הדף היומי מסכת סנהדרין דף פז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פז

[מוזיקה] סנהדרין דף פז מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם ממשיכים בפירות הנכ נוקים זוקן ממר על פי בזן שנאמר כפו ממח דור ולמשפט יש ויכוח באחד העיירות בין זוקן שפוסק כך לבין שאר חברי בית הדין שפוסקים אחרת הם צריכים לעלות לירושלים שבדין ירשום בירושלים שזה הפסוק ר וקמ טוליסו איך עוד ישב על פסח הרביס הוא שער המזרחי לפנים המקום שנקרא חיל לפני אזר נושים ואיך עוד ישב על פסח הזורה כשעוברים זרס נושים ובאים לפני זרס ישראל יש שם עוד פסח שם יושבים בזן השני ואך וד השלישי ישב בליש קס גוזיס שם יושבים סנדר גדולו של 71 איונים היא הייתה בנוייה בתוך האזור הלשכה הזו חצי בקודש וחצי בחול הזון הזה שורה ו נחלק על בז שבירו אז בואן ובית דין שבירו לזה שעל פסח הרביס בוים פוגים תחילה ומר זוקן אומר להם כך דשתי וכך דורו חברי כך לימדתי וכך לימדו חבריי הם אומרים כך אני אומר כך אם שוו בזנ זה מרבו מהלכה או אם רים לם צריך לתקן ואם לא בואים להם לאסון של פסח הזורה ואמ כך דורשת וכך דורו חברי כך לימדתי וכך למדו חברי אם שומו מהלכה אום רלם ואם לאו אלו ואלו שני הבתי דינים בואים לבז הגודל שבקס הגוס שממנו יצ לכל ישראל שנאמר כתוב לפני זה סיסו על פי הדו שגדול ממוקו אשר יבחר השם וכמו שהם אומרים כך צריך לנהוג חוזר רוי הזקן הזה שונו ולימד בדרך שלומדת כעת פטו אם הוא רק למד ומלמד כך חב חנק על ההוראה הזו שנמר יש אשר י בזד אח ש ס זה הכל אם הוא מר תלמיד שרוסס אם הוא לא בגדר של מויר הוא רק תלמיד הוא לא הגיע לר עדיין פחות מגיל 40 והוא חולק על בז שבירו ובא לבז הגודל ושאלו וחזר רו ובתחילה אר כן לסמוך על הרו ול מופז כמו שנרה בגור נמצ חומר כו החומרה שמרנו עליו שהוא לא ראוי להוראה עד שיהיה בן 40 שנה זה גורם לו כולה שאם הוא יורא כנגד ההוראה של בזנ גודל הוא יהיה פטור ממיסה מביאה הגמור תונו רבון דורשים את כל הפסוק שנאמר כי פולי ממ חו דובו אז קודם כל פולי במול שבב דין הקוס מדבר במומחה לא רע למת תלמיד שעדיין לא הגיע לגיל 40 ממחה זה יועץ יש לו ויכוח על איבור ר שונו שזה קרוי סוד ועצה חי נוימר לגבי יועץ רואים את הנוסח הזה שמחו ממך יוצ חושב על השם ר יוץ בלי יעל דובו זו הלוחה יש יקוח ביניהם על הלוכ למוש מסינה שזה רק דבר זה רק דיבור זה לא כתוב בתירה גם על יקוח כזה הוא נהרג עם הור שלא קבל זנ גודל למשפט זה הדין אין הכוונה לדין ממש דין המופ זה בהמשך הפסוק אלא אם הוא נחלק בדבר של למדים בגז רושו בין דם לדם אם יש יקוח בין דם נידו דם ליד דם זי הגמור הכל בהמשך דוגמאות לויכוחים שיכולים להיות ביניהם בן דין לדין ב די פשס דונ דקוס בן נגע לאנגע ביני גודום נחלקו בני גודום ניג בתים נחלקו ניג בגדים עכשיו כך היה אפשר לכתוב דברי וכתוב לו שרבים דברי ריבוס אז דברי ארומים רכין ודוס אדם מכרים חפץ או שהוא אומר ארכי עולי ורך פלוני עולי או שהוא מקדיש זה הכל דברי זה הכל ב על ידי דיבור אם יש ויכוח בלוחות האילו כמו שנראה לעלון ריבוס זו זה שלוש דברים שבאים על ידי מריבה ריבוס זו השקו סוטו זה בעל די ריב שביני בעלים יש ויכוח בהלכה הזו והריב אס אגלו שהחלל נהרג על ידי מריבה הם הוצאים חלל הרוג בשדה וצריך למדוד לעיר הקרובה ביותר והרס מצויר הרי מי נהיה מצויר מי שמדבר לו שנורה אז ה מגיע לדי ריב בשורו זולת שיקופי שם לנים כתוב ב ואכלו בשורו אם יש ויכוח באלכם אז מה עושים קמטו מבזן אם כתוב קמתו ת אומרת שמדובר באנשים שיושבים דהיינו בזנ שיושבים במקום הקבוע להם בעיר הם צריכים לשבת שמה דיס אוכל ושם באים כל הצריכים לדין ולרו בכל עיר ועיר אז התיר אומרת לא רק הזקן הזה יעלה אלא כל בית הדין יעלה איתו לירושלים ואיך כתוב קמתו ווסו אל המוק אומרים לכל הרי ארץ ישראל ליסו אין אף אחד שצריך לרדת מלמד שבס מקדוש גבו מאר ישראל מכל ארץ ישראל מוסיפה היס זה לא למדים בסוק על הדרך הגב כמ שגמור תבאר ר ישרא גבו היה מכל הרצס ומפורשים כם מדברים שבמציאות זה לא נראה כך ובזה כמה עניינים אל מוקים מלמד שמוקים גירים מסביר תוסס כמו שראינו בפרק ראשון שדווקא אם הוא חלק על הוראה שלהם שניתנה באודם יושבים בליש קס גוזיס אם הוא מצא אותם מחוץ לאיש קס אגוזי ושם הוא שאל אותם והוא פוסק לא כמוהם אין דין זו כן ממרי עד כאן היסה שואלת כת הגבי ש בדש גר ישראל ססו א ישראל ג מכל מלי אמר באמת זה דרך אגב זה לא מהפסוק הזה מהפסוק כן הנ יו ב נאום השם ו חי השם אשרני ישראל מארץ מצרים כי אם חי השם אשר אלו עליה אין ירידה ואשר זר בישראל מארץ אפנו מכר אשר דשם ווש מכל הרצות זה מביאה הגמור ת שלוש שיטות באיזה דבר יחלוק זוקן ממרה על בזנ הגודל והוא תחייב בסו רבון זוקן ממרי ד שקור גגו ד הוא חולק איתם על דבר שהם אומרים שזה אסור ומי שעושה זאת זה כזה דבר שמיז חיב קורס בשג טוס והוא מתיר כזה דבר רק בכזו הלכה יש דין זו כמ אמר רבי יהודה אמר לא על דו שיקר מדברי תוו הוא פירוש שדברי סופרים אז מצד אחד הוא מוסיף על רב מאיר שלאו דווקא דבר שחייבים עליו קורס או חטו אלא רוב המצוות שבתו ירה אבל מצד שני הוא אומר שדבר שקרו מדברי תויו הוא פירוש שמדברי סופרים לפי רב מאיר דבר שחיבים עליו קורס אפילו שהוא לא מפורש בטירו זה נלמד בלימוד על אוח מסינה וכדומה גם חייבים הבי וד אומר לא דווקא דבר שעיקרו מפורש בתיו ופירושו מדברי סופרים רבי שימן ם השיטה השלישית אפילו דיג דוק איך עוד מדברי סופרים אפילו שאין לזה שום מקור בתורה זה הכל מדרשי או מלוך המש מסיני גם על זה יש חיוב זאת אומרת שיש לנו שלוש שיטות לפי רב מייר לא צריך שיהיה מפורש בתואר העיקר אבל צריך דווקא שיהיה בו כורס לפי רב יהודה אפילו שאין בו כורס אבל שעיקר מפורש בתורה לפי רב שימן על כל דבר אפילו שאין בו קורז ואפילו שהוא לא מפורש בתורה מהמהם טעמם התד ג ד דפמ דוב למשפט ס בפ אלם דו של ציבור שכל הציבור חטו עלפי מביים פר ולם דובו מן הכל לון כמו שמפורש בפסוק מדובר ב זו שדו שחור גוסטוס אכ בזוק ממר מדובר בכזה ויכוח על דו שחי זור גוסטוס ורב יהודה כתוב על פי התוו אשר יוו דווק מפורש בוו וו פירוש שדברי סופרים רבי שמעון א שיגידו לך ממוק הוא אפילו ולדו מה שאומרים לך ממוק ואמרת הגמ ארב הונ בריו הוא ביקש לו כזו בקשה תרגלי סנילי בבריסל פירטנו בפסוק דרשו כל מילה מהפסוק כל ההלכות שיכולות להבות קו בזמר לבז הגודל שה מחייבות מ אז הוא מבקש לרוב איך אפשר לפרש את כל מה שפירשנו לאל כל פירטנו לאל עלי בן רב מר ת אומרת בכל הדברים האלו תמצא לי איזה ויכוח יכול להיות על דבר שוקור גוסטוס אומה לרוב לרב פופ את תלמידו פוק תרגם לי צא ותרגם לבונה את כל הבריה אז רב פופה עשה כך אז הוא פותח בתחילת הבריה כי פולה במופז קוס מד אז זה אם לפרש מיוחד לפי רמו המה כתוב בהמשך ממו זה יועץ שידע להבר שוני וגב חדושים אז איך יכול להיות ויכוח שיגיע לידי שאלה של כורס כדתנן למדנו משנ מסס אדו יוס אין עידו מי זה אין רבי ישע ורב פפיס שמעבר מס שונו כל ודו אפילו שלפני פורים עדיין לא החליטו לעבר את השנה וכבר קראו את המגילה קימו את מצוות הפורים בכל זאת בזנה עדיין יכולים לעבר את השנה לפני שיגע ראש חודש ניסן ולהחליט שכעת זה עודר א' להוסיף עדר ב ורק אחר כך יהיה ניסן למה הם צרכו להעיד כך שהוו אמרים שר חכמים אמרו עד הפורים אחרי פורים כבר לא מעברים א זה רק מדרבנן כמו שרשי מביא כיוון ששל באל חוס הפסח קודם לפסח שלש יים אז בפורים כבר התחילו ללמוד אלחות פסח אז אם תבוא כעץ תגיד להם לא פסח לא עוד חודש פסח עוד חודשיים הם לא ישמעו לשלוחי בזן הם כבר שמעו דרשנים צריכים לעשות פסע בסוף 30 יבואו לזלזל בחומץ לכן תקנו שלא מעברים אחרי פורים עכשיו כך אם הויכוח בין זוק ממרה לבז הגוד שבירושלים יהייה בחלו זו של התנו אז הכאן נגיע לקורס כי אכילת חומץ בפסח יש חיוב כורס גיסים לצד זה דיינו שבז שבליק גוזס אמרו לעבר אחרי פורים והוא אומר אינה מעוברת כשורי חומץ בפסח הוא מקדים את פסח בחודש הוא מתיר חומץ בפסח הנכון וי להגיס להפך שהם אמרו לא להבר והוא אומר להבר ושור חומץ בפסח כי הרי מאחר את הפסח בחודש וחומץ כורס וסס מקשים הרי לכול העלמה אברו מעוברת זרק זר מרבו בר אחי פורים אז נשארים בושיה מה ראינו בהמשך היס דו זה הלוך למוש מסיני מסביר רב פרופה איך יכול להיות חיוב כורס זו אלסו זה הלוס למוש מסינה שנאמרו ביום 11 שב בין נידו לדו כי קי מלו כך מן התירו היא אישה רואה דם אנידו שבעה ימים לא משנה אם הא ראתה את כל שבעה ימים או שראתה רק חלק עוברים שמעה ימים אז היא יכולה לטבול ולהיטהר אחר כך הא מתחילים 11 יום שבין נידו לדידו שבימים הלו היא עלולה להיות זובו והדין הוא כך אם היא ראתה ב1 ימים האלו יום או יומיים רצופים שומרת יום שלישי כנגדם דהיינו אם היא ראתה עברו שבע שמ הנידו עבר יום יומיים והיא ראתה יום אחד אז למחרת היא צריכה לשמור שכל היום יהיה בטהור בלי ריז דם היא טובלת בלילה היא כבר טהורה אם ראתה יומיים אותו דבר אם היא ראתה שלושה ימים רצופים אז היא כבר זובו לחיוב קורבן אומר רשי ולטביה ש מים חיים היא צריכה לטבול במעיין ו לא יכולה לטבול במקווה אבל הרשש כבר מקשה שרשי עצמו כותב בשבס שלא קדס הסוברים שזו הו צרכה מים חיים רק זב צריך מים חיים היא יכולה לבול גם במקווה ולכן הוא מציע לתקן במקום לתיל הסמים חיים לספיר שבעו נקים היא צריכה לספור שבעה ימים נקיים ורק אחר כך היא יכולה לטבול ולהיטהר עכשיו נחלקו רבי יחן ורש לוקיש בהלכות שנאמרו מלש סיני לגבי היום האחרון יום ה1 רבי יוחן אומר שנאמרה בו רק הלכה אחת מיוחדת משאר הימים שלפניו לפי רש לוקיש נאמרו בו שתי הלכות ורשי מציין שהמחליק נשנתה בסוף מסכת נידו ושם יש שתי לשונות וכאן קטו לשון אחת תמה עשירי יום עשירי מחמי זיו רביח אמר עשירי קי כבר נראה מה מה הכוונה רב ש בקיש אמר אסירי חסו מסבירים רבי אמר אסירי מה בשמו אם היא ראתה דם ביום תשיעי היא צריכה לשמור עשירי ולראות אם זה טהור אז היא יכולה להתב בליטר אם זה יהיה טמ אז הא צריכה לשמור את 11 כי ציי עלול להביא אותה לזיו היא ראת שהי עשירי 11 היא תהי זובו אז גם אפה סירי בו ישימו גם אם היא ראתה ביום השירי צריכה לשמור יום 11 כנגדו אפילו שעירי לא ראוי לצירוף שלושה כי אם היא תראה בעשירי 11 ו1 הא לא תהיה זובו כי יום 12 הוא כבר לא מימי זיוה כבר מתחיל ענין חדש של נידוס אבל בכל זאת סובר רב חנון שסירי צורך שמו וזה מה שאמר רבי יחנון שחד אלחדור רק הלכה אחת נאמרה בו שהוא שונה עמה הימים שלפניו מה זה שלא צריך שימור לאחד אסור שאם היא ראתה ביום 11 אז היא לא צריכה ביום 12 לשמור כנגדו כי זה כבר ודאי לא מימי זיוו אבל יום 11 שווה שלפניו שאם היא ראתה בשירי אז היום הזה משמש כשמי תור כך סובר רבי למרסיי כחד מהח לאבו אם היא ראתה דם בח היא לא צריכה לשמור יום כנגדו מפסיק אדם היא יכולה לדבור ולהיטהר בערב כי הרי שני מו כבר לא ממ הזיווה אף עשירי לא יבו שמור היא לא צריכה לראות ש-1 תהיה שמורה וביום 11 עדיין אסורה בגלל שהיא ראתה בעשירי כי שמר ס יום כנגד יום זה רק אם ראוי להצטרף לשלושת ימי ראייה אז לפי רש לוקי שתי הלכות נאמרו ביום 11 שהוא שונה משאר הימים שלפניו אחת שאם רואה ביום זה לא צריכה שימור ואחת שהיום הזה לא ששמש כשימות עשירי אז אם נחלקו זו כ ממרי וחכמים במחלוקת שר שלוק ורבי יחנון זה מחלוק בדבר שז דויני כורס כי אם אנחנו אומרים שהיא שמרת יים כנגד יים זאת אומרת שאם היא ראתה ביום 11 אז לכול אלמה היא טובלת בתורה בערב אם היא ראתה ביום עשירי ואז הפסיק הדם טבלה ובערב היא משמשת עם בעלה אז אם אנחנו אומרים שהיא צריכה למחרת לשמור יום נקי שומר סים כנגד ים אז רשי מביא שיש זה חיוב כורס אבל אם היא לא צריכה לשמור כמו שרש לוקי שמר אז היא תורה אז יש כם ויכוח ביניהם אז אם נחלקו בוויכוח הזה יש כ ויכוח על כורס ממשיכים מה כתוב הלאה משפט זה הדין דבר שנעמד בגזר שובה אז מה זה דין ביתו מסוסו ומר רוב אומ לרבי צחק בר אבודים למדנו זאת לאל הס נמדד בגז ראשו וינו הנו אס זמו זמו בפרק רופין פירשנו שנאמר בתוי שאסור להתחתן עם בת אשתו ועם הנכד אבל לגבי בת שלו אבל לא מאשתו זה לא כתוב בתר מנוסתו כתוב רק בת בתו ובת בנו מנן יודעים בתו ואי אפשר ללמוד מכל ברכו ים קנו שמן הדין אז האיסור נלמד בגזר שו והינו הינו מבת אשתו והעונש מגזר אשו זמו זמו וזה דבר ש זדונו קורס כי לפי מה שאנחנו פוסקים שדורשים את הגז רשו יש חיוב כורס הזה אז אם הוא בא והוא מתיר זאת וב גודל פוסקים שדורשים את הגזר שוויש חיוב כורס יש ויכוח ביניהם על כורס ממשיכים בין דם לדם בין דם לידו דם לידב זיבו אז דם ניד יכול להיות יקוח בקורס בפלוק אם נחלקו במחלוקת של הקוו ב מעלה לל ורבנן נתנן דם היורק אם רואה דם ירוק יש שהכוונה לצהוב הקבו במלל מתמה זה דם נידו וכחו מי מטרין אז אם הוא פוסק כמו חומן ובז נגוד כמו הקיו אז פשוט שוא מתירס כורס הם אומרים שיש על זה כורס גם אם הוא אומר להפך הוא מחמיר ככה עללל זה יכול לבוא לחיוב כורס למה אז רשי מסביר כך כמו שהזכרנו לאל אישה שרואה דם אז שבעה ימים היא טמאה לא משנה אם היא ראתה כל השבעה ימים לא ראתה כל השבעה ימים לא צריכים שיבו נקיים בני אדו עכשיו מה קורה אם היא ראתה דם ירוק ואחרי יומיים היא רואה דם אדום והיא פסק אדם אז אם היא היא נפסוק כמו הק מעלה הלל אז שבעת ימי נידו התחילו מהיום שהיא ראתה את הדם הירוק לפי חומים שכך פסקו בליש קס גוזיס אז היא צריחה להתחיל לספור את שבעת הימים יומיים אחר כך אז מוסיפים עוד יומיים לנדוס ואם הוא פסק שאחרי שבעה ימים מהדם הירוק יכולה לטבול ולהיטהר אז הוא מתיר איסור של כורס דם לידום נחלקו בפלוק דרה ולוי כתוב בתואר בתחילת פרשס תזריע אישה שה יולדת אז אםא יולדת זוכר הטמעה שבוע נקי וטמאה שבועיים נלך כאם בציור של נקי וכמו שרשי מבאר אז כתוב בתוש שבועיים הטמעה וכל דם שהיא רואה זהב תומה אחרי שבועיים היא יכולה לטבול ולהיטהר לבעלה עכשיו יש לה ימי תוי 66 ימים עד 80 יום ללידה כל דם שהיא רואה זה דם טהור הוא זה לא מטמא כך מעיקר הדין עובר עוברים ה-80 יום היא רואה דם אז זה שוב מתחיל חשבון חדש למני דוס תמ נחלקו הרב לוי רב אומר אדם שמגיע בשבועיים של קי ושהוא טמא ואדם שבא אחרי שבועיים שטהור מה יונדו הכל יוצא מאותו מקור רק התו ימוסו כל שבועיים והתו ירוס אחרי שבועיים וחוזרת ומטמא אותו אחרי כלות ימי הויר ולו אמר שניו שני מקורות ניסת מתו מאחרי שבועיים נפתח התר ואז בעבור 80 יום נסתם התר ואז נפתח הטומי ורשי מביא מסכת נידו מה ההבדל הלוכ ביניהם מה קורה אם היא שופה דם מתוך שבועיים לאחר שבועיים התחילה לראות בתוך שבועיים שזה דם טמא והדם לא הפסיק וכבר עברו שבועיים או מתוך 80 לאחרי 80 לפי רב אפילו שלא פסק מעיינה בתוך שבועיים והמשך כיוון שזה יוצא באותו מקור אבל זה התר מטמה זה התר מתארת אז זה טהור זה דם טהור מה שיוצא ממנה אחרי שבועיים ללוי זה דם טמא כי רואים שעדיין המים ין הטמא לא נפסק עד שסתם לשעה ואז תחיל דם חדש זה יהיה דם תויה כמו כן אם התחילה לראות דם בסוף 80 יום וזה ממשיך לאחרי 80 לפי רב טמע אפילו שזה מאותו מעיין לפי ליבי טהורה עד שיפסק מיין הטה ויפתח מעיין הטמא אז אם נחלקו זו כ ממרה וחומים בעניין הזה מחלוקת שרב וליווי אז יש כורס שאם הם פסקו קרב והוא פוסק כמו לוי אז הוא מתיר בשפעת מתוך ימי תר לאחרי ימי תיר יש דניין שקורס ואם חכמי פוסקים כמו לווי והוא פוסק כמו רב אז בתחילת ימי ויר שהיא משופעת מתוך שבועיים לאחרי שבועיים שלפי רב היא תורה לפי ליוי טמאה אז בכל מקרה מה שרק יהיה הביכו ביניהם אז הוא מתיר כן יסו קורס דם זיווה יכול להיות המחלק בפלוק רב לזר ורב ישע כמו שהזכרנו ב1 יום של ב נידו לנידוי יכולה להיות אבל שם כתוב וישו כוזו זוב דומו דומו מחמס עצמו ולא כמס לד שאם הא רואה דם מחמט שהיא מקשה לילד אז זה דם שיוצא מחמט הוולד אז זה לא מטמא אותה אפילו שהיא ראתה שלושה ימים רצופים בימים שעלולה להיות זובו כל שקנ דם שיוצא אחרי הלידה אז נתנ במשנה קישטו שימ בתו חיום שעלולה להיות זובו הרתה שלושה ימים מתוך חבלי לידה אז אם ה ילדה מד אחר כך אז הי לא זובו אבל אם שוסו מס לאז יולדו לפני יציאת הבלד היה מת לת 24 שעות ששקה ונח מצרה ורק אחר כך ה ילדה בי מתוך קושי ב מתוך שופי הרי זו ילד בזוב כיוון שהיה שהייתה עממה שלא היה לה חבלי לידה אז זה מגלה שמה ששלושה ימים לפני זה היא ראתה דם זה לא היה מחמת לידה לא מחמת אולד אז נעשה את זובו נף קמנה היא צריכה לספור שיבו נקים אחרי שתסיים את השבועיים אפילו שיהיה לה ימי תויה כזמן שלא תספור שיב נקים הדם שלה לא יהיה טהור ועוד נפק מינה שאחרי מלות 80 היא צריכה להביא שני קורבנות אחד קורבן לידה ואחד קורבן לזבו דברי רבי אליזר רבי שועי אמר לא מספיק אם שפתה עממה רשי נותן דוגמה אם בחצות של שלישי עד חצות של רביעי לא לה חבלי לידה וביום רביעי אחרי צהריים הא ילדה כיוון שמקצת ש היה ביום היה ביום השוי יום שלישי היה משולב משניהם אז היא היא לא לדת בזוב זה הכל כל אדם מחמת הלידה רק לילה ויום אם היה שופי של לילה ויום כלילה שה בזה שה לילה ואחר כך היום ששו ש מן הצר ולן הדם אפילו שהיה דם כל הזמן אבל היה לילה ויום שלא היו חבלי לידה ורק אז הא ילדה אז אני אומר שהיא טמאה זובו אז רב ע לוזה ורס שהזר מור כמו רב ישע ובגדים כמו רב זר אז הוא מתר כורס בין דין לדין בי דנ ס שחלקו ב שמואל ורביב שלמדנו בפרק ראשון דומ שמואל שניים שנו דכים שלושה נים אם שניים דנו ד דן הפסק סק שלד כמו שראינו ש הכוונה אין דין ואיך זה יכול להגיע לידי קורס כזה ויכוח אז רשי מסביר מה יקרה במקרה ששניים דנו דין והם הוציאו מומ מיד רובם ונתנו זאת לשמעון הלך שמעון וקידש אישה בכסף זה לפי שמואל מקודשת כזה כסף שלו לפי רבי אבו אינה מקודשת זה לא כסף שלו אין דיניהם דין אז קיצו בגזל וקילו ש קיצו בגזל אינה מקודשת אז עכשיו זה יכול להגיע לדורס שאם חכו ממורים כמו שמואל וזו כמאמר מור כמו רב בוו שאינה מקודשת ומתיר כורס מתיר סיש גם אם להפך אומר רשי שחום יראו כמו רב בוו שאינה מקודשת וזו כמאמר כשמו שהיא כן מקודשת אז יש כאן גם חיוב כורס איך שאם יבוא עכשיו אדם שני יקדש אז לפי מה שזו קן מאמרה מורה אז הקידוש ש השני לא תפסוק כי כבר יש סיש הוא מתיר אותה לראשון בלי גת מהשני וזה ד ש וקורס כלפי בזנ הגודל שהם פוסקים כמו רב בו אז הקידוש של הראשונים לא תפסו הקידוש של השניים תפסו אם הראשון לוקח אותה אז הוא לוקח אשיש וזה דוב שיש כורס במז בדים וסרו יש מיסס בז בליד ר יש כורס הלא די פוש נחלקו בפלוק רבי ורבו תניה דטס אדם שהתכוון להרוג את רובן והרג את שמעון רבי אמר ל זה כתוב בתו סתו נפש תחס נפש מה הכוונה מומן צריך לשלם ליורשים את ממון כמה שוא הה שוה למחר כעבד נפש מ ש נהרוג אותו אפילו שלא התכוון לו נאמר נסי למלו כתוב הפסוק לאל שאם הוא נגף אישה רעה ויצאו לד נוסן בפלילים שהוא משלם לבעל דמי לודס ונמו נסינו למטה ונסו נפש תחס נפש מלום נוס מפליל מומו משלם כסף אף כאן מומים לפי חומים הוא לא חייב מומו חיב מיסה כמו שראיינו בפרק השרופים אז מה קורה במקרה כזה והיורשים לכו ותפסו ממון של שובי זוקן ממר אומר שאני פוסק כמו חומים שהכסף לא שייך לכם ובז נהגות פסקו כמו רבי שהכסף כן שייך להם וקדשו את האישה אז יש ספק מקודשת או לא מקודשת יש כאם ויכוח על כורס ביניהם כמוכם במקרה הפוך אם אחר כך הוא יקדש אדם אחר יקדש אותה אם הקידושים של הראשונים תפסו של השניים תפסו יש כאן ויכוח שנוגע לקור של אשס איש די מקוז בפלוק רבי שמואל רבון נתנ למדנו בתחילת המסכת מה כוז בשושו שלושה דנים מחים מלכות משום רבי שמל אומרו בוששו אז אם שלושה דיונים אלקותו מלכות לפי רבי שמואל אין להם סמכות הם חייבים לו תשלום כדין חו בחרו אז אם הוא הלך והוא תפס כסף הוא קידש בזה אישה אז אם זו כן ממר מורה כמו רבי שמואל אז הכסף שייך לו והוא ה קידושין תפסו אם בזנ גודל מורים כמו חומים אז אז הם לא חייבים לו כסף כי יש להם סמכות להכות אותו אז הקידושין לא חלו והקידושין של השני חלו הוא הדין בויכוח להפך אז שוב יש כאן מח לוקס שנוגעת לחיוב כורס המשך פירוט בביאור ברייסה בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן דף פז
לצפיה בתכנים נוספים: