמרזובין אונה גמורים גוי הוא הולך ליריד הזה למכור ולקנות כל מיני חפצים לכן אנחנו אומרים גלי מזובין חמרזובין לא צריך לחשוש שהדמים שבידו זה דמי עבדי זורים אבל לשר מיסדול למכור גלימוח חמרא או חבז בן מוכר זאת כאן אצלנו למה הוא צריך ללכת לריד שלבדזורה רק שיש לו למכור פסל איפה ימכור פסל אז הוא חייב לכת ליריד הזה ממילא כשאני בא ואני קונה ממנו חפץ והוא נותן לי איזשהו חפץ או שאני מוכר לו ונותן לי כסף אני צריך לחשוש שזה דבר שהוא קיבל או את הכסף או את החפץ תמורת הפסל שהוא מכר ואסור להנות מזה מה ראינו והבואן אלה שחוז חוזרים מתעופוס אז כמו שדיברנו בגויים מותורן אומר שהם בלוקיש לא ישונו אלו שאין קשורן זה בו זה כל אחד חוזר לבדו אז אין חשש אם הוא ירוויח הוא יחזור חזרה לטאופוס להודזור להודות לה אבל קשורים זה בזה אם חוזרים בחבורה אסורין אם בדית לחזור הם חוזרים בחבורת כדעתם אולי לחזור אם יקרה להם איזשהו מקרה שירצו להודות לבדזורה אז גם בהליכה חזור אסור לסחור עמם מה ראינו בהמשך המשנה נוידוסד כחובים דהינו נודות של אור וקנקם של חרס והישראל מכניס בזה יין אז היין נאסר כי הוא בולע מהין שבלוע בנודות או בקנקנים תונ רבונו נוידו ישראל דכובים גרודים אם הם מגורדים דהיינו לא זיפטו אותם בזפת והם חדושים לא השתבשו בהם הרבה מוטורים כי בזה שהכניסו בהם קצת זמן יין האור עדיין לא בולע אבל דווקא נודות כלי חרז בולע מיד ישונים ומזופין דהיינו אחד משניהם אסורים כי אם ישנים זאת אומרת שכבר היה בהם הרבה זמן יין נסך אז האור בולע גם אם הם חדשים אבל מזופפים אז הזפת בולע מיד אז יש כאן בלי שיין נסך אומרת הברייסה אויבת כיכובים ריבבון הוא מתיך את הזפת לתוכם ועיבדון ונוסן לתוויכון יין אומר רש"י כן דרכם בעוד שהזפת חם נותנים יין ליטול טעם מרירותו של זפת וכדי שאחר כך שהזפת תתייבש וישתמשו בו ליין אז הוא לא ימרר את היין וישרול מדלגה בו ומשגיח אינו חושש לביות של היין שואלת הגמורה וכימח בת כוח נו לתוך יין והוא שופך את היין אז זה נאסר היין הזה מה עוזר שיש כאן משגיח כי ישראל מדלג בו מבה אומר רב פופה אוחקומר אויבת ככובים ריבבון ויבדון וישראל בעל הבית הוא נוש לתיכון יין כדי שהזפת לא יהיה מרר אחר כך את היין וישראל אחר או מדלגה בו ויחושש שואל את הגיבור למה צריך ישראל אחר מאחדון יין ישראל מדלג בבל מולי אונהגמורה יש חשש דין מאגב דרדי השרוד בנתינת יין לתקן את הנוד מנסך הגוי שעומד כאן והוא עוזר לו בייצור וליו דעתי הישראל ישים לב לכן צריך עוד ישראל שישגיח שהגוי לא מנסך את היין זו דרך אחת אזומר לא ילום כדימרס מיקורה שהגוי הוא שם את היין בזפת והישראל רק משגיח עליו שאלת עם כך למה היין לא עוסר את הנוד ואוכה בעידנ דקוש דלינסה כזוירק מים לטית ה זפת הוא מקבל את היין בעודו חם ואחר כך הזפת מתייבש והיין קלה אחר כך שם מלאים שם יין זה לא פולט את הטעם של היין. רש"י אומר כמו שמגבלים תית עם מים אחרי שהתית מתייבש אין כאן המים כאילו לא היו. לכן אין חשש אפילו שבעצם היין הזה נאסר על ידי שהגוי שפך אותו. אומר הפפי שמע מלמד הרב זוויד הי אוהב את ככובים דשוד דחמבר לבי מלכה דישראל. אני שומע מרב זוויד שאם גוי לקח יין והוא הכניס אותו לכלי מלא מלח של ישראל. היין הרי נבלה וקלה במלח שורה כמו שהוא מתיר כאן שיין קלה בזפת החם אז זה מותר מסקיף לרבעה שמי דום איזו השוואה אוסום בזפת כעוז הי ליין לאיבוד ואחר כך לא יתן טעם ביין שיכניסו לתוכו אוכל לא יקאוזי לאיבוד הוא נותן טעם במלח לעולם הוא לא מתייבש לגמרי יש כאן טעם של יין במלח אז ודאי שהמלח נאסר מספרת הגמור בר אדי תיהיה טיה זה סוחר ישמאלי שקראו לו בר אדי אונס אנוזיק תיק מרבי יצחק ביוסף הוא גנב מרבי יצחק ב יוסף נודות רומבו חמרי הוא הכניס בהם את יינו החקר ואדרין נעלי הוא החזיר לו את הזיקים עוסר רבי יצחוק שואל במדרשה איך הוא יכול להכשיר אותם אז הכלל הוא שכלי חרס אין לו הכשר אם הוא בלה אבל דווקא אם הוא בלא בחם כאן הוא בלה בצונן אלו מי ביי נסך אז אפילו בצוינן אז כן אם זה לעוש לקיום זה עוסר אבל כבו לוקח פולטוי אז כיוון שזה בלה בקר אפשר גם להכשיר אותו בקר אומר לרבי ירמיה כך אוירו רבי לו מיסה כשרוצים להכשיר את זה מי נסך ממלון מים שלושיומין ומארון והוא שופך את המים וזה כשר ואמר רוב צריך לארון מאיס לאיס דהיינו הוא ממלא מים פעם אחת המים שוים 24 שעות בכלי ואז הוא שופך את המים שוב במלא מים חדשים לעוד 24 שעות שופך אותם ושוב פעם שלישית ממלא מים לעוד 24 שעות ואז שופך והכלי מותר סובו מינוסו בני הישיבה הנמי לדידן כלים שלנו כמו המעשה שהיה שהזיקים היו של רבי יצחק בר יוסף שהם היו בלויים מיין כשר תחילה אז קמר כבר בלו מיין נסר קצת לזה מועיל כזו הכשרה אבל דידו כשאני קונה נוד אצל גוי שנבלא בו יין נסך מתחילתו לוי לא מספיק בכזו הכשרה אבל כיסר רובין כשרובין הגיע מארץ ישראל לבובל אומר בלאקיש איך עוד שלונו ואיך שלהם אפשר להכשיר בדרך זו סובברי דרוב קמי דרבה שבודו יושב לפני רב שלמר אמלה שאפשר להכשיר בדרך זו רק נוידוס של אור הם לא בולים הרבה אבל קנקנים של חרס הם בולים הרבה לוי לא מספיק להם כזו הכשרה אומר לרבה שלא ישני נוידוס ולא ישני קנקנים תו רבונון קנקנים של חרס לד כחובים חדושים גרודים שהם אף פעם לא היו עם זפת הם חדשים לגמרי מוטורים כי מעולם לא שתמש בזה הגוי אז אין חשש רש" שהזכיר לאיל בנוד דווקא בנוד אם זה חדש זה מותר וכלי חר זה בולע מיד כי מקודם דיברנו חדשים הכוונה שלא ישתמש בזה הרבה כמה מדובר שחדושים שניכר שעדיין לא ישתמשו בהם מעולם אז הם מוטורים אבל ישונים שהוא כבר השתמש בהם או מזופופים שאז אפילו שזה נראה לך חדש אבל באמת באמת יתכן שהוא כבר השתמש אתה לא רואה זה בגלל הזפת אסורין הוא כבר השתמש בזה לין נסך עכשיו או כוח נו לטויון יין דהיינו אם הגוי נתן לתור זה יין אפשר להכשר כמו שדיברנו יסר נו לתו מים שלושה ימים כל פעם מחליף כל 24 שעות וזה מוכשר אותו דבר כחון ינש עוד עצה יסרונו לטיכון ציר ווריס כמה זמן זה צריך לשאולט כמה שיטות ברישונים ואינו חושש כציר והמוריס זה שומן דגים קרבי דגים זה שורף את היין הנבלא ומחלה אותו בוילו מסתפק את הגיבורם להכשיר בצירו מוריוס לכתחילה אוידי עבד מסבירים הרשעינים האם זה לכתחילה כי גם הציר והמוריוס ישארו בהתרם כין נשרף בתוכם ואין כאן בלי של יין או שמרג בדיעבד לכתחילה לא לעשות בצור מוריוס כ צור מוריוס ישפך לפח תושמ לטונר רב זיבשה לקח קנקנים של חרס מנוב דקחובים חדושים שלא שתמש בהם בעולם נויסן לטיכון יין ישון נויסן לטיכון ציר מויס לכתחילה וזה מותר בשתייה וגם מותר חקר בשימוש בוא מנ רבי יהודה נס מרבי ימי חרס שהוא קנה אצל גוי שבלוע ביי נסך הרזירו לכיף שנויש ונסלבנו מה הוא האם אפשר להשתמש בהם או לא אומר לי ודאי ציר ציר של דגים שירף את היין שבו בתוכו הוא ראה שעצמה לא כל שכן התמנה ממרבי יוחננון ואמרו לו מרבסמ רבי יוחננון קנקנים שלכים שהחזירו לכב שנויש כ שנושרוזיפטון מהם זה כל כך התחמם שהזפת הפנימית נשרה מהם מוטורין אומר הב שלא יתאים דנטרו לא צריך ממש הזפת תתקלף מהם אלא אפילו רפוא מירפה שהזפת התרכה אף אגב דלאר זה מספיק מה קורה קינסה הוא הכניס כיסמין דולקים לתוך הקנקן עד שנשרה זיפתו בלי גבורח ורבנה חד אוסר דהיינו זה לא מכשיר חד שורש זה כבר מכשיר את הכלי לךסקמןסר אז רש"י מסביר זה לא דומה להחזיר בכשון שם כיוון שהעסק מבחוץ וזה כל כך חם עד שהזפת הפנימית נשרה זאת אומרת שכל החרס התלבן אבל כאן שהוא הכניס את האש פנימה אז זה שזפת נשה כי האש קרובה לזה זה לא מורה שכל החרס בכל עוביו התלבן לכן אומר שלמדנו מכאן שאם רוצים להכשיר חביות או קנקנים מחרס שהכניסו בהם יין נסך אז לא מספיק לעשות איכשר מבפנים בין בכיסמים וכל שקלו במים שרק תחממו מהאש כי אם אש עצמה לא מועילה ודאי שמים לא אלא באחד משלושת האופנים אפשר להכשיר או ששורפים מבחוץ כמו שאמרנו בכבשה נוש עד שהזפת הפנימית נושרת או על ידי מילוי בשלושה ימים מים שלוש מיזלז כל פעם החלפת מים או כמו שנראה לאלון שהוא שועה את הכלי 12 חודש בלי שימוש אז זה גם מותר היא בוואלו מסתפק את הגמורה מה הוליטל לטוויכו לקנקן שקנה אצל גוי שיכו רב נחמן ורב יהודה אסר כשיכר בולע מהין ורובשורק כשיכר מבטל את הטעם של היין מספרת אמונה שורלי לרב חיבר רב יצרוק למרמבשיכרה הוא שאל אותו אפשר למלא באיזה שיכה והוא התיר לו כדעת המתירים כדעת רובה אוזל הוא לא הבין שהיתר הוא דווקא לשיכר רומב חמרי והוא הטיל בתוכו יין ויין באמת אסור ואפילו אחרי שרב נשמה הזאת לא יחוש לו למיל זה הוא לא חשש שמתה ואילך הוא לא יתיר שייכה כי רואים שאנשים טועים ויבואו גם למלא יין אומר הקראי בעל מאושותה אבל בדרך כלל אנשים יבינו שאני מורה שחר מותר יין אסור מספר את הגמור רב יצחוק ברבי ביסנה אבו אנו מנה דפקוסנה זה כלים שמייצרים מצפיע בקר מגללים של בקר והכניסו בהם יין נסך מלינו מי רצה להכשיר אותם אז הוא מילה אותם במים הנחינו בשמש שמניח אותם בשמש פוקו הם פקעו מהשמש ונשברו אומר לרבי אבה אשרתינו אלו חיסורדל אוילום אשרת זאת לעולם דהיינו איבדתם על חינם מי ביקש לך להמידות בשמש אימו רבונ ממלינו מה שלושה מאיס אנו חבשים שם יומו סתם איבדת אותם על ידי הנחתם בשמש אומר רבי יסנה אומר הבמה כלי נתר אין לו תהר אוילומיס מיין נסך שנבלא בו כי הוא בול הרבה מי קלי נטר אומר בייס ברובן כלי מחפוירה של צריף קרקע שחופרים משם צריף שקוראים לזה אלום או ביסה מין חומר שנמצא בקרקע זה כלי שבולע רבות אי אפשר להכשיר אותו מינסך בהכשרים שדיברנו מספרת הגמורה דבי פרזק רופילה היה איש שקראו לו פרזק והיה רופילו היה משנה למלך דבי דהיינו אחד בבני ביתו אונס אנקו מפום בדיסה הוא גנב קנקנים מישראלים בפום בדיסה רומב חמכניס לקנקנים יין אחר כך דרינו נעליי הוא החזיר את הקנקנים ליהודים אוסו הבעלים שהילו לרב יהודה אומר דוב שהם מכניסו לקיומו הוא לא הכניס אותו לה הרבה זמן משך שכון במים וימוטורין אפשר להכניס בזה מים משפשף לא צריך להשות בזה מים שלושה מאיס אומר רב אבירה הנחץ ושכימד הרמואה אלו הקנקנים שנעשים מקרקע שחמפטית מקרקע אדומה כיוון דוליבל עטו והם לא בולים רבות אז אם הכניסו בהם יין נסך משך שחום במים ומטורין אומר רב פפי אנ פסבוסדבי מכסה אלה כלי חרס ממקום שנקרא מכסה שמקום שהקרקע שלו קשה כיבדול בא לטובה אז אם היא לא בא עם יין נסך הם לא בולים רבות משך שחומים מוטורים מביאה הגימורה כוסה כוסות של חרס שמלים בהם שתייה ומיד שותים לא מכניסים שם לקיום והגוי שותה בזה יין רבסי אוסר בלי שיכשירו את הכוסות ורבש שורה לא צריך להכשיר אותם אומרת הגמרא כך אישבת כוח פעם ראשון כשהכוס הייתה חדשה ומלא בזה יין 10 ושתה כולם לפליגדוסו כיוון שהם עדיין רכים אקלים הכוסות הם בולים והם נאסרים אפשר להכשיר אותם כמו שדיברנו על ידי שלושה ימים שמלא בימים אבל לפני הכשר המסורים קיפליגה בפעם שני השתמשו כבר פעם אחת בכוסות לשתות בהם דבר מותר ואחר כך השימוש השני היה של יין של גוי וזה הם נחלקו האם זה בולע וצריך צריך להכשיר או לא כדמר פעם ראשון ושיני כולם לפליגדוסו כי פליג בפעם ג' שהשתמשו כבר פעמיים בכוס לדברי יתרג הפעם השלישית השתה בזה הגוי יין אז הם נחלקו האם זה בולע או לאחס פעם רישם ושיני אוסו אבל אם זה רק פעם שלישית מותר כי זה לא בולע כיוון שלא מכניס אוי לקיום עד כאן דף לג ال
לצפיה בתכנים נוספים: