הדף היומי מסכת סנהדרין דף סט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף סט

[מוזיקה] סנהדרין דף סט מתחילים בעזרת השם דף סמח עמוד ב שורה רביעית מלמטה במילה וליגה כלב בן יפונה שהיה מהמרגלים שמשה רבנו שלח לטור את ארץ ישראל זכה בגיל 26 שנולד לו נין לא בן לא נכד נין בגיל 26 כמו שהגמרא תוכיח בהמשך ולפי החשבון יוצא שכל אחד מהם הוליד בגיל שמונה וזה היה בדורות הראשונים דורות אחרונים לא מצאנו שאדם מוליד בגיל כל כך מוקדם הגמרא ויה ויכוח בין רב חסדה ורבא האם קטן לפני גיל 13 שנים ויום אחד יש מציאות בעולם שיהיה לו בן בדורות האחרונים אנחנו לא מדברים על הדורות הקודמים שבהם ודאי זה היה מציאותי רב חסדה אומר שכן יכול להיות קטן פחות מגיל 13 בויום אחד שהוא מוליד אבל הוא חולק על רבא דאמר רבא קטן אינו מוליד מה ההוכחה שנאמר אדם גזל מחברו ובאים לטבוע אותו על הגזלה הוא משקר ואומר ללא גזלתי אומרים לו אז בוא תשבע הוא נשבע לשקר אחר כך הוא הודע שהוא נשבע לשקר וא רוצה לתקן את כל מה שהוא חטא אז הכלל הוא שהוא צריך לשלם את מה שהוא גזל כמובן הוא מוסיף עוד חומש ומביא קורבן השם עכשיו למי הוא משלם לנגזם הנגזל מת נותן ליורשיו ואם אין לאיש גול אם אין לו יורשים אומרת התורה יתן את זה לכהנים איזה כהן כהנים שבאותו משמר שעובדים באותו שבוע בבית המקדש שואל רבא וכי יש לך אדם בישראל שאין לו קרוב אין לו גואל הרי תמיד הולכים ל יורשים הקרובים בנים בנות האבא אחים ואם לא אז הולכים לאחים של האבא האחים של הסבא וצ צם האחים של הסבא רבא וצא צם שלהם זאת אומרת תמיד יש עד יעקב אבינו אפשר להעלות ו ה בני דודים השניים שלישיים רביעים וחמישים וכולי הם נחשבים היורשים כל אדם בעולם בעם ישראל יש לו יורשים אלא בגזל הגר הכתוב מדבר הוא גזל גר ו אותו גר מת ואין לו בנים שנולדו לו אחרי שהוא התגייר אז אין לו יורשים ואומר הקדוש ברוך הוא אמר רחמנא ואם אין לאיש גואל לא אם אין לו גואל דווקא אם הוא איש שהוא מעל 13 שנים ויום אחד שהוא כבר גדול אתה צריך לחזור עליו אם יש לו גולין ואם ליו תבדוק אם יש לו בנים אין לו בנים כדי שתדע אם יש לו יורשים אבל קטן אי אתה צריך לבדוק ולחזור עליו בידוע שאיין לו גועליים ודאי שהוא אין לו בנים שהוא הוליד אחר שהוא התגייר כי קטן אילא מוליד אז רבא כאן אומר שקטן לא מוליד מקשה הביה אית והביה התורה אומרת ואיש כי השכב את אישה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש מעמידים שמדובר כאן באחת שהייתה שפחה כנענית של שני שותפים אחד מהם הוציא אותה לחירות והיא חצי שפחה חצי בת חורין ועבד עברי נתן לה קידושין במקרה כזה אומרת התורה שהלכות מיוחדות של אדם שהיה באיסור עם אישה כזאת אז הוא חייב להביא השם שפחה חרופה והיא חייבת מלכות אז אומרת הברייתא זה שכתוב איש אין לי אלא איש היינו בן 13 שנים ויום אחד שבי שתי שערות בן תשע שנים ויום אחד שראוי לביא מן עין שגם עליו זה נאמר למוד לומר תוספת ו' ואיש לרבות שאנחנו מדברים פה גם על בן תשע שנים ויום אחד שישנו בדין שפחה חרופה אז הגמרא מבינה שהוא כנראה גם יכול להוליד אם הוא בכלל ושכב את אישה שכבת זרע כנראה הוא גם ראוי להוליד אמר לי אז רב דכה את הקושיה הזאת בן תשע שנים ויום אחד אמנם יש לו את מה שהפסוק אומר ואיש כש את אישה שכבת זרע ואינו מוליד אבל זה לא ראוי להביא בנים כמו תבואה שלא הביאה שליש היא לא גדלה שליש גדולה יש זרעים אבל אם אתה זורע את הזרעים האלה הם אינם מצמיחים מביאה הגמרא ברייתא שגם כך אומרת דוי חזקיה תנא כך שנו בבית מדרשו של חזקיה כתוב לגבי אדם שרצח במזיד וכי יזיד איש על ראהו להורגו בורמה היה אפשר לכתוב וכי ירשיע איש על ראהו להורגו בורמה למה כתוב כי זיד כדי ללמד אותנו איש מזיד ומריע ואין קטן מזיד ומריע מזיד מלשון בישול הוא לא בשל לעניין הזה אבל מה שהפסוק אומר איש כי ישכב את אישה שכבת זרע זה שייך אפילו גם ב בן תשע שנים ויום אחד אמר לרב מרדכי לרב השי מהם משמע די מזיד לישנא ד בשולי הוא איך משמע לשון מזיד לשון בשל דכתיב ויזד יעקב נזיד שיעקב בישל תבשיל בקשה הגמרא קושיה נוספת על דבריו של רבא שאומר ש קטן לא יכול להוליד והרי תן דוי רבי ישמעאל שננו בבית מדרשו של רבי ישמעאל בריטה על הפסוקים שמדברים על הנושא שהפרק שלנו עוסק בו בן סורר ומורא אדם שאיננו שומע בכל אביו ובכל אמו זולל וסובא כמה שנותנים לו מוסר הוא לא שומע ובתנאים מסוימים שנערך בהם בעזרת השם במשך הפרק שלפנינו הוא חייב סכילה אותו בן כאן הבריתה אומרת שאחד התנאים כדי לחייב אותו שהוא יהיה בן ולא אב עכשיו נשאלת השאלה בכלל יש מציאות שהוא יהיה אב שצריך למהט את המציאות הזאת הרי מה משך הזמן שאפשר שאדם יהיה בין סורר ומורה במשנה ראיינו שזה מאז שהוא בן 13 שנים ויום אחד שהביא שתי שערות ועד שהקיף זקן כמה זמן משך הזמן הזה במשך הזמן הזה בכלל יש מציאות שהוא יהיה אבא היחיד מי איך מדובר שאתה אומר שהוא אבא שכבר נולד לו בן אי לימה אם נאמר דיבר התעברה ממנו בטר דת שתי שערות אחרי שהוא הביא שתי שערות כמו שאומר אבא שרק מאז אפשר תבר ממנו והוליד מכם מדי קיף זקן וכי ייתכן שהבן יוולד עוד לפני שהבן סורר ומורה יקיף זקן הרי זה לוקח תשעה חודשים ומעיק שיעו כולי כר יש כל כך הרבה זמן משך תשעה חודשים מאז שהוא הביא שתי שערות ועד שהקיף הזקן שלו והרי אמר רבי כרוספדאי כל ימיו של בן סוררו מורה אינו א אלא שלושה חודשים בלבד לאחר שבי שתי שערות אז אם כן לא יתכן ש תעברו ממנו כשהוא הביא שתי שערות והספיקו להוליד בתוך שלושה חודשים שאז הוא אב ולכן ממעט את התורה שהוא לא שייך בפרשה של בן סורר ומורה ואם כן לא יתכן לכאורה דבריו של רבא שאומר שרק מגיל 13 שנים יום אחד אפשר להתעבר ממנו אל עליו וכי לא נוכיח מכאן כמו דברי רב חיסדא דיבר מכמה דלית שתי שערות שתעברו ממנו עוד לפני שואבי שתי שערות והוליד מקמי ד להקיף זקן ולכן לכן יכול להיות ש נולד לו בן לפני שהקיף זקן כשעדיין לא עברו שלושה חודשים מאז שהביא שתי שערות ושמ מינן נוכיח מכאן לא כמו דברי רבא אלא קטן מוליד כמו דברי רב חסדה דוכה הגמרא לא מדובר בבריתה לעולם כמו דברי רבא דיבר בטר דית שתי שערות שהתעברה ממנו רק אחרי שהוא הביא שתי שערות ו בן 13 שנים ויום אחד והוליד בתרד הקיף זקן באמת התינוק נולד אחרי תשעה חודשים אחרי שכבר הקיף זקן אותו סורר ומורה קשיה דרבי כרוספדאי מה שקשה לך מדברו של רבי כרוספדאי שכל ימיו של בן סורר ומורה אינם אל התקופה של שלושה חודשים מה צריך למעט מקרה כזה מבן ולא אהב התשובה היא כית רב דימי כשרב דימי בא לבבל אמר מה שאמרו בארץ ישראל אמר מערבה אתה דבי רבי ישמעאל לא ממהט שכבר נולד לו בן אלא שהעובר ניכר בין ולא ראוי לקרותו אב ברגע שהוא ראוי שייקראו לו אב למה כי העובר שלו כבר ניכר אחרי שלושה חודשים העובר כבר ניכר אז הוא כבר לא נקרא בן אלא הוא ראוי לקרותו אב וזה מה שבא התן הדו רבי ישמעאל לומר ובאמת העיבור היה כשהוא היה בן 12 שוא היה בן 13 שנים ויום אחד ונכון שלושה חודשים באמת לוקח המשך הזמן שהוא יכול להות בין סורר ומורה וגם שלושה חודשים לוקח משך הזמן עד שכבר העובר ניכר ואם כן הוא ראוי להיקרע או ולכן הוא אינו נעשה בן סורר ומורה זה מה שבאמת רבי ישמעאל מה שנשנה בבית מדרש שלבי ישמעאל זה בדיוק מה שרצו לחדש כאן שאם נאמר האישה התעברה ממנו כשהוא באמת נהייה גדול בין שלוש שנים ויום אחד והביא שתי שערות אז מקרה כזה כשעברו שלושה חודשים הוא כבר יהיה ראוי לייקרה אב כי כבר ובר ניכר בזמן כזה במקרה כזה באמת הוא לא יהיה חייב משו סורר ומורה ואד רבה זה בדיוק הדברים של רבי כרוספדאי זה בדיוק מה שנאמר בבריתה הזאת שואלת הגמרה על דבריו של רבי כרוספדאי נתבונן בגופם של דבריו שאמר רבי כרוספדאי הוא אמר בשם רבי שבתאי כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא שלושה חודשים בלבד רי אנחנו שנינו במשנה תנן מ שיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן משמע לא רק שלושה חודשים לעד שהקיף זקן מתרצת הגמרא משנה באה להשמיע שאם הקיף זקן מוקדם אף על גב דלא מלו שלושה חודשים מאז ששתי שערות הוא כבר אינו נעשה בין סורר ו מורב זה לא סותר את די רבי כרוספדאי הוא בא להשמיע שכש מלו לו שלושה חודשים מאז ששתי שערות אף על פי ד לא הקיף זקן עדיין הוא כבר אינו נעשה בן סורר ומורה כיוון שדיברנו על הנושא הזה שאחרי שלושה חודשים כבר הוקר העובר מביאה הגמרא מה יהיה לגבי יולדת לשבעה הרי יש שני מסלולים של עיבור יש עיבור רגיל של תשעה חודשים אבל יש גם עיבור של שבעה חודשים עכשיו אם העיבור הוא שבעה חודשים מתי הוא הזמן של הקרת העובר יטיב בעניין הזה ישב רבי יעקב ממקום של נקרא נהר פקוד הוא ישב בלפני רבינא כמי דרבינא וייתי וקאמר הוא ישב ואמר בשם משמי דרב הונה ברי ד יהושע שמ מינה מדברי רבי כרוספדאי מוכח מה שומר בשם רבי שבתאי שלא אומרים שהסיבה שהעובר ניכר אחרי שלושה חודשים כיוון שאחרי שעוברים שליש מימי העיבור ניכר העובר אלא יולדת לשבעה אינו וברא ניכר לשליש ימיה אלא רק לאחר שלושה חודשים כמו ביולדת לתשע דקדת החוברה ניקר ל ימ אם הוא ברא ניכר שליש עיבור של שבעה חודשים למה לי שלושה חודשים למה רבי כרוספדאי אומר שרק לאחר שלושה חודשים הוא אנו נעשה בין סורר ומורה בחודשיים ושליש מספיק כדי שיהיה ראוי לקרותו אב בטרי בשני חודשים וילטה ועוד שליש חודש סגייה מספיק כדי שיהיה ראוי לקרותו אב כי הרי אם אשתו הייתה יולדת לשיבה כבר היה ניכר העובר אלא מה רואים מכאן שגם יולדת לשבעה הוא ברא ניכר רק אחרי שלושה חודשים נוכל הגמרא זה לא ראיה אמר לי רבינא לעולם אפשר לומר אי מלאך וברא ניכר תמיד לשליש ימיה למרות זאת וא אינו נעשה בין סורר ומורה עד שלושה חודשים למה זיל בתר רובה לך אחר רוב אחר רוב נשים אין יולדות לתשעה חודשים ולכן לפני כן אינו רוי לקרותו אב אמרו את הדחיה הזאת של רב הינה כמי לפני רב הונא ברי דרב יהושע אמר לרב הונ רב יהושע הרי מדובר כאן בדיני נפשות אתה רוצה לדעת אם להמית את הבן סורר ומורה או לא בדיני נפשות מייזלין לבתה רובה כי הולכים אחרי רוב בשביל להחמיר ולחייב מיתה הרי התורה אמרה לגבי חיוב מיטת בית דין ושפטו העדה והצילו העדה יש מצווה לחפש צד זכות לפתור את הנידון מחיוב מיתה ואם כן הרי אפשר לפתור אותו מדין בין סורר ומורה אחרי חודשיים ושליש מבעד שתי סערות כי הוא כבר ראוי להיותו ביולדת לשיבה ואתה אמרת לך אחרי רוב זיל בתה רובה ולא יפטר עד שלושה חודשים שאז ראוי להיות אב ביולדת התישה כרוב נשים הדרו כמי דרבנה החזירו את את דבריו של רבונה ברד רבי יהושע לפני רבינ שהוא הביא את התירוץ הזה אמר להז רבנה התפלא ובדיני נפשות לא זלין בזר רובה זה פעם ראשונה ששומע כזה דבר שמחמירים על פי רוב אפילו בדיני נפשות והתנן שננו משנה עד אחד אומר שהמעשה היה בשניים בחודש ב בחודש ואחד אומר שהמעשה היה בשלושה בחודש ג' בחודש אומרת המשנה עדותן קיימת זה לא נקרא שמכחישים אחד את השני שני העדים שזה שאומר שזה היה בב הוא יודע שהחודש הקודם היה של 30 יום הוא היה מעובר הוא יודע בעיבורו של חודש ולכן הוא יודע שהתאריך שהם ראו את הסיפור היה בב וזה שאומר בג' הוא גם רע באותו יום רק הוא אינו יודע שהחודש הקודם היה של 30 יום ויברו את החודש הוא סבור שראש חודש היה אחרי 29 יום והוא התחיל למנות את החודש הנוכחי יום אחד קודם לכן הוא חושב שזה ג אז אומר אבינה מדברי המשנה האלה רואים שאפילו בדיני נפשות להחמיר הולכים אחרי רוב כי הרי אי סלק דעתך אם יעלה בדעתך לא אמריי בת רובה שבשביל להחמיר בדייני נפשות אנחנו לא נאמר לך אחרי הרוב אלא אנחנו נחפש את המיעוט כדי להקל נימן אומר הני דווקא סדי העדים האלה דווקא מעדים מדייקים בעדותם וזה שמעיד על ב וזה שמעיד על ג בחודש החו ששדד שני העדים מכחישים אחד את השני ואם כן עדותה מבוטלת ואז לא תמית מיטת בית דין את אותו אחד שמעידים נגדו כי אתה לא תלך אחרי רוב אלא אחרי המיו שכן מדייקים אל לב למה לא אומרים ככה משום דמרי זיל בת הולכים אחרי הרוב ורובה דינש רוב האנשים אבד ביבור הדרך זה מצוי שהם יטעו בעיבור החודש בפרט בזמנם או יותר נכון דווקא בזמנם לא היה להם הרי לוח שנה מסודר והיו צריכים כל חודש לשמוע מתי היה ראש חודש זה היה מצוי שאנשים טועים ביום אחד ביום אחד שהם חשבו שהחודש הקודם היה של 29 יום לא בטוח שהם ידעו שזה הה ום ואף על פי שפה יוצא שאנחנו מחמירים בדיני נפשות הולכים אחרי רוב ומצרפים את העדות שלהם לחייב מיתה נסה הגמרא להביא עוד ראייה לדברי רבנה שאפילו שבאים להחמיר בדיני נפשות הולכים אחרי רוב אמר רבי ירמיה מ מדפתי אננ מתנ שנינו משנה מסכת נידה בת שלוש שנים ויום אחד ביאתה ביאה ולכן מתקדשת בביאה ואם בעלה מת ולא השאיר זרע היא לא כמו אלמנה שמתחתנת עם מישהו אחר אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה ביבום או שהוא מוציא אותה בחליצה ואם בעלה היבם קנאה וחייבין עליה משום אשת איש אם היא היייתה אשת איש חייבין על ביאתה משום אשת איש וכן אם נידה היא מטמה את בועלה כדין בועל נידה שהוא טמא בדרגת אב טומא ואם הוא שוכב על איזה מזרון אז המזרון הזה נטמע בתומת ולד הטומאה החידוש הוא שלא רק המזרון שעליו הוא שוכב ובו הוא נוגע נטמע אלא למר היו רה מזרונים אחד על השני והוא שכב על המזרון העליון כל עשרה מזרונים נטמעים בדרגת טומאה של ראשון לטומאה כמו עלינו של זו כמו אם נאמר אדם שטמ בתומת זו אם הוא נוסא למשל מגש עם כוסות תה אף על פי שהוא לא נוגע בכוסות הוא נוגע במגש הוא מטמ אותם הזו עצמו הוא אב טומא ועליו של זו היינו מה שמעליו אם הוא למשל מחזיק מגש ומגש יש כוסות הכוסות האלה נטמעים בדרגת טומה של ראשון לטו אפילו שהיינו אומרים שרק המגש אמור להתמ טומאת ראשון כי הוא אב טומ נוגע במגש המגש צריך להיות ראשון לטמא ואז הכוסות שעל המגש אמורים בכלל לא להטמא כי הרי ראשון לטמא לא יכול להטמא כלים בכל זאת החידוש הוא שעלינו של זו הנו מה שמעליו נטמא בדרגת ראשון לטומאה הזב עצמו הוא הב הטומאה ומה שמעליו נתמ בדרגת ראשון לתומה אותו דבר גם בועל נידה כשהוא שוכב על דבר שראוי לשכיבה אפילו אם יש כמה מזרונים או כמה מצעים והוא לא נוגע בכולם כולם נטמעים בדרגת טומ של עליונ של זב היינו בדרגת טומה של ראשון לתומה ולעניין זה בת שלוש שנים יום אחד מטמ את בועלה בדרגת טומ של בועל נידה וכשניסיתי אם נכנסה לחופה על ידי שאביה קידשה לו אוכלת בתרומה אפילו שהיא בת ישראל ברגע שהא נשאת לכהן היא אוכלת בתרומה ואם בא לי אחד מן הפסולים לבוא בקהל או מן הפסולים לכהונה פסל אותם מן הכהונה אם היא בת כהן אינה יכולה לאכול בתרומה ואם היא בת ישראל היא אינה יכולה להנשא לכהן ואם בא עליה אחד מכל האריות האמורות בתורה מו מתין עליה מחמתה כיוון שביע תביע והיא כיוון שהיא קטנה היא לא בת עונשים אז היא פטורה מעונש כל מקום אחד מהמקרים שהמשנה דיברה שאם הי אשת איש הבא עליה חייב והמי אימה אולי בסוף התברר שהעוני את היא שהא תגדל להתברר שהיא לא יכולה להביא ילדים והקידושין יהיו טעות והדת הדח היא לא לא קדיש ואם כן נמצא שהקדוש שלה יבטלו כבר מאז הקידושין והתברר שאותו אחד בכלל לא היה עם משת איש אל ליו וכי לא נוכיח מכאן דמרי זיל בת רובה שמחייבים מיתת בית דין כי הולכים אחרי רוב נשים שם לאלו ניות נינו דוחה גמרא לא באמת יכול להיות שלא הולכים אחרי רוב בשביל לחייב מיתה ומה החייב עליד קתנה מדובר שזה בלי כוונה בשוגג וחייב עליה קורבן חטאת שואלת הגמרא והרי בהמשך המשנה כתוב אם אלי אחד מכל האריות המורות בתורה מו מתין על ידה זה מה שקטן אתה רואה מכאן שאפילו אריות כאלה שהם על ידי נישואין כמו למשל חמיה מו מתין על ידה ולא אומרים שאולי בסוף התברר שכל הקידושין היה טעות מתרצת הגמרא מדובר פה בבעלי הביעה שהחיוב הוא משום קורבה ולא בגלל הנישואין שואלת הגמרא והרי אם בא ליה אחד מכל האריות קטן משמע אפילו כאלה שחיוב הו על יידי קידושי כמו חמיה וכדומה ואם כן מוכרח שהולכים אחרי רוב נשים שאינם עליוניות והקידושין שלה נחשבים קידושין וחייבים מחמתה מיטה כי הולכים אחרי הרוב דוכה הגמרא אח בקינן כאם באיזה מקרה מדובר ד קיבלה לבי שבעלה הסכים לקבל לקבל אותה עליו אפילו אם התברר שהיא לא יכולה להוליד ולכן בכל האריות חייבים עלי אמיתה אין כאן חשש לקידושי טעות מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אישה מסוללת כותב רשי לשון פריצות בבנה קטן והרה בה רשי מביא שתי דעות מתי זה נחשב ההראה בית שמאי אומרים היא נחשבת על ידי זה ופסולה מן הכהונה ובית הלל מכשירים כי ביאת קטן אינה נחשבת ביאה באיזה גיל הברייתא מביאה את הויכוח בית שמאי ובית הלל האם היא נפתלת מן הקהונה אוו לא אמר חי הברי דרבא בר נחמני אמר בשם רב חסדא ויש אומרים אמר לה אמר רב חסדא אמר זהירי ש מבארים באיזה מקרה הויכוח בית שמאי ובית הלל הכל מודעים בבין תשע שנים ויום אחד ודאי שביתו ביאה פחות מבן שמונה ודאי שאין ביאתו ביה לא נחלקו אלא בבן שמונה כי בדורות הראשונים בזמן התורה הוא כבר היה יכול להוליד דבת שמה עשיו רי גמרינן מדורות הראשון לומדים מאותם דורות ובעצי סוברים לא לא גמרי מדורות הראשונים עכשיו מביאה הגמרא מנין יודעים שבדורות הראשונים הולידו בגיל שמונה מנלן דוליד הי לימה אם נאמר מדכתיב כתוב שאבא של בת שבע היה אליים וסבא שלה היה אחיתופל שהרי כתוב בספר שמואל שאמרו לדוד המלך על אזות בת שבע בת אליים אתה רואה שאבא שלה היה אליים כתוב שם שה הייתה אשתו של אוריה החיתי כתיב מקום אחר בין מי היה אליים הוא היה בן אחיתופל הגילוני אז אם ככה יש לנו פה את הדורות יש את שלמה המלך שאמא שלו היייתה בת שבע אבא של בת שבע הייה אליים והסבא היה אחיתופל טוב אז אם ככה יש לנו את הארבע דורות האלה עכשיו נעבור למניין השנים באיזה שנים היה כל דבר כתיב שכש שלמה המלך נולד ישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו דדיה בעבור השם שקראו לשלמה גם בשם דדיה ומיד אחר כך כתיב ויהי לשנתיים ימים שנתיים אחרי שנולד שלמה ויהי גוזזים לאבשלום ושם מסופר על אבשלום שהרג את אמנון זה היה כששלמה המלך בן שנתיים אחרי שאבשלום הרג את אמנון י ואב שלום ברח וילך גשור ויהיה שם שלוש שנים שנתיים ועוד שלוש חמש אז שלמה המלך כבר בן חמש וכתיב אחרי שאבשלום חזר מכשור וישב אבשלום בירושלים שנתיים ימים אז יש לנו חמש ועוד שתיים אז שלמה המלך כבר בן שבע כתוב שמה פני המלך לא רעה וכתיב כתוב שם ום מקץ 40 שנה 40 שנה לאז שישראל ביקשו שהם רוצים מלך ויאמר רב שלום אל המלך אלך נ ושלם את נדרי אש נדרתי לשם בחברון אז היה הזמן שאבשלום התחיל את המרד שלו בדוד המלך זאת אומרת מתי ששלמה המלך היה בן שבע אז אנחנו יודעים שהמרד שאבשלום מרד בדוד היה כששלמה המלך היה בן שבע ועל מרידת אבשלום כתיב שבאותו זמן אחיתופל מת אחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו לא שמעול העיצה שלו ויחבוש את חמורו ויקום ויילך אל ביתו אל עירו ויצב אל ביתו ויחנך זאת אומרת שאחי תופל מת בזמן מרד אב שלום בן כמה היה אחי טופל באותו זמן כתיב בתהילים כתוב ימי שנותינו בהם 70 שנה וכתוב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם לא יחיו אפילו חצי משים ותעני הבריתה כל שנותיו של דואג אינן אלא 34 ומה שכעת חשוב לנו זה כמה שנותיו של אחיתופל אינן אלא 33 והוא הרי מת בזמן מרד אבשלום בדוד זאת אומרת שבזמן מרד אבשלום על דוד אחיתופל היה בן 33 ואנחנו יודעים שאחי תופל היה סבא של בת שבע ובזמן מרד אבשלום הוא היה בן 33 ובאותו זמן בן כמה היה שלמה עשינו חשבון שהוא היה אז בן שבע עכשיו נעשה חשבון הרי שלמה המלך היה בן של בת שבע שהיא הייתה בת של אליים שהוא היה בן של אחי תופל בן כמה היה אחי תופל בזמן מרד אבשלום שאז אחי תופל מת כמה אביה להוא תלתין ולט הוא היה בן 33 כמו שהברית הביאה דל תוריד שבע שנים דאב שלמה שלמה המלך היה בן שבע כמו החשבון שעשינו באותו זמן של מרד אבשלום בזמן מיתתו של אחי תופה פש להו נשאר אם ככה אם אתה תחשב בן כמה היה אחיתופל כששלמה המלך נולד שבע שנים לפני זה תוריד מ-33 7 ישאר לך 26 פשל הוא 26 זאת אומרת אחיתופל אביו של אליים אביה של בת שבע אמא של שלמה אותו אחיתופל כששלמה נולד היה בן 26 עכשיו כמה דורות הוא הספיק במשך ה-26 שנה שלו קודם כל הרי יש זמן של העיבור תוריד שנתיים בשביל שלושה דורות של היבור דל טרת שני לתלת הייבורי תוריד שנתיים לשלושה עיבורים דהיינו העיבור הראשון של אליים בנו של אחיתופל העיבור השני של בתו בת שבע ועיבור השלישי של נכדו שלמה ואם למשל בגיל שמנה אחיתופל יכל להוליד בנו אליאם לא נולד אלא אחר שבעה או שמונה חודשים וכן בכל דור לשלושת הדורות ביחד עברו כשנתיים של עריו אז אם ככה נותרו 24 שנים בהם אחיתופל הוליד את אליים אליים את בת שבע ובת שבע את שלמה במשך ה-24 שנים האלה אשתכח תחלק 24 ל3 דכל חד וחד בטעם וליד כל אחד מהם אחיתופל אליים ובת שבע כל אחד מהם הוליד בגיל שמנה רואים מכאן שבדורות ההם היו יולדים בגיל שמנה דוכה הגמרא ממאי מי אמר שזה חלוקת השנים דיל מטרו היו בתע הוליד אולי אחי טופל ליים הולידו בגיל תשע וביחד עברו 18 שנה משנות אחיתופל ובת שבע הולידה מוקדם יותר בשיט בשנה שישית בגיל ש משום דיתה אישה גופה בריא יותר מאיש ו מולידה בגיל צעיר יותר אז אין ראייה שהגברים מולידו בגיל נה תדע שאישה מולידה בגיל יותר צעיר מאיש דהרי הולה לבת שבע עוד היה ולד מעיקרה עוד היה לפני שלמה וולד אחר שמת ואם כן צריך להוסיף עוד תישע חודשי עיבור נוספים על השנתיים שמנינו לגיל של אחיתופל ובהכרח שנולדו אליים בת שבע ושלמה בתוך פחות מ-24 שנים והרי אמרנו שאין מי שסובר ש הראשונים היו מולידים לפני גיל שמונה אם ככה מוכרח שאישה מולידה בגיל צעיר יותר מאיש ואם ככה אפשר לומר באמת ש הגיל הצעיר ביותר זה גיל תשע אלא שבת שבע הולידה בגיל צעיר יותר אלא מני נדע שהדורות הראשונים הולידו בגיל שוה חה אולי נאמר את זה מכאן הפסוק אומר אלה תולדות תרח תרע החולי שלושה בנים את אברהם את נחור ואת הרן אם תלך לפי הסדר נראה שקודם כל היה אברהם אחר כך נחור אחר כך הרן ואברהם גדול מנחו שנה ונחור גדול מערן שנה נמצא אברהם גדול שתי שנים ערן זאת אומרת שאברהם אבינו היה גדול מהרן בשנתיים וכתיב כתוב שהרן היה אבא של שרה אמנו כתיב ויקח אברהם ונחור להם נשים שם אשת אברהם שרא ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ובי סקה וגומר ואמר רבי יצחק אותה עסקה זו שרה שהייתה בת הרן הרן היה אבא של עסקה זו שרה ולמה נקרא שמע סקה ששוחה מדברת ברוח הקודש והיינו דכתיב בגלל שהא דיברה ברוח הקודש הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם כל אשר תאמר אליך שרה שמה קולה דבר אחר למה נקרא שמה של שרה זקה שהכל מסוככים ביופיה בכל אופן שרה רואים שהייתה בת הרן שהיה צעיר מאברהם אבינו בשנתיים עכשיו מה היה ההפרש בין אברהם אבינו לשרה וכתיב ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בליבו כי וכי לבין 100 שנה יוולד ום שרה בת 90 שנה תלד וגומר זאת אומרת שההפרש בין אברהם לשרה היה 10 שנים הוא היה בן 100 היא בת 90 כמה קשיש אברהם משרה 10 שנין והרי אברהם כבר אמרנו שהיה גדול מערן אביה של שרה בשנתיים כשיש מאבו רטנ שנין אם ככה ישתכח נמצא כי ולדה הרן לשרה הרן כש הוליד את שרה בן כמה הוא היה בן שמונה בטמ ני הולידה זאת אומרת הוא היה בן שמונה והוא היה שנתיים צעיר יותר מאברהם אבינו נמצא שכש שרה נולדה אברהם אבינו היה בן 10 והרן היה בן שמונה דוכה הגמרא ממה מי אמר מי אמר ש שאברהם היה מבוגר ערן שנתיים דיל מאברהם זו תדחו אהבה אולי אברהם ה היה צעיר אחב והרן היה יותר גדול ממנו והפסוק שהזכיר אותם קודם אברהם אחר כך נחור ואחר כך הרן זה לא לפי עגיל אלא דרך חוכמתם כך השיב להו ה החשיב אותם לפי חוכמתם שאברהם היה חכם מכולם לכן הוא כתוב ראשון מוכיחה הגמרא שהפסוק מונה דרך חוכמת תדע דחשיב להוקרה דרך חוכמת דכתיב הפסוק אומר ויהי נח בן 500 שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת אם אתה מונה אותם לפי הגיל לפי השנים יוצא ששם גדול מחם שנה וחם גדול מיפת שנה נמצא שם גדול מיפת שתי שנים והרי נח הוליד את בנו הראשון כשהוא היה בן 500 כמו שאמרנו וין נוח בן 500 שנה ויולד נח את שמ אתך ואת יפת זאת אומרת שהוא הוליד את הראשון הוא היה בן 500 ובזמן המבול הוא היה בן 600 כתיב ונוח בן 600 שנה מהמבול הימים על הארץ וכתיב אלה תולדות שם שם בן 100 שנה ויולדת הר פרשת שנתיים אחר המבול שנתיים אחרי המבול כתוב ששם היה בן 100 והרי בזמן המבול נוח היה בן 600 ואתה אומר שלידת שם היה אם הולכים לפי הסדר של הגיל הוא הראשון שנולד אביו היה בן 500 ובזמן המבול אביו היה בן 600 אז אם כן נמצא שמיד בזמן המבול היה שם צריך להיות בן 100 למה כתוב שרק שנתיים אחר כך הוא היה בן 100 למה אתה אומר שהוא היה שנתיים אחר כך בן 100 ב1 שנה הוא כבר צריך להיות בן 102 בר 100 רטן שני נבה כי הרי הוא נולד כשאביו היה בן 500 ובזמן המבול אביו היה כבר בן 600 ועכשיו אנחנו שנתיים אחרי המבול אז הוא צריך להות 102 אלא מוכרח שהוא לא היה גדול באחיו שם אלא ה היה צעיר שבעכו והוא נולד כש נוח היה בן 502 ולכן כשנוח היה בן 602 היינו שנתיים אחרי המבול אז שם היה בן 100 ואם ככה למה מונים את שם ראשון כי דרך כמתן כך השיב להו מחשיבים אותם דרך כ חוכמתם חנ מ גם לגבי אברהם וחו דרך חוכמתם מחשיבים אותם ככה שיב להו אז אם כן אין ראיה שהרן הוליד את שרה בגיל שמונה מספרת הגמרא אמר רב קנה אמרתי אמרית ל שמעת על השמו הזאת שהבאנו כמי ד רב זביד ואמרת אתזה לפני רב זביד מן הרדה ואמר לי אתון חה אתם מהפסוק אלה תולדות שם מניטו אתם מביאים ראייה ששם לא היה גדול אכו וענן אנחנו מאח מת לנו יש רעם פסוק אחר ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר הכי יפת הגדול רואים מכאן שיפת הגדול שבאכ אהבה ולא שם ולמה מונים את שם ראשון כי מונים דרך חוכמתם אלא על כל פנים גם הראייה הזאת ירדה אלא מנין לומדים שבדורות הראשונים הולידו בגיל שמונה מאחה לומדים את זה מכלב בן יפונה כתוב על הנין שלו ב צלל בן אורי בן חור בן כלב בן יפונה כמו שנראה למתה יהודה וכתיב בדברי הימים מי היה אבא של חור כלב בן יפונה כתוב את מות זובה ויקח לו כלב את אפרט ונולד ותלד לא את חור אז אם כן יש לנו סדר דורות מאוד פשוט כלב בין יפונה זה הסבא רבא אחר כך יש לנו את חור הוא הסבא אחר כך יש לנו את אורי הוא האבא ואחר כך יש את בצל ועכשיו בן כמה היה בצל כשהוא הקים את ה ן שהוא בנה את המשכן כי עבד בצל משכן ברכם האהבה אהב חייב להיות לפחות מן 13 בר תליסר דכתיב כתוב לגבי עשיית המשכן איש איש ממלאכתו אשר הם מהעושים הנו הם היו צריכים להיות גדולים שם נקראים בשם איש הינו מגיל 1 שנה ויום אחד ניה ברייתא שנה ראשונה שהיו ישראל במדבר עשה משה משכן ורק שנה שנייה אחר כך הקים את המשכן ושלח מרגלים זאת אומרת שאם בצל כשהוא עשה את המשכן היה בן 13 אז כש שלחו את המרגלים בצל היה בן 14 וסבא שלו בן כמה הוא היה באותו זמן סבא רבא שלו כלב בן יפונה שהיה בין המרגלים כתיב שהוא אומר על עצמו בן 40 שנה אנוכי ושלוח משה ד השם אותי וגומר ואתה הנה אנוכי היום בן חמ ו8 שנה בכל אופן רואים מכאן שכלב בן יפונה בעצמו אומר שבזמן שהוא נשלח עם המרגלים הוא היה בן 40 ובאותו זמן הנין שלו בצל היה 14 כמו החשבון שעשינו כמה הלה כמה היו שני כלב 40 כמה היה באותו זמן נין שלו בצל בן 14 דל הרב ר דבה בצל כמה נשארו פ שלו 20 ושיט 26 שנים דל תרתי שני תלת היבור תוריד שנתיים מ6 שנים האלה לחודשי העיבור של שלושה דורות של בנו של כלב בן יפונה חור בנו של חור אורי ובנו של אורי בצל שלושה היבור שלפחות שנתיים אז אם ככה נשר לונו 24 שנים אז חלק 24 לשלוש שנים אשתכח דכל חד וחד כל אחד מהם כלב חור וורי בטמ הוליד את בנו שהוא היה בן שמנה רואים שבדורות הראשונים היו מולידים בגיל שנה אם כן זה מסתדר מאוד טוב כי כש כלב הוליד את חור הוא היה בן שמונה כשחור הוליד את אורי הוא היה בן שונה ואם כן באותו זמן כלב כבר היה לפחות בן 16 וכש אורי הוליד את בצ הלל הוא היה בן שמונה ואם כן באותו זמן כלב כבר היה בן 24 14 שנה אחר כך לפחות זה עד שהוא היה עד שצלל היה בן 14 שנה אחרי שהוא בנ את המשכן אז אנחנו כבר מדברים על א 14 24 38 עוד שנתיים של השלושה עיבורים אנחנו מדברים על 40 נמצא שכל אחד וליט בגיל שונה במשנה ללמדנו בן נעשה בן סורר ומורה ולא בת תניה אמר רבי שמעון בדינו שתה בת ראוייה להיות כבן סורר ומורה אם היא מתנהגת בצורה של זולל וסובא והדין היה נותן שהיא היייתה כן צריכה להענש כי הרי הכל מצוין נצלה בוה כותב רשי וכשהיא זוללת ושובה בכנותה סופה כשלא תמצא לימודה עומדת בפרשת דרכים ומרגל את הבריות לרה בשביל נן אלא גזרת הכתוב היא כיה לאיש בן וממעטים ולא בת עד כאן דף סט ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: