הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כה

[מוזיקה] עבודה זרה דף כה מתחילים בעזרת השם תחילת העמוד יהושע בן יחד עם עם ישראל נכנסים לארץ כובשים כובשים את ארץ ישראל כמו הציווי של הקדוש ברוך הוא ואז יום אחד מגיעים אליהם אנשים נראים כמו שבאו מארץ רחוקה ומבקשים לכרות ברית עם עם ישראל לא ידעו שהמהעמים שהקדוש ברוך הוא ציווה אותם לא לכרות להם ברית. קרטו איתם ברית ואז התברר שהם היו הגבעונים שהם היו מאומות שהיו גרים כאן בארץ ישראל והם עשו את עצמם כאילו הם באו מארץ רחוקה כדי שיכרטו איתם ברית. ברגע ששמעו מלכי האמורי שהגבעונים קרטו ברית עם עם ישראל הם יצאו להילחם נגד הגבעונים. חמשת המלכים של האמורי, מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירמות, מלך לחיש ומלך עגלון. ואז הגבעונים ביקשו מושע בן נ שיבוא ויעזור להם ויהושע הלך ועזר להם ואז היו צריכים כדי להשלים את המלחמה שהיום תארך. ואז יהושע בן העמיד את השמש בגבעון ואז הירח נשארה לעמוד בעמק הילון ואחרי הנס הגדול הזה אמרו שירה לקדוש ברוך הוא אז ידבר יהושע להשם ביום ט השם את האמורי לפני בני ישראל וידום השמש השמש המתין וירח עמד עד יקום גוי אויביוב עד שינקום ישראל מאויביו הלא היא כתובה על ספר הישר. הדבר הזה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לנו נס, כבר כתוב על ספר הישר. מה היא ספר הישר? אמר רב חיא בר אבא אמר בשם רבי יוחנן זה ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים. שנאמר בעניין נבואת בלעם שהוא רצה למות כמו הצדיקים של עם ישראל. הוא אמר תמות נפשי, מות ישרים. הוא רצה למות מיטה של גביה שהיא מיטה בלא חולי מכאיב ובלא ייסורים כמו שמתו האבות הקדושים שנקראו ישרים הוא קורא להם ישרים ומהוא הספר שבו מסופרים מסופר הסיפורים של האבות הקדושים ספר בראשית שבו מעשה האבות כתובים ועל הספר הזה כיוון יהושע שהנס שנעשה איתו כתוב באותו ספר ואיך רמיזה היכן מרומז בספר בראשית הנס הזה שיעקב אבינו בירך את אפרים בנו של יוסף וזרעו של אפרים היינו יהושע בן יהיה מלא הגויים האימה שלו תהיה על כל הגויים אימתי באיזה אופן יכול להתקיים שאמתו יהיה מלא הגויים הרי אם אדם מנצח במדינה אחת בני מדינה אחרת לא יודעים מזה אז אמתו אינה מוטלת עליהם אלא ודאי הכוונה למלחמה הזו שהיה נראה לכל העולם בשעה שעמדה לו חמה ליהושע פסוק אומר ויעמוד השמש בחצי השמיים ולא עץ לבוא כיום תמים מה פירוש ויעמוד ולא עץ משמע ששתי פעמים עמדה השמש פעם אחת בחצי השמיים היינו באמצע היום בפעם השנייה סמוך להשקיע וכמה ערך אותו היום אמר רבי יהושע בן לוי בדרך כלל היום והלילה זה 24 שעות. כאן היום לבד היה 24 שעות. דורשים את זה מה שכתוב ויעמוד השמש בחצי השמיים. בתחילת היום הלך שש שעות אזיל שיט עד שהגיע לאמצע השמיים. שם הוא עמד במשך שש שעות וקם שיט. ושוב הזיל שיט הלך עוד שש שעות עד הערב. לפני שהוא סיים לשקוע הוא המתין עוד שש שעות וקם שיט. וזה הכוונה המידה הראשונה היה מה שכתוב ויעמוד השמש בחצי השמיים והמידה השנייה ולא עצלו כיום תמים וזה היה האורך של כולם מילתה אורך של יום הזה מעלות השחר ועד יום צת הכוכבים ההילוך והעמידה כיום תמים כמו יום ולילה של יום רגיל שזה 24 שעות זאת אומרת ויעמוד השמש אחרי שהוא לקח שש שעות עד שהוא הגיע לאמצע השמיים הוא עמד בחצי השמיים כמה זמן אותו זמן שלקח לו להגיע עד אמצע השמיים ואחרי זה הוא הלך שקה עוד שש שעות עד שהיה אמור להיות השקיעת החמה שם הוא המתין לא עץ לבבו כמה זמן עוד שש שעות זאת אומרת שש שעות לקח לו לעלות לאמצע השמיים עוד שש שעות הוא המתין שם עוד שש שעות הוא ירד בחזרה לשקוע ועוד שש שעות הוא המתין עד שהוא שקע ואז מסיים הפסוק ואומר כמה סך הכל היום היה כיום תמים כמו שלוקח גם יום וגם לילה באותו יום היה רק היום בזמן הזה רבי אלעזר אמר שאותו יום ערך 36 שעות הלך שש שעות עד חצות היום השמש עלתה מעלות השחר עד חצות היום אזלשית לקח לו שש שעות ואז הוא עמד 12 שעות באמצע השמיים קם טריסר ואז הוא שקע במשך שש שעות אז אלשית ועוד עוד פעם לפני שהסתיימה השקיעה קם טריסר הוא המתין עוד פעם 12 שעות וסיום הפסוק כיום תמים עמידתו כיום תמים כמה שלוקח ליום השלם היינו 24 שעות זה היה העמידה של השמש באותו יום זאת אומרת השמש התעקבה 24 שעות 12 שעות בחצות היום ועוד 12 שעות לפני השקיע רבי שמואל בר נחמני אמר שאותו יום היה 48 שעות אז היא אלשית לקח לו לעלות שש שעות עד חצות היום שם הוא עמד 12 שעות בזמן של חצות הוא עצר 12 שעות וקם טרייסר אחר כך הוא שקע במשך שש שעות אז היא אלשית ואז קם לפני השקיעה עוד 24 שעות והחילוק בין העמידה הראשונה לשנייה שנאמר ולא רץ לבוא כיום תמים זאת אומרת העמידה השנייה הייתה כמו יום ולילה של 24 שעות מכלל דמעיקר המשמע שהמידה הראשונה שהיה בחצות היום לאו 24 שעות כייום תמים אהבה אלא כמו המידה שדרכו לעמוד בכל לילה היינו 12 שעות לא כמו יום אלא כמו לילה לא כמו יום שלם אלא כמו חצי יום היינו כמו לילה איקדם אמרי יש כאלה שאומרים את השיעורים של אותם המוראים היינו 24 36 ו-48 הם לא נאמרו לאורך היום אלא לעניין התוספת בעמידת השמש בלבד בתוספת הפליגי דהיינו כל אחד מוסיף בעצם על ה-12 שעות שעות את הסכום שהוא אמר. רבי יהושע בן לוי אמר 24 שעות התווספו על אותו יום בעמידת השמש לבד. היינו ברור שלקח לו שש שעות לעלות עד חצות היום עד אמצע ה עד האמצע עד חצות היום כן אז שיט ואז הוא נעצר באמצע היום המתין 12 שעות קם טריסר ואז כשקה לקח לו שש שעות אז היא אלשית ואז קם טרייסר הוא המטין לפני השקיעה 12 שעות וזה הפירוש המידתו כיום תמים כמו יום ולילה שזה לוקח 24 שעות ככה העמידה של השמש בשני בשתי הפעימות פעימה פמה ראשונה בחצות ופעימה שנייה לפני השקיעה זה לקח 24 שעות 12 שעות בחצות ו-12 שעות לפני השקיעה רבי אליעזר אמר 36 שעות נתבווספו על אותו יום בעמידת השמש אזילשיט ברור שהוא הלך שש שעות עד חצות היום בחצות היום קם טרייסר הוא עמד 12 שעות הזילשיט אחרי זה מחצות עד השקיעה לקח לו עוד שש שעות וקם לפני השקיעה הוא המתין 24 שעות ולא צלבו החילוק בין שתי המידות לומדים ולא צלבו העמידה השנייה לפני השקיעה היא הייתה כיום תמים. משמע שהמידה הראשונה בזמן של חצות לא הייתה כיום תמים אלא כמו לילה של 12 שעות. אז רואים ש13 ש36 שעות רק היה התוספת שהשמש עמדה 12 שעות בחצות ועוד 24 שעות לפני השקיעה. רבי ישמעאל בן נחמני אמר 48 שעות נתבוספו על אותו יום בעמידת השמש. אז היא אלשית וקם 24. הלך שש שעות עד חצות ואז הוא המתין בחצות היום 24 שעות. אחרי זה הזיל שיט וקם 24 שעה. אחרי זה מחצות עד שקיעת החמה לקח שש שעות ואז הוא המתין עוד 24 שעות לפני השקיעה. וגם על מידתו השנייה נאמר שהייתה כיום תמים. ואם תשאל משמע לכאורה שרק הפעם השנייה היינו לפני השקיעה הוא עצר כמו משך יום תמים של 24 שעות. מקיש מידתו הראשונה בחצי השמיים לביאתו עמידתו השנייה ששם כתוב ולא עצלבו. מה ביעתו? כמו הפעם השנייה לפני השקיעה שם כתוב לו עד צלבו כמה זמן זה היה הדרה שנש 24 שעות כיום תמים אז לומדים על ידי הגזירה שווה על ידי ההקש לומדים על ידי ההקש אף מידתו הראשונה בזמן של חצות היום הוא המתין 24 שעות כיום תמים מביאה הגמרא תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע בן כך עמדה לו חמה למשה רבינו ולנקדימון בן גוריון מנין אנחנו יודעים שהחמה עמדה ליהושע מזה יש כתוב מפורש בקראי בפסוקים של ספר יהושע לנקדמון בן גוריון לומדים את זה מגמרא כמו שמפורש במסכת א תענית דף יט שהוא היה עשיר גדול והוא לב 12 מעיינות מים מאיזה אדון בשביל שיהיה לו להשכות את דולי הרגלים ביום האחרון לפיראון הקדוש ברוך הוא העמיד לו את השמש לא תשכע שיתמלו כל המעיינות שהיה צריך באותו יום למלא לו את כל המעיינות אז הקדוש ברוך הוא עצר את היום כדי שכל המעיינות יתמלו בינתיים למשה מנין אנחנו לומדים שהשמש עמדה תיה לומדים גזרה שבה חל אחל כתוב אצל משה כתיב הך במלחמת סיכון ראה נתתי בידך את ציכון היום הזה החל תת פחדך וכתיב הטם כתוב בושע בכניסת ישראל לארץ אחל אני אתחיל לגדל אותך אז כשם שיהיה הקדוש ברוך הוא גידל אותו על ידי שהוא העמיד את השמש כך אצל משה גם כן הוא העמיד את השמש מה שרשי כותב לגבי מלחמת עמלק שכתוב שמה שהקדוש ברוך הוא עצר את השמש ויו אמונה עד בו השמש ורבי יוחנן אמר לומדים גזירה שווה ט טיבך אצל משה במלחמת סיכון נחל ט פחדך וכתיב ביהושע לגבי העמדת השמש אז ידבר יהושע להשם ביום ט השם את האמורי רבי שמואל בן נחמני אמר ממשמעות הפסוק במלחמת סיכון עצמו מגופי דקרא שמטלי שם לבד לומדים שהחמה עמדה למשה לא צריך גזירה שווה כי כתוב שם היום יום הזה אחל תת פחדך וירתך על פני העמים אשר תחת כל השמיים אשר ישמעון שמך ורגזו וחלו מפניך אם מתי התקיים הפסוק הזה על פני העמים תחת כל השמיים ורגזו וחלו מפניך הרי משה מנצח כמה מלחמה מנין ידעו את זה העמים האחרים תחת כל השמיים אלא בשעה שעמדה לוחמה למשה כל העמים שתחת כל השמיים ראו את זה ונתמלאו ממנו יראה מקשה הגמרא מיטיוי קושיה מברייתא כתוב בפסוק במלחמת יהושע ולא היה פלק הזה כיום ההוא לא לפניו ולא לאחריו שהיה כאשר שמע בכל יהושע שהקדוש ברוך הוא העמיד לו את השם ישו והוא הירח איך אתה אומר שהיה דבר כזה בימי משה מתרצת הגמרא אי ביתמה אם תרצה אפשר לומר שהכוונה של הפסוק שהשמש לא עמדה כל כך הרבה שעות כמו שהיא עמדה ליהושע שעות הוא ללאהב הנפיש לאבו נפיש כולי הי אבל למדה אצל משה פחות שעות והיא באתם אם תרצה אפשר לומר אבני ברד לא הבו אבני ברד לא היה בימי משה כמו שהיה בימי יהושע דכתיבה בן מוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון והשם השליך עליהם אבנים גדולות מן השמיים עד אזקה וימותו זה באמת לא היה לפניו ולא יהיה אחריו כתיב הפסוק אומר שדוד המלך אמר על שאול ויאמר ללמד בני יהודה לשת קשת שבזה היו יוצאים למלחמה ויורים חיצים הנה כתובה על ספר הישר שבני יהודה היו משכי קשת. אז קודם כל מה היא ספר הישר? זה הכוונה ספר בראשית. אמר רב חיא ברבא אמר בשם רבי יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שהספר שמספר את מעשה אבות ספר בראשית איך אנחנו רואים שאברהם יצחק ויעקב נקראו רשעים דכתיב בילם הרשע אמר תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו שהוא רוצה שהוא ימות ואחריתו תהיה כמו אותם אבות שנקראו ישרים ובספר בראשית ששם מסופר סיפור ומעשה האבות שנקראו ישרים שמה מרומז שבני יהודה מושכי קשת והכן רמיזה היכן בספר בראשית מרומז שבני יהודה היו מושכי קשת כשיעקב בירך את יהודה הוא אומר לו אתה יתנו לך אחיך עוד מלכות יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ואיזו מלחמה שצריכה יד כנגד עורף א ואומר זו קשת שמי שמושך בקשת נותן את ידיו כנגד עיניו והרי עיניו זה כנגד העורף זאת אומרת שידיו כנגד העורף וגם כנגד העורף של אויביוב רבי אלעזר אומר ספר הישר זה ספר דברים שמכונה משני תורה מה עיקרו לי ספר הישר למה ספר משנה תורה נקרא ספר הישר דכתיב ועשית הישר והטוב בעיני השם ואיך רמיזה איפה מרומז שם שבני יהודה מושכי קשת בברכה שמשה בירך את יהודה ידיו רב לו ידיו לשון רבים ואיזו מלחמה שצריכה שתי ידיים ואומר זו קשת שביד אחד הוא מחזיק את את היתר ומצד אחד את הקשת. רבי שמואל בר נחמני אמר ספר הישר זה ספר שופטים ומה קראו לי ספר הישר דכתיב בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכן רמיזה היכן מרומז בספר שופטים שבני יהודה היו מושכים בקשת שכתוב שם רק למען דעת דורות בני ישראל אלמדם מלחמה בשביל הדבר הזה הניח השם את הגויים בארץ קנן כדי שאת דורות בני ישראל ידעו מה גורם החטא, שבעבורו הם זקוקים ללמדם מלחמה. בכל אופן, רואים שעם ישראל שעליהם מדובר כאן צריכים לדעת ללמוד מלחמה. ואיזו מלחמה שצריכה לימוד? ואומר זו הקשת. ומנלד ביהודה כתיב ממה שהפסוק הזה מדבר דווקא על יהודה. תכתיב כתוב בתחילת ספר שופטים מי יעלה לנו אל הקנעני להילחם בו? מי יעלה על המקומות שהפלנו בגורל ועדיין לא נכבשו בקנעני להילחם ויאמר השם שבט יהודה יעלה תחילה לקבוש את גורלו רואים שסתם מלחמה שמוזכרת בספר זה נעשית על ידי יהודה הפסוק מספר ששמואל הנביא עשה סעודה לכבוד שהוא הולך להמליך את שאול המלך שם כתוב שהוא הביא את המנה המיוחדת שהחי הכינו הביאו את המנה המיוחדת שהכינו לשאול המלך וירם הטבח את השוק ואעליה וישם לפני שאולי ואעליה רבי יוחנן אומר שוק ואליה הכוונה הזנב של הכבש למה זה נקרא והעליה מה היא ועליה כי הזנב נסמך על השוק דמסמחה לעליה שהזנב נמצא מעל השוק ורבי אלעזר אומר שוק וחזה למה החזה נקרא אעליה מי והעליה דמחיט לה לחזה אילו דשוק כי באה נופי ומנפלי כשרוצים מתי שמקריבים קורבן שלמים צריך להניף את החזה והשוק שזה המתנה שנותנים לכהנים מהקורבן שלמים מניפים את החזה והשוק אז מניחים את החזה על השוק ואז מניפים את זה את החזה והשוק של הקורבן שלמים א לפני שמביאים את זה לכהן. לכן זה נקרא עליה כי זה נמצא מעל השוק. רבי שמואל בר נחמני אמר שוק והחלק העליון שבירך שנקרא השופי. מה ועליה? למה השופי שהוא מעל השוק נקרא אעליה? שופי לו דשוק כיוון שהוא באמת נמצא מעליה זה החלק שמעל השוק. במשנה אמרנו לא תתייחד אישה עם העובדי כוכבים. במה סקינן? באיזה מקרה מדובר? אם נאמר אימה שאסור לאישה להתייחד אם עובד כוכבים אחד בחדבותה באופן זה גבי ישראל משארי מה החידוש שאסור להתייחד עם עובד כוכבים עם אדם אחד גם עם ישראל אסור והתנן יש משנה במסכת קידושין לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אפילו עם שתי נשים כל שכן עם אישה אחת איש אחד עם אישה אחת זה ייחוד אז מה חידוש שאסור לאישה להתייחד עם עובד כוכבים אלא בתלטה מדובר פה בשלושה עובדי כוכבים שבישראל אם יש שלושה אנשים אין איסור להיות עם אישה כבתה גבי ישראל בפרוצים מישרי אמנם אנשים כשרים אין איסור ייחוד אם זה שלושה אנשים אבל אם הם שלושה פרוצים אסור אפילו אם זה שלושה והתנען אבל אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים ואמר רב יהודה אמר בשם שמואל לא שנינו אלא בכשרים סתם ישראל שם בחזקת כשרים אבל בפרוצים אפילו 10ה נמי לא תתייחד מעשה היה ווציאו 10ה פרוצים לאישה אשת איש במיטה מחוץ לעיר לעבירה היה נראה כאילו הם רוצים לקבור אותה ובסוף הם באו לקלקל אבל אנחנו על כל פנים רואים שהם הם פרוצים אז אפילו בישראל אסור אז מה החידוש בעובדי כוכבים יותר מאשר ישראל אונה הגמרא לא צריכה המשנה מדברת במקרה שאשתו של עובד כוכבים נמצאת אמו ואף על פי כן לא תתייחד אישה עמו כי עובד כוכבים אין אשתו משמרת אותו כי אינה מקפידה עם מזנה לפי שגם היא בעצמה מזנה אבל ישראל אשתו משמרתו ומותר שואלת הגמרא ותיפוקלי גם בלי הטעם שהעובדי כוכבים חשודים על האריות אסור להתייחד עם עובדי כוכבים משום שפיכות דמים וכיוון שבסיפה בהמשך המשנה אסרו לאיש להתייחד עם עובדי כוכבים משום שפיכות דמים משמע שהאיסור של ייחוד באישה זה משום טעם אחר מתרצת הגמרא אמר רבי רבי ירמיה גם במקרה שאין חשש שפיכו דמים באותה אישה אסור להתייחד באישה חשובה בין האנשים ובין הנשים כלומר אישה שקרובה למלכות וגם יפה בזה אנחנו מדברים בזה הסקינן שנחשבת חשובה גם בין אנשים וגם בין נשים בין אנשים מכיוון שהיא קרובה למלכות ובין נשים מפני שהיא יפה דמרת מינה הם פוחדים להרוג אותה לכן מטעם שורד דמים אנחנו לא חששים אבל בכל זאת חוששים משום עריות שמה תתפתבת זני עמו מחמת יופיה רב אידי אמר אישה בן יפה בין כהורה כלי זינה עליה עובד כוכבים רוצה לעשות איתה עבירה כיוון וכיוון שכן הוא אינו הורג אותה אפילו אינה קרובה למלכות משנה מדובר אפילו באישה שאינה חשובה כלל לא בין אנשים ולא בין נשים מכיוון שהוא רוצה לעשות את העבירה לא נחשוש לשביכות דמים אבל כן נחשוש לאריות שואלת הגמרא מה ביניו מה ההבדל למעשה בין רבי ירמיה לבין רבידי אונה הגמרא כביניו ההבדל ביניהם אישה שהיא חשובה בין אנשים כיוון שהיא קרובה למלכות ושאינה חשובה בין נשים כיוון שאינה יפה לפי רבי ירמיה מותר להתייחד עם עובדי כוכבים כי אין לחשוש לא משום שפיכות דמים כי הרי היא קרובה למלכות ולא משום אריות כי היא כהורה אבל לפי דעת רבידי אסור להתייחד עם עובדי כוכבים כיוון שבכל אנשים יש חשש משום אריות מביאה הגמרא תניה כבתי דרב אידי ברבין האישה אף על פי שהשלום אמה שוודאי לא יהרגו אותה לא תתייחד עמהן עם העובדי כוכבים מפני שחשודין על האריות השלום ממה המשמע שהיא עצמה נוסאת את שלמה והיא אינה צריכה את שלמה המלכות להגן עליה כיוון שכמו שאמר הרב אידי כלי כלי זה עליה היינו שבין אם היא חורה ובין אם היא לא חורה בכל מקרה יש חשש משום גילוי עריות במשנה אמרנו שגם איש לא התייחד מהעובדי כוכבים מפני שהם חשודים דין על שפיכות דמים מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא לכן צריך להיזהר לא ללכת בדרך עם עובד כוכבים אבל בכל זאת עם ישראל שנזדמן לעובד כוכבים בדרך והם הולכים לאותו כיוון מחברו תופלו לימינו הישראל ידאג שעובד כוכבים יהיה לימינו כדי שאם ירצה עובד כוכבים להרוג אותו הישראל ישלח את יד ימינו ויחז בו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר הדרך הוא שאת הסיף חוגרים בצד שמאל ומקל מחזיקים ביד ימין לכן אם היה עובד כוכבים חגור בס ציף אז ה ישראל טופלו גם לפי דעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה לימינו כדי ששמאלו של העובד כוכבים שסיף חגור בו יהיה לצד ימינו של ישראל וישראל יוכל להחזיק בסיף בשעת הצורך אבל אם ביד העובד כוכבים יש מקל תופלו הישראל שהעובד כוכבים יהיה לשמאלו של הישראל כדי שתהיה יד ימינו של העובד כוכבים שהמקל בא סמוכה לישראל שאם ירים העובד כוכבים את יד ימינו עם המקל הישראל יוחז ביד שמאלו במקל שסמוך לו ממשיכה הברייתא. אם היו עולין במעלה או יורדים בירידה בהר או בסלע ואחד מהם מוכרח ללכת לפני השני, לא יהיה ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה, אלא ישראל יהיה למעלה ועובד כוכבים למטה. ככה ישראל יוכל יותר לשלוט. ואף אם הם הולכים במישור, לא יתכופף הישראל לפניו, לא ישוח לפניו בשביל לקחת משהו מהקרקע או סיבה אחרת. שמה ירוצץ העובד כוכבים את גולגלתו. אם העובד כוכבים שואל אותו לאיכן הוא הולך אז שיגיד לו כאילו הולך לדרך ארוכה ירחיב לו את הדרך למה כדי שהעובד כוכבים ימנה מלהקותו כי הוא יה ידע שיש לו דרך יותר ארוכה ובינתיים הוא יסיים את הדרך לפני לפני כן ויפרד ממנו זאת אומרת הוא יאמר לו יש לי דרך כפולה ובינתיים אחרי חצי מהדרך הוא פשוט יפרד ממנו לפני שהוא יספיק להרע לו כדרך שעשה יעקב אבינו לעשיו הרשע דכתיב עד אשר אבוא אל אדוני שעירה הוא אמר אמר לו כאילו הוא הולך למרחק לשעיר וכתיב באמת יעקב נסע סוכותה הוא לא הלחד שעיר אלא נפרד ממנו באמצע הדרך כדי שהוא לא יוכל להרע לו וכמו שאומר רש"י שאנחנו מחכים אבל לאותו יום שעליו רימז יעקב אבינו ועלו משיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה להשם המלוכה שבאותו זמן אנחנו נגיע אל אדוני סעירה אז באמת יהיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה השם אחד לשמוע אחד ועד כאן דף כ.
לצפיה בתכנים נוספים: