הדף היומי מסכת סנהדרין דף צב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף צב

[מוזיקה] סנהדרין דף צב מתחילים בעזרת השם צק א' עמוד ב שורה שלישית מלמטה אמר רב יהודה אמר בשם רב כל המונע הלכה מפי תלמיד רב שמונע מללמד תלמיד הלכה כאילו גוזל אותו מנחלת אבותיו התורה היא נחלה של כל אחד מעם ישראל ואם לא נותנים ליהודי הלכה שהיא נחלה שלו זה כאילו שגוזלים ממנו את התורה חלק מהתורה שבו שנאמר תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב התורה היא מורשה מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית אמר רב חנא בר בזנה אמר בשם רבי שמעון חסידה כל רב המונה הלכה מפי תלמיד ואינו מלמדו אפילו ברין שבמאי אמו מקללן אותו שנאמר במשלי מונע בר אדם שמונע תורה כמו שנדרש את זה בהמשך שבר הכוונה תורה יקוו הוא יקללו אותו לאום הינו הברים ואין לאום אל העוברים שנאמר על יעקב ועשיו כשהיו בממ ולאום מלאום יאמץ אחד התחזק מהשני והם היו באותו זמן הוא ברים ומה הכוונה יקוו הוא לאום יקללו אותו וברן ואין כבו אל הקללה שנאמר על בלם שהוא אמר על עם ישראל מה עקוב מה הכלל לא כבו קל הקדוש ברוך הוא לא קילל אותם ומה הפירוש מונה הבר מה הכוונה בר אין בר אלא תורה שנאמר אומר הפסוק בתהילים נשקו ור תשקו בלימוד תורה פני עניו כדי שהקדוש ברוך הוא לא יכס אולה בר ישמעאל אומר העוברים מנקין אותו ככברה כתיב אך לגבי מי שמונע מתלמידו תורה עקבו הו לאום מה הכוונה עקבו הוא כתיב התם הפסוק אומר ויקוב עשה נקב חור בדלתון לו שתלמדו שלו בעצמו יחסר זאת אומרת הוא עכשיו חוסך זמן שהוא יכול עכשיו ללמוד עוד תורה והוא לא מלמד אחרים אז התורה שלו בעצמה בעצמה על ידי הנקבים היא תלך ותהייה חסרה ואמר הביה כל כך ינקו אותו נקבים כי אוכלה ד קצרי כמו הכלי של הכובשים שהוא מנוקב הרבה נקבים ודרך הנקבים מזלפים מים על הבגדים כדי לנקות אותם ואם הרב לימד את תלמידו מה כרו של הרב אמר רב אמר בשם רב ששת זוכה לברכות כיוסף שנאמר בהמשך הפסוק מונע בר מי שמונע תורה אז כתוב עליו הדברים שאמרנו ובהמשך כתוב וברכה לראש משביר ואין משביר אלא יוסף שנאמר ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ זאת אומרת בזמן שיוסף היה משנה למלך מצרים והיה רעב בכל הארצות ורק במצרים היה פרנסה יוסף פרנס את כל הארץ ואדם שלומד תורה גם כן יזכה שיהיה לו ברכה לראש משביר הוא יזכה לברכות כיוסף אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה ז ומלמד את התורה לעולם הבא שנאמר ומרווה גם הוא יורא מי שמרו את תלמידו בדבר הלכה הוא יורא גם לעולם הבא אמר רבא מנין לתחיית המתים מן התורה איפה יש רמז בתורה שעתיד להיות תחיית המתים שנאמר יחי ראובן ועל ימות למה יש כפל הלשון יחי ראובן בעולם הזה על ימות לעולם הבא שהוא יזכה לחיות בתחיית המתים רבינ אמר מהכ מכאן יש ראייה לתחיית המתים הפסוק אומר ורבי משיני אדמת עפר יקיצו יהיה תחיית המתים אבל אז לא כולם יהיה להם שכר טוב אלא אלה יהיו לחיי עולם ואלו לחרפות לדיראון עולם רב השי אמר מקור שלישי מנין לומדים בכל אופן בדף צב ראינו עוד מקורות בדפים הקודמים מניין לומדים שיהיה רמז לתחיית המתים מהתורה הפסוק אומר ואתה לך לקץ ותנוח הינו שיפטר לבית עולמו ותעמוד לגור לך תעמוד לקבל את חלקך עם הצדיקים לקץ הימין לקץ שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר את יד ימינו לפניו שזה רמז שההוא יקום לתחיית המתים אמר רבי אלעזר כל פרנס שמנהיג את הציבור בנחת זוכה ומנהיגם לעולם הבא שנאמר כי מרחמם זה שמרחם על העם שלו שאותם הוא מנהיג ינהגם ה ינהיג אותם גם לעתיד ועל מבועי מים ינעל מי שמרחם עליהם בעולם הזה הוא גם כן ינהיג אותם לעולם הבא ואמר רבי אלעזר גדולה חשובה היא הדעה שניתנה בין שתי שתי אותיות שני שמותיו של הקדוש ברוך הוא שנאמר קיקל שזה שם אחד ואז באמצע יש את המילה דאות ואחר כך יש את שם השם אחר כך זה מראה את החשיבות של הדבר שהוא נמצא בין שמות של הקדוש ברוך הוא זה מראה שהוא חשור ואמר רבי זר גדול וחשוב הוא בית המקדש שניתן גם כן בפסוק בין שתי אותיות שנאמר פעלת השם זה פעם אחת שם השם מקדש באמצע השם קוננו ידיך זאת אומרת בין שתי שמות של הקדוש ברוך הוא יש את המקדש זה מראה ל החשיבות שלו מתקיף לה רב עדה קרחנה אל המעטה שכל דבר שמוזכר בין שתי שמות של הקדוש ברוך הוא הוא חשוב אז תומר גדולה נקמה שגם היא ניתנה בין שתי אותיות דכתיב כל נקמות השם כן נקמות הופיע אמר לה השיב לו רבי אלעזר למלת החינמי במקום שצריך נקמה היא באמת חשובה כדבריו של אולה דאמר אולה שתי הופעות הללו למה למה מופיעים כאן שתי נקמות זאת אומרת כל נקמות השם זאת אומרת שתהיה הופעה של נקמה אחת כל נקמות הופיע יש הופעה של נקמה שנייה אחת חלק אחד בנקמה שינקום הקדוש ברוך הוא בגויים היא למידה טובה לישראל שסילק את השכינה מהאומות ובא לשרות על ישראל חלק אחד בנקמה שינקום בהם למידת פורנות שנפרע מעובדי הכוכבים ליום הדין ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו דעה הוא כל כך חשוב כאילו נבנה בית המקדש בימיו שהדעה זה ניתן בפסוק בין שתי שמות השם בין שתי אותיות וזה בית המקדש גם כן ניתן בין שתי שמות שתי אותיות רואים שהחשיבות שלהם שווה ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו דעה לסוף מתעשר שנאמר ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין בו דע שאינו רוצה לתת לב ולהתבונן זאת אומרת זה משהו שתלוי בו הוא היה יכול לתת לב ולהתבונן והוא לא רוצה אסור לרחם עליו שנאמר כי לא עם בינות הוא אם הוא עם שלא מתבונן למה הרעה באה אליו על כן לא יהה רחמנו עושהו ויוצרו לא יכוננו לכן הקדוש ברוך הוא לא מרחם עליו להציל אותו מרעת רואים שמי שלא משתמש בדעתו הוא רואה שמגיעים עליו צרות שהוא צריך לשבת ולהתבונן על מה הצרות האלה באו ולנסות לתקן את מעשיו ולראות מה הוא יכול לתקן ואם הוא לא עושה את זה אסור לרחם עליו ואמר רבי אלעזר כל הנותן פיטו מלחמו למי שאיין בו דעה ייסורים באין עליו שנאמר בגלל לחמך שעשית עם זה משהו לא טוב אז השם ישמרנו ישימו מזור תחתיך היינו ייסורים מזור הכוונה לייסורים כמו שנראה מיד למה כי את לחמך נתת לאדם שאין תבונה בו מי אמר שאין מזור אלא הייסורים שנאמר ויער אפרים את חוליו ויהודה את מזור רואים ש מזור זה שם נוסף לחוליו ואמר רבי אלעזר כל אדם שאיין בו דעה להתבונן על הדברים שנעשים איתו בשל מה השער הזה למה הקדוש ברוך הוא הביא עליו כל מיני ייסורים הוא לא הולך ומתבונן לסוף הוא גולה שנאמר לכן גלה מי למה מבלי דעת הם לא התבוננו על הדברים שהקדוש ברוך הוא הביא עליהם לחזור בתשובה כדי לא לרדת לגלות ואמר רבי אלעזר כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש הגיהנום אכלתו שנאמר כל חושך תמו לצפוני כל לילה הנכבה ממצפ התורה אם החושך הזה תמו לצפוני זאת אומרת ש בחושך הזה אין את צפוני התורה תוכלה אש לא פח תאכל אותו אש הגיהנום שלא צריכה ניפוח היינו מי שירה שריד באוהלו שרע בעיניו שיש שריד בועו מה הכוונה שריד אין שריד אלא תלמיד חכם שנאמר ושרידים אשר השם קורא ואמר רבי אלעזר כל שאינו מהנה תלמידי חכמים מנכסיו אינו רואה סימן ברכה לעולם שנאמר אתה יודע למה לא יכיל טובו כמו שכתוב בהמשך כי אין שריד לאוכלו שריד הכוונה תלמידי חכמים כמו שאמרנו ולכן על כן לא יכיל טובו אין שריד אל התלמידי חכמים שנאמר בשרידים אשר השם קורא ואם לא יהיה תלמיד חכמים בין אלה תלמידי חכמים בין אלה שאוכלים מנכסיו הנכסים שלו לא יצליחו ואמר רבי אלעזר כל שאינו משייר פת על שולחנו בסוף הסעודה אינו רואה סימן ברכה לעולם שנאמר אין שריד לאוכלו הוא לא ישאיר שום דבר ממה שהוא אכל על כן לא יכיל טובו לכן הוא לא יצליח שואלת הגמרא והרי האמר רבי אלעזר כל ה משייר פתיתים על שולחנו כאילו עובד עבודה זרה שנאמר העורכים לעבודה זרה שנקרא גד שולחן הם מניחים שולחן ערוך במאכל ומשתה לשם עבודה זרה שנקראת גד וממלאים למני היינו סוג עבודה זרה שכך שמע ממסך כוסות של מרקחים סוכים אז אם כן אתה רואה שלא טוב להשאיר לחם על השולחן עונה הגמרא לא כה שזה לא סותר אם הוא מביא פת שלמה ומניח אותה יחד עם הפתיתים שהוא משייר למישהו אחר ממאכל נראה שהוא משאיר את זה לשם עבודה זרה הדיק שלמה בעדי משאיר פת שלמה ביחד עם הפתיתים זה נראה כמו שזה לשם עבודה זרה הדלקה שלמה בעדי אבל אם הוא לא מניח יחד עם זה שלמה זה נראה שמשאיר את הפתיתים לעניים ואז מותר ואמר רבי אלעזר כל המחליף בדיבורו משנה בדיבורו שלא יהיה ניכר מי הוא הרי הוא כאילו עובד עבודה זרה מנין לומדים את זה כתיב הכה כתוב אצל יעקב שמר לרבקה על מה שהוא היה צריך לשנות בדיבורו כדי שיצחק לא יכיר אותו אלא הוא יחשוב שהוא עשיו כי הוא רצה לתת ברכות לעשיו ורבקה רצתה שהוא יתן את הברכות הלה ליעקב אז יעקב אומר לאמא שלו את משכנעת אותי שאני אעשה כול כאילו אני עשיו והייתי בעיני אבא יצחק הייתי בעיניו כמתעתע מה פירוש מטעתה וכתיב התם כתוב שם לגבי עבודה זרה הבל הימה מעשי תעתועים ואמר רבי אל זר כל המסתכל בערווה קשתו ננערת רשי כותב שהוא אינו מוליד שנאמר עריה בגלל שהוא מסתכל באותו מקום תאור כשך כותב רשי כוח איבר שלו ננער ואמר רבי אלעזר לעולם הוי כבל היינו תהיה במקום אפל וקיים ואז תחייה באריכות ימים אמר רבי זרע אפננה מנינה ראינו באמת רעיון כזה בברייתא לעניין תומת נגעי בתים שאם יש בבית איזה כתם על הקיר יכול להיות סוג כתם שהתורה קובעת בפרשת תזריע ומצור שזה יכול להיות כתם שמט את הבית בנגעי בתים אבל בשביל זה צריך לראות את הנגע ואם זה בית אפל חשוך הם פותחים לו חלונות כדי לראות את נגעו ואם איה אפשר לראות את הנגע וחושך אז הבית נשאר טהור שמע מינה רואים מכאן שזה שהמקום חשוך הוא נשאר טהור והוא מתקיים אותו דבר גם אדם ש לא מביא את עצמו למקומות מידי מפורסמים ובולטים אז הוא זוכה לאריכות ימים אמר רבי טבי אמר בשם רבי יושיע מה ה דכתיב מה ביאור הפסוק שנאמר במשלי כתוב שלוש אנה לא תשבענה הם לא סבאים הקבר שאול ועוצר רחם בית הרחם ארץ לא שבעה מים כימה עניין שאול אצל רחם למה שמחו אותם ביחד א לומר לך מה רחם מכניס את הזרע ומוציא את הוולד אף הקבר השעול מכניס את המת ומוציא אותו בתחיית המתים ו הדברים כאן בכומר ומה הרחם שמכניסים בו בחשי בצנעה מוציאים ממנו בקולי קולות של שמחה כשהתינוק נולד אז שאול שמכניסים בו בקולות של בכי ומספד אבל זה בקולות אינו דין שמוציאים ממנו את המת בתחיית המתים בקולי קולות כמו שנאמר התקה בשופר גדול מכאן יש עוד תשובה נוספת לא אומרים אין תחיית המתים מן התורה כאן אנחנו רואים עוד פסוק שיש מנו רעיה לתחיית המתים תורה תנא דוי אליהו זה בריתה שנשנה בבית מדרשו של אליהו הנביא צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותם בימות המשיח אינן חוזרין לפרם אלא בשרם נותר עליהם עד שישובו ויחיו לעתיד לבוא שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש הי אמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים זאת אומרת משווים כאן בין קדוש יאמר לו לבין הנשאר בציון והנותר בירושלים מה קדוש לעולם קיים אף הם אלה שנשארו בציון אותרו בירושלים וכתובים לחיים בירושלים אף הם יהיו לעולם קיימים ואם תאמר באותם השנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש בהן את עולמו באותו זמן העולם יהיה חרב אל שנה שנאמר ונשגב השם לבדו ביום ההוא יום של הקדוש ברוך הוא זה אלף שנה אותם הצדיקים כיוון שלא היו קבורים באדמה כי הרי הם נשארים לחיות מה הן נושין הקדוש ברוך הוא עושה להם באותו זמן כנפיים כנשרים ושטן על פני המים שנאמר על כן לא נרא לא נפחד באמיר ארץ כש הקדוש ברוך הוא יחליף את הארץ במות הרים כשהרים התמוטטו מפני שאנחנו נהייה מצויים בלב ימים ושמה תאמר כמה אפשר לעוף יש להם צער שם במעוף כל כך הרבה זמן תלמוד לומר וקובע השם אגב כאן יש פסוק שהרבה אנשים טועים בו שרוצים ללכת לנוח אז משתמשים בפסוק הזה וקובע השם יחליפו כוח צריך להחליף כוח צריך לנוח לא המשמעות של הפסוק היא בדיוק הפוך קובע השם יחליפו כוח הכוח שלהם כל המן יתחלף הם לא יצטרכו למנוחה יעלו עבר הינו כנף כנשרים כמה שהם ירוצו ולא ייגעו לא יתייגו ילכו ולא יתעייפו שואל הגמרא ונעלב ממתים שחיה יחזקאל אולי נלמד מאותם מתים שיחזקאל בזמנו עשה להם תחיית המתים שהם אחרי שהם חיו הם חזרו ומתו אז אולי גם הצדיקים שיחיו בימות המשיח ישובו פרם מתרצת הגמרא תנא דו אליהו סבר לה כמן דאמר כמו הדה ש סוברת באמת משל היה כל הסיפור שמובא בספר יחזקאל על חזון העצמות היבשות של תחיית המתים לא היה אלא משל שיחזקאל רימז על הגלות שכמו אדם מת חוזר לחיות ככה גם אלה שבגלות יזכו להיגאל מהגלות תניה רבי אליעזר אומר המתים שאחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ושבו ומתו מה שירה אמרו השם ממית בצדק ומחייה ברחמים רבי יהושע אומר שירה זו אמרו השם ממית ומחייה מוריד שאול ויעל רבי יהודה אומר אומר אמת משל היה כמו שאמר אליהו הנביא זאת אומרת שלא באמת הם חיו ולא אמרו שירה אמר לו רבי נחמיה מה אתה אומר אמת משל היה אם אמת למה משל ואם משל למה אמת אלא באמת משל היה זה ברור שזה רק היה משל דעה נוספת רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר המתים שחייה יחזקאל לא מיד שבו לפרם אלא עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות עמד רבי יהודה בן מתר על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם זאת אומרת יש ליעד תפילין שקיבלתי מהם בירושה אחרי שראינו כמה דעות האם היה באמת הסיפור הזה של תחיית המתים שיחזקאל חיה ואם זה היה אם הם רק אמרו שירה ומיד מתו או שהם עוד הספיקו להקים דורות כעת דנה הגמרא ומביאה כמה דעות ומן נינו מתים שהחיה יחזקאל מי הם אותם אלה שהיו מתים שהחיו אותם מי הם היו אותם אנשים מביאה הגמרה בזה כמה דעות דעה הראשונה אמר רב אלו בני אפרים שייצאו לפני הזמן ממצרים שמנו לקץ הם חישבו וסברו שהגיע הזמן הקץ וטעו בחשבון והם יצאו לפני הזמן שנאמר ובני אפריים מביאים פה מדברי הימים רשימה של צאצאים של אפרים במפרשים דנים האם הם כולם בניו של אפרים או שחלק מהמהם צאצאי צאצאיו בכל אופן כתוב שוט לך ובר את בנו ותחת בנו לעדה בנו ותחת בנו וזבד בנו ושוט לך בנו ועזר ואלעד וכתוב שהרגו אנשי גת הנולדים בארץ וגומר וכתיב ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבואו אכב לנחמו אם כן נמצא שאלה עלו לפני הזמן והם נהרגו ואותם החייה יחזקאל ושמואל אמר המתים שהחיה יחזקאל אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים שנאמר ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ועבדת תקוותינו נגזרנו לנו זאת אומרת מדובר כאן על כאלה שאומרים כאילו ברגע שהם ימותו לא יהיה להם תחיית המתים וזה סימן לכל בית ישראל שעתידה להיות להם תחיית המתים כמו שבני אדם אלה שהיו אומרים עבדה תקוותינו מלשוב ולחיות בתחיית המתים ככה גם כל עם ישראל יש להם את הסימן הזה רבי ירמיה ברבא אמר המתים שחר יחזקאל אלו בני אדם שאין בהם אפילו לכלוכית של מצווה שנאמר העצמות היבשות שמו דבר השם שהיו יבשות מלכלוכית של מצווה רבי יצחק נפחא אמר אלו בני אדם שיפו כיסו את ההיכל כולו שקצים ורמס היו מציירים על הקירות של ההיכל צלמים שנאמר ביחזקאל ובוא ויראה והנה כל ת תבנית ובהמה שקץ וכל גילולי בית ישראל מחוקה הינו חקוקים על הקיר סביב סביב וגומר וכתיב התם ביחזקאל כתוב לגבי אותם שהוא החייה גם כתוב לשון סביב סביב וירני עליהם סביב סביב על אותם אנשים שנאמר עליהם במקום אחר סביב סביב שהם חיפו את קירות ההיכל בצורות של צלמים עליהם נאמר שיחזקאל החייה אותם רבי יוחנן אמר אלו הם המתים שהמית נבוכדנצר בבקת דורה וכמו שהגמרא תפרש ואמר רבי יוחנן מהמקום שנקרא נהר אשל עד המקום שנקרא רבת היא בקת דורה שבשעה שהגלה נמוכת נצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים כל כך מהירים שהיו מגנן את השמש את החמה ביופיין והיו הכסות רואות אותן ו שופעות זוות אמרו לבעליהן מהדבר הזה ובעליהן אמרו את זה למלך ו ומלך והרגום לפניהם כדי שתיפסק הזיווה של אותם כשדי בבליות ועדיין היו שופות זבות מפני שזיו מריתם אחרי שמתו גם כן היה מעיר כל כך וצבה המלך ור מסו שלא יראו את יופיים ואותה מחיה יחזקאל הנביא תנו רבנן בשעה שהפיל נבוך נצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל לך ואחיה מתים שבבקעת כיוון שיחזקאל אחיה אותן באו הצמות האלה ותוכו לו לאותו רשע על פניו יש כאלה שמפרשים הסבר מה קרה פתאום שהעצמות האלה באו לפנים של וחד נצר כי הוא עשה מהעצמות כלים לשתייה או לדברים אחרים וכשהם קמו לדחייה כשהוא רצה לשתות מהם הם תפחו לו על פיו אז נודע לנבוכדנצר מדחיית המתים שאחיה יחזקאל אמר מה טיון של אלו מה הם המתים שבאים ותופחים על פניו אמרו לו אתה עכשיו בא להשליך לכבשן האש את חנניה משאל ועזריה חברם של אלו יחזקאל מחייה מתים עכשיו בבקת דורה והם תפחו על פניך אם ככה ראה נבוכדנצר שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים פתח ואמר לקדוש ברוך הוא אותותיו הוי כמה גדולים כמה רברבין ומבטו תמוי כמה תקיפין כמה חזקים מלכותו של הקדוש ברוך הוא מלכותי היא מלכות עולם ושלטונו עעם דור ודור לכל דור ודור וגומר אמר רבי יצחק יוצק ישפך זהב רותח לתוך פיב של אותו רשע של מלא בא מלאך וסטרו על פיו הכהו עם אחורי ידו על פיו שהפסיק לשבח את הקדוש ברוך הוא ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהילים נבוכדנצר רצה לסדר שבחים נעים יותר מדוד יותר יפים מדוד המלך ואם הוא היה אומר את אותם שבחים הקדוש ברוך הוא היה נוטא אחרי השבחים של וחד נצר יותר מאשר אחרי השירות שאמר דוד אז מביאים בשם רבי מנח מנדל מקוץ זכותו הגגן עלינו למה לא נתנו לנבוח נצר להמשיך ולומר שירה דרבא העיקר שכבוד שמיים תגדל אלא ההסבר הוא כזה רצו לעזור לנבוח נצר המזמורים שאמר דוד המלך היה בזמנים הקשים שלו הוא ברח מאלה שרדפו אחריו כמו ש מצוין במזמורי התהילים בכל הצרות ובכל הקשיים שעברו עליו דווקא שם הוא שיבח ושם הוא הודה לקדוש ברוך הוא אמרו לו נבוכדנצר אתה רוצה לומר שירה כמו דוד המלך הנה בוא נעזור לך התחילו לתת לו קצת קצת לצער אותו והוא מיד הפסיק אז אם ככה דוד המלך השירות והתשבחות שלו הם אלה היחידות שראויות שיישארו ובהם הקדוש ברוך הוא השתבח כיוון שדיברנו על חנניה מישאל ועזריה ש וחד נצר השליך אותם לתוך כבשן האש והקדוש ברוך הוא הציל אותם מביאה הגמרא ברייתא תנו רבנן שישה ניסים נעשו באותו היום שנבו ד נצר השליך את חנניה משאל ועזריה לתוך כבשן האש ואלו הן הכבשן שעשה נבוכדנצר בתחילה היה שקוע באדמה כמו בור ונעשה נס וצף הכבשן כדי שכולם ירו את הנס איך שחניה משאל ועזריה נשארו בחיים בתוך כזה מקום רותח וחם ונס שני כדי שכולם יוכלו לראות פנימה לתוך הכבשן נפרץ קצת מהכלים שלו נפלו אותו כבשן כדי שיוכלו לראות וכן אומה סורו היינו נפלה גאוותו ונהפך הצלם של זהב שעשה נבוכדנצר שהוא רצה שכולם ישתחוו אליו הוא נהפך על פניו ונשרפו ארבע מלכויות ארבע מלכים ואנשיהם שסייעו לנבוח נצר להשליך את חנניה משאל ועזריה הם נשרפו ואחיה יחזקאל את המתים בבקת דורה וכמעט כול הוא חמישה מתוך השישה קיבלנו במסורת גמרא ומה שארבע מלכויות נשרפו שם זה קרא רואים את זה מפורש בפסוק דכתיב כתוב בהתחלה נבוכדנצר המלך מלכה שלח למקנה שלח לאסוף לחנוכת הצלם חשדר פניה את הדוכסים סגנה סגנים ופחתה שלטונות ו את המלכים של ארבעת האומות האלה הדר גזרה גדו ריה ד תבריה טפת אותם ארבעה לא מוזכרים אחר כך כי אלה המלאכים שלהם נשרפו והוא קרא גם לכל שלטוני מדינתה לכל אלה ששולטים במדינה וגומר וכתיב כתוב שהם אמרו לנבוכדנצר אתה אמרת שכולם ישתחוו לצלם איתי גוברין יהודיין יש יהודים היינו חנניה מישאל ועזריה שהם יהודים שהם לא משתחוים לצלם אז ציוו לשרוף אותם בתוך כבשן האש ואחרי שהיה את הנס הגדול הזה כשכולם חזרו כתיב ומתכנן נאספו השדר פניה סגנה ופחתה ויועצי המלך הדברי מלכה חזן לגברי אילך רואים את האנשים האלו שלא שלט בהם האש וגומר בכל אופן מוזכר שהם התפלאו שאיך שהקדוש ברוך הוא הציל את חנניה משאל ועזריה אבל יש כאן ארבעה ארבעה מלכים שלא מוזכרים כי הם באמת נשרפו שם תנא דוי רבי אליעזר בן יעקב שנה הבריתה אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו לא ימנע מללבוש את הבגדים המכובדים שלו ישאר בשלווה וברוגע שלא ייראה מבוהל ומפוחד ועל ידי שהוא יהיה לבוש יפה שונאו התביישו מפניו שנאמר בחנניה מישאל ועזריה כשהיו בשעת סקנה הוציאו אותם לשרב בכבשן בעדין גוברה אלך הינו הם סיפרו השלטונות איך ש אנשים האלו היו קשורים בבגדי התעטפות קפיטו בסר בליון וכל מיני בגדים מכובדים שהיו נהוגים אז פתיון וקרבת הון כל מיני בגדים שהיו לבושים וגומר בכל אופן הם היו לבושים בבגדים מכובדים במפרים כשהם יצאו שם לכבשן האש אז רואים מכאן שאפילו בכזה זמן שאדם מרגיש סכנה עדיין יהיה לבוש בבגדי כבוד והקדוש ברוך הוא יושיע אותו בעזרת השם כאן הקדוש ברוך הוא באמת הושיע את חנניה מישאל ועזריה בכבש האש ואנ מתפללים מי שענה לניה משאל עזריה ולכל הדיים והחסידים הוא יעננו ונזכה לכל הישועות ועד כאן דף צ ב
לצפיה בתכנים נוספים: