הדף היומי מסכת סנהדרין דף פא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פא

[מוזיקה] סנהדרין דף פא מתחילים בעזרת השם במשנה הקדוש ברוך הוא אומר על ידי הנבי יחזקל כמו שמובא בפרק יח מה לכם עם ישראל אתם מושלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמור אבות יאכלו פירות לא בשלים בושר ושיני הבנים תקנה תחלש זה לא נכון חי אני נאום השם אלוקים אם יהיה לכם עוד משול המשל הזה בישראל זה לא נכון הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכ נפש הבן לי הנה הנפש החוטאת היא תמות ואז הפסוקים מפרטים מקרה של אדם צדיק שעושה מעשים טובים ו בהמשך מפרטים שאותו צדיק הוליד בן פריץ רשע מה עושה אותו רשע אומר הפסוק הוא שופך דם דבר ראשון הוא רצח מה מיטתו של רוצח סייף בחרב אז מה נומר נגמר דינו לסייף אז הוא כבר נחשב כמו שהוא מת ואם אחר כך הוא יעשה עוד חטא אז הוא ישאר במיטה הקלה ממשיך הפסוק ואומר את אשת ראהו תימה אחר כך הוא נכשל באשת איש שדינה בחנק ואחר כך ממשיך הפסוק ואומר הוא נכשל אל גלולים נשה עיניו הוא עובד עבודה זרה שדינו בשקילה מה תאמר בסדר משהו אחר כך טה כבר לא נביא אותו שוב לבית דין לחייב אותו אלא הוא ימות במיטה הקלה של סייף בגלל שהוא רצח שופר דמים לא אומר הפסוק מות יומת באיזה מיטה דמיו בו יהיה דמיו בו בכל מקום הכוונה מיטת בית דין של סקיילה רואים מכאן את דברי המשנה מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין הוא התחייב בהתחלה במיטה קקלה אבל הוא אחר כך נכשל והוא כעת אמור להתחייב מיתה חמורה יותר של בית דין נידון בחורה וכן אם הוא עבר עבירה אחת שנתחייב עעל ידה שתי מיטות כאחד כגון איסור חמותו נשואה שמצד אחד על חמותו הוא חייב שריפה ועל נשואה הוא חייב חנק נידון בשריפה חמורה שביניהם רבי יוסי אומר הגמרא תבאר את דעתו נידון בסיבה הראשונה שהזיקה אותו לפרוש מהאישה הזו בזיקה הראשונה שבאה עליו הגמרא הבינה בהתחלה שכוונת דברי המשנה מי שתחייב בשתי מיטות בית דין ידון חמורה זה מדובר אפילו על בן אדם שכבר חייב סכילה אחר כך הוא הלך ונכשל בדבר שחייבים עליו מיטת בית דין קלה יותר והמשנה מחדשת שהוא נידון בסקילה הוא נשאר בדין הסקילה שואלת הגמרא פשיטה מה אלא אתגור אתגר אתגור וכי סברנו שאם הוא חטה בעבירה חמורה אם אדם חטה רק בעבירה חמורה הוא נדון בעונש החמור ואם הוא חטא גם בעבירה קלה שהמיטה של הקלה יותר אז הוא יענש בעונש היותר קל מה הוא נזכר בגלל שהוא חטה את ה הוא חה יר גם בחורה וגם בכלה מי שהיה מעלה בדעתו שמית אותו במיטה כלה יותר מה צריך ב לחדש דבר כזה במשנה אלא אמר רבה החידוש הוא כמו שאמרנו אח במ קינן כגון שבהתחלה הוא עבר עבירה קלה הייתי אומר זהו הבן אדם הזה כבר גבר קטילה נגמר דינו על העבירה הקלה לעונש הקל אז הייתי אומר שאפילו אם הוא חזר אחר כך ועבר עבירה חמורה הוא לא יהיה חייב בעונש החמור חמינה כיוון נגמר דינו לעבירה קלה הי גבר רקתי להוא מחשיבים אותו כאילו הוא כבר מת במיטה הקלה יותר ולא נחזיר אותו לבית דין לדון אותו במיטה החמורה כמהש מלן חידש לנו ותנו במשנה שממית אותו בחורה בה מני חוע דרב יוסף ברחמה מרבא בר נתן מנ מתד רבנן הוא שאל אותו מאיפה המקור לדברי המשנה שמי שנתחייב שתי מיטות בדן דון חמורה השיב לו רב אבר נתן המקור לזה מהפסוק שבנו ביחזקאל דכתיב אותו צדיק הוליד בן פריץ שופך דם אלי הרים אכל ותשת ראהו תימה ואל הגולים נשה עיניו מה פירוש הוליד בן פריץ שופך דם הכוונה רוצח רוצח מה דינו מיטת בית דין של סייף אחר כך את אשת ראומה זוב על אשת איש ש מיטתו בחנק ואחר כך אל הגולים נסה עיניו זו עבודת כוכבים שדינה בסקילה ובאיזה מיטה ממטים אותו כתיב מות יומה דמיו בוא יהיה דמיו בוא הכוונה סכילה מתקיף לה רב נחמן בר יצחק מ אמר שהוא התחייב מיתות קלות וחמורות הימה אולי מדובר שהעבירות שעבר עליהם כול הוא סקילה נאמר שהכל כאן סקילה והוליד בן פרית שופך דם זה בן סורר ו מורש התורה אומרת בפרשת כית צה שאם הוא גונב מאביו ואמו ואוכל בשר שותה יין סופו שהוא מתרגל לזה ומחפש לימודו ואינו מוצא יוצא מלסטם את הבריאות ורוצח לכן אמרה התורה ד בסקילה ואם כן שופך דם זה הכוונה אדם שחייב סקילה בכלל לא שהוא חייב סייף לא לא רוצח כי זה בן סורר ומורה זה הכוונה את אשת ראה הו טימא מי אמר שזה סתם אשת איש ש בחנק אולי זו נערה מור עשה ד בסקילה ואל גלולים נסע עיניו זו עבודת כוכבים ולכן ד בסקילה כי כל מה שהוא עשה הוא חייב על זה סקילה מתרצת הגמרא אם כן שהכל כאן היה חיובי סקילה מה כמה שמולן יחזקאל שהוא חייב סקילה ואם תשאל מי אמר שיש כאן חידוש דילמה תורה כם מאדר הוא בסך הכל חזר בשביל לחזק את בני דורו בדיני התורה התשובה היא אם כן אם הוא רק בא לחזק את בני בדינה התורה למה הוא צריך להגיד לשונות אחרים היא בא אלילה הדורי כי הה יחידה אדרה משה רבנו היה צריך לחזור על זה כמו שחזר על זה משה רבנו לאמר בן סורר ומורה נערה מורסה למה הוא אמר לשון אחרת כוונה ודאי הוא מתכוון לרוצח ממש שדינו בסייף ששיש ממש שדינו בחנק הוא בא ללמד שאף על פי שהוא התחייב מיתות קלות ממתים אותו בסוף בגלל שהוא גם עבד עבודה זרה במיטת סקילה זה הבאנו את הדרשה על הפסוקים שמדברים על הפסוק שמדבר על הבן הרשע שנולד לצדיק כעת דרש רוחא ברבי חנינא מ דכתיב איך שמתארים את הצדיק עצמו אלה הערים אים לא אכל הכוונה שיש לו זכויות עצמו שלא אכל בזכות אבותיו ויניו לא נסע אל גילולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה ואת אשת ראה הו לא תימה שלא ירד לאומנות חברו לעסוק באומנות חברו ואישה נידה לא יקרב שלא נהנה מקופה של צדקה שזה לא הגון אם א אדם יכול בלי זה צריך להימנע וכתיב בסוף הפסוק מי שנזהר מלעבור על כל הדברים האלה צדיק הוא חיו יחיה כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה ואמר מן דוד לכול הוא מי שעושה את כל הרשימה הוא דחיי הוא יחייה בחד המיני הו לא אם הוא זהר רק באחד מהם לא אמר לרבי עקיבא אלא מעתה מה אתה רוצה להגיד שחייב להיות שהוא נכשל בהכל אם כתוב כל הרשימה ואחר כך כתוב חי חי אתה רוצה להגיד שרק אם הוא יעשה את הכל את כל המעלות הטובות רק אז הוא יחייה אם כן מה שכתוב בסוף כל האריות אל תתאמו בכל אלה מה עלה בדעתך שהתורה וסרת רק על הכל החינמי בכולו הין בחד המיני הולו שהתורה רק וסרת לא לעשות את הכל אבל אחד מהם התורה לא וסרת אלא על כוחך אפילו באחת מכל אלה החינמי גם כאן אין לך מה לבכות באחת מכל אלה מי שנזהר יחייה במשנה למדנו שאם אדם עבר עבירה שחייבין על אותה עבירה שתי מיתות אז לפי דעת חכמים הוא נידון חמורה רבי יוסי אומר נידון בזיקה הראשונה שבאה עליו מבארת הגמרא על יידי בריתה תניה את דבריו של רבי יוסי אמר רבי יוסי מה הדוגמה שה נידון בזיקה כיצד אמר רבי יוסי שהוא נידון בזיקה הראשונה באה עליו אם היייתה כבר חמותו כשהוא התחתן עם הבת שלה היא לא היייתה נשואה ואחר כך נעשת אשת איש התחתנה עם בעל אחר נידון בשריפה משום חמותו שזה האיסור הראשון שהוא נאסר באישה הזאת ואם היא היייתה אשתי איש וכשהוא התחתן עם הבת שלה ונעשה חמותו היא כבר הייתה לפני כן אשת איש אז אם כן ה היייתה בהתחלה אסורה ליו בגלל אשת איש ועכשיו התווסף האיסור של חמותו נידון בחנק משום אשת איש ורבי יוסי סבר שהאיסור השני אינו חל על האיסור הראשון אפילו אם השני חמור מן הראשון כיוון שחל ל האישה הזאת איסור אשת איש לא יכול לחול על האישה הזאת איסור חמותו שואלת הגמרא רבדה ברבה לרבה הרי בבריתה כתוב אם הייתה חמותו ונעשה את אשת איש נידון בכמותו שואלת השאלה לידון נמי האיסור אשת איש ואף על פי שרבי יוסי סובר שאין איסור חל על איסור ואם כן כיוון שהייתה חמותו אז איסור אשת איש ללא חל לחמותו דאמר רבי אבהו מודה רבי יוסי שיש מקרה שאיסור כן חל על איסור במקרה שהאיסור השני אינו כמו האיסור הראשון אלא מחדש אנשים נוספים או פרטים נוספים שלא נאסרו מחמת האיסור הראשון והרי כאן באיסור ש הייתה אסורה משום חמותו היא אינה אסורה אלא על החתנים שלה וביניהם החתן הזה וברגע שהיא הפכה להיות אשת איש היא נאסרה על כל העולם במקרה כזה אומרים שאיסור כן חלל איסור אז למה כתוב במקרה כזה שהוא נידון רק משום חמותו למה שהוא לא יהיה נידון גם משום איסור אשת איש שזה מוסיף עוד אנשים ועוד פרטים אמר לי רבה לרב הדה בלשון של חביבות דה ברי אף על פי שאתה צודק שאיסור אשת איש חל על איסור חמותו לפי רבי יוסי אבל מה האיסור הזה יועיל לו להעניש אותו הרי זה שהיא אסורה ליו משום חמותו זה עונש שריפה אשת איש שהתווסף עכשיו זה חנק והרי מי שהתחייב שתי מיתות נידון חמורה אז יידון אותו בשריפה משום חמותו אז מה ה הוסיף לעונש אשת איש האיסור הקל בטרי קטלי קטלי לימה אתה תהרוג אותו שתי פעמים אחרי שהרגת אותו בשריפה אתה תהרוג אותו גם בחנק משום משת איש ודאי שלא ולכן במקרה הזה אנחנו לא אומרים שאיסור אשת איש חל על חמותו אומרת המשנה מי שחטא ועבר על מצוות לא תעשה וחייבים על זה מלכות והוא לקה ושנה פעם נוספת ועבר על האיסור ולקה פעם שנייה הפעם השלישית שהוא יעבור על איסור לא תעשה בית דין מכניסים אותו לכיפה חדר קטן ו מאכילין אותו סורין עד שהוא מת שקרסו מתבקעת אומרת הגמרא משנה למדנו שאם הוא עבר על לא תעשה ולקה ועבר פעם נוספת ולקה בית דין מכניסים אותו לחדר והוא מת גורמים את מיטתו שואלת הגמרא משום דלקה ושנה בית דין קונסין אותו לכיפה הרי בעצם הוא לא עשה עבירה שחייבין עליה מיתה אלא רק מלכות אמר רבי ירמיה אמר בשם רבי שמעון בן לקיש הכה מה שכתוב כאן שהוא לקה פעם אחת ופעמיים במלכי של לוי לוין בחיוב מלכות של כאלה לא תעשה שיש עליהם גם דיני כריתות היינו מיטה בידי שמיים של כרת רק שזה בידי שמיים אז על ידי מלכות הוא יוצא מידי כריתות דגבר בר קטלה אותו בן אדם שעשה א לא תעשה שחייבים עליו כרת מטה בדי שמיים של כרת הוא חייב מת בידי שמיים וקרו והוא דלא מקרב כתלי השם מעריך לו את זמן הפירעון ולא הורג אותו וכיוון דכ מוותר לנפשי כיוון ש מפקיר את נפשו למות שהוא עובר על עבירות נוספות עוד פעם ועוד פעם מקרבין עלי לקתה לילב מקרבים את מיטתו על ידי שמכניסים אותו לחדר גורמים את מיטתו אמר לי רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא אתה אסבר הלך בוא אני אבאר לך הדין שראיינו במשנה שאחרי שהוא לקע כמה פעמים מכניסים אותו ו לחדר גורמים את מיתתו שעבר שלוש פעמים בחיובי מלכויות של כרת אחת על אותה עבירה אבל אם הוא שב ועבר על עבירות של שתיים ושל שלוש כריתות היינו אם זה עבירות שונות כל פעם הוא עבר על עבירה אחרת ולקו אותו בכאלה עבירות שחייבים עליהם כרת איסור היו דק תאים אנחנו לא אומרים שהוא מוותר על חייו אלא הוא מנסה ותום כל פעם איסור אחר ולא מוותר כולה הוא לא מוותר על חייו במקרה כזה לא נאמר שגורמים את מיתתו במשנה למדנו מי שלקה מלכות על זה שהועבר לא תעשה ושנה לקבל פעם שנייה מלכות גורמים את מיתתו משמע שתי פעמים כבר מעמידים אותו בחזקת רשע וגורמים את מיתתו כ מפקיר את חייו ואף על גב דלא עבר פעם שלישית לאמ מתניתין אולי נאמר שהמשנה שלנו סותמת דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאם כמו רבן שמעון בן גמליאל הרי הוא אומר עד שלוש פעמים תלת זמני לא אביה חזקה הוא עדיין לא מוחזק שהוא מזלזל בחייו לפי דעתו היה צריך לעבור שלוש פעמים לפני כן דוכה הגמרא אמר הבינה במשנה שלנו אין הוכחה שבשתי פעמים כבר יש חזקה לא כמו רבן שמעון בן גמליאל שרק בשלוש פעמים אפילו תמה גם אם נאמר כמו רבן שמעון בן גמליאל ש רק בשלוש פעמים יש חזקה כאן יש שלוש פעמים כסבר התנה במשנה שלנו סובר עבירות של כרת שלוש פעמים מחזיקות אותו לרשע אחרי שהוא עבר על ה פעם ראשונה ולקה פעם שנייה ולקה כשההוא עובר פעם שלישית כבר מוחזק לרשע ולכן גורמים את מיתתו מקשה הגמרא מתיו קושייה מברייתא עבר על עבירה שיש במלכות וחייבים על זה גם מ מיטה ידי שמים של כרת פעם ראשונה ושנייה מלקין אותו ושלישית קונסין אותו לכיפה כמו התנא במשנה אבא שעול חולק הוא אומר אף בשלישיית מלקין אותו ורק ברביעית קונסין אותו ל כיפה מה אליו וחילון אומר דקו לעלמה שגם חכמים וגם הבא ש אולקן בברייתא סוברים שמלכו מחזיקות בחזקת רשע ולא עבירות עצמם ובלוק ד דרבי ורבן שמע גמליאל ק מפלגי הוויכוח שלהם זה הוויכוח של רבי ורבן ש גמליאל בכמה פעמים יש חזקה התנא הראשון בבריתה סובר שמספיק פעמיים כמו דעת רבי ואחרי שלקה פעמיים בפעם השלישית שעבר מכניסים אותו לחדר וגורמים את מיתתו ואבא שאול סובר שחזקה נעשת רק אחרי שלוש פעמים שלקה ובפעם הרביעית גורמים את מיטתו כמו רבן שמון גמליאל אז אם כן אנחנו רואים שהתנה במשנה שלנו לא סובר כמו רבן שמעון גמליאל ולא כמו שרבינה תירץ שאתן יכול לסבור כמו רבן שמעון גמליאל רק שלא מדברים על המלכות אלא מדברים על העבירות והוא עושה שלוש פעמים עבירה הוא מוחזק רשע דוכה הגמרא לא זה הביאור בבריתה אלא אפשר לומר כולה על מית ו דרבן שמ גמליאל כולם מודעים שבשלוש פעמים נהיה חזקה וזה בדיוק הוויכוח בתירוץ של רבנה החה בקמפ לגי דמר סבר התנה הראשון בבריתה סובר כמו דברי רוינה שעבירות מחזיקות בגלל שההוא עבר שלוש פעמים יש חזקה שהוא מוותר על חייו ברשעות ולכן גורמים את מיתתו והבא שאול מרס בר מלכויות מחזיקות שבאמת עד שהוא לא קיבל שלוש פעמים מלכות אין לו עדיין חזקה ורק בפעם הרביעית אחרי שהוא שלוש פעמים קיבל מלכות בפעם הרביעית היא גרמ את מיתתו שואלת הגמרא וד תניה מה ששנינו בבריתה אדם שעבר על איסור לא תעשה שחייבין עליו מיטה בידי שמיים של כרת ולפני הכן הטרו בו והוא לא קיבל עליו את ההתראה אלא הוא שתק או שתרו בו ורקין ראשו וזה לא נחשב התראה אם הוא לא אומר על מנת כן אני עושה פעם ראשונה ושנייה בו ולא מענישים אותו כי הוא לא קיבל את ההתראה ולפי דעת רבנן בפעם השלישית מטרין בו ועם עבר גורמים את מיטתו על ידי שונסין אותו לכיפה אבא שעול אומר אב בשלישית מטרין בו ואם עבר אין עושים לו כלום וברביעי מטרין בו ואם עבר קונסין אותו לכיפה והתם שם בבריתה הזאת מלכות לקה על הפעמים הראשונות הוא לא לוקה אלא מה מה גורם לו חזקה ה שהוא עבר במה קמיפלגי במה הוויכוח מה הטעם של אבא שאול שצריך לחקות לפעם הרביעית והוא אינו לוקח אי שלוש פעמים אמר אבינה לכול העלמה העבירות הם אלה שעושות את החזקה וגם אם הוא מעולם לא קיבל מלכות אחרי שהוא הוחזק בעבירות גורמים את מיטתו על ידי שמכניסים אותו לכיפה אם ידוע לנו שהוא רשע על ידי העבירות וצריך שלוש פעמים לחזקה כמו דעת רבי רבן שמעון גמליאל ובמה הוויכוח בכיפה צריכה התרעה כ מיף לגי התנ הראשון סובר שלא צריך להתרות אם תעבור על העבירה יגרמו את מיטתו על ידי שיכניס אותו לכיפה ואם כן מספיק בעבירה השלישית שהיה מוטרה למלכות כדי להכניס אותו לכיפה רב שאול סובר שצריך להתרות בו שיכניס אותו לכיפה אם כן צריכים קודם כל לדעת שהוא רשע על ידי שלוש פעמים שהוא עבר על העבירה בהתראה שתרו בו על מלכות ואחר כ ש יודעים כבר שהוא רשע אנחנו מטרים בו שאם הוא יעבור פעם רביעית יכניסו אותו לכיפה ולכן אי אפשר להכניס אותו לכיפה עד שהוא יעבור בפעם הרביעית כי רק אז אפשר להתרות בו שיכניסו אותו לכיפה ומה היא כיפה אמר רבי יהודה זה חדר שהוא בגובה של האדם מלא קומתו ואיכה רמיזה היכן מרומז שמי שלקה כמה פעמים והוא המשיך עדיין ושנה מכניסים אותו לכיפה אמר רש לקיש זה מרומז בפסוק תמותת רשע רעה היינו מי שהוחזק לרשע הרעה שלו תמית אותו מי שמוחזק רשע הוא בר מיטה ואמר רש לקיש ממה דכתיב כי גם לא ידע האדם את איתו את זמנו כמו דגים שנאחזים במצודה רעה ככה נאמר בספר קהלת מה הי מצודה רעה במה המצודה הזאת יותר רעה מצודות אחרות אמר הש לקיש הכוונה נ לחכה כי יש שמה מחת קטנה וצדים בה פתאום אפילו דגים גדולים אבל מצודה גדולה של רשת אפשר לנסות להימלט ממנה כי רואים אותה וזה הכוונה מצודה רעה שזה דבר דק מחת קטנה שצדים בה פתאום משנה נוספת העורג נפש אדם שהוא רוצח במזיד שלא בית דין ולכן אי אפשר להמיט אותו במיתת בית דין של סייף מכניסים אותו לכיפה ומאכילים אותו לחם צר מעט לחם ומים לחץ מעט מים וגורמים לו למיטה שואלת הגמרא במשנה אמרנו ש אם הוא הרג בלי עדים גורמים את מיתתו אם אין עדים מנאי דין על מי אמר שהוא באמת רוצח אמר רב מדובר שהיו עדים על המעשה אבל אי אפשר להמיט אותו על פי העדים כי הם ראו את המעשה בעדות מיוחדת היינו כל אחד ראה לבד עד אחד רואה מחלון זה והשני רואה מחלון אחר והם לא רואים אחד את השני עד אחד לא רואה את העד השני עדות כזאת לא יכולה לגרום מיתת בית דין ולכן אי אפשר להרוג אותו במיתת בית דין של סיף אבל כיוון שיש שן עדים על המעשה אף על פי שאי אפשר להמית אותו במיתת בית דין גורמים את מיתתו על ידי כיפה זה דעת רב ו שמואל אמר מדובר שיש עדים אבל הוא הרג שלא בהתראה זה היה במזיד שלא בהתראה ללכן גורמים את מיתתו ואי אפשר להרוג אותו במתת בית דין של סייף רב חסדה אמר בשם אבימי מדובר כאן כגון שהעדים הכחישו אחד את השני כחוש בבדיקות צדדיות ולא הכחוש הם לא הכחישו אחד את השני בחקירות שזה העיקר השאלות זאת אומרת יש שתי סדרות של שאלות ששואלים את העדים הסדרה החשובה יותר זה לדעת שבאמת זה היה בזמן באותו זמן שמעידים ובאותו מקום והם צריכים להיות מכוונים באמת על הזמן והמקום אחר כך כששואלים עוד שאלות על חקירות מה היה הצבע של החרב וכדומה כאן בזה העדים הכחישו אחד את השני כדתנן כמו ששנינו מעשה ובדק בן זכאי בוקציני מה היה צורת חודה התאנים שמתחתי מרה הרציחה אז במקרה כזה סובר בן זכאי שאם העדות שלהם לא תהיה מכוונת אז לא מקבלים את העדות שלהם להמיט את האדם מתת בית דין אבל בכל זאת כיוון שאנחנו בטוחים שבאמת היה הסיפור כי הרי מציאות העדות שלהם מכוונת רק את הדבר הזה הם לא זכרו אז לכן כיוון שבחירות הם לא הכחישו אחד את השני אז העדות שלהם מחונת ואנחנו משוכנעים ובטוחים שאותו בן אדם באמת רצח במזיד ולכן גורמים את מיתתו משנה אמרנו שכש מכניסים אותו לכיפה מאכילין אותו לחם צר ומים לחץ שואלת הגמרא מה ישנה החה מה שונה כאן דקט ה כתוב נותנים לו בכיפה לחם צער ו מים לחץ ומה ישנה מה זה שונה הטם במשנה בתחילת העמוד דקט שכיפה מאכילין אותו עורים עד שקרסו מתבקעת אמר רב ששת אידי וידי גם המשנה בתחילת העמוד וגם המשנה כאן זה כוונה אחת נותנים לו לחם צר ומים לחץ עד שיקן מיינו קיבתו והדר אחרי שיבתו מצומקת וחלשה מאכלין אותו הרבה שעורים ש מאכל קשה עד שקרסו מתבקעת ומת אומרת המשנה הגונב את כלי השרת כשווה כמו שהגמרא מבארת וכן המקלל בקוסם שהוא עומד ועומד לפניו קוסם והוא מברך את השם היינו הפוך מ מברך ואומר יקה קוסם זה את קוסמו היינו הוא מתכוון בפעם השנייה שמר קוסם לקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא נותן כוח לכל הקוסמים זה אחד מההסברים וכן הבועל ארמית היינו גוייה אנשים כשרים קנאין לכבודו של השם שרואים את המעשה פוגעים בו וממית אותו תוך כדי שהוא עובר את העבירה עוד אומרת את המשנה כהן ששימש הוא עבד בבית המקדש בטומאה אין אחו הכהן מביאין אותו לבית דין לדון אותו אלא צעירים פרכי כהונה שתלמד בכהונה מוציאין אותו אל מחוץ לאזהרה ו מפציע פוצע את מוחו בגזרי של עץ עד שמת עוד אומרת המשנה אדם זר שהוא לא כהן שעבד שימש במקדש רבי עקיבא אומר דינו בחנק וחכמים אומרים דינו במיטה בדי שמים אמרנו שה גונב את הקסבה כנעים פוגים בו מה היא כשבה אמר רב יהודה כלי שרת של בית המקדש וכן הוא אומר ואת כסות הנסח שהוא אחד מכלי השרת שואלת הגרא ואיך הרמיזה איפה מרומז שמי שגונב כלי שרת קנאים פוגעים בו והורגים אותו אומרת הגמרא זה מרומז מה שכתוב ולא יבואו לראות כבלה את הקודש קודש הכוונה כלי שרת כבלה את הקודש גניבה בליאה של הקודש ומת הוא רואים לחיוב מיטה על ידי קנאים שפוגעים בו עוד ראינו במשנה ומקלל בקוסם קנאים פוגעים בו מה הכוונה תנ רב יוסף הכוונה שעומד לפניו קוסם והוא אומר יכה קוסם זה את מי שנותן כוח לכל הקוסמים את קוסמו היינו הקוסם השני הוא מתכוון לקדוש ברוך הוא הסבר נוסף הגמרא מביאה כאן רבנן וית מרבא בר מארי אמרי שהוא מקלל את חברו עומד לפניו קוסם והוא מקלל את חברו ואומר יקה הוא יקה אותך קוסם זה לא לאותו אחד שמקלל אותו ולקו למק הינו גם לקדוש ברוך הוא שהוא קונה כל האנשים שכולם שלו והוא מקנה את הטוב לכל העולם עד כאן דף פא
לצפיה בתכנים נוספים: