הדף היומי מסכת סנהדרין דף קד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קד

[מוזיקה] סנהדרין דף קד מתחילים בעזרת השם דף קג עמוד ב שורה 11 מלמטה במילים אמר לי רבה סיפור מצמרר הגמרא מספרת בהמשך על רבי חיא בן רבי אבויה שהיה מהלך סמוך לשערי ירושלים והנה הוא רואה גולגולת כתוב על הגולגולת זאת ועוד אחרת הוא רואה גולגולת מושלכת כך מהלאה משערי ירושלים נוהג בכבוד קובר אותה דבר פלא אחרי שהוא קבר את הגולגולת היא חזרה ובצבצה החוצה פלא הלך רבי חיא בנו של רבי אבויה קבר שוב את הגולגולת והיא שוב חזרה ובצבצה החוצה אז הוא הבין זו כנראה גולגולת של ויקים המלך שירמיהו תנבא עליו שהוא לא יקבר אלא הוא יהיה מושלח הלאה משערי ירושלים לא תהיה תהיה לו קבורה מחמת מעשיו הרעים הוא התבזה אחרי מיתתו אמר רבי חיא בכל זאת זה מדובר במלך גם אם הוא לא יכול להיכבר אי אפשר לתת לו כך להיות מושלח בביזיון לקח את הגולגולת קרח אותה במשי הכיס אותה בתוך איזה תיבה ושם במקום שמור בביתו יום אחד הרבנית שלו שמה לב לארגז אפשר לטאר את הזעזוע שהיא הזדעזעה כשהיא ראתה את הדבר הזה היא הלכה שאלה את השכנות כמו שהגמרא מספרת בדף פב והשכנות אמרו לה כנראה זו גולגולת של אשתו הקודמת הוא לא מצליח לשכוח ממנה לכן הוא כך שומר עליה היא ראתה כך חמתה במה שנקרא בהרבה לקחה את הגולגולת השליחה לתוך האש שבתנור ושרפה את הגולגולת כשרבי חיא בנו של רבי אבויה שמע מה יצא עם ה גולגולת בסוף אז הוא אמר עכשיו אני מבין מה הייתה כתובה על הגולגולת זאת ועוד אחרת היינו שני עונשים נאנש המלך יויקים שתי בזיונות היה לו אחרי מיתתו דבר ראשון שהוא לא ניתן לקבורה דבר שני שהגולגולת שלו נשרפה באש זה נשמע כמו סיפור נורא כמו דבר רע שקרה למלך ויקים אבל הרחמים של הקדוש ברוך הוא עלינו בניו הם כל כך גדולים שגם כאן תמון חסד ורחמים של הקדוש ברוך הוא כשהנביא ירמיהו מתנבא על יוקים שהוא יענש בפיזיונות אחרי מיתתו אין כאן משום נקמה ושמחה לעד אלא הגמרא מביאה שזו הייתה הסיבה שאף על פי שהויקים עשה את הרע בעיני השם הוא לא נכלל ברשימה הנוראה בתחילת הפרק של אותם שלושה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא כאן הגמרא מביאה אמר לרבא לרבא ברמרי הוא שואל אותו מפני מה באמת לא מנו את ויקים בין אלה שאין אין להם חלק לעולם הבא אולי משום שזה פשוט כי הוא הרי עשה מעשים כל כך רעים דכתיב בי ויתר דברי אויקים ותואבותיו אשר עשה והנמצא עליו מה והנמצא עליו יש ויכוח בין רבי יוחנן ורבי אלעזר אחד אומר שהוא חקק שם עבודת כוכבים על אמתו מרוב שהיה הדוק בה ואחד אומר שהוא חקק שם שמיים על אמתו כדי לבזות שם שמיים אז אולי כיוון שהוא עשה מעשים כאלה נוראיים אז פשוט שאין לו חלק לעולם הבא ואפילו לא צריך לכתוב את זה אבל כאן רבא בר מרי אמר לרבא אמר לי מה הסיבה שיוויקים לא מנוי בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא לא שמעתי בהמשך הגמרא מביאה שזה מפני הסיפור הזה מפני שיוקים היו לו בזיונות אחרי מיתתו וזה כיפר לו על מעשיו ולכן יש לו חלק לעולם הבא באמת אבל רבא ברמרי אומר שהוא לא שמע הסבר על זה אבל דרך אגב כבר יש לנו פה דבר מעניין בפני עצמו אמנם אנחנו עדיין לא התחלנו לעסוק בזה ברשימה של אותם ארבעה אדיוטות שהמשנה מונה שאין להם חלק לעולם הבא אדיוטות הכוונה אנשים פשוטים שהם לא מלכים שאין להם חלק לעולם הבא אבל בדרך אגב כבר מביאה הגמרא את מה שהוא ענה לו שמעתי על מיכא שהוא עשה מעשים נוראיים עם הפסל שלו שהוא הכשיל את עם ישראל בעבודה זרה ובכל זאת לא מנו אותו בין אלה שאין להם חלק לעולם הבא פנימה לא מנו את מיך אתה יודע למה תראה מה הדבר הגדול של לעשות חסד עם אנשים ולתת להם לאכול מפני לפני שאף על פי שהוא היה כל כך מכאיס את הקדוש ברוך הוא בכל זאת כיוון שפיתו הייתה מצויה לעוברי דרכים לכן הוא זכה שיש לו חלק לעולם הבא יש נוסחאות שלא גורסים את הפסוק לא כל כך ברור מה הפסוק הזה מוכיח מה שהגמרא כאן מביאה אבל בכל אופן הייתה פתאום מצויה לעוברי דרכים מביאה הגמרא על מעשיו הנוראיים של מיכא הפסוק אומר ועבר בים צרה ויקע בים גלים זאת אומרת שכשעם ישראל עברו בים סוף הנס העצום שהקדוש ברוך הוא הציל את עם ישראל מכאיס לשמוע שהיה ביניהם אדם בשם מיכה שלפי אחד הפירושים ברשי הוא העביר איתו פסל שם בין גזרי ים סוף כביכול שכמו שאדם יש לו שתי נשים אז אחת צרה לחברתה אז העבירו את הצרה כביכול את העבודה זרה שהיא צרה כביכול לפני הקדוש ברוך הוא בים אמר רבי יוחנן זה פסלו של מיכא תניה רבי נתן אומר תראה מה הכעס שמך הכאיס את הקדוש ברוך הוא היה גר במקום שנקרא גרב ושם הוא הציב את הפסל שלו המרחק משם למשכן שילו בית השם היה בסך הכל מרחק קטן מאוד שלושה מילים והיו מקריבים קורבנות במשכן שילו לכבוד הקדוש ברוך הוא ועשן המערכה היה מתמר ועולה ובאותו זמן הכעיסו את הקדוש ברוך הוא עם הפסל של מיכא וגם שם הקריבו להבדיל קורבנות לעבודה זרה והעשן גם שם התאמר ועלה והעשן התערבב העשן של המערכה עם העשן של פסל מיכה היה עשן שן המערכה וישן פסל מיכה מתרבין זה בזה ביקשו מלאכי השרת לדוחפו למיכא אמר להן הקדוש ברוך הוא נכון המעשים שלו נוראיים שלא נתפסים בשכל אנוש לא נתפסים בשכל אנוש בכל זאת אני לא אומר הקדוש ברוך הוא למה שפיטו מצויה לעוברי דרכים וזה באמת מבהיל עד כמה המעלה העצומה של אדם שמאכיל רעבים אבל עם ישראל היו צריכים ללכת ולמחוט במך תתבייש לך העשן של הפסל צריך להתערבב עם העשן של המערכה בושה וחרפה לאיזה שפל המדרגה הגענו ולא מכו בו לא יאומן כי סופר לא מכו בו ועל דבר זה הם נהנשו ש40,000 מעם ישראל נהרגו כשאנשי ישראל באו להילחם בשבט בנימין פני שהמתעללו באותה פילגש בגבעה מגבעת בנימין והרגו אותה נלחמו בבני בנימין על זה שבני בנימין הרגו את אותה נערה ובכל זאת עם ישראל לא הצליחו ומתו מהם 40,000 איש וזה לא קרה בגלל שהם לא היו יוד מלחמה אלא זה היה עונש אמר להן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל בכבודי שהיה מושפל על ידי מי לא מכיתם לא יצאתם להילחם נגדו אבל כבודה של אותה פילגש אותה נערה שזה כבודו של בשר ודם על זה מחיתם אז רואים מכאן שעם ישראל כן היו צריכים אבל למחוט במעשה הנורא הזה אבל דיברנו על המעלה הגדולה של לתת לחם לרעבים שזה הצליח להביל חלק לעולם הבא לאדם שעשה מעשים כאלה נוראים אמר רבי יוחנן רשימה של דברים שמוצאים בהם את המעלה העצומה של מי שמאכיל אנשים רעבים דבר אחד הוא אומר משום רבו רבי יוסי בן קיסמה גדולה לגימה נתינת אוכל לרעבים הכנסת אורחים שמי שנמנע מלהאכיל אנשים רעבים נאנש כמו שמצאנו שני עמים שבדרך כלל כשגויים מתגיירים מותר ליהודים להתחתן איתם אבל אותם שני עמים אסור להתחתן איתם אפילו כשהם מתגיירים המון ומואב לגימה הרחיקה שתי משפחות מישראל אמון ומואב מה הסיבה שנאמר בפסוק על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך כשיצאתם ממצרים רואים מכאן עד כמה חמור מי שלא נותן לאכול לאנשים רעבים זה רבי יוחנן אומר בשם רבי יוסי בן קיסמה והוא בעצמו רבי יוחנן דידה אמר רשימה שלמה שמצאנו גודל מעלת נתינת אוכל לאורחים עוברי דרכים או בכלל הכנסת אורחים נתינת מאכל לאנשים רעבים הוא מביא רשימה של דברים ואחר כך הוא לכם מפרש אחד אחד מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עיניים כביכול הקדוש ברוך הוא מעלים עין מרשעותם מן הרשעים ומשרי שכינה על נביאי העבודה זרה נביאי הבעל ומי שבשוגג אינו מאכיל מלחמו לאחרים כשהם צריכים שגגתו עולה זדון זה נחשב כאילו הוא נכשל ולא נתן לאכול במזיד מתוך כוונה וכעת הגמרא הולכת ומפרטת את הרשימה מה שאמרנו לגימה מרחקת את הקרובים כמו שמצאנו באמון ומואב שני עמים שהם באים מבניו של לוט לוט היו לו שני בנים אמון ומואב לוט היה קרוב קרוב של עם ישראל היה בן אחי אברהם והוא נתרחק למה מה כמו שאמרנו כי העמים שיצאו ממנו אמון ומואב לא הכילו את עם ישראל בציאתם ממצרים כשהם עברו דרך מדינתם דרך ארצם והיכן מצינו שלגימה מקרבת את הרחוקים מיתרו חמיב של משה חותן משה משה רבינו בורח ממצרים כי רוצים להרוג אותו אחרי שהוא הרג את המצרי שיקה איש עברי הוא מחכה ליד הבאר והנה הוא עוזר שם לבנותיו של יתרו וכשהן חוזרות הן מספרות לאבי שהיה איזה איש מצרי שעזר להם אז הוא שואל אותם למה לא קראתם לו שיבוא ויאכל לחם אמר רבי יוחנן בסכר קראנה לו ויאכל להיכם זכו בני בניו של יתרו שהיה כומר לעבודה זרה מה הוא זכה בני בניו ישבו בסנהדרין בלשקת הגזית שנאמר בדברי הימים ומשפחות חכמים בתורה שמכונים סופרים יושבי תלמידי אדם גדול בתורה ששמו יאבץ ושם משפחתם היה טרעתים על שם ששמעו תרועה בהר סיני וכן על שם שהיו יושבים ודנים בשערי ירושלים טראה זה מלשון שער וכן שמעתים ששמעו למצוות אביהם סוכתים שהיו יושבים בסוכות הימה בני עקיני היינו שבאים מיתרו הכי כינים הבאים מחמת אבי בית ריחב נולדו מחמת שהיה מבית ריחו ובספר שופטים כתיב הטם ובני כיני מי היה כיני חותן משה היינו יתרו עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב הרד וילך וישב את הם כל מקום הפסוק הזה מלמד שכיני הוא חותן משה היינו כני זה יתרו רואים שמ זרעו של יתרו היו משפחות סופרים שהיו מהסנהדרין וכן תראתיים הכוונה זקני השער של הסנהדרין אז רואים שה הכנסת אורחים של יתרו שהוא הכניס את משה רבנו נתן לו לאכול לחם זה גרם שאף על פי שהוא היה רחוק הוא היה כומר לעבודה זרה והוא היה רגיל בכל סוגי העבודה זרה בכל זאת אף על פי שהיה כל כך רחוק כיוון שנתן למשה לאכול לחם לגימה זה קרב אותו שהוא זכה שבני בניו היו בסנהדרין לגמרא גם הבאנו ברשימה של רבי יוחנן מעלמת עיניים מן הרשעים זה הבאנו את הסיפור ממיכא שקדוש ברוך הוא אמר למלאכים שיניחו לו פני שמאכיל פיטו לעוברי דרכים היכן מצאנו שאפילו נביאי עבודה זרה בזכות שמאכילים לחם לרעבים לגימה הם זוכים לקבל נבואת אמת משרה השכינה על נביאי הבעל מחברו של עידו הנביא שבזכות שהכיל את עידו לחם הוא זכה לנבואה כתיב ויהי הם יושבים על השולחן ויהי דבר השם אל הנביא אשר ישיבו לא משנה כעת מה בדיוק היה הנבואה בכל אופן הוא זכה לדברי נבואה בזכות שנתן לחם לידו הנביא כאן מצינו שהיא גגתה שאדם לא נותן לחם בשוגג עולה זדון זה כאילו במזיד ואמר רבי יהודה אמר בשם רב הקשר הטוב והחברות הקרובה שהייתה בין דוד ליוונתן הפכה להיות סמל ויוונתן סיפר לדוד המלך ששאול אביו רוצה להרוג אותו ולכן הוא הוא יעץ לדוד המלך לברוח וזה היה חסד שהוא עשה עם דוד המלך שהוא הציל אותו כי באמת הוא סיפר לו בזמן הנכון בזמן אמת ששאול בא להרוג אותו ובזכות שהוא ברח חייב ניצלו אבל בכל זאת היה עוד דבר שיונתן שכח לעשות והוא היה צריך לעשות היה צריך לתת לו קצת קצת אוכל לדרך זה ממש בשגגה ודאי שיונתן היה רוצה להציל לדוד והוא היה נותן לו גם לאכול אבל הוא לא נתן לו לאכול ודוד המלך על פי הסימן שעשה לו יונתן שבזה הוא הרא לו ששאול רוצה להרוג אותו הוא פשוט ברח ובדרך שהוא ברח הוא הגיע לנוביר הכהנים ומרוב רעב אחז אותו בולמוס ממש סכנה סכנת חיים ואז הוא ביקש מאחי מלך הכהן שהיביא לו לאכול והביאו לו לאכול לחם הפנים וזה נודע לשאול המלך והלך הרג את כל נובירי הכהנים בגלל זה עכשיו אם יונתן היה נותן לדוד אוכל הוא לא היה צריך לבקש א אוכל מנוביר הכהנים ואז הם לא היו צריכים לתת לו לאכול ולא היו צריכים להרוג את נוביר הכהנים ואף על פי שזה היה בשגגה בכל זאת זה נחשב כמו במזיד וכמו שאמר רב יהודה אמר בשם רב אלמלא אם הלווהו אם יונתן היה מלווה לדוד שתי כקרות לחם בלכתו לא נהרג נוביר הכהנים כי הם לא היו צריכים לתת לו לאכול היה לו מי זה שאלשין לשאול המלך שם נתנו לדוד המלך לאכול ומזרו לדוד בזמן ששאול רודף אחריו והם כאילו מורדים בשאול זה היה דועק געדומי והוא נטרד מן העולם אבל אם לא שהיה חסר לדוד אוכל לא היה נתר דואג אדומי כי הוא לא היה צריך לבקש מהם אוכל מבני נוב והרי על דמה ששאול הרג את נוביר הכהנים הוא נאנש שהוא ושלושת בניו נהרגו אבל אם היה אוכל לדוד המלך לא נהרג שאול ושלושת בניו כי הם לא היו הורגים את נוביר הכהנים ולא צריכים להענש על זה אז אם כן הבאנו את המקרה קרה הראשון של מלך שאף על פי שהוא עשה מעשים רעים והייה ראוי שלא יהיה לו חלק בעולם הבא בכל זאת הוא לא מנוי באותם שלושה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא דיברנו על יהויקים והסיבה היא אנחנו עדיין בגמרא עצמה לא ראינו את הסיבה אבל בהמשך הגמרא תספר שהסיבה היא כיוון שהוא כבר קיבל את עונשו בעולם הזה על ידי הביזיון שהוא התבזה שלא הייתה לו קבורה וגולגלתו נשרפה בתנור האש אז אם כן זה המלך הראשון שאף על פי שהוא היה רשע יש לו חלק לעולם הבא יויקים כעת אומרת הגמרא לאחז ומפני מה לא מנו את אחז בין אלה שאין להם חלק לעולם הבא אמר רבי ירמיא ברבא מפני שהוא בן של צדיק ואבא של צדיק הוא מוטל בין שני צדיקים בין אביו יותם לבין חזקיהו בנו מברים ש אם אתה רואה שהוא זכה לבן צדיק חייב להיות שהצדקות של בנו באה גם כן מכוחו אז אם כן הייתה לו זכות רב יוסף אמר יש גמרא כל אדם שעובר עבירה ומתבייש בה מוכלים לו זאת אומרת לפחות הבן אדם מתבייש במעשיו הרעים זה כבר נקודת זכות מפני שהיה לו בושת פנים מישעיהו הנביא שנאמר ויאמר השם אל ישעיהו צאנה לקראת אחז אתה ושאר העם מישראל ששבו להיות בניך ותלמידיך שאר ישוב בניך וכל מי שישוב ממך לביתך תצא אל אחז אל קצת תעלת הבריכה העליונה אל מסילת שדה כובס תצא אליו למקום פלוני מה היא שדה כובס מה פוש המילים שדה כובס מה זה בא לרמז יש בזה שתי א דעות איקדמרי יש אומרים מלשון כובש דכבשינו להפי שכשישעיה בא אל החז והרי החז עשה מעשים לא טובים הוא התבייש מישעיה הוא כבש את פניו וחלף וא קדמרי יש אומרים יותר מזה מרוב שהוא התבייש הוא כיסא את ראשו באיזשהו כלי שממלאים בו מים ויש בו נקבים למטה שמזלפים דרכם מה על בגדים כדי לכבש אותם זה נקרא אוכלה דקצרי ו קדמר אותה אוכלה דקצרי שחף הרישי וחלף הוא הפך על ראשו כדי שלא יכירו ישעיהו וככה הוא עבר לפניו הוא התבייש מישעיהו הנביא אף על פי שהוא עשה מעשים רעים אבל הוא התבייש בהם לכן יש לו חלק לעולם הבא כעת מביאה הגמרא א מלך שלישי שאף על פי שהוא עשה מעשים רעים יש לו חלק לעולם הבא המלך אמון מפני מה לא מנו את המון בין אלה שאין להם חלק לעולם הבא כיוון שהוא זכה שהיה לו בן יושיהו פני כבודו של יושיהו בנו שואלת הגמרא אם אתה הולך משום כבודו של הבן למה מנשה כן מנוי בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא נמי לא נמני מפני כבודו של אביו הרי מנשה היה בנו של חזקיהו מתרצת הגמרא ברע מזכי אבא יושיע שהיה בנו של אמון מזכה את אביו את אמון ולכן הוא זוכה שיש לו חלק לעולם הבא אבל אבא לא מזכה בר אבא חזקיהו לא מזכר את בנו מנשה שיהיה לו אה א עולם הבא מה הטעם מה ההבדל הרשעים חפצים שבניהם ילכו בדרך הישרה ומשתדלים לחנך אותם בדרך הישרה ולכן הבן מזכה את אביב הרשע כי אביו הוא זה שדריך אותו לדרך הטובה אבל בן רשע שהיה אביו צדיק היה לו ממי ללמוד להיות צדיק והוא לא למד אז לא מועיל צדקותו של אביו להושיע אותו כך מביאים מהמרשה זה ההבדל בין אם האבא הוא צדיק והבן רשע לבין עם האבא רשע והבן צדיק כעת מביארת הגמרא על המלך הראשון יויקים שבו פתחנו את השיעור פנימה לא מנו את ויקים עם אותם המלכים שאין להם חלק לעולם הבא כמו שכבר אמרנו משום דבריו של רבי חיא בנו של רבי אבויה ואמר רבי חיא בנו של רבי אבויה כתיב על גולגלתו של המלך יויקים כתוב על הגולגולת שלו זאת נקמה זאת נסתה בו זה שהוא לא ניתן לקבורה ועוד אחרת נקמה נוספת תעשה בו כמו שסיפרנו על רבי חיא בנו של רבי אביו בנו של רבי אבויה שהיה זקינו דרבי פרידה כך מבאר רש"י בדף פב שאותו זקינו דרבי פרידה היה רבי חיא בנו של רבי אבויה בעצמו אשכח גולגלתא הוא מצא גולגולת דבקשדיה בשערי ירושלים הייתה מושלכת בשערי ירושלים וכתיב על הגולגולת כתיב בה זאת ועוד אחרת קבר את ה גולגולת ולא היא קברה לא היא לא נקברה היא בצבצה ויצאה קברה פעם שנייה ושוב פעם בצבצה לא היקברה אמר אם אי אפשר לקבור את הגולגולת מוכח שזו גולגלתו של יוקים היא דכתיב בי ירמיהו הנביא מתנבא עליו שלא תהיה לו קבורה כמו חמור קבורת חמור יקבר סחו והשלך מעלה משערי ירושלים וגומר אז רבי חיא אמר בכל זאת מלך הוא מלכה הוא ולא יקשה לזלזול לא ראוי לזלזל בו שככה גולגלתו תתגלגל מעלה משערי ירושלים קרכה בשירה הוא עטף אותה במשי ואותו בסיפתא הניח אותה בארגז חזית דביטו הרבנית אשתו ראתה את הארגז עם הגולגולת אז הגמרא מספרת בדף פב שהיא שאלה את השכנות והשכנות אמרו לה ולכן היא סברה עד העיתת כמהז של אשתו הראשונה דלא קמין שלה שהוא אינו שוכח אותה שגרה תנורה הסיקה את התנור וקלתה היא קלתה שרפה את הגולגולת היינו דכתיב זה מה שכתוב עוד אחרת זאת ועוד אחרת אבל מכיוון שהוא התבזה אחרי מיתתו לכן יש לו חלק לעולם הבא כעת הגמרא עוברת לעסוק בחזקיה המלך תניה אמר רבי שמעון בן אלעזר חזקיהו המלך ביקש שהקדוש ברוך הוא יעזור בזכות מעשיו הטובים ויש בזה פגם בשביל שהוא אמר והטוב בעיניך עשיתי אז עבירה גוררת עבירה שהוא הגיע למצב כזה שכשהקדוש ברוך הוא אמר לו שהוא יהיה בריא הוא ביקש סימן לא הייתה לו אמונה שלמה בקדוש ברוך הוא ביקש מה אות כי ירפא השם לי ובשביל שהוא אמר מהאות ביקש סימן שהקדוש ברוך הוא יעזור לו והוא לא האמין אמונה פשוטה נגרם לו שהשליחים ששלח מלך בבל מרודך אותם שליחים נוכרים אכלו על שולחנו בשביל שנוכרים על אכלו על שולחנו הדבר גרם גלות לבניו אז בסופו של דבר בניו הלכו לגלות מסייע עלי לאמורה חיזקיה דאמר חיזקיה שמע שיש הבדל בין אדם שמאכיל יהודים לבין אדם שמאכיל גויים כל המזמן עובד כוכבים לתוך ביתו הוא משמש אותו משמש עליו נותן לו לאכול גורם גלות לבניו שנאמר שחזקיהו שימח את השליחים של מלך בבל וירם את כל עוצרותיו כל בית נחותו כתוב לאחר מכן עונש על זה ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיוס אריסים בהיכל מלך בבל זה חנניה משאל ועזריה כתוב על השליחים של מלך בבל מרודך שבאו לחזקיה וישמח עליהם חזקיה ויראם את בית נחותו את האוצרות את הכסף ואת הזהב ואת הבסמים את השמן הטוב וגומר אמר רב מי בית נחותו הכוונה שאשתו בעצמה השקטה עליהם הייתה מוזגת להם ושמואל אמר זה אוצרותיו בית כנזיו הרא להן רבי יוחנן אמר הרא להם איזה איזה כלי מלחמה מיוחד ששולט בכלים בכלי מלחמה אחרים כלי ז' אוכל כלי ז' אחר הראה להן שברזל ששולט בברזל אחר כעת דורשת הגמרא את הפסוקים בתחילת מגילת אייכה המילה אייכה מורכבת מארבע אותיות א' י כ י זה 10 כ זה 20 ביחד 30 ועוד הא' האות הראשונה והה' האות האחרונה א' זה אחד וה זה ש בסך הכל 36 איך ישבה בדד אמר רב אמר רבי יוחנן ממה לקו ישראל באיכה שהם ישבו בדד את כל החורבן מפני הגימטריה של המלא היחה שזה 36 עברו על 36 קריטות שבתורה שמפורטים בתחילת מסכת קריטות אמר רבי יוחנן מגילת הייכה כמעט כל הפרקים מסודרים לפי סדר האב פני מה לקחו בא'ב לפני שעברו על שורשי התורה שניתנה בא'ב ישבה בדד אמר רבא אמר בשם רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי וישכון ישראל בטח בדד שהם לא יתייראו מן הנוכרים ולא יתייראו מחיות רעות הם יהיו חזקים בפני עצמם אין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל לא יחסר להם כלום יוכלו להיות לבדם בחוזקם עכשיו שחטאו יענשו ויגלו מארצם ויו ויהיה בדד מושבם בצורה של חיסרון שאנשים א יזלזלו בהם העיר רבתי עם איך העם היה כל כך מרובה היו להם כל כך הרבה בנים ובנות אמר רב ואמר בשם רבי יוחנן שישראל שבאותו הדור היו מסיעין אחת קטנה לא הכוונה קטנה ממש צעירה לגדול וגדולה לצעיר קטן כדי שיהיו להם בנים הרבה רש"י מפרש ש למה באופן הזה נולדים יותר בנים הייתה כאלמנה אמר רב יהודה אמר בשם רב עם ישראל כלפי הקדוש ברוך הוא הם רק כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאישה שהלך בעלה לחוץ לארץ ם מדינת הים ודעתו לחזור עליה ככה הקדוש ברוך הוא עתיד לחזור אל עם ישראל רבתי בגויים שרתי במדינות אמר הרב אמר בשם רבי יוחנן גם כשהם בגויים ובמדינות כל מקום שהן הולכין נעשין שרים לאדוניהם וכמו שמספרת הברייתא תנו רבנן מעשה בשני בני אדם מישראל שנפלו בשבי נשבו בהר הכרמל והיה שבאי הגוי מהלך אחריהם הוא מקשיב למה שמדברים הוא שומע איך שאמר לו אחד מהם לחברו אתה רואה את הגמל שהולך שם מרחוק הגמל שמהלכת לפנינו סומה באחת מעיניה היא רואה רק בעין אחת ואונה יש עליה מסע של שתי נודות שתי כלי אור אחת של יין ואחת של שמן ושני בני אדם המנהיגים את הגמל הזה המנהיגין אותה אחד מהם יהודי ואחד גוי אחד ישראל ואחד נוכרי טוב הגמל הזה נמצא מרחוק ואחד אומר לשני דברים על אותו גמל שאי אפשר לראות מכזה מרחק השבאי שומע אותם מדברים אז הוא התערב אמר להם השבאי עם כשעורף אתם מאין אתם יודעים כל מה שאמרתם אמרו לו אתה יודע מנין שאנחנו יודעים שהגמל רואה רק בעין אחת מהעשבים שלפניה שמהצד שהיא רואה היא אוכלת ומהצד שהיא אינה רואה אינה אוכלת כל פעם אוכלת את הסבים רק מצד אחד זאת אומרת שהיא רואה רק בעין אחת ומנין שהיא תהונה שתי נודות אחת של יין ואחת של שמן כטיפה של יין מטפטף ושוקע וטיפה של שמן מטפטף וצף אנחנו רואים ש שהטיפות אה יש מנוד אחד שזה שוקע הטיפה ומצד שני שהוא נשאר צף ומען ששני בני אדם המנהיגין אותה אחד נוכרי ואחד ישראל שהנוכרי נפנה לצרכיו לאמצע הדרך וישראל מחמד צניעות נפנה לצדדים אותו שבאי רצה לבדוק אם הם אמרו דברים נכונים אותם שבועים שלו רדף אחרי שני האנשים שהיו מהלכים עם הגמל ומצא כדבריהם של השבועים כל כך חכמים בא ונשקן על ראשן והביאן לביתו ועשה להן סעודה גדולה והיה מרקד לפניהם ואמר ברוך הקדוש ברוך הוא שבחר בזרעו של אברהם ונתן להם מחוכמתו בכל מקום שהן הולכים הם נעשים שרים לאדוניהם ואותו שבאי כל כך התפעל מהם הוא פתר אותן מהשבי והלכו לבתיהם לשלום הפסוק אומר במגלת תהיכה בכו לשון עובה או עבר תבכה לשון עתיד בלילה שתי בחיות הללו למה אמר רבא אמר בשם רבי יוחנן בכו אחד על חורבן בית המקדש הראשון שהם בכו עכשיו ותבכה בעתיד הוא בא כבר והתנבא על חורבן בית המקדש השני בכות תבכה בלילה החורבן יגרם כעונש על בחיית חינם שבכו באותו לילה של חטא המרגלים שמסופר בפרשת שלח בספר במדבר ש משה רבנו שלח את המרגלים לבדוק את ארץ ישראל לראות את מעלותיה והשרה מתוך 12 מרגלים חזרו והוציאו דיבת הארץ רעה והעם האמינו להם ולא האמינו לקדוש ברוך הוא ולמשה רבנו שהארץ טובה ויוכלו לקבוש אותה שנאמר ותיסא כל העדה ויתנו את כולם ויבקו העם בלילה ההוא אמר רבא אמר בשם רבי יוחנן אותו הלילה ליל תשעה באוויה אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אתם בחיטן בחייה של חינם מחמת חוסר אמונה בקדוש ברוך הוא ואני אקבע לכם בלילה הזה ליל תשעה באב בחייה לדורות על חורבן שתי בתי המקדשות דבר אחר בלילה בא לומר ש שהזמן הזה יש בו משמעות מיוחדת לבכי שכל הבוכה בלילה כולו נשמע יותר מבייום והנביא ממשיל את כנסת ישראל לאישה הבוכה בלילה כדי שהבריות ישמעו את קולה וירחמו עליה דבר אחר כשאדם בוכה בלילה שכל הבוכה בלילה כוכבים ומזלות שהאור שלהם נראה בלילה יותר מרחמים עליו ובוכים עמו דבר אחר בלילה שכל שכל הבוכה בלילה השומע כולו ליבו רך ובוכה כנגדו בלילה יש יותר שקט ויותר שומעים את הברכי וכמו שמספרת הגמרא מעשה באישה אחת שכנתו של רבן גמליאל שמת בנה והייתה בוכה עליו בלילה שמע רבן גמליאל את קולה ונזכר בית המקדש שכל הצרות באו מחמד חורבן בית המקדש ובכה אמה כנגדה עד שנשרו ריסי עיניו נכפלו וירדו לכיוון מטה מרוב דמעות למחר הכירו בתלמידיו שהוא כך בכה והוציאו את אותה אישה משכנתו של רבן גמליאל אז רואים שכשאדם בוכה בלילה בדרך כלל מרחמים עליו אבל כאן ממשיך הפסוק ואומר אין מנחם לה ודמעתה על לחיה אמר הרב אמר בשם רבי יוחנן מלשון לחות ונהרות כאישה צעירה שבוכה תמיד על מות בעל נעוריה שנאמר אילי כונני כינה כבדולה חגורת צק על בעל נאוריה וכן ירושלים בוכה על השכינה שנפרידה ממנה היו צריה אלה שמצרים לעם ישראל היו לראש אמר רב ואמר בשם רבי יוחנן כל המייצר לישראל נעשה ראש ויש בזה שבח שהקדוש ברוך הוא גם אם נגזר על עם ישראל שיפלו ביד איזה אומה כדי שלא יתבזו שהם נפלו בידי אומה שפלה הוא קודם כל מגביע את אותה אומה כדי שלפחות יפלו בידי אומה שהיא ראש אנחנו יודעים שבחורבן בית המקדש הראשון היה את השלב שהגלו את עשרת השבטים על ידי מלך אשור והשלב השני היה כשהגלו את שאר עם ישראל שהיו תחת שלטון מלך יהודה מלכי יהודה מבית דוד עשרת השבטים שגלו לא גלו כולם בפעם אחת אלא בשלוש פעמים בשלוש תקופות הפעם הראשונה הייתה שהגלו רק את בני זבולון ונפתלי על ידי תגלת פילסר מלך השור השלב השני הגלות השנייה הייתה על ידי המלך פול מלך אשור שהוא הגלה את בני עבר הירדן זה היה בתקופה אחרת והגות השלישית זה מה שמפורסם שסנחרי וגלה את שאר בני עשרת השבטים על שלושת השלבים האלה אומר הנביא ישעיהו כי לא מואף כמו שרבי יוחנן מביא כל המציק לישראל אינו נעשה עייף בהמשך הקדוש ברוך הוא נותן לו כוח למלות את השליחות לא מואף לה אשר מציק מוצק לה שמציק לעם ישראל כעת הראשון כמו בשלב הראשון שתגלת פילסר הקל שהוא הגלה רק את ארץ הזבולון וארץ הנפטלי כך גם יהיה בגלות האמצעית שיגלו רק בני עבר הירדן על ידי פול מלך אשור הפעם השלישית האחרון הוא הכביד יותר משתי השלבים הראשונים שני השלבים הראשונים הגלו רק חלק אבל כאן הגלו את שאר כל אלה שנשארו על ידי סנחריב כל שאר עשרת השבטים בגלות הראשונה גלו היושבים דרך הים שזה ארץ נפטלי שנאמר בו ים ודרום ירשע וגם ארץ זבולון לחוף ימים משכון בגלות השנייה גלו אלה שבעבר הירדן וגלות ה אחרונה היינו השלב השלישי של עשרת השבטים גלו שאר בני עשרת השבטים בני ארץ ישראל שנקראת גליל הגויים על שם שהייתה גוללת אליה כל הגויים שכולם היו מתאוים לה ובאים לסחור בה אמר רבא אמרנו כי לא מואף לא מתעייף מי שמציק לעם ישראל אמר רב אמר בשם רבי יוחנן כל המציק לישראל הקדוש ברוך הוא נותן לו כוח למלא את השליחות ואינו נעשה עייף מתארים כל מיני צרות שעברו על עם ישראל אומרים לא עליכם כל עוברי דרך אמר רב אמר בשם רבי יוחנן מכאן לקובלנה מן התורה מכאן אנחנו לומדים שכשאדם מודיע צערו לאחר שיאמר לו לא עליך לא עליכם שלא יבוא עליך מה שבא עליי אחרי שאומר הפסוק לא עליכם הוא מוסיף ואומר כל עוברי דרך לא כל הולכי דרך מה זה מרמז אמר אברם אמר בשם רב אומרת כנסת ישראל עשו את דיני כמו אנשי סדום והמורה שהיו עוברים על הדת דלו בסדום כתיב השם המתיר על סדום אש וגופרית ואילו בירושלים כתיב ממרום שלח אש בעצמותיי וירדנה וגומר גם מירושלים נידונה באש כמו סדום וכתיב ויגדל עוון בתמי מחטת סדום נשאלת השאלה אם עוון בתמי היה יותר מחטאת סדום וכמסו פנים יש בה דבר למה לא נהפכה ירושלים כמו שנהפכה סדום אמר הרב ואמר בשם רבי יוחנן מדי תאירה לטובה הייתה בירושלים שלא הייתה בסדום בסדום ום כתיב הנה זה היה עוון שדה מחותך גאון סבעת לחם ויד אני ואביון לא החזיקה וגומר היא לא עזרה לעניים ולא בירושלים כתיב אפילו ברעב הנורא ידי נשים רחמניות בשלי עלדיהם היו לברות למוזמנות את חברותיהן ומאכילות אותם וזה מידה טובה שהייתה בירושלים שהיו כן עושים חסד אנשי סדום אף על פי שהיה להם שפע לא נתנו לאחרים ואנשי ירושלים אפילו במצבים הנוראיים שאי אפשר אפילו לומר על דל שפתי את המצב הנורא שהיה הם היו חושבים גם על אחרים ועוזרים גם לאחרים לכן הם לא נאנשו כמו סדום המשך מגילה תהיכה סילה כל הבירי השם בקרביים מה פירוש סילה כמו מסילה רש"י כותב "כל האבירים פסלם הקדוש ברוך הוא ועשאם פסולים וכבושים כמסילה זו שכשבאים לסלול מסילה כובשים את הכל כדי שתהיה מסילה כבושה כך פסל הקדוש ברוך הוא את כל האבירים כאדם שאומר לחברו נפסלה מטבע זו." ברגע שמטבעה נפסלה אין לה תקנה הפרק הראשון בבגלת תהיכה מסודר לפי סדר האב הפרק השני גם כן מסודר לפי סדר א'ב אבל כשמגיעים לאות ע מקדימים קודם פ קודם כותבים פצו עלייך פם ואחר כך כתוב פסוק שמתחיל באות עשה השם אשר זמם אמר הרבה אמר בשם רבי יוחנן בשביל מה הקדים הנביא את האות פני האות ע בשביל המרגלים שאמרו בפיים על ארץ ישראל מה שלא ראו בעיניהם נאמר בתהילים אוכלי עמי אלה ששללו שלל מעם ישראל הם אכלו לחם השם לא קראו אמר רב אמר רבי יוחנן כל האוכל מלחמן של ישראל תם טעם לחם הגויים יש להם הנאה כשהם גוזלים את ישראל ואוכלים מלחמם אבל שאינו אוכל מלחמן של ישראל כשהם גוזלים משל אחרים הם לא מרגישים את אותה הנאה אינו טועהם טעם לחם מה זה מה הפירוש של ההמשך השם לא קראו זה בא לומר מה היה העוון שמחמתו באו העונשים השם לא קראו זה מדבר על עם ישראל מה היה העוון רב אמר אלו הדיינים שהטו את המשפט זה לצד של האדם ש חייב דהיינו זיקו את החייו ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות שעשו את מלאכתם רמיה זה גרם שלחמם של ישראל נהיה מאכל הגויים במשנה ראינו שיש שלושה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא ועוד ארבעה אנשים שאינם מלכים שאין להם חלק לעולם הבא והמשנה מפרטת את כולם שאלה אם מי מנען מי מנה את אותם שאין להם חלק לעולם הבא אמר הבשי אנשי כנסת הגדולה מנאו זאת אומרת מדובר כאן על אלה שהיו הדיינים של הסנהדרין תחילת בית שני שנקראים אנשי כנסת הגדולה והיו ביניהם נביאים חגי זכריה ומלאכים אמר רב יהודה אמר בשם רב להשלים כאן את הנושא דיברנו על א אותם מלכים שאף על פי שעל פי מעשיהם היה אמור שלא יהיה להם חלק לעולם הבא בכל זאת יש להם חלק לעולם הבא אז כעת מביאה הגמרא עוד אחד שזה באמת קצת פלא שבכלל עלה בדעת לומר שאין לו חלק לעולם הבא אבל כן אומר רב יהודה בשם רב ביקשו למנות עוד אחד היינו את שלמה המלך ואפילו כשבא דמות דיוקנו של אביו דוד ונשתתחה לפניהם התחננה שלא ימנו אותו לא השגיחו עליה באה אש מן השמיים ולכחה אש בספסליהם כדי שלא ימנו ולא ישגיחו עליה יצאה בת קול ואמרה להם חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלאכים התייצב בא להתייצב לפני חשוכים היינו אתה ראית את הבן אדם הזה את שלמה המלך איש מהיר במלכים במלאכתו שמי שהקדים בניית בית המקדש את ביתי לפני שהוא בנה את ביתו ולא עוד אלא שאת ביתי הוא בנה בשבע שנים הוא הזדרז ואת ביתו הוא בנה בנחת ב-13 שנה לפני מלכים התייצב בגן עדן מה להתייצב לפני חשוכים בגיהנום ועדיין לא השגיחו עליה על הבת קול יצאה בת קול ואמרה אתם משגיחים אתם אתם לא משגיחים זה לא משנה המעמך יש עלמנה כי מעסת וכי עליכם לשלם תשלומי עונש את לאדם שאתם מועסים בו ולומר שאין לשלמה חלק לעולם הבא כי אתה תבחר ולא אני וגומר וכי הבחירה תלויה בעיתכם ולא בידי לומר שאין לו חלק לעולם הבא אולי התורה באמת אין משגיחים בבת קול כשהחכמי ישראל החליטו החלטה בהלכה אז אפילו אם הבת קול אומרת הפוך אז ההלכה נפסקה כמו שהחכמים פסקו כמו שמובא במסכת ו המציא דף נט בזה אין משגיחים בבת קול אבל לקבוע למי יש חלק בעולם הבא בזה ודאי משגיחים בבת קול שלמה יש לו חלק לעולם הבא עד כאן דף קד ли
לצפיה בתכנים נוספים: