הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כו

עבודה זרה דף כו מתחילים בעזרת השם דף כה עמוד ב שורה שביעית מלמטה מספרת הגמרא מעשה בתלמידי רבי עקיבא שהיו הולכים למקום ששמו חזיב זה היה מקום קרוב בדרך פגשו אותם פגעו בהן ליסטים גזלנים. הגזלנים אמרו להן, שאלו אותם, לאן אתם הולכים? הם ידעו שהם ישיבו להם את האמת שהם הולכים להחזיב, אז ממש בזמן הקרוב הם יבואו ויגזלו אותם. אבל אם הליסטים האלה ידעו שיש להם עוד זמן, כיוון שתלמידי רבי עקיבא הולכים עוד לדרך ארוכה, הם יעדיפו להמתין ולמצוא הזדמנות טובה יותר מבחינתם בהמשך הדרך לבוא וללסתם את תלמידיו של רבי עקיבא. אז הם בחוכמה השיבו להם, אמרו להם שהם בדרך לאקו, מקום רחוק יותר. טוב, אותם ליסטים חישבו את הצעדים שלהם ללסתם אותם אחרי החזיב בדרך לאקו באיזשהו מקום אולי שאין שם הרבה אנשים, מקום שיותר קל לברוח משם אבל תלמידי רבי עקיבא כבר הגיעו לחזיב והם פנו נכנסו לתוך העיר והצליחו להתחמק מהם כיוון שהגיעו לחזיב פירשו אז לפני שהם ברחו הליסטים אמרו להן תלמידי מי אתם? מי נתן לכם את החוכמת חיים הזאת להפליג כאילו אתם הולכים לדרך רחוקה בשעה שאתם הולכים לדרך קצרה יותר כדי שהליסטים לא יכלו להסתם אותכם אמרו להן תלמידי רבי עקיבא אנחנו אמרו להן הליסטים אמנם הם היו ליסטים אבל הם היו גרים בארץ ישראל לומר לך שבוחה של ארץ ישראל שאפילו הליסטים שבה יודעים לכבד את התלמידי חכמים אמרו הליסטים אשרי רבי עקיבא ואשרי תלמידיו שלא בקע בהן אדם רע מעולם לעומת זאת מספרת הגמרא סיפור שהיה בחוץ לארץ תראה איך נראים הרשעים שבחוץ לארץ בהשוואה לרשעים אפילו שבארץ ישראל מספרת הגמרא על רב מנשה אבל הוא היה בדרך דרך למקום קרוב ששמו בי תורתא פגעו בי גנבי בדרך פגשו אותו גנבים הם רצו לגנוב ממנה את הכסף אבל גם הם העדי להמתין לשעת הכושר לגנוב ממנו בזמן שיותר מתאים להם הם שאלו אותו אמרו לי לאן כזלת לאיכן אתה הולך אמר להם אז רב מנשה הפליג בדרכו אמר להם כאילו צריך ללכת למקום רחוק יותר פומבדה אז הם סברו במקום לקחת את ממונו כעת לפני בית תורתא הם חיקו לאיזשהו מקום שכשבדרכם יעברו שם יהיה להם יותר נוח לגנוב ממנו אבל כמעט לביתו אתה פריש כשהגיע למחוז חפצו ביתה הוא פשוט בא להיפרד מהם אמרו לי שאלו אותו אותם הגנבים האם אתה את התלמיד של רב יהודה שמכנים אותו יהודה רמאה האם תלמידו אתה אמר להוא אז אמנ שהקפיד עליהם ידעו לי אתם יודעים שהוא אחד מחכמי הדור איך אתם כך קוראים לו בשם רמאי יהירה יהי רצון הוא נידע אותם דלהבו הנו אינשי בשמתי שהאנשים האלה הגנבים האלה האלה יהיו בנידוי על זה שהם זלזלו בכבוד רב יהודה אזלו עבדו גנבתא 20 ותרתן שנין ולא הצלחו הם ניסו לגנוב במשך 22 שנה והם לא הצליחו מאוד מעניין כאן הגמרא הזאת שאפילו גנב כדי להצליח בגניבתו הוא צריך עזרה מהקדוש ברוך הוא מכיוון שהם יהיו בנידוי אפילו לגנוב הם לא יכלו אף על פי שבדרך שאדם רוצה ללך מולכים כין אותו כאן כיוון שהם היו בנידוי לא יכלו אפילו לגנוב לא הצליחו 22 שנה לגנוב כיוון דחזו כיוון שהם ראו שהם לא מצליחים הם הבינו שזה בגלל שהם ביזו את רב יהודה והם בנידוי כולהו באו כמעט כולם תבאו שמתיו ביקשו שיתיר להם את הנידוי ואבא באחד גרדנה היה שמה אחד הורג שהיה מייצר בדים דלאה לשירוי שמתי הוא לא בא להתיר את הנידוי אכלי אריה הוא נטרף על ידי אריה שאכל אותו היינו דמרי אנשי המקרה הזה מוכיח את מה שאנשים רגילים לומר גרדנה דלא תיזן הורג בדים שהוא אינו בענווה שטה בציר משני שנה נפחטת לו משנותיו גם כאן כיוון שההורג הזה לא היה בענווה הוא לא הלך לבקש שיטירו לו את הקללה של רבי יהודה אז לא עלינו מת בקיצור שנותיו. אומרת הגמרא, תראה כאן שני סיפורים. תלמידי אה רבי עקיבא ותלמידו של רבי יהודה. רבי עקיבא מארץ ישראל, רב יהודה מבבל. תחזי, בוא תראה מה בין גנב, בין הגנבים שפגעו ברב מנשה, תלמידו של רב יהודה שהיו בבבל וליסטין דארץ ישראל. אותם ליסטים שפגעו פגשו את תלמידי רבי עקיבא אותם גנבים שבבבל כיוון ש נעשה להם שכאילו שיקרו עליהם שהולכים להמשיך לדרך ארוכה ובסוף הלכו דרך קצרה יותר וברחו מהם הם הלכו לחרף אדם גדול אבל הליסטים שבארץ ישראל אף על פי שלסטים הם יותר פרוצים מגנבים כיוון שיראה להם הדבר הזה אף על פי כן הם לא רק שהם לא חרפו את רבי עקיבא אלא אפילו אפילו שיבחו את רבי עקיבא ותלמידיו. מסיים רש"י להודיעך שבחה של ארץ ישראל. אומרת המשנה, בת ישראל שהיא מיילדת לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמיילדת בן לעבודת כוכבים, אבל עובדת כוכבים, מיילדת בת ישראל. אם עובדת כוכבים היא מיילדת, היא יכולה לי בת ישראל. וכן אותו עניין גם לגבי מינקת בת ישראל שהיא מינקת לא תניק בנה של עובדת כוכבים כי היא מגדלת בן לעבודת כוכבים אבל עובדת כוכבים שהיא מינקת מניקה בנה של ישראל אבל זה רק ברשותה במקומה של הבת ישראל לא תמסור בת ישראל את הבן שלה למינקת שתוליכה לביתה ותניקהו שם כי היא חשודה על שפיכות דמים מביאה הגמרא שיש בזה דעה נוספת בשתי הלכות שראינו במשנה תנו רבנן בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמיילדת בן לעבודת כוכבים ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל לא כמו שראינו במשנה שעובדת כוכבים מותר להילד בת ישראל כאן מביאה הברייתה דעתו של רבי מאיר שסובר שעובדת כוכבים אם היא מי אסור להילד את בת ישראל אפילו אם אחרות עומדות על גבה ושומרות על מעשיה מפני שהעובדות כוכבים חשודות חשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כמו שראינו במשנה עובדת כוכבים מיילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות ומשגיחות על גבה על מעשיה אבל לא בינה לבינה בלא השגחה ורבי מאיר שהוא חולק הוא אומר אפילו אחרות עומדות על גבה נמי גם לא התירו להילד את בת ישראל משום שפעמים דזימנין דמנחלי ידע אפוטה היא מניחה את ידה על מצחו של התינוק במקום שמוכו של התינוק רופס זה מאוד דרך שמה עצם והיא לא עלינו יכולה להעמית שם את התינוק וקטלדי היא יכולה להרוג את התינוק ולא מתחז אף אחד אפילו לא יראה לכן היא אינה מפחדת והיא חשודה להרוג אפילו באופן הזה כמו שמסופר כי ההיאתה כמו אותה עובדת כוכבים דאמרה שאמרה לחברתה שגם היא הייתה עובדת כוכבים היא רצתה לקנטר אותה היא אמרה לה מולדה ודיתא בת מולדה ודיתה את מיילדת של יהודיות בת מיילדת של יהודיות כאילו תראי איזה מין דבר את עושה באמת זה שבח גדול שהיא עשתה את זה אבל היא התכוונה לקנטר אותה כן היו עובדות כוכבים שהם ככה התפארו בשנתם לעם ישראל. אמרה לה אותה מיילדת כדי לקבל איזשהו מעמד בעיניה שהיא לא באמת עוזרת לבנות ישראל. היא אמרה נפישין בישתה דיתתה. מה? כאילו היא אומרת על עצמה כאילו מדברים עליה שהיא עוזרת לבנות ישראל ההראות שהיא עשתה הם גדולים מאוד. דכהמשפילנ מנהדמה כי היא לוקחת ושופכת מהם הרבה דם וכאן מבארים שהיא גם כן קיללה את את זאת שקנטרה אותה שכל כך הרבה רעות יבואו עליה על זאת שכינטרה אותה כמו מניין התינוקות שהיא הרגה כי אופיה דנהרה כמו ריבוי הקצב שבנהר כך היא הרגה אה בני ישראל שהיא הייתה מיילדת. אז רואים אם כן שעובדת כוכבים היא בחזקת שהיא מנסה להעמית כשהיא מיילדת את בנות ישראל. ורבנן אמרי לך הם אומרים לא היא אתה לא יכול להביא ראיה מה דין ודברים שהיה בין אותם שתי עובדות כוכבים שתי המילדות במילתא בעלמה הוא דהוקימתא היא לא אמרה שהיא ירגה א תינוקים בזמן שהיא הייתה מילדת של בנות ישראל אלא כדי לדחוט את דברי הגנות שהחברה שלה גינתה אותה אבל באמת זה לא נכון כי המילדות עובדות הכוכבים הם לא מעיזות פניהם לבוא ולהרוג את התינוקות שהם מילדים. במשנה למדנו גם לגבי מינקת. בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים כי היא מגדלת בן לעובדי כוכבים. אבל לעומת זאת עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל ברשות הישראל. כאן גם מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא שמביאה את דעתו של רבי מאיר שחולק בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים מפני שמגדלת בן לא עבודת כוכבים ועובדת כוכבים לא תניק את בנה של בת ישראל אפילו אם אחרות עומדות על גבאה מפני שחשודה על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כמו שראינו במשנה עובדת כוכבים מיניקה את בנה של בת ישראל בזמן שחרות עומדות על גבה ומשגיחות עליה אבל בזה חכמים מודעים לרבי מאיר שעובדת כוכבים לא מיניקה א בן של בת ישראל בינו לבינה כשאף אחד לא משגיח עליהם ורבי מאיר אומר אפילו אחרות עומדות על גבה ומשגיחות עליהנם היא לא מניקה דזמנין דשייפה ליסמה לדד באברהי פעמים הורחת על דדיה שמה מוות קודם שתיכנס לבית הישראלית וקט ללב וכך היא לא עלינו הורגת את התינוק ואם כן נמצא שיש כאן ויכוח רבי מאיר וחכמים בין לגבי מיילדת וגם ובין לגבי מינקת למה צריך להשמיע את הוויכוח שלהם בשני המקרים השמיעינן אם היינו מביאים את הוויכוח לעניין מיילדת ולא לעניין מינקת הייתי אומר דווקא בההיק אמרי רבנן דשרי דווקא לגבי מיילדת חכמים מתירים דלא אפשר כי היא לא יכולה להרוג את התינוק על ידי שהיא תלחץ בראש של התינוק במקום ששמה העצם רכה והיא תהרוג דלא אפשר משום דאחרות רואות אותה היא לא יכולה להרוג את התינוק כך כי כולם יודעים שהיא חשודה על זה ושומרים עליה שלא תעשה את זה אבל מניקה דאפשר דשאיפה לסם לדד מהבריי היא יכולה למרח את הסם המוות כשהיא נמצאת מחוץ לבית הישראלית לפני שנכנסת וקטל לי לבי ככה היא הייתה הרוג הייתי אומר מודלי לרבי מאיר שרבנן מודים לרבי מאיר שאסור לכן מחדשים שגם כאן הם מתירים וישמינה אם היינו מביאים את הוויכוח רק לגבי מניקה היה אפשר לומר לצד השני דווקא בההיא דווקא במניקה רבי מאיר עוסר כמה רבי מאיר דא אסור משום דישפליסם לדד מהברי וקטללי כי היא יכולה להסתיר את המזימה שלה על ידי שהיא תמרח שם המוות לפני שהיא נכנסת ואף אחד לא יכיר בזה אבל מיילדת זה לא אפשר מיילדת שמאוד קשה מול כולם לבוא ולהניח את היד ולהרוג את התינוק ואף אחד לא יראה בזה איך האחרות עומד עומדות על גבה כי הרי מדובר כאן שאחרות עומדות על על גבה ומשגיחים עליה ה מה הייתי אומר שרבי מאיר מודה להוא לרבנן הוא מודה להם שמותר צריך לכן צריך לומר שגם כאן הם חולקים אמרנו במשנה שבת ישראל שהיא מיילדת אסור להילד עובדת כוכבים מקשה הגמרא אור מיןו אני אקשה לך סתירה מבריתא יהודית מיילדת עובדת כוכבים בשכר אבל לא בחינם ולפי הטעם של המשנה שלנו שהאיסור הוא מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים משמע שאף בשכר אסור אמר רב יוסף הטעם שבשכר מותר שרי משום איבה לכן מותר אבל במשנה שלנו מדובר בחינם ולכן אסור כי במקרה של בחינם המיילדת יכולה להישמת להתחמק מעובדת כוכבים ולומר שהיא לא יכולה לילד אותה מכיוון בן שהיא צריכה ללכת ולעשות פעולות, להביא פרנסה ומזונות לבני ביתה ולכן היא הולכת עושה מלאכה אחרת בשכר. אז אין כאן משום עיבוה כי היא יכולה לבוא בהשתמתות כזאת מהעובדת כוכבים ולא ליד אותה אבל ברגע ש שהעובדת כוכבים משלמת אין לה דרך איך להשתמט ממנה ולכן משום איבה התירו מביאה הגמרא סבר רב יוסף לומר למימר כשם שמותר לילד עובדת כוכבים בחול בשכר משום איבה אז מותר גם אולי עובדת כוכבים בשבתא בשכר שרי משום איבה לילד עובדת כוכבים אפילו בשבת אולי היה סבור רב יוסף לומר שיהיה מותר משום שלא תהיה איבה אמר לי אמר לו הביה המיילדת הישראלית יכולה למימר לה יכולה לומר לה עובדת כוכבים דידן היולדות שלנו דמינטר שבתא שהם שומרות שבת מחללין הנלהלהיו אך לכן אנחנו מחללים עליהם שבת כמו שמובא בגמרא שאחת הסיבות למה פיקוח נפש דוחה שבת חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה זה נאמר דווקא אצלנו בעם ישראל ששומרות שבת אז אנחנו יכולים לחלל עליהם שבת אבל היולדות שלכם דידו דלא מנטרי שבתא שמנן שומרות שבת לא מחללנן התורה עוסרת לנו לחלל שבת ולד אותם והטענה הזאת ודאי תתקבל עליבם של עובדות כוכבים ולא יהיה בזה משום מי אפילו בשכר עוד דבר שסבר רב יוסף לומר למימר כשם שמותר לילד עובדת כוכבים בשכר ככה גם מותר להעניק בשכר עונו כבשכר שערי משום מיבה וגם על זה אמר להביה הביה אומר הישראלית יכולה למימר לומר היא פנויה היא הישראלית בלא בעל יכולה לממר באינה לאנסובי היא צריכה להינסב למצוא חן בעיני בעלה וכשהאישה מניקה היא הרי כחושה ואם יש את איש היא יכולה לומר לא כמזדהמנה באפי גברה היא לא רוצה שהיא תזדהם היא או בגדיה משומריח החלב או התינוק שאינו שאינו נקי בפני בעלה שום הטענה הזאת היא תקבלה ליבה ואין כאן נבהיבה אז אם כן לא צריכה להעניק את התינוק של עובדת כוכבים דבר שלישי שסבר רב יוסף לומר למימר הדתניה מה ששננו בברייתא העובדי כוכבים ורואי בהימה עד דקה שבסתם הם גזלנים כי הם נותנים לבהימות שלהם לאכול בשדות של אנשים אחרים לא מעלין אותם מן הבור אם נפלו לתוכו אלא יניחם וימותו ולא מורידין אותן לבור למיתם בידיים אבל עשו להעלותם בשכר מותר שרי משום איבבה אם לא ירצה הוא להוציא ולבסוף יצא על ידי אחר אז הוא יזכור לו שנאה שהוא לא רצה להוציא אותו אמר להבעיה אמר הבאי לרבי יוסף יכול לומר לו ישראל לזה שנמצא בבור כבר ברי היגרה בנו נמצא על הגג ואם הוא לא יוריד אותו כעץ בנו ימות ונוח לו להפסיד את שכרו ולהציל את בנו טענה כזאת התיישב על ליבו וממילא להם בזה משום מיבה אז אם כן הוא לא צריך להציל אותו ולהוציא אותו מן הבור הנה מטענה נוספת שהוא יכול לטעון לו נקית לי זמנה לבית דבר השלטון קבע לי זמן לבוא ואם אני לא ילך לשם יצא שכרי בהפסדים מה שאני עכשיו אקבל ממך שכר אני אצטרך לשלם את זה להם ועוד לשלם להם יותר כעת מביאה הגמרא דיון על הבריתה שהבאנו כעת תעני רבי אבאו כמי דרבי יוחנן ראינו ברייתא שעובדי כוכבים ורואה בהמה דקה לא מעלין אותם מהבור אם נפלו לתוכו ולא מורידין אותם לבור להמיט אותם בידיים אבל המינין קמרים לעבודת כוכבים בין אם ישראל ובין עם הם עובדי כוכבים והמסורות מלשינים שמוסרים המון חבריהם ביד עובדי כוכבים הנסים והמומרים לעבירות את כל אלו היו מורידין לבור בידיים כדי שימותו שם ולא מעלין אם ירדו הם מעצמם שואלת הגמרא אמר לרבי יוחנן לרבי אבאו אני שונה ברייתא שהכוונה של הפסוק וכן תעשה לכל עבדת אחיך לא תוכל להתעלם שצריך להחזיר עבדה שנאבדה אני שונה שזה בא לרבות את המומר שהוא נקרא אחיך ומצווים להחזיר עבידתו ואתה אמרת היו מורידין אותו לאמיתו שמי מכאן תסיר מהבריתא מומר שואלת הגמרא ולילי שרבי אבא התרץ לרבי יוחנן אמר בריתה כאן שדרשה שמומר בכלל אחיך שמחזירים לוידה במר האוכל נבלות ושאר ייסורים רק כשאין לו בשר התר לתיאבון אבל כשיש לו גם בשר התר וגם בשר איסור הוא מניח את בשר האיסור ונוטל את ההיתר ולכן הוא עדיין בגדר אחיך כאן הברייטה שמתירה להורידו עוסקת במומר האוכל נבלות להכאיס שהוא מופקר כל כך עכשיו כשיש לו בשר היתר הוא מנח את ההיתר ונותר לת האיסור אונה הגמרא כסבר האוכל נבלות להכאיס הוא בכלל דין המינים שמוזכר בחלק הראשון של הברייתא ולא צריך לחזור ולשנות פעם נוספת דין מומר כזה לכן ודאי כוונת הברייתה על מומר שאוכל נבלות לתיאבון ונמצא שזה סותר את הבריתה של השבת עבדה ולכן הוא מוחק ואומר שכיוון שלעניין השבת עבידה מחזירים לו אז גם כאן לא נאמר שמורידין מביאה הגמרא תמר מומר פליגי רוחה ורבינה יש ויכוח ביניהם בדינו של מומר. אחד אמר מומר לתיאבון הוא נחשב מומר אבל מומר להכאיס הוא לא מומר אלא מין הוי. מה ההבדל אם הוא נחשב מומר או מין? לעניין כתיבת ספר תורה. מין שכתב ספר תורה שורפים אותו אבל מומר שכתב ספר תורה גונזים אותו. וכן כאן אם הוא מין מורידים אותו. ואם הוא מומר לא מורידים אותו ומצד שני אין מעלים אותו אחד אמר אפילו להכעיס נמי מומר הוא והוא לא מין ולפי הדעה הזאת איזה הוא מין זה העובד אלילי כוכבים הוא נחשב חמור יותר והוא נחשב מין בבקשה הגמרא מיטיב קושיה ישראל שאכל פראו אחד או יתוש אחד הרי זה מומר אתה יכול להגיד שזה זה לתאבון והרי הכה כאן דלהכאיסו לכאורה מי שאוכל פרא או יתוש הוא לא נהנה באכילתם אלא זה להכעיס וקטן הברייתה קוראת לו מומר היא לא קוראת לו מין קשה על הדעה שאמרה שאם הוא אם הוא עושה להכאיס הוא נחשב מין והוא לא נחשב מומר אונה הגמרא יכול להיות שבאמת נחשב מין והוא לא נחשב מומר וכאן באמת מדובר שהוא עושה את זה לתיאבון איך ייתכן דבר כזה הטעם שמה מדובר בא למטעם טעמה דאיסורה הוא רוצה לטאום טעם של איסור כי ישראל מעולם לא טעם את זה ולכן הוא לא נחשב מין אלא מומר. מביאה הגמרא אמר מה ראינו בברייטה? המינים והמסורות והמומרים היו מורידים אותם אבל לא מעלים. שואלת הגמרא שתה כעת אחרי שהבריתה אומרת שמורידים אותם החוטי מחתינן הסוק מבעיה היא צריכה להשמע שאם הוא נפל מעצמו אין מעלהים אותו זה פשוט אמר רב יוסף ברחמה אמר רב ששת לא נצטרכו דברי הברייתא לחדש את הדין הזה אלא ללמד שאם הייתה מדרגה בבור שעשויה בופן הבור שהוא נפל לתוכה והוא יכול לטפס עליה ולצ לצאת מן הבור הישראל מגרר אותה כדי שלא יוכל לצאת ואם כן מה שכתוב לא מעלין זה לא הכוונה שבידיים לא מעלין כי זה באמת פשוט אלא אפילו אין מניחים לו לעלות מעצמו אלא מה עושים דנקית אילה אמצאו סיבה למה לוקחים את המדרגה הזאת ואמר לא תהיחות חיבת האלו אומרים אתה יודע למה אני לוקח את המעלה הזאת כדי שלא תרד אליך חיה רעה ותזיק אותך מה הוא למה הוא צריך להסביר שזה הסיבה שהוא לוקח את המדרגה כדי שלא לעורר עליו איבה מהמעשה הזה. עוד תירוץ רבא ורב יוסף דמרי תריו אמרו שניהם לא נצרכו דברי הה הברייתה להשמיע לנו אלא שאם הייתה אבן על פי הבאר שזה נפל לתוכה מכסע ישראל את הבור וכדי שלא להורה רבה הוא אומר להבורך תהילו הוא עושה את זה כי הוא רוצה להעביר את העדר למראה דרך המקום הזה והוא חושש שמה הם יפלו לתוך אותו הבור אפשרות שלישית רבינה נאמר החידוש הוא שאם היה סולם בתוך הבור מסלק אותו וכדי שלא לעורר איב הוא אומר בהנחטי ברי מאיגרה אני צריך את הסולם הזה כדי להוריד את הוא רוצה להוריד את בנו מהגג עד כאן דף כו
לצפיה בתכנים נוספים: