הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כה

[מוזיקה] עבודה זור דף חופ מתחילים בסיעתא דשמיא תחילת הדף בשיעור הקודם למדנו שנחלקם מירועים בשירת הפרות שהחזירו את האור מהפלישתים הבלוזו ורב שמואל בן נחמיני מביאה הגימורת דרך אגב מחליקס נוספת ביניהם ונוגע לנס שכתוב בישוע אחרי שהגבוינים קרטו בריס עם ישראל נאספו מלכה מוירים לרחב איתם ואז אז ישראל באו לזרתם של הגבוינים הלך המלחומה יהושע העמיד את השמש וירח אז כתוב וידועים השמש אומר רש"י שהשמש שתקה מלומר שירה כי השמש כל זמן שהיא הולכת היא לא שותקת רק שהיא עומדת היא שותקת יוישום אמר שירה במקומה כמו שכתוב דר בושישוע להשם יוטיס השם וגוימו ממשיך הפסוק ויורח אומוד עד יקוים גוי אויבוב עד שיגמרו ישראל לנקם אויביהם על יהסובו על ספר היושו בספר היושעו כבר כתוב שעתיד לעשות הנס הזה מה ספר היושו אומר הפכי ברמר רבי יחנון זה ספר אברור מצוק ביעקב דהיינו ספר ברישיס ששם כתוב מיסובוס שנקרו ישורים שנאמר בילום אומר תומוס נפשי מויס שורים הוא ביקש שימוס מיסה של גבי כמו שמיסה אובס ואיך מיזה בספרשיס שיושוע עתיד לעשות לו קדנס כידוע שיישוע היה משי בית אפרים כמו שכתוב במרגלים למטה אפרים יש בינו וכתוב בברכתו של אפרים בסוף חויש ברישיס וזרו יהיה מלא הגויים דהיינו שכל הארצות תמלאו מהירתו ומהימתו אם מלו הגויים שושדחם או ישועה אז רש"י אומר בדרך כלל אדם נוצח כאן מלחמה עם בנס פעם יוידים בו מקומות הרחוקים לא יודעים מה הניצחון שלו בשעה שעומד לחם לישועה נראה לכל העולם. כל העולם הרגיש בזה שהחמה עמדה וירו מפניו. ומה כתוב בשמ הפסוק הזה? ויעמוד השמש מחצי השמיים ולא יאצובוי כיוסומים. אז יש משמעות כאן ששתי הקבות אחת בחצי השמיים דהיינו בצהריים בחצי היום ואחת בלות סלובוי וסמוך לשקיעה הוא גם נצר. וכמו אומר רבי שע בן לוי 24 שואה היום הזה מעלסה שחר צסיכובים היה באורך של 24 שעות זה הכוונה כיו טומים דהיינו כל הזמן של היום הזה בין הזמן שהשמש הלכה בין שמדה ביחד זה היה יום טומים יום טומים זה 24 שעות כי יום לא תמים ושלם אלא עם לילו אז כך אוזלשית השמש הלכה שש שעות עד חצי השמיים וקום שית כמו שכתוב היה עמדה שומש שהיא עמדה בצהריים שש שעות היא עמדה ואז אוזלשית עד ערב ושוב קומשית כמו שכתוב וליוצלובים כולמלסה כל האילור והמידה ביחד כיוים תורמים כמו 24 שעות של יום ולילה שלשאר ימים זו שיטה אחת שיטה השנייה רב לוזור אמר 36 שעות היה רוקו של היום כי יואים טומים עולה רק על הזמן שהשמש עמדה ממילא החשבון הוא כך אוזלשית וקום טריסה השם שמש הלכה שש שעות ואז היא נעמדה בצהריים 12 שעות ושוב אוזשית שש שעות וקום טריסר שוב 12 שעות סמוך לשקיעה אז 6 * 2 ו12 * 2 ביחד זה 36 המידוסים השעות שהיא עמדה זה כיומים 12 בצהריים ועוד 12 בערב שיטה שלישית רב שמור בן נחמי אמר 48 שעות היה כל היום כי יועם טומים שכתוב בפסוק זה הולך רק על הזמן שהשמש עמדה סמוך לשקיעה או זלשית השמש הלכה שש וקום טריסרה ועמדה 12 שעות או זלשית ואז וקום 24 שעות 24 ועוד 12 ועוד פעמיים ש אז 48 שנאמר ולא יעוצלובי כיומים מכלל דמיקור אליו כיומים זאת אומרת דווקא בליות צלובוי סמוך לשקיעה אז היה כיומים בפעם הראשונה שהשמש עמדה שתם שם לא כתוב כמה זמן שם לא כתוב כיומם טומים אז סתם המידה זה 12שות כי השמש בדרך כלל עומדת 12שות של הלילה אז ממילא החשבון יוצא שהיום היה 48 זה נוסחה אחת היא כדמר שהשיעורים שנחלקו בהם החכומים בתוסף טפליגה בשעות שנתוספו על היום זאת אומרת לפי הגרסה הראשונה שלמדנו אז כל השיעורים שהמוירואים אמרו זה הזמן של כל היום כולל כולל העמידה והליכה עכשיו לפי הגרסה שלפנינו הם נחלקו כמה כמה זמן עמדה השמש? שחישה בליבי אמר 24 שעות נתוספו באותו יום כי יום טומים הולך רק על הזמן שהשמש עמדה אז או זלשית וקום טריסר 12 שעות השמש עמדה ושוב או זלשית שש שעות השמש הלכה וקום טריסר 12 ו-12 המידוסי כיו תומים רב ליזר אומר 36 התוספת כיוים תומים של הפסוק העולה רק על העמידת שלא צלובוי והעמידה של הצהריים זה כמו שאמר אמרנו לפי השיטה השלישית, לפי הגרסה הראשונה סתם המידה של שמש זה 12 שעות כמו שהיא עומדת כל לילה ממילא אוזשית וקום טריסה הלכה שש שעות ועמדה 12 שעות או זלשית וקום 24 וליעוץ לובווי אז כיו תומים רב שמואל בן נחמנה אמר הוא סובר שיומם טומים עולה על המידה שלוץ לובוי אבל הוא עושה קשבו ושמוינה נתוספו באותו יום חוץ מה-12 שעות של היום או זלשית וקום 24 אוזית בקור 24 מנין מקישמידוס מה שכתוב מויד לביוס מה שכתוב מה ביוס כיו זה 24 שעות אף מדוסקים טומים אז התוספת הייתה 48 ומורתו בבריסה כשם שעומדו לחמו ליהושע כך עומדו לחמו עוד פעמיים למוישה ולנגדי מוא בן גוריון יהושע קרואה הפסוקים שבנו נגדים בן גוריון גמורה זה בגימורה כמו שרשי מציים מסכת סטייניס שהאגמון לוה לו מעיינות מים צריך להחזיר עד יום מסוים כמו שמסופר שם למוישה מנון שעמדה השמש אז רשי אומר שזה ממלכ מסיכון הסגזרשו אוכל אוכל כסיב אוכל בבני חמס מוישה אוכל תספרדכו וכסיב אוסב יהושע אוכל גדלכו אז כשם ששם עמדה השמש כך למוישה עמדה השמש רבי חנומזרשו ואחרת אס תס כסיב אוכל תיס פרדכו וכסיב ישוע ביוס שם מוירים רב שמנחבינו אמר לא צריך גזרושובה מגוף דקרוש מעצם הפסוק שכתוב כתוב שאומרים לכלל ישראל אשר אישו שימחו ורגזו וכולו מפוניכו אם עשה רוגזו וכל מפוניך כל העמים שוםדולח למישה מקשה הגמור מיס וכתוב מיס יהושע כיומה לפונוב ואחוב זאת אומרת שמעולם לא היה כזה דבר ומעולם לא יהיה כזה דבר אז איך אתה אומר שגם למוישה וגם לנגדימונה הגמור שתי תרוצים שסודשקולי כאלה כזה ריבוי שעות זה לא היה לעולם ולא יהיה רק היה פחות שעות בו מאבני בורדו אצל מוישה בנגדים זה לא שייך כול מלחומסי וי בנוסו מפני ישראל הם במירחוירון השם יש לךם עוון עם גדולס מן השמיים עד הזהקו יומוסו אז מה שכתוב ולהקים לפונו חוב זה לא הולך על המידת השמש אלא על המידת השמש ואבני ברץ זה לא אצל מושה לאיל בתחילת השיעור הבאנו שכתוב בני של יהושע אלא יקסו על ספר היושר מביאה הגמורה פסוק שכתוב שם גם לשון זו וגם נחלקו בזה כסיב שדוד כונן על שול גם יונס מנושפחה ויאמר ללם את בני יהודו קושס הנה כסובה על ספר היושור שבני יהודו היו מושכים בקשת וכעת ששאול מת צריך ללמד חדשים מה היא ספר היושר אומר הפכי ברב אמר ביחנון זה ספר אברו מצג בק שניקוישורים זאת אומרת סיפריש כסיבות שמוסשורים מסי אחריסיקו ואיך מי זה שבני יהודו הם מושכים בקשת כי כתוב שם בסוף חו משמר שיס יהודו את ידוך אחו יותו באירף אויבכו ואיזו מלחומו שצריךו יד כנגד אוירף אבואזו כשס כי מי שמושך בקשת נותן ידיו כנגד עיניו דהיינו מול עורף צריך למשוך כנגד עיניו רב לזר אומר זהספר משנה טוירו המקורו לספר היו לחומש דבורים כסיב כתוב בחומש דבורים וסיסו היושבתו בינה השם ואחר מי זה שם מחומש דבורים כתוב בברכס מושל יהיהודו בפרש וזיסברו ודוב רובל ואיזה מלחומו שצריךו שתי ידיים יודובים זוזו קשה שצריך להפעיל את שתי הידיים ביד אחת מחזיקים את הקשב ביד שנייה מושכים אשר אין כן בחרב למשל מספיק יד אחת הרב שומן נחמנה אומר שיטה שלישית ספר היושר זה ספר שיפטים המיקרו לספר היושר דחסי בתחילת הספר בו אין מלך בישראל איש היושו בן יעשה ואחר מי זה שם שבני ודו הם מושכים בקשת כתוב למנדסד בני ישראל ללאדו מלחומו ואיזו מלחומו שצריך דבזו קשסודי דכסיב כתוב בתחילת הספר מיללנו אלא קנעני בתחילו לילוכם בואי כך שאלו את הקדוש ברוך הוא ויאמר השם יהודו יעלה זאת אומרת שסתם מלחום בבית ספר זה מלחמה של יהודו וכתוב ללמדו מלחומו ללמ צריך בקשת כיוון שהזכרנו את המירועים שנחלקו מביאים עוד מחלוקה של אותם ממירואים כתוב הפסוק ששמואל בא למשוח את שאול למלך הקדוש ברוך הוא אמר לשמואל ששאול הולך להגיע אליו ושמואל הוא השיב את שול והוציוה לטבח להביא את המנה המיוחדת שהכילו לו כתוב היורם אתהבו חסשויק ואולהו מה שעל השוק היוסם לפני שאול מי ואולו נחלקו בזה רבי חון אמר שויק ואליו זה הזנב מי ואליו ואולי למה קוראים לזה והולו דמיסמכה שויק לאליו הרגל של הבהמה יש בה שלוש חלקים הרכובה שויק ויורך והשויק הוא מחזיק את הירך שהעלייה מחוברת לירך רב לוזור אומר שויק וחוזה מהו למה כך קוראים לה חוזה דמוכס ללחוזהו יד שויק כיב נופו מה נופלים כשרוצים לעשות נופו לחוזה ושוויק של השלומים אז מניחים את החוזה על השויק לכן החזה נקרא ואולו והסודה שם אומר רש"י היא באמת הייתה של זבח של שלומים כתוב כויבורך הזבח אז למה נתנו את החוזה ושויק לאכול לשאול הרי חוזה ושוייק נכלים לכהן אומר רש"י שם זה הייתה בומוקטנו וקיימל בזבוכים חוז ושו בגדוילו ואם חוז ושו בומקטנו אין לזה קדוש חוז זה בשויק שצריך דווקא קויענם לזה שיטה השלישית רב שום בן נחמינו אמר מה הכוונה שויק ואולהו שויק ושווייפי אומר רש"י כף הירך הסובב עצם הכולית שקוראים לה פולפת מהבולו שופי אילוי דשויקה כי זה סובב את השוק מה ראינו במשנה לא תסיחד איש עמו אסור לאישה להתייחד עם גוי הגמרא במיסקינן הד עם גוי אחד דקבוסוגה בישראל משורה רק עם גוי אסור אור להתייחד עם יהודי כן מותר להתייחד ואותנן כתוב המשנה בקידושין לא ישיחד איש איךוד עם שתי נושים כל שקלים אישה אחת אפילו עם שתי נשים לא אומרים שאחת תשמור את השנייה כנשים דעתן קלות ושתיהן תתרצן עליו ויראה אלו מה תאמר בתלוסה שמדובר שאסור להתייחד לאישה עם של עם שלושה גויים ורשי אומר למה הוא נקט לא עושה כי בעצם בשניים גם מותר בישראל אבל בשניים מותר בישראל רק בעיר בדרך לא שמה יצטרך אחד מהם לנקוב ואז הוא ילך להתפנות והיא תישארה רק עם איש אחד לכן צריך דווקא שלושה בדרך אז נקטו שלושה שזה בכל מקרה מותר בישראל באים בעיר באים בדרך כי אחד מתבייש מהשני ולא יחטאו אז זה המשתה בא לומר שליהודים מותר להתייחד שלושה יהודים עם ישראל עם אישה אשר שאין כן לתסיחדישמום עם שלושה גויים אסור להתייחד זה גם קשה דכבוסו סוגה בישראל בפרוצים מישורים למה תנא צריך לומר שאסור לאישה להתייחד עם שלושה גויים הרי גם עם שלושה ישראלים שפרוצים אסור להתייחד והגויים ודאי פרוצים לעמדנו משתמסכס קידושין אבליש אחס מסייחדס עם שני אנושים או עם שלושה כזה בדרך ואומר רב יהודה אמר שמואלישון אלא בקשירים אבל בפרוצים אפילו אסור נמל כי הם כולם יחטאו איתה מיסבויצו לי שסונו עשור במיתו הם הוציאו אותה במיטה לחוץ לעיר כביכול שהיא מתה ורוצים לקבור אותה ואז הם כולם חטו איתה אונה הגמור לא יצריכה מה שכתוב במשנ טיסה חידי שמום מדובר גם בגוי יחיד רק מדובר באישו אמוי שאשתו של הגוי נמצאת אמו אוי בת ככובים אין אשתו משמרתי כי לא מקפידה שהוא יחתה עם אישה אחרת ה שמביא אי בקר ויצא בבוצינה כתוב בגמור מגילה על החשבי רויש ואשתו ושתי שהיו בקורז זה כזה פתגם שאומרים הגדר מתעסק סק עם דלויים גדולים ועם דילויים קטנים הם שניהם מתעסקים בארס אבל ישראל אישת שמרתו עם ישראל שאשתו אמו מותר להתייחד כמו ששנינו מסכס קידוש עם זמן שאשתו אמו יושמו בפונדקי כי אשתו משמרתו שואלת הגמורה שאלה נוספת מה אמרנו אסור להתייחד א לאישה עם גוי אפילו שאיש טומו שמה הוא יכתה איתה ותיפוק בלי ויראה גם לא תתייחד משום שפי חוזדומים כמו שכתוב בהמשך חמשנה שגם לגבר אסור להתייחד עם גוי שמה יהרוג אותו אומר רבי ירמיה באישו חשוב סכינן דמירטסמנו הם מפחדים ממנה אז רש"י מסביר מדובר חשובה בין האנשים שהיא קרובה למלכות אז מפחדים להרוג אותה והיא גם חשובה בין אנשים שהיא אישה יפה אז כיוון שהיא קרובה למלכות מפחדים להרוג אותה משום מראה יס כי יפה אז צריך להשמיע שלא תתייחד שמה תתפתא אבל אישה שהינה חשובה בין האנשים וחשובה בין אנשים שהיא יפה אז כמו שהגמורות אומר עוד מעט רש"י כבר מקדים ואומר כאן משום רציחה יש כי הוא בא עליה ואחר כך הורג אותה כרבי ירמוד סובר שלא אומרים איש אוכלי זן או לא אבל אם היא חשובה בין האנשים דהינו שהיא קרובה למלכות ולא בין אנשים שהיא לא יפה א לפי רבי ירמיה מותר להתייחד כן חשש הריס כי איננה יפה זו שיטת רבי ירמיה רבידו אמר אישו כלי זולו אפילו שהיא לא חשובה לא בין האנשים ולא בין אנשים הוא לא הורג אותה כיוון שאישה רוצים לזנות איתה הגויים רוצים לזנות איתה אז הוא בא עליה וכיוון שהוא בא עליה הוא לא הורג אותה ואפילו הנה קרוב למלכות גם אילולי המשנה הייתה משמיעה לנו שחוששים להרייס לא היינו אוסרים לאישה להתייחד משום שבי חוסדומים מבררת הגמרא מה בנייו מה ההבדל עלוכר בין רביד לרב ירמיה בין רבי ירמיה שהוא מעמיד באישו חשובו דהיינו שאם היא לא חשוב חשבן לשיחוס דומים בן לרבידש אמר שכלי זולו והן משום שפיכו דומים אבל כלפוני מה נפקל למיסה מכל מקום מישומר ואסור להתייחד אומרת הגימור כמו שרשי הזכיר כבניו אישו חשוב בין הנושים שהיא קרובה למלכות אבל שאינו חשובה בין הנושעים לא יפה לפי רבי ירמיה שום מעמיד באישו חשובו משמע חשובה בין האנשים ובין הנשים שהיא גם קרובה למלכות ואז אין חשש שיהיהו אותה אבל היא יפה ולכן יש חשש הריס אז אם היא חשובה בין האנשים שהיא קרובה למלכות ולא בין אנשים שהיא מכוארת אז מותר להתייחד מי שמשפיכו סדום אין כי היא קרובה למלכות אז מפחדים להרוג אותה מי שמרא אז גם מרחש כי מכוערת לפי רבידה אסור להתאיחד כי בכולם חוששים לרייס כי הוא אומר ארסתו מאיש או כלי זולו כי רוצים לזנות איתה והוא לא אומר שמדובר באישו יופו שכלי זולו אז זה היה הבדל באישה כזו שהיא קרובה למלכות שאין חשש פיכוסדומים אבל איננה יפה לפי לפי רבי ירמיה יהיה מותר להתאחד איתה לפי רביד יהיה אסור להתאחד איתה משמחש זנוס תניה קבוס דרביד ברוב למדבר כמותו או אישו אף על פי שהשולים אמו שדוד לא יהרגו אותה ככלי זנולו לא תסיחד מן מפני שחשו דיןריס וזה כמו רבידברובן כאשר עם אמו משמ שהיא נוסאת שלמה היא לא צריכה לשלום מלכוס לא מדובר דווקא שהיא קרובה למלכוס אלא שהשולים אמו בכל מקרה שהסיבה שלא הורגים אותה זה מפני שכלי זולו לא תתייחד בכל מקרה משחשו דיןלהיס עד כאן דף חוף ไป
לצפיה בתכנים נוספים: