הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כז

עבודה זורי דף חז מתחילים בסיעתא דשמיא 14 שורות האחרונות של דף הקודם טונו רבונון בשיעור הקודם הזכרנו שתי מחלוקות מרב מאר וחכומים לגבי האם מותר להשתמש בגויה כמיילדת או כמניקה מביאה הגמורה כעת מחליקס דומה בין רמי לחכמים תון הרבוננו ישראל מול לסובואבת קחובים לשום גר. אם הגוי רוצה להתגייר מותר ליור למול אותו להפוק לשום מורנדלו. להוציא שאם הגוי מבקש לו למול אותו כי יש לו תולעת באורלתו אסור כאסור לרפו בחינם כמו שראינו לאיל לא עם מעלין ולא עם מירידין אסור לעלות אותו מבו ודאי שאסור לרפא אותו ואבת ככובם לאשרוד שפיזדומי ועלו להרוג אותו דברי רבי מאיר מרים אוהב ככסו בזמן שהחירים אומלגב כז אין חשש שהוא יזיק לו אבל בינו לבינוי לא כז יש כן אין חשש ורב אומר אפילו אחרים בנזמצלי סקין מטקין המילה ומשודי קרוס שופכו אומר רש"י הכוונה מי שנכרס למנגיד בן למעלה לצד הגוף ושוב מוליל אכן אפילו אחרוןגבוי אסור למולדי גוי שואל את הגמור וסבר אומר אוהב את כויכו עם לוי אסור להשתמש בו כמוהל ורומינו למדנו עיר שאין בו רופי ישראל אין שם ישראל שיודע למול ויש תי אופציות ויש ברופא קוטי וריפה או בתיחובים אומר תנקמה אם לא בת קיחובים ועל אם מול קוטי דברי רביון מסביר רשגוי הוא לא מעל את היהודי לשם הבדזורה כן דרכו למול את בניו מה שאין כן קוטי כתוב בגימור חולין שהקוויטי מצאו להם דמות יונה ברוישר גריזים ועובדים לבדזורה והם הרי מלים את בניהם אז הם מדמילים את בניהם שם יונה הזו אז גם כשימול את הישראל הוא ימול אותו לשם היונה לכן אסור לעמול אצל קוטי רבי יהודה אמר להפך אמלק לוטי ועל מול בית ככובים כי הגוי בת ככובים חשוד על שפיכו סדומים אז יש טירה בדברי רמיון אומרת הגמור איפור צריך להפוך את השיטות כאן רמי אומר אם קו ולא בת ככובם כוחשולשו סדומים רבי יהודה מר כחובים ימול ולא יקוטי כיוון שהקוטי מה לשם עובד אזורה שואלת הגמור וסוב רבי יהודה אוהב את ככובים שפרדו מלמול אצלו ואותן רבי דמר מנין למילה בבתם שיפסו לו שנאמר הקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם אבינו ואתו אזבריסי סמר וכמו שנראה בהמשך כתוב שם אתו וזריך אחריך לדירוס וזריך אחריך הם ימולו ולא גויים אז רואים שרבי יהודה הוא פוסל גוי מלמול אז איך אתה יכול להפוך את השיטות אלו לאלומליפוך מה שאלת סתירה בדברי רמיר ואוכ מסכי שרמיר אומר שימו גוי ברופ מומחה רופא מומחה לא הולך לקכלל את השם שלו לעשות את היהודי כקרוס שופחו לכן אפשר למול אצלו מה שאם כן הבריסה שלמדנו שרמיר עוסר למול אצל גוי מדובר בלא מומחה דכיוס רב דימי כשהרב דמי הגיע ארץ ישראל אמר רבי יחנון אם יומו מומחה לרבים מותר למול אצלו שואלת את הגמור אז מה אמרנו לא הופכים את השיטות רבי יהודה סובר שאם יש שתי אופציות גוי וקטי אז מולקוטי בסוף רבי יהודה קוטי שפרדו מבותניה ישראל מולסי וקוסי לאמול ישראל שם מול שם הר גריזים דברי רבי יהודה אומר ל רבי יוסי מה אכפת לי וכיכון מוצינו מי למנתו ירו לשמו לא אכפת לי לשם ההומל אלומו לקט יכול למול והולך כמה יהודים שיוצא עד שתייצמוס של הקוסי אל אומרת הגמרא לאלו אייפוך כדי להפחין מקורם כמו שהפכנו בראשונה של הרבי יהודי קוטי אסור למול וגוי מותר כהגוי אין דק למול בניו לשמודזור אז גם כשהוא מל את היהודי הוא לא מלשם בדודזורה לשבי זדומים רבי יהודה לא חושש כיוון שאחרים אין מלגבוב מה שאין כרמר חושש לשביחו זדומים לכן אומר להפך ודקוקש דרבי יהודה דרבי יהודה שהבאנו לא שהוא פוסל מלס גוי מגזר הקוס זרך אחריך הה רבי יהודה הנוסי ולא כמו שבדרך כלל סתם רבי יהודה הכוונה לרבי יהודה ברבי דנוסי מר מנין למי לבית כחובים שיפסו לו תמוד לא הבאת הסברי סיטי שמואיר אז יש לנו שלוש שיטות רמר סובר שגוי פסול למול שמה שמה הוא יזיק אותו יעשה אותו קורשובחו קוסי אפשר להשתמש בו כמול הוא סבר כמו רבי יויסי לא צריך לשמו רבי יהודה סתם רבי רבי יהודה דן רב לא סובר שגוי יכול להיות מוהל והוא לא חושש לשחוסדורמים וכושף חווק שאחרים על גבו אבל קוסי לא קרומה לשם היונה שיש להם באגריזים רבנו סובר שגוי פסול למול מדיריס לזרך אחריך אומר רב חיזדה מת רבי יהודה סתם רבי יהודה בר פלוקט רבי יוסי שפוסל קוסי תחסיב להשם היול כתוב בפסוק וכיוגורית חוגר ועוסו פסח להשם אם לא יכול זוכבזיקה סויסוי אזפשטות של הפסוק שהוא עושה פסח להשם אבל קודם כל כתנאי לכך צריך למול את בניו ואת עבודה קנענים אבל הוא דורש מהסמיכות להשם הימול שצריך למול לשם השם ולכן כוסי פסול כומל שלא י לשמו מה שאם כן גוי הוא הרי לא מועל את בניו בדרך כלל אז כשמבקשים לו למול אז הוא מלדעס ישראל שהוא אומר לו שהוא אומר לו מהולת בן בני אז זה לשמו ורבי יוסי שהוא סובר שקוסי כן כשרון לא צריך לשמור הוא אומר יש כאן כפלות הי מועיל היא מויל זה ריבוי לרבות גם מילה שלא לשמו ואידו רבי יויסי הוקסיב להשם אימויל הוא בפסח כסיב להשם עולה על פסח שהפסח צריך לעשות אותו לשמו והיא דוכנה מרב יהודה הוקסיב הולמו הוא לא דורש אותו סובר דיברו תור כל שמנדום שמדברים לפעמים בכפלות התמר מנין למילה בבית כוחים שיפסולו מנין לגוי שהוא פסול למול דורפשמר אמר ואתו אז בריסי תשמור כמו שאמרנו וזרך אחריך ולא גוי ורבי יוחנון הימיל הימיל הוא אומר מקור אחר כתוב הימול מוליל אפשר לקרוא זאת המולימל מי שהוא מהול הוא כשר למול אחרים ולא גוי מה היא ביניים מה ההבדיל הלוך בןדורפים ישמו שרב לרבי יחנון ערבים מהול וגבנוני מהול יש אומה גבנונים יש שהם בני קטורו שהם גם מועלים את עצמם איכבניו מנדומה הי מולי מוליקה כרגע הרבי וגבנוני הם מהולים אז הם כשרים למול אחרים ומן דומה בריסית שמולקה כי רק זרווי של יצחוק זה נכלל בכלל זרע אברום כמו שכתוב כביצחו כיכור לכוזורה לכן לפי רב שלמדים יעתוזרך אחריך אז הרבי וגבנוני אפילו שהוא מל את עצמו ואפילו שהם מצאצאי אברהם אבינו בני קטורו בני ישמואל הם פסולים שואלת הגמורה למרן דומה הימול אמול איקה אז הם כן כשרים ואותנן למדנו משנה מסכס נדורים אדם שאמר כנום שאני נהנה מן אוערילים מה שאני נהנה מהר אסור עליי בכוינום קונום זה לשון נקדש לשון קורבן אז דינו מותר בהרי לישראל מותר לו לההנות מהרלים ישראלים מצד שני ועוסו במולי אויבדחובים בגויים שהם נימולים עלמה אף על גב דמהילה כמן דלא מי לדומו גוי שהוא מהול ה הוא נקרא הרל אז גם הרבי מהול וגם נוני מהול הוא נקרא הרל וזה לא בכלל היולימל ותיספס מקשים שתי קושיות קודם כל מה אתה משווה לנדורים בנדורים מליךחלו שם בנו אודום קושיה שנייה שם הגמורה לומד אותו מפסוק למה לומדים מפסוק עליך לושם בנו אדום אומר טוספס לא נתברר לנו לא שם בנו אודום כשאדם אומר שהוא ארל למה הוא מתכוון ארל אם לא מהפסוק אז כן למדים מהפסוק ברגע שנלמד מהפסוק אז אפשר להקשות שגם כאן הוא לא נכלל בכלל אני מוילים גוי כשהוא שהוא מהול אלוהי כבניו להפך ישראל שמסוא חומך מסמילה שתי האחים שלומד מת אחרים מלא סום הסכנה למול את השלישי ולא ימלו אז למן דומתסבר סיטש מרייקה כמזרו של אברהם אבינו אז הוא כשר למול למן דומה הולמו לקה כי הוא לא מהול שואלת הגמורה למען דומה הימול מולקה הוא לא נקרא מהולנן לאפר גם כוינום שנינ ממולים מה שננה מידם שהוא נימול יהיה אסור לה בכוינום אוסור לישראל כם נקראים מולים ומטר במולבד כחובים כי הם נקראים הרינים מאף עלגב יהודים דלא כן אלו אישו למסרקה דול בשמילי אז היא לא נכללת בכלל הפרשה הזו היא לא כשרה למול ולמד היא מילה דישמ לד אישה נחשבת כמהולה והיא כשרה למול אחרים שואלת הגמורה מכלומר אישולי היא לא קשרה למולסיבתיקח ציפ ציפור צור והיא מעלה את בנה אונה הגמור קרי תקרא את הפסוק ותכ ציפורו על ידי שליח שוא הגמור וחסי ותיכרס קריבי ותחריס דומלי שחרינה ביקשה לאדם אחר ורובד ביקשה ליהודי שהמול את בנה והיא בואיס באמת היא עצמה מעלה אבל אוסיה היא ועתחלו היא התחילה את המילה עושה מוישה מושה רבינו ואגמרו והוא גמר את המילה אומרת המשנה מסרה פמהן מותר לקבל רפואה מגוי ריפוי ממ אבל לא ריפו נפש הגמור תבין מסתפרן בכל מקום אפילו בשבילי רשסורמים שעוברים שם תדיר אנשים שמה יחתוך צבא של היהודי בתער שבידו דברי רבי מאיר אומרים ברשו סוורבי מוטר כי לא חוששים שהוא יהרוג אותו כ הוא פוחד שעוד מעט יעבור מישהו ויראה אבל לא י ביינו לבינו אז אסור להסתפר שמה יהרוג אותו מבררת הגמורה מי ריפוי ממין ומריפונפשס מריפומו הכוונה בסכר שמשלמים לרופא הגוי אז מותר להתרפות כולו יהרוג את המטופל כ חושש להפסחרו ריפשס הכוונה בחינם אומר רש"י כלומר מעצמו ומנפשו הוא עושה כמו אם ישס נפשכם בדעתכם זה הכוונה ריפנפושס אם זו הכוונה ליסנה משרפם בסכר אולי בחינום כי בחינם יש חשש שהוא יזיק לו אלו הכוונה אחרת ריפו מומוד דובו שאם בסקונה מדובר שהוא בא להתרפות במכה שאין בה סכנה הגוי לא יכול לקלקל שהוא ימות על ידי זה אלא יכול לקלקל שתחייב לו יותר ויפסיד כסף זה ריפו מומן אז מותר להתרפות אולי הוא כן ירפא אותו ריפונפש דובש בסקונה שעלו להמיט אותו הרופא אז אסור לא שומרת אומרת הגמור גם זה לא ייתכן פירוזה ועומר רב יהודה אפילו ריבד לקוסילתמצי מניו בזמנם היה מצוי הכוז דם ומקום הכוז דם היה לפעמים מכה אחור אומר רב יהודה אפילו אם כואב לי הריבדקוסילת שהקיז לאומן ישראל אני לא אבקש לגוי להעביר את הכאב אפילו שבזה ודאי לא חש אין חשש סקונס מיסה אומר רשי דאסור למסור גופו ביד בית כוחובים אל אומרת הגמור כוונת המשנה כך ריפו מומן בהמתי לרפא את ממונו את הבהמה שלו מותר למסור לטרינהגוי ריפשס גופ נפש הכוונה נפש להתרפות הוא עצמו אצל גוי אסור אפילו באופן שאין סכנה אסור להתרפ אצל גוי אסור למסור גופו ביד גוי ועל דבר רב יהודה אפילו ריבדכוס מני אומר רב חיזד אומר מרוקו אבא אומר לוי שם פליופל הוא בא רק להתייעץ עם הגוי איזה תרופה לקחת הוא אומר לו שם פלוני יופל שם פוני רע לו מותר לא חוששים שיכשיל אותו סובר הגוי גוי סובר לעצמו שיהיו למש אלוהים מכך שלא מבקש ממני שאני ארפא אותו חושב הגוי אומר שהוא לא סומך עליי הוא בא לנסות אותי אם אני אומר לו אמת הוא שואל אותי איזה תרופה צריך לקחת כאיך דמה שלו כמו שהוא שואל אותו מה שלי נשכין הוא ישאל גם אחרים והוא עושה גברה יבוא הגוי לרו נפשי שהוא ימצא שקרן אז אין חשש שמשקר באופן זה אפשר לסמוך עליו אומר אומר רבי יחנון ואמר לו יש אומרים אומר רב חיזדומר יחנון סוף סופק חי ספק מס חוילי שאם לא ירפא אות הרופא ספק יחיה ספק ימות אין מסרה פמהם כגוי ודאי יהרוג אותו אז מוטב שיניח אולי הוא יחיה ועד האימס באופן שיודעים שאם לא ילך לרופא הוא ודאי ימות ואין כאן ישראל לרפא אותו משרפן מהגויים כי בלהב אחרי הולך למות אז כדאי לקחת את האימור שמה הגוי ירפא אותו שואל את הגמור איך אפשר לקחת כזה אימור מס אוי כחי ישו נכון שדוד מסכ לחיות יום יומיים והגוי ימהר לא מתונה הגמורה לחיישו לא יחשינה כנגד הסיכוי והאפשרות שם ירפא אותו הגוי ולא יזיק לו ומינו תמרה מנין אני אומר זו דלכי ישו לא יחישינן באופן כזה דכסיב כתוב בשעה שצבעום עשה מצור על שומרון היו ארבעה אנשים מצורעים שהיו מחוץ לעיר אז כתוב אמרו כך לעצמם אם אומרנו נוב יועיר וערוב בועיר קיים מצור ומסנו שום מביא רש"י שם המשיכו ואמרו ואם ישבנו פה ומסנו מרב וא תולכו וניפלו למחנה אם יחיונו וניחיה אם ומסנו אני שואלת השאלה איך הם נכנסו למחנהרום ויקח ישו ומיסה מיד על ידי הרום אלו ליו לחי ישו לא יחישי באופן שיתכן שינצל אף שמסתבר יותר שהם ממיטו אותו כיוון שסופו למות כאן אז כר גם כשאדם יודע שאם הוא לא ילך לרופא הוא ודאי ימות אז ילך לרופא גוי אפילו שמסתבר שהגוי יהרוג אותו אבל ייתכן שהגוי יציל אותו אז עדיף ללכת לגוי כדי שיתכן שינצל ואפילו שיתכן שהוא יפסיד חיישו מיסקשה הגמורה למדנו לו אייסו ויתן אודום עם הממינין אומר טויס פירוש להריך עמהם בדברים פנשכו ואם שרפם מאמינים אפילו לך ישו מסבן דומן החוס של רבי שמואל שהקישנו ובו יעקב איש כפרסניה לרב פוייסוי הוא היה מין כמו שהזכרנו בפרק ראשון ולא הניחווי רבי שמואל שה יעקב המין ירפא את בן אחותו בן דומו ואמר לי אמר בן דומו לרבי שמואל רבי שמואל אוכי רבי שמואל דוד אנחרו ממנו ואני מקומר הגמרא זאת ולא ספיק לגמור להוכיח עד שיוצו בודו אומר מטר ומס קורבי שמלשר בן דומה גוף חותר ויוצו נשמוסך בטהרה במירת מוטר שזה כמו טהור ולעוברתו על דברי חברו שיואמרים ופיר גדר אישנו נוכש לא עברת דרך להתרפא מאמין אז כאשר רבי ירחנון שהוא אומר שאם אין רופא אחר הותר להתרפא צלמין הגימור הבינה כעת מסבירים הראשונים שמה שכתוב הבריסה מסרפן אפילו חי ישו זה לאו דווקא ממינים אלא גם מגויים כהטעם הוא כי יש יותר סיכוי שרוג אותו ויפסיד גם חיישו אז ממילא רואים לא כדברי רבי יחנון אומרת הגמורה שינ מינוס דמשכה דוסלמים שבסריום באמת הבריסה מדברת דווקא במין ומה שאסור להתרפא זה לא כיוון שאסור להסתכן ולהפסיד חיישו כדי שכשמהצד השני ייתכן שהגוי ירפא אותו כי בעצם באופן כזה אם יש סיכוי רק לחיישו אז מותר להתרפא אצל גוי אפילו שרוב הסיכויים שהרוג אותו כי ייתכן שהוא כן יציל אותו המותר לסכן חיישו עבור האפשרות הזו שהגוי ירפא אותו ומה שהבריסה עסרה זה דווקא במין אז חוששים שהוא יאמר שהוא ריפאט על ידי עבדזורה והוא ימשוך אותו לבדזור אומר מה רבי שמואל אמר להובר אותו על דברי חברך שמרים פה רץ גדר גדר שגוד רוחמים אישחנו נוכוש שואלת הגמורה מה זה האיום איש נוכוש איונמי מה קרה לו הרי חיו יתרקי הנחש הקיש אותו ויעקב המין ידע לרפות זאת אז מה יש לו לחשוש לישכנו נוחוש על ידי שיפרוץ גדום גם אם ישכנו עוד פעם נחש אז שוב הוא ירפא אותו אונה הגמור חיב דרבונו נחש של חכומים דלס לעסוס כלל אם ישח אותו נחש בשביל שעבר על דברי חומים לא תעלה לו רפואה וימות אם היה מתרפא בנשיכה זו סופו למות על די נשיכת חבריו שעובר על דברי חום עם חיים מיסה מסביר טויספס כך את כמ רבי שמואל לומר מוטב שיעמוד בנחישת בנשיכת הנחש בלי לפרוץ גדר ולא למות על ידי הנחש שקיש אותו על ידי שהוא התחייב עונש על פריצת גדר שגדרו חכמים מבררת הגמורה מיאבל לממה איזה פסוק רצה דומו להביא לדודו רבי שמואל להוכיח שמותר לתרפות מאמין אומרת הגמורה רצה לומר לו את הפסוק וחי בהם ודורשים ולא שיומוז בוהם וזה המקור הידוע שפיקוח נפש דוי כל התור כולו ובן דו מסבר שוחי בו מלמד גם היתר להתרפות על ידי אבדי זורי ולכן הוא רצה להוכיח מכאן שמותר רבי שמואל למה הוא לא רצה להתיר זאת אמינה אבל בפרס ילוי כי יש חילול השם שלמדים ממנו לחלל בקדוש השם נתניה אוי רבי שמואל מנין שם לאדום אבוד עבודחובים ואל תורג ואם לא תעבוד תהרג שיעבוד עבודזור ואל יורג תעמוד למחי בהם ולא ישמוז בהם יכול שאפילו בפרסיה יקח הדין תמוד לא ולא חלל שם קודשי מה כתוב בהמשך ונקדשתי בסר בני ישראל אז תוס מציינים שכך סובר רבי שמואל רבי שמואל סובר שאין הבדל בין הבנזורה לכל שאר המצוות שבכל המצוות אז אז בצינה יבואו ועל יורג בפרסיה יורג ועל יבוא וכאן במיסה בן דומו היה בפרסיה לכן רבי שמואל לא הניח לו להתרפק מה שכאנחנו פוסקים כמו חכומים שהם אומרים שכל סנדרין שבפרסיה אפילו מצווה לו יורגל יבוא בצינה יש הבדל ששר מצבס יבוא ל יורג בדורה כמשכוזדומים גרייס יורגלו לוחקחים ולא יקר בשמואל.
לצפיה בתכנים נוספים: