הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כג

[מוזיקה] עובד זורה דף חוב ג מתחיל בסיעתא דשמיא תחילת הדף בשיעור הקדול למדנו שהגמורים מקשה סתירה במשנתינו לבריסה במשנה למדנו שגוי חשוד על הרבי ולכן אסור להעמיד בהמות בפונדק שלו בברייסה למדנו שמותר לקנות בהמה אצל גוי להקריב אותה לקורבן ולא חוששים משום רוביה או משום נרבה. אז בשיעור הקדם למדנו אתצו של רב שהגוי הוא לא רובע את באמתו הפרטית. כ הוא חושש שהיא תעקר, תיקחש בשרה, מה שאין כן במה של יהודי, לא אכפת לו וזהו חשוד לרבוע. כעת מביאה הגמורה תירוץ אחר. רבי נומא בעצם הם חשודים לרבוע גם את שלהם רק לא קשיה הו המשנה מדברת לכתחילה הודיעבד דהיינו לכתחילה אין מעמידין שמה רובלו הבריסה שאומרת שאין חויש שמש רבע משום נרבה דהיינו בדיעבד מה אתה רוצה לאסור שם כבר הבע אותה מי אומר לא חוששים אני לא הולך להכשיל אותו ולהעמיד אצלו בהמה אולי הוא ירבה אבל למעשה כשאני בא לקנות אצלו בהמה מה אני לא צריך לחשוש שבאמת הוא רבה אומרים הראשונים שלפי זה יוצא גם מפקמין גדולה להלוך בן רבין לרב מה קורה בדיעבד שישראל העמיד את בהמתו בפונדק של גויים אז לפי רב הבהמה פסולה כאן חוששים שבאמת הוא רבה אותה אבל לפי רבינה היא כשרה בניבד לא חוששים אומרת הרבינה ומינות תמרה מנין אני יודע מנין אני אומר זאת דשינ בין לכתחילה לבין לדיבד אני מוכיח זאת מהמשך המשנה שני לתנס יחד איש מן מפני שחשו דין הריס אז לדבריך כל אישה שכן התייחדה באמת חוששים שהם בעלו אותה הרי ראינו לא כך ורומינו למדנו במשנה או אישו שנכרבשו בידי אויבד כרחובים היא הייתה עסירה הייתה שבויה אצל גויים אז אם על ידי מומון הייתה חייבת ממון ולכן עצרו אותה היא מותרת לבילו לא חוששים שהיא נבהלה לגויים אבל אם היא נכבשה על דנפש חייבס מיסה אסור לבילו אז נכון שמרוצן אולי לא נחשוש אבל לפי מה שכתוב במשנה שחשודן עלריס אז לכל הפוכס אשס קין צריכה להיות אסורה לבילו גם אם זה דמו כי הם חשודים להנוס אותה ואז אישס קין אסורה לבילו אפילו שניבלנס אלול טוען רבנשמנו שינלון לכתחילה לדי עבד המשנה אומרת שלכתחילה אסור לאישה להתייחד שמה הגוי לטה אבל כשהיא התייחדה לא נאסרת ולא אומרים שנבלה לו ממילא טוען רבינה שכשם שרואים כאן שיש הבדל ביןחיל על ידי עבד קר גם לגבי באימ ומסבירים הראשונים שלפי רבינה מה הפשט בסיפה של המשנה שאם נרב בשד דפש אסור לבילו שם יש טעם מיוחד כמו שהגמורת אומר כיוון שנדוינ למיסה אז הם נוהגים בה מן הגפקר ואז חוששים שניבלה להם אבל באופן רגיל לא חוששים תגמור ממי דיל מלוי לומלוך אפילו דבדנ אלוהי בן בבמה גן להבדי באישה ואוכה כשנרבשה על ידי מומו אמה שלא חוששים שהוא בעל אותה דמס משוםסד ממוני הוא אומר, אם אני אב אותה הבעל כבר לא הפרע לי את הכסף שהוא חייב לי, שהיא חייבת לי לכן הוא נשמר מכך. הוכיחה הגמורת תידה שמשום הפסד מומן לכן היא מותרת לבעלה דקותו נסיפה על ידי נפשס שאם התחייבה הריגה אסורו לבי. זאת אומרת שהכן שהוא לא מפחד להפסד במונו הוא באמת נוהג במנהג הפקר וחוששים שהבלה לאחד מברצון ולכן אפילו אם בעלה ישראל היא גם אסורה כי סותטח טוב רש"י מביא שיש רישוינים שמועמידים זו דווקא באישסוין שהיא נאסרת גם בוינס אבל רש"י מסכים מפירושה הראשון כך מוחר בכסובש מדובר באשס ישראל הקופונים בתוס מסבירים שהגמורה הבינה שלא כמו שרבי הבין שהעניין הוא דווקא נפשס אל העניין הוא כוחול שאין כאן הפסד מומון כי אם העניין הוא דווקא בנפשס אז היא נאסרת אז צריך להיות כתוב שלא על ידי נפשס מוטרס לבילו כך שכתוב על ידי מומו מוותרס משמע שהטעם הוא רק משום מחשש הפסד מומון אז לא חוששים ומה שהמישנה מסיימת על ידי נפשס אסור לביילו ולא שבכל מקרה שזה לא מומיני אסור לבי ביילו זה כדי להשמיע לנו שאם זה על ידי נפשס אז היא מופקרת לגמרי אצלם ואז חוששים שניב לא ברצרים ואפילו לאישסרו אליי גם אסורה וטול מידה ואין להקשות שום דבר על דבר זה ודאי שהטעם של דמו ממותר כהגוי חושש להפסד ממונו אבל בעצם רבינה לא צודק כי אין הבדל בין לכתחילה לדי עבד מביאה הגמורת תירוץ שלישי על הסתיר בן המשנה לברייסה רבי פדוס אמר לא יקשיה כמו שכבר נראה רב לזר וחכומים נחלקו בשאלה הזו האם גוי חשוד על רביז באמס או לא ממילא הו רב לזר הו רבונון רבי פדו סובר שהמשנה שאומרת שגוי חשוד על ה על רבי עזב לכן אסור להעמיד בהמה בפונדקו המשנה היא סוברת כרב לזו ובאמת לשיטתו גם בדיעבד היא אסורה להקרובת דלא יקרבינה וגם בהמה של הגוי עצמו אסור לקנות אצלו דלא יקרב אבל חכום הם חולקים והם סוברים שגוי לא חשוד על הרבי בין של ישראל בין של עצמו והברייסה שאומרת שאפשר לקנות באים אצל גוי ולהקריב לקורבן היא סוברת קדס חומים היכן רואים שנחלקו בזה דתנן גבי פורס חטוס לגבי פורדומו רב לזר אומר אינו ניקחס מנבדי כחובים אסור לקנות אצל גוי פורדומו וחומתירין מילה לכורה בוקפליגה דרב לזר סובה חישינ לרבי וברגע שהיא נרבעת היא נפסלת כמו כל קורבן שנפסל ורבונו סברה לא יחישי אל רבי אז רואים שנחלקו האם גוי חשוד לרבי או לא אומרת הגמור ממי דילמדקול לא יחשי לרבי ואורח רב לזר שהוא פוסל פור אדו של גוי כדי רב יהוד אמר רב דומר רב וד אמרב הניח עלין או לא על הפור האדומ הוא דו של סקין שקים הרבה ריקים קשורים ביחד אפילו כזה מסע קל רשי מביא לאלון עוד פירוש זה עץ שטובים בו סכין פוסלו כתוב השלוי או לא בעלה בעל מי נפסלת אבל באגלו אגל ערו שמביאים עם מצו הרוג מחוץ לעיר מודדים את העיר הכי קרובה ומביאים אגלו היא לא נפסלת בעלת אול בעלמה היא נפסלת עד שטימשר בו כתוב השלי מושך בווליל אז אז בזה הם נחלקו מה הסוב הרב לזו חישינר שהגוי הניח עליה המשא ולכן אי אפשר לקנות אצל פור אדומו ומהסוכור מסברים לא יחשינן אומרת הגמור לא יסל כדאי תוך שזה תרמו של רב לזר מה משוםניכה פורטה בשביל כזו הקלה להקל מעלה מסו מעט הוא הולך להניח את זה לאפור הדום או למפסיטובה הוא לא הולך להפסיד את הכסף הגדול שהוא מקבל מהיהודים על פורדומו אלא ודאי שאתה משמחשש רביעי שאל אתה גמורה מה מה אמרת אוכנג ברשש רבי אלימה שמנו פרוט של הרביסיטובה אומרת הגמרא יש הבדל גדול אוס מרביצפוי אז חוששים אשרי כן להניח מסא זה לא חוששים שואלת הגמורה ודקולל מלא לרבי ואחד רב לזר כדונ שילה דתונ שילד רב לזו כתוב בפרשתספור אדומו דבר בני ישראל ואקחו אליכו אז אפשר לקרוא את המילה ויקחו ויקיחו אם כרו אז מה כתוב בני ישראל בני ישראל יקיחו ואינו דכו יקיחו אי אפשר לקנות אצל גוי גזר כוסוב אבל לא כחשודים על הרבי אמרת הגמור לא כדפ רבזר פיסל לקנות אצל גוי בכל הקורבון כדפסיב אלו קורבקסיבו בהכרח אם הוא פסל בכל הקורבנות זה מפני שהוא שהוא סובר שהם חשודים על הרביעי ולכן הבהמה פסולה לקורבן משום רבע ונירבה בקשה הגמורה אמנם הוכחנו שרב לזר סובר שגויים חשודים על הרבי כרי הוא אסור לקנות אצלם שום בהמה לשום קורבן אבל מנין שחכומים חולקים עליו וסוברים שגויים לא חשודים על הרביעי יתכן ודילמע עד כאן לפליגה רבונו דרבי אליעזר ומתירים לקנות פורעדומו אצל גוי אלו בפורו דדומהו יקורין וחושש הגוי להפסד מרובב ומתגבר על יצרו אה בשאר קובונס מודולי שאי אפשר לקנות אצלם כי הם חשודים על הרביעי אומרת הגמרא לא יתכן ולא דתנם הבריסה שבאנו בשיעור הקודם לא יקחין מהן מגויים בהם אלקור מני לא הי רב לזר ולא רבנון בהכרח שחכומים הם הם התנה של הבריסה הזו והם באמת סוברים שכל קורבן אפשר לקנות ולא רק פה אדומו כי גוי לא חשוד על הרביעי ואי תניה בדיה למדבריסמפורש מהסיבו לחברו אל רבי לזר מה השיבו חבריו לרב לזון כתוב בפסוק למויס המשיח כל צון קידו קידו זה אחד מבניו של ישמואל קובצולוך כתוב בהמשך יעלו לרותל מזבכי זאת אומרת שהם באו ואמרו לרב ליזר מה אתה אומר שאי אפשר לקנות קורבנות אצל גויים הרי כתוב שיביאו בני ישמואל אז הרי שחכוים סוברים שגויים לא חשודים על הרבי וברדוס תראה צייטב שאפשר לומר שמשנתנו כרב לזר ואברייסה כחומים שואלת כת הגמורה שאלה חדשה מה אמרנו שרבי אליזר וחומים נחלקו האם אפשר לקנות פורא אדומו אצל גוי האם חוששים לרבי או לא עד כאן לפליגל בחשושה כשלא ראינו שהוא רבה אותה האם צריך לחשוש לכך כמו שרב לזר סובר או שאין צורך לחשוש כמו שחכוים אומרים אבל איך דבד רובו פוסלו היא פסולה לפור אדומו שמע מינו נוכיח מכאן דפורו קודש מזבח אפילו שהיא לא קרבה למזבח יש לה דין קדושס מזבח והיא נפסלת ברביע וכמו כן אם נרצה לבדות אותה אי אפשר לבדות קודש מזביח בלא מום והי קודש בדק הביס אם תאמר שכל קדושתה זה רק כמו קדושת בדק הביס הרי קדושתביס חל על כל דבר אפילו על אבנים ממפסלו ברבי אלא בהכרח שאם היא נפסלת ברביעיה זאת אומרת שהיא קוד שמזח אומרת הגמור לא ייתכן באמת שפורו בעצם קדושתה כקוד שם שבקבייס ולמשל אומר רש"י לבדות אותה אפשר לבדות אותה בלימום להעביר את הקדוש לכסף לפרה אחרת כמו כן יש דין המודה והרוכה שקוד שמזבח שרוצים לבדות אותם אחרי שהם הוממו אז צריך שיעמדו הבמה תעמוד על רגליה והכהן ישום אותה שאין כקודות שבדקבס לא צריך אז גם פורדומ לא צריכה אבל שינפור דחטוס קרחמונה התירה קוראת לחטוס ולכן אין ראו ראוי כך לפי מה שהרש מתקן ברשי אין ראוי שנביא פורו מכזו באימש הפסולה לשאר קורבונס זאת אומרת שפסולי קורבן נוהגים גם בפורו אפילו שבעצם היא קוד קוד בדקבס כיוון שהתר קוראת לחטוס שואל את הגיבור אם כל הפסולים שפוסלים לקורבן פוסלים גם לפורו אלא מעטיפוס ביוצה דויפן אם אינו נולדה אלא ביוצה דויפן בניתוח זה הרי פסול לשאר קובונס כי כתוב כסבולד אז כתוב שם שמביאים אותו לקורבן אז למדים ש חסב פרט לכיליים אוז פרט לנדמה כיבולת פרט דפן וכי תחנ פסולה מות הגדיש לפור הדומו ביוצד דופיפן פסולו אבל ורב שמכשיר מסביר תוספס אם נאמר שהטעם שפורדומו פסוליים מנרבעת זה בגלל שהקות שמזבח אפשר להבין שבזה הם נחלקו תנקה מסובר שפה רעדו קודש מזבח ולכן נרבעת פסולה יוצא דו פסולה רב שמר סובר שפה רדומו זה בכלל קודש בדקבייס ובין ברבי בין ביוצא דויפן היא לא נפסלת אבל אם תאמר שפורדומות זה לכולל מקודש בדקבייס ובכל זאת כיוון שהתקורת לחטוס אז היא נפסלת ברבי אז לא מסתבר שרב שמחלוק על כך וכיטי מרבשים לטעמי דאמר יוצד מבלד עד מעל יהו רב שמסכסנידו שם כתוב כתוב בתחילת פרשס תזריע שאישה יולדת יש לה ימי טומה ימי טהרה אבל דווקא מילדה יוצד דווייפ אין לה ימי טומא וטהרה רב שמן חולק אז גם נה קודשים הוא מכשיר יצד ולכן הוא מכשיר גם בפורדומו זה לא קר ואומר רבי חושךד מיד קודש בהמה כזו שיצא דרד פסולה לקום רק לגבי שלמו שם יש ריבו לרבות לידה אחרת הבקודי מודה אלו חוזרת בגמורה הטעם שנפסלת ברבי זה לא משכה תסקירחמונה אלא נכון שקבל אבל שנפילו מום פסלב כתוב אשר במום דבר ארבה נרבזור כמו מוקצה ונבד כשוזה כמו שחוסם מו שמואל שנש אינו דברזור דבר דרס בדמבול כי איש כל בסורדורץ המבול בתשמיש בבקלקלו כמו שכתוב בני אלוקים זור זה גם לכם פסל כתוב מומבום והפורס בו דברים פסבו אז ממילא מסביר טוספס שרב שימן וחכוים נחלקו בעניין זה רב שמ סובר שפורו היא קודש בדקבייס ולכן יוצד דופר כשר בה חומים סוברים שהיא קודש מזבח ולכן יוצד דופר פסול בה אבל נרבה בזה כולם מודים כיוון שזה עוכה שלמום גופה הזכרנו תונשי מתים וד רב לזר שאי אפשר לקנות פורדומו אצל גוי לכסיב דבר בני ישראל ויכוחו דורשים ויקיחו בני ישראל יקיחו ואין דכוכם יקיחו שואלת הגמורה למעטו דבר בני ישראל ויקחו לטרומו אז גם תאמר ויקיחו חנם לבני ישראל יקיחו ונ דכוחים יקיחו אי אפשר לקנות זהב אבנים טובות למלכסמכון מגויים וכנב שמואל שאלו רב לזרדי כיבודים כמה אדם מצווה להזר בכיבוד אבו אומר להם צור רוס אויב לאוב באשקלון ודמו בנסינו שמו אם הוא עשה כך אז כל שכן כן שודי צריך עושה יהודי הרי מצווה על כך מה היה פעם אחזיק ממנו עוונים לקנות ממנו עוונים לאיפויד ב60 ריבו סחר 60 ריבו כל ריבו זה 10,000 דינר היו רוצים לתת לו רווח על זה אבקמס בשמו ריבועים אומפתי חוס של הכספת שם היו אבנים טובות מונחות תחס מרשו סוף שלובב שהוא ישן ולא הציערו לקיצו משנתו אז רואים שאפשר לקנות עוון אם לאיפו אצל גוי הרי כתוב ויקחו לימו אומרת הגמורה אבני שים אפסיקין כתוב וכסף ונחושס ותחילס וארגומון וארוס אחקר כתוב אבני שוה בלי אז זה לא עולה על ויקחו אז אבני שוים אפשר לקנות אצל גויים שאר הדברים באמת אי אפשר שואלת הגמור ואבני מילוים כסיב כתוב אבני מילוי שוים ואבני מילוים לאפ דרכוישן אז הו שבני מלוואים דאוד הרבה אז זה שוב מערב זאת עם הפסוק הקודם עם הפרשה הקודמת והכל עולה על ויקחו ויקחו לתרומו ותדרוש כמו שאתה דורש לגבי פרדומו ויקיחו אז גם אבני שוויים ואבני מילוים יצטרכו לקנות דווקא אצל יהודי כך מפרש רש"י אבל טויסס טמע האבני מילוים כתוב אבל האבני שם לא כתוב וזה למעשה נשאר מנותק אז טוס מפרשים באופן אחר המחנל הוא מפרש הגימור מקשה מפסוק אחר פרשת ויקל שם כתוב ואבני שוים ואבני מילויים ווד מקשה הגמורה כותו נסיפה מה היה המשך המעשה לשון החרס שילמו לו משמיים נודו בנסינו פורדו בדרו נכנסוכך מישראל צל רצו לקנות את הפורדומו אמר להם יודע אני בוכ שאם אני מבקש מכם כל מומן שבועלם אתם נועסתם לי עכשיו אין לי מבקש מכם אויסו מומן שהפסדתי בשבילה בו שרציתם לשלם עליוני שוים אז רואים שאפשר לקנות פורא דומו אצל גוי דהיינו רואים כאן שלא כמו שילה אלא כמו שפירשנו שמה שאסור לקנות לפי רב לזר פה רדום אצל גוי זה רק נחשש רביעי אבזה אפשר לומר כמו שהגימור טוב עוד מעט שידעו שמרו עליה שהיא לא נרבעה לגוי אבל אם תאמר כמו ששילו אומר שזה גזרס הכוסובו שכתוב כיח צריך לקנות מיהודי אז איך איך קנו פה רדומו אצל גוי אונה גימורה באמת כן דושים כך רק אוסומלדי תגר ישראל זובון הם שלחו סרסור ישראל שיקנה את הפורדומו את אדום בן סינו וכמו כן כך הם רצו לעשות אצלבני שוים זאת אומרת שהיהודי קונה את זה והוא מכספו והוא חוזר ומוכר לציבור ואז אז קונים מודי אז למיסני נשאר שלא הפרחנו את מה ששיל שנה שרב לזר הוא סובר שיש גזרס הכוסוב שפה רדומו וכן כל צורך המשקון צריך לקנות דווקא מיהודים ולא מגויים כי כתוב ויקחו ודורשים ויקיחו עד כאן דף חוב ‏M
לצפיה בתכנים נוספים: