הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כג

עבודה זרה דף כג מתחילים בעזרת השם תחילת העמוד אחרי המכה התשיעית מכת חושך מלך מצרים פרעה קורא למשה רבינו ונותן לו רשות להוציא את עם ישראל ממצרים אבל בתנאי אחד הבהמות נשארות כאן במצרים אומר לו משה רבנו לא רק שאנחנו אנחנו יוצאים עם הבהמות ממצרים, אלא גם אתה פרעה, גם אתה תיתן בידינו זבוחים ועולות ועשינו להשם אלוקינו. הפסוק כאן בעצם מלמד אותנו שאפשר לקחת בהמות מעובד עבודה זרה, עובד כוכבים כדי להקריב קורבן להשם. שאלת השאלה הרי משנה בתחילת הפרק אומרת שעובדי כוכבים חשודים לקלקל עם בהימה הם חשודים על הרביעה כמו שכתוב במשנה בתחילת הפרק והרי התורה אומרת בתחילת הספר שעוסק בענייני הקורבנות ספר ויקרא ספר תורת כהנים אדם כי יקחיב מכם קורבן להשם לא כל בהמה הוא יכול להקריב אלא מן הבהמה מן הבקר מין הצון תקריבו את קורבנכם ממעטים בהמה שנעשה בעבירה וכיוון שעובדי כוכבים חשודים שהם עברו עבירה עם הבהמה איך מותר לקחת מהם בהמה להקריב אותורבן להשם על זה בא רבינה ואומר תירוץ זה לא סותר לא קאשיה משנה שחוששת לרביעה מדובר לכתחילה לכן אסור להעמיד בהמה בפונדק של עובדי עבודה זרה כי הם חשודים שהם יעשו עבירה עם הבהמה הזאת והברייתה שלא חוששת מדובר בדיעבד אחרי שהייתה ברשות העובד כוכבים היא מותרת ולא חוששים שהוא עשה בעבירה ואפשר להקריב אותה קורבן מנסה הגמרא להביא ראיה מנה תמרא מנין רואים דשני בן לכתחילה לדיעבד בדבר שחשודים בו כמו החשד הזה לכתחילה לא מתייחדים עמהם משום כך ואם כבר התייחדו אין חוש חוששים שם הרבה דתנן שנינו במשנה שלנו לא תתייחד אישה עם עובדי כוכבים מפני שחשודים על האריות ורמינו אני אקשיר לך סתירה ממשנה אחרת האישה שנכבשה חטפו אותה היא הייתה חבושה בידי עובדי כוכבים אם היא נכבשה בידיהם על ידי שהייתה חייבת ממון אין חוששים שמה היא נכשלה עם העובד כוכבים והרי אישה שמרצון חטאה עם מישהו אחר היא אסורה על בעלה כאן היא לא חששים לזה והיא נשארת מותרת לבעלה ואם היא נכבשה על ידי שהתחייבה על ידם דיני נפשות חוששים שמה מרצון היא נכשלה עם אותו שבאי ולכן היא אסורה לבעלה אבל בחלק הראשון שהיא נכבשה מחמד שרצו לטבוע מבעלה ששלם ממון כדי לפדות אותה היא לא נאסרת על בעלה מה הסיבה אלא לו שמ מנה חילון נוכיח מהקושיה הזאת דשנין שיש הבדל לעניין חשד בין לכתחילה לבין דעבד שלכתחילה אנחנו לא נותנים לאישה להתייחד עם עובדי כוכבים כי חוששים שמה היא תקשל על ידם אבל בדיעבד אחרי שהיא כבר נתייחדה לא חושדים שהיא נכשלה לאסור אותה על בעלה דוכה הגמרא זה לא ראיה שזה ההבדל בין כתחילה לבין דיעבד ממי מנין שהטעם בחלק הראשון של המשנה שהיא לא נאסרת על בעלה היא נכבשה מחמת ממון משום שבדיעבד לא חוששים שמה נבהלה דילמה לעולם אי מלאך אני יכול באמת לומר אפילו דיעבד נמי לא מתירים אותה משום חשש שמה היא נכשלה בעבירה וכה בחלק הראשון שנתפסה מחמת חוב ממון מה הסיבה שהיא מותרת היינו טעמה דעובד כוכבים מתיירה לא להכשיל אותה כי אם כן היא תעסר על בעלה והוא יפסיד את ממונו כי בעלה לא יסכים לשלם עליה תידה דקטני סיפ על ידי נפשות אסורה לבעלה למה בחלק השני של המשנה אם חפשו אותה בגלל שהיא התחייבה דיני נפשות היא נעסרת על בעלה כיוון שהוא מתנהג איתה במקרה כזה בהפקרות לכן חוששים שמה היא נכשלה ברצון לאחד מהם ולכן היא אסורה על בעלה וטולומידי אין להקשות עוד על הטעם הזה ודאי שהיא מותרת משום שהעובד כוכבים חושש להפסד ממונו ואין מכאן ראיה היה על חשד בדיעבד מביאה הגמרא כעת תירוץ אחר תירוץ של רבי פדת שהוא אומר לא קשיה התנא של המשנה שלנו זה דעתו של רבי אליעזר שחושש שמה יקשלו בעבירה עם הבהמה תנא של הברייתא שלא חושש זה דעת רבנן דתנן גבי פרה של פרה אדומה שהרי התורה אומרת בפרשת חוקת שמביאים פרה אדומה ו שורפים את את בשרה והאפר מערבבים עם מים של מעיין ומהמים מים האלה שנקראים מחטאת מזים משפריצים על אדם שנטמע בטומת מת במשך השבעה ימים שהוא ממתין לטהרתו ביום השלישי וביום השביעי אותה פרה שנקראת פרת חטאת רבי אליעזר אומר אינה ניקחת מן העובדי כוכבים אין לקנות אותה מן העובד כוכבים וחכמים מתירים מה לו בעק המפלגה וכל בזבכוח דרבי אליעזר סבר חיישינן לרביעה ולכן היא נאסרת ולכן לא לוקחים אותה לפרה אדומה מעובד כוכבים ורבנן סוברים לא חיישינן לרביעה ולכן הם מתירים מנסה הגמרא לדחות ממים מי אמר שבזה הויכוח דילמה אולי נאמר דכול עלמה לא חיישינן לרביעה כולם מודעים שלא חוששים לרביעה וכך הוכוח הוא היינו טעמה דרבי אלי סבר כמו דברי רב יהודה שאמר בשם רב תעמ רב יהודה אמר בשם רב אין עצם זה שהוא הניח עליהן על פרה אדומה הודה של סכין אגודה של סכים ריקים פסל אותה כי התורה אומרת שהפרה אדומה צריכה להיות כזאת שלא עלה עליה אעול וזה דומה לאול שפוסל אותה ובעגלה ארופה שאם רואים הרוג מחוץ לעיר ולא יודעים מי הרג אותו אז מודדים לאיזה עיר הוא הכי קרוב ובני אותה העיר צריכים לכפר על זה שהם לא מספיק היו זהעירים שלא תצא כזאת תקלה בעירם שאדם יהיה הרוג מחוץ לעיר שלהם. אז מביאים עגלה ארופה. היא אינה נפסלת בזה שמעלים עליה אול. אז היא מתי היא נפסלת? אם יש עליה מסע ומושכים אותה עם המסע הזה עד שתמשוך בה, שתטלטל מעט את המסע. אז נאמר אולי שבזה הוויכוח רבי אליעזר ורבנן. מה סבר דעת רבי אליעזר? חיישינן חוששים שמהעובד כוכבים בעל הפרה הניח עליה איזשהו שק ריק ופסל אותה ולכן אסור לקנות אותה מהם ומהר סבר דעת רבנן שלא חוששים לזה לא חיישינן מתרצת הגמרא לא סלקדת לא ייתכן לומר שטעם של רבי אליעזר כי הוא חושש שמהעובד כוכבים פסל את הפרה אדומה על ידי שהוא שם עליה איזה שק משום ני חפורטא לא מפסיד טובה בשביל הנאה מועטת שהוא יניח את המסע הזה על הפרה במקום לשת את זה בעצמו הוא לא מפסיד עמים יקרים של פרה אדומה אלא ודאי לא בזה הויכוח אלא ברביעה שרבי אליעזר חושש שעובד כוכבים רבה את פרה אדומה ורבנן לא חוששים לזה ואם כן גם את הוויכוח בין המשנה שלנו לברייטה אפשר לבאר שהמשנה שלנו חוששת לרביעה כמו רבי אליעזר והברייתה אינה חוששת כמו דעת רבנן שואלת הגמרא לפי השיטה שלך שאתה מעמיד את הוויכוח לגבי פרה אדומה ברביעה החינמלימה גם לגבי זה אפשר לשאול משום הנאה פורטה של רביעת הפרה לא מפסיד טובה הוא לא יפסיד את כל הכסף שיכול להרוויח על הפרה האדומה שישלמו לו עליה תראת הגמרא הטם לגבי רביעת הפרה יצרו תוקפו ולכן יש לחוש לדעת רבי אליעזר שםיר העליו שהוא יפסיד מה שאין כן לגבי הנחת מסע אין ניצרות תוקפו וודאי שלא חוששים לזה מנסה הגמרא לדחות ודילמה אולי נאמר דכוללמה לא חיישינן לרבי לפי כל הדעות לא חוששים לרביעה וכך כאן לגבי פרה אדומה אין מותמה דרבי אליעזר שהוא עוסר לקנות מנובת כוכבים כדתנה ישילה כמו ששנה שילה דתנשילה מה הייתמה דרבי אליעזר הפסוק אומר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגומר מה זה ויקחו היינו בני ישראל ויקחו איך כתוב שם דבר אל בני ישראל ויקחו ואין העובדי כוכבים יקחו יקחו דורשים כמו יקיחו היינו ימכרו אז רואים שאולי הסיבה היא גזרת הכתוב שאי אפשר לקנות פרה אדומה מי עובד כוכבים זו דוכה הגמרא לא סקלק דעתך שזה לא יעלה בדעתך שזה הטעם של רבי אליעזר כי הוא דורש את הדרשה הזאת דקטניסיפה כי כתוב בהמשך אותה ברייתה שמביאה את הוויכוח שלו עם רבנן וכן היה רבי אליעזר פוסל בהמת עובדי כוכבים בכל הקורבנות כולן לא רק בפרה אדומה וישר קדתך כדתני שאלה אם אתה עמוק כי כתוב דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה שרק מבני ישראל קונים בשלמה פרה אדומה כתיב בכיחה כתוב שמה ויקחו דווקא מבני ישראל אלא כולו קורבנות שאר הקורבנות כיחה כתיב בהו וכי כתוב שם לשון כיחה אז אם כן למה שלא יוכלו לקנות מעובדי כוכבים אלא ודאי שרבי אליעזר חושש לרביעה וזה לא בגלל דרשת הפסוק וזה הויכוח רבי אליעזר חושש ורבנן לא טוב אחרי שהגמרא הוכיחה את הביאור של רב פדה בוויכוח רבי אליעזר ורבנן בפרה אדומה שהוויכוח הוא אם חוששים לרביעה או לא כעת הגמרא דנה על התירוץ של רב פדה שצריך לטלוט את הוויכוח בין המשנה שלנו לבין הברייתא שהמשנה שלנו אומרת שעובדי כוכבים חשודים על רביעה ובברייתה את המשמע שאפשר לקחת מהם בהמות קורבן. אז אמרנו שבזה נתרץ את המשנה והברייתא. עכשיו משנה שחוששים לרביעה זה דעת רבי אליעזר והברייתא שלא חוששים זה דעת רבנן. שואלת הגמרא ודילמה אולי עד כאן לא פליג רבנן על ידי רבי אליעזר כל מ שרבנן חולקים על רבי אליעזר כל זה אינו אלא בפרה אדומה דדמי היקרים משלמים על הפרה אדומה הרבה כסף ולכן סוברים רבנן שאפילו שהעובד כוכבים חשוד על הרביעה אבל מכיוון שהוא חושש להפסד מרובה הוא קופא את יצרו ולא חוששים שמה רבה אבל בשאר קורבנות מודו לי אולי רבנן מודים לרבי אליעזר שלא קונים מעובד כוכבים כיוון שאין דמיהם יקרים אין לו הפסד מרובה ברביעיתם אולי נחשוש שמה הוא נכשל בהם מתרת הגמרא ולעדתניה מה ששנינו בברייטה לוקחין מהן בהמה לקורבן ולא חוששים שהבהמה הזאת נעשה בעבירה מהני כמו מי נשנתה הברייתא לא כמו רבי אליעזר ולא כמו רבנן הרי הברייתא היא מדברת בשאר קורבנות אז אם כן חייב להיות שזה כמו דעת רבנן וגם בשאר קורבנות הם חולקים על רבי אליעזר והם אינם חוששים לרביעה ועוד ראיה שחכמים חולקים גם בשאר קורבנות על רבי אליעזר תניה באדיה ראינו מפורש ברייתא מה יוטיבו ליחברי לרבי אליעזר מה השיבו חכמים שלא חוששים שנעשתה עבירה בבהמה לרבי אליעזר שחושש הפסוק אומר בישעיה כל צאן קידריק בצולח יעלו על רצון מזבחי שיאספו צון קיידר היינו של ישמאלים בהמות מובחרות יביאו מהישמעאלים בהמות כדי להקריב קורבן. רואים שאפשר כן להביא מעובדי כוכבים בהמות ולא חוששים שנעשתה עבירה בבהמות האלה. טוב, אחרי שהגמרא הוכיחה שהוויכוח הוא גם לגבי שאר קורבנות, כעת מבערים את הוויכוח שלהם לגבי פרה אדומה בין רבנן לבין רבי אליעזר. עד כאן לא פליגה אלא בחששה. כל הוויכוח בין חכמים לרבי אליעזר זה לגבי כזאת בהמה שלא אנחנו לא יודעים מפורש שנעשתה בעבירה האם חוששים שהיא נעשתה בעבירה או לא לפי רבי אליעזר כן ולפי רבנן לא אבל היך דוודאי רבואה במקום שוודאי נעשה בעבירה היא פסולה אפילו לפי דעת רבנן שמ מינה רואים מכאן הרי מדברים פה על פרה אדומה ובפרה אדומה פוסל אם נעשה בעבירה הרי לגבי קורבנות נאמר הדבר הזה. אתה רואה מכאן שפרה גם כן נחשבת כמו קורבן. קודשי מזבח היא יש לדין קדושת מזבח ולכן היא נפסלת אם נעשה בעבירה. אף על גב שהיא אינה קרבה על המזבח אלא שוחטים אותה בהר הזיתי. וכן לעניין אם רוצים לפדות את הפרה האדומה על כסף ולהוציא אותה מקדושתה. אי אפשר לפדות אותה. אלא אם כן נעשה במום כמו שאר קורבנות שכשהם שלמים ואפשר להקריב אותם קורבן אי אפשר לבדות אותם בכסף דהי קודשי בדק הבעית אם נאמר שפרה אדומה היא לא נחשבת כמו קורבן אלא כמו בהמה שהקדישו להוצאות בית המקדש מי מפסלה ברביעה וכי היא צריכה להיות פסולה אם נעשה בעבירה זה הרי נאמר דווקא לגבי קורבנות אז אולי נוכיח מכאן מזה שפרה אדומה נפסלת ברביעה שהיא נחשבת כמו קורבן דוכה הגמרא לא זה לא ראיה באמת יש את הדין קדושת בדק הבית שאפשר לפדות אותה ובכל זאת היא נפצלת ברביעה כישה פרה אדומה משאר קודשי בדקב דחטת קרי רחמנה כתוב למי נידה חטת היא ולכן דורשים מזה שכמו שקורבן חטאת נפסלת ברביעה ככה גם פרה אדומה שואלת הגמרא אלא מעתה תיפסל ביוצא דופן בהמה שיצאה לא בצורה של ידה אלא על ידי שהיו צריכים לעשות חתח ולהוציא אותה דרך אותו חתח ששאר קורבנות פסולים בצורה כזאת כי כתוב לגבי קורבנות כיוולד שצריך שיוולד כדרכו מכיוון שאתה אומר כעת שפרה אדומה קרויה חטאת נמצא שגם עליה נאמר המיוט הזה וכי תאמה חינם מביאים תאמר באמת שיוצא דופן פסול בפרה אדומה עלמה תניה למה הברייתה אומרת הקדישה ביוצא דופן הקדיש בהמה שהיא יוצא דופן לפרה אדומה לפי דעת חכמים פסולה ורבי שמעון מכשיר ואם היא נחשבת כמו חטאת לעניין פסול יוצא דופן למה רבי שמעון מכשיר וכי תמה אם תאמר שרבי שמעון הולך לשיטתו לטעמי דאמר לגבי טומת לידה באדם שיוצא דופן תינוק שנולד על ידי יוצא דופן ולד מעליה הוא לעניין מה שהתורה אומרת בתחילת פרשת תזריע שיש חבילת ימי טומא וטהרה שזה דווקא ביולדת אז אומר רבי שמעון שאם התינוק נולד על ידי יוצא דופן שאנחנו מדברים עליו כעת יש את ימי טומא וטהרה של יולדת. אז אם ככה לכן הוא גם סובר לגבי פרה אדומה שיוצא דופן נחשב כשר לגבי פרה אדומה. והרי אמר רבי יוחנן מודה היה רבי שמעון לעניין קודשים שאינו קדוש כי יוצא דופן פסול לקורבן. אפילו שלעניין אדם יוצא דופן נחשב כמו בולד רגיל לגבי חבילת ימי טומאה וטהרה שמובוארים בתחילת פרשת תזריעה. ואם לפי רבי שמעון יוצא דופן פסול לקורבן הוא צריך גם להיות פסול לפרה אדומה. אלא אומרת הגמרא הטעם שפרה אדומה נפסדת ברביעה זה לא משום שנקראת חטאת אלא שני פרה אדומה משאר קודשי בדק הבית הועיל ומום פוסל בה דבר ערבה ועבודה זרה נמי גם פוסל בה תכתיב לעניין קורבנות שאי אפשר להקריב מיד בן ניחר דהיינו נוכרי שהביא קורבן ביד כהן אם יש בו מום מושכות חותם בם מום בם אי אפשר להקריב אותו ותנד רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערבם ועבודה זרה אז גם כאן נושכותם הכוונה דבר ערבה ועבודה זרה היינו רובע נרבה ונאבד מנן אנחנו יודעים שהשחטה זה גם דבר ערבה וגם עבודה זרה דבר ערבה דכתיב לגבי דור המבול כי השחיט כל בשר את דרכו על הארץ ושמה באמת מדובר שהיה דבר ערבה בעבודה עבודה זרה דכתיב פנתשחיתון ועשיתם לכם פסל תורש השחטה יכול גם להיות עבודה זרה והפרה אדומה נמי הועיל ומום פוסל בה כי כתוב ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום דבר רבה ועבודת כוכבים גם הם פוסלים בה למה כי יש הקש בין ההשחתה לבין מום כי כתוב כי מושכותם בו בם מום בם מושחתם בהם מום בם אמרנו שמושחתם זה גם ערבה ועבודה זר זרה ויש הקש בין זה לבין מום וכיוון שמום פוסל בפרה אדומה אז גם הערבה ועבודה זרה פוסלים בפרה אדומה ועד כאן דף כג
לצפיה בתכנים נוספים: