הדף היומי מסכת סנהדרין דף מט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף מט

[מוזיקה] סנהדרין דף מט מתחילים בעזרת השם דף מח עמוד ב שורה 16 מלמטה במילים וישב בניהו בצוואה שדוד המלך מצווה את בנו ממשיך דרכו שלמה המלך הוא אומר לו דברי מוסר ושמרת את משמרת השם אלוקיך ואז תצליח ואז הוא אומר לו אני מבקש ממך על יואב בן צרויה הוא הרג שני שרי ציוות ישראל תונר בן נר והמסה בן יתר הוא חייב מיתה לכן עשה כחכמתך ולא תורד צבטו בשלום שאול כותב רשי אל תניחו למות מיתת עצמו וליפול בגיהנום אחרי שדוד המלך נפטר שלמה קיים את הצבא שולח את בניה ובן יידה להרוג את יואב יואב שמע שרוצים להרוג אותו הלך אל אוהל השם והחזיק בקרנות המזבח הגיע אליו בניהו ויאמר אליו כ אמר המלך צא ויאמר הוא אמר ארבע מילים יואב בן צרויה לא כי פה אמות אז כשבני היהו השיב את המלך דבר לאמור מה אמר יואב בן צרויה אז הוא מפרט כאן כו דיבר יואב וכו הנני משמע שהיה כאן ריבוי דברים והוא ענה לו כורה בסך הכל הוא אמר לא כי פה המות מה מה היה דין הדברים שהיה ביניהם אומרת הגמרא אמר לי יואב בן צרויה טען לבניהו זי לי מלי לך תאמר לשלמה המלך ששלח אותך טרטי לא תעביד בגברא שני עונשים אל תעשה לי איקט ליתלי אם אתה הורג את יואב בן צרויה כבול לתו דלתי אבוך אתה תהיה חייב לקבל עליך את החמש קללות שאבא שלך קילל אותי כ שהרגתי את אבנר בןר זה היה במקום להרוג אותי ואם לא אם אתה לא מקבל עליך את הקללות שאביך קילל אותי שוקי תשאיר לי לחיות דליק בלתו דלת אבוך אז ישארו על יואב הקללות שדוד המלך קילל אותו אתה לא יכול גם להשאיר עליו את הקללות וגם להמיט אותו וי אומר לו המלך אמר המלך בניה ובן יו ידה עשה כאשר דיבר ופגע בו וכבר הו זאת אומרת בעצם שלמה המלך כאן אמר שהוא מקבל על עצמו את הקללות של יואב בן צרויה כי כעת אחרי שהוא נענש בזה שהוא ימות נמצא של הקללות שקיללו אותו עם קללת חינם כי כבר ממיתים אותו וקללת חינם חוזרת למקלל זה דבר שצריך טוב להשריש בתוך הלב כדי שהחיים יהיו טובים יותר אדם שמקלל את השני לא רק שהוא לא עושה רע לשני אלא הוא עושה רע לעצמו כי אם הקללה שלו היא קללת חינם היא חוזרת עליו שהשם ישמרנו הבן אדם המקלל הוא בעצמו הקללה עוברת אליו אמר רבי יהודה אמר בשם רב באמת כל הקללות שקילל דוד את יואב ברגע ששלמה קיבל עליו את הקללות הם באמת התקיימו בזרועו מה הם החמש קללות שדוד המלך קילל את יואב אחרי שהוא הרג את אבנר בן נר על היכרת מבית יואב דבר ראשון זו דבר שני מצורה ודבר שלישי שלא יכלו ללכת יצטרכו להחזיק איזה מכה להישען עליו מחזיק בפלך דבר רביעי ונופל בחרב ודבר חמישי חסר לחם היכן מצאנו שכל חמשת הקללות התקיימו בזרעו של דוד ראינו הוא זב מרחוב אם בנו של שלמה מזו של דוד תכתיב והמלך רחוב אם שמלך אחרי שלמה הטיל מיסים כבדים על העם והעם מאוד כעסו ורצו לרגום אותו באבנים והמלך רחובה מתאמץ לעלות במרכבה כתוב כאן המילה מרכבה לנוס ירושלים עכשיו יש גזירה שבה כתוב כאן מרכבה וכתיב לגבי זהב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזהב יתמא אז אם כן לומדים שמחת מרכב מרכב בגזירה שווה שכמו שכתוב לגבי זו כל המרכב אשר ירכב עליו יתמא אז גם המרכבה שכתוב לגבי רכבם בן שלמה זה מרמז שהוא היה בתומת זו מצורה וזיהו שגם הוא היה מלך מלכי בי דוד מז הרו של דוד המלך דכתיב ו בחזקתו גבה ליבו עד להשחית הוא החליט שלא מספיק לו כתר מלכות הוא רוצה גם להשתמש כאילו הוא כהן וימל בהשם אלוקיו ויבוא אליך ל השם להקט על מזבח הקטורת שזה אסור רק כהנים מותר להם והוא לא היה כהן וכתיב הצרת זרחה במצחו רואים שבאמת הוא היה מצורע מזערו של דוד איפה ראינו ש מזר של דוד היה מחזיק בפלך מאסה דכתיב על אסה שגם הו היה מלך מלכי בדוד מז רו של דוד רק לאת זקנתו חלה את רגליו ואמר רבי יהודה אמר בשם רב שאחזו חולי פודגרה ברגליו ולכן הוא לא היה יכול לכת הוא היה חייב להחזיק במקל אמר לי מרזות רברי דרב נחמן לרב נחמן הי חדמי מה מרגישים בחולי הזה אמר לי ההרגשה היא כמו מחת שדקרתי החי שואלת הגמרא מני ידע מנין ידע רב נחמן את ההרגשה בחולי הזה משיבה הגמרא שלוש שלושה תשובות שלוש תשובות תשובה ראשונה הי בתמה מח שחישב באמת פעם רב נחמן חלה בחולי הזה והוא הרגיש את ההרגשה תשובה שנייה והי בתמה מרבה וגמר לי כך הוא יבל מרבו שזה קמחת בבשר החי י בתמה תשובה שלישית סוד סודות השם מתגלים ומתוודה ובריתו לאודם וברוח הקודש רב נחמן ידע שזאת ההרגשה הקללה החמישית נופל בחרב מי מזר של דוד קיבל את הקללה הזאת יאשיהו המלך דכתיב ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רבי יהודה אמר בשם רב כתוב יורו היורים משמע שהיו הרבה יריות שעשו את כל גופו ככברה כמו נפה הקללה החמישית וחסר לחם התקיים בזרון מכוניה שגם כן היה מזר של דוד המלך תכתיב וארוחת ארוחה תמיד ניתנה לו מת אביל מרודך אחרי שמת נבוכדנצר משמע שבחיי נבוכדנצר כשהוא היה בכלא לא נתנו לו מספיק לחם הוא היה חסר לחם אמר רב יהודה אמר בשם רב היינו דמ רנש זה הפתגם שרגילים אנשים לומר תהי לוה ואל תה הלת כותב רשי נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים לפי שסוף קיללת חינם לשוב אל המקלל אם כן כשאדם מקלל את השני הוא עושה טעות לא רק בגלל שאסור להזיק למישהו אחר אלא גם בגלל שהוא מזיק בעצם בזה לעצמו כי אם הקללה היא קללת חינם כמו שבדרך כלל קורה אז הקללה לא רק שהיא לא מזיקה לשני אלא בדיוק הפוך היא מזיקה למקלל צריך מאוד להיזהר מהדבר הזה לא לקלל אחרים מביאה הגמרא כמו שבאמת סיפרנו ששלחו את בניה ובן יידה להביא את יואב בן צרויה אל שלמה כדי שיהרגו אותו התיו ליואב הביאו אותו לפני שלמה דני אמרלי אז שלמה דן אותו ואמר לו מת מטלת לאבנר תסביר לי למה הרגת את אבנר בנר אמר לי השיב לו יואב היה מותר לי להרוג אותו ל אדם דעא לו הרי כתוב שאם אדם הרג בטעות בשוגג אדם אחר אז הקרובים שלו של אותו אדם נחשבים גועלי אדם ויש מקרים מסוימים שיכולים להרוג אותו עד שהוא מגיע להרי מקלט ושם כבר אסור להרוג אותו יותר אז אומר יואב הרי אבנר בנר הרג את אח שלי אסאל אז אז אני גואל אדם של הסאל ולכן באתי להרוג את אבנר בן נר אמר לו שלמה המלך מה פירוש אתה טוען שאתה גואל אדם כי הרגו את אח שלך ב בלא יושר בלי צדק הסאל רודף אהבה למה אבנר הרג את הסאל כי הוא רדף אחריו להרוג אותו היה חייב להציל את עצמו אמר לי השיב יואב אבנר היה לו להצילו באחד מאיבריו היה צריך לפגוע באחד אחד מאיבריו של הסאל לא להרוג אותו אמר לי שיב לו שלמה לא יכי לי הוא לא היה יכול לכוון לפגוע באחד מאיבריו אז הוא הרג אותו אמר ליהב מה זאת אומרת שהוא לא היה יכול לכוון אשתא בדופן חמישית כיוון לי הוא כיוון לפגוע בו בצלע החמישית של הגוף נכתב ויכהו אבנר בחלק של אחרי החנית שעשוי לתקוע בארץ אל החומש בדיוק אל הצלע החמישיית ואמר רבי יוחנן בדופן חמישית במקום שמרה וכבד תלויים בו תראה איך הוא הצליח לכוון את החרב הוא לא סתם היה שר הצבא הוא היה מומחה ידע לכוון טוב את החרב אז למה היה צריך להרוג את הסאל היה יכול לפגוע באחד מאיבריו זה שהוא הרג אותו אני גואל אדם לנקום את דמו של הסאל אחי ואם כן היה מותר לי להרוג את אבנר בנר אמר לי אתה יודע מה ניזיל אבנר אלך עונש על זה שהרגת את אבנר מה התמה קטלת המסה למה הרגת את המסה שהוא גם כן היה שר צבא ישראל אמר לי המסה מורד במלכות אבה המסה בן יתר מרד במלכות כתיב ויאמר המלך להמסה אזק לי אתיש יהודה שלושת ימים שיחזור אליו תוך שלושת ימים וילך המסה להזיק את יהודה ויחר היינו הוא התעכב אמרו לו להביא תוך שלושה ימים ווא הביא יותר מאוחר אמר לי אז שלמה אמר לי יואב המסע לא נחשו מורד במלכות כי אכין ורקין דרש מה פירוש אשכי כינו פתיח לי במסכת הוא מצא את אנשי יהודה שהיו עסוקים בלימוד מסכתא והוא לא רצה לבטל אותם אמר כתיב נמר לי יהושע כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תבנו יומת יכול אפילו לדברי תורה גם לבטל אדם שלומד תורה יהיה הציווי של המלך יבטל תורה היינו אם אני עכשיו בשביל ציווי המלך הולך לגרום לב אדם לבטל תורה אז גם לזה הציווי של המלך יהיה יותר חזק תלמוד לומר רק חזק ואמץ אכין ורקין זה מיוט היינו שבשביל לבטל אדם שלומד תורה לא צריך לשמוע ל המלך אלא צריך לתת לו לסיים ללמוד ורק אחר כך לקרוא לו אל המלך וכיוון שכן המסע לא היה מורד במלכות אלא ההוא גברה מורד במלכות אהבה יואב הוא זה שמורד במלכות אתה הרגת בן אדם כי הוא מורד במלכות אתה בעצמך מורד במלכות דכתיב והשמועה ששלמה המלך נהיה מלך על עם ישראל בא עד יוהב ויואב פחד כי יואב נטה אחרי אדוניה הוא רצה הוא בא להמליך את אדוניה במקום את שלמה ואחרי אבשלום לא נתה מי ואחרי אבשלום לא נתה מה צריך להזכיר את זה אמר רב יהודה שביקש יוהב לנטות אחריב שלום גם כן להמליך אותו במקום שלמה ולא נטה ומה התמה לא נתה אמר רבי אלעזר כי מתי שאבשלום ניסה למלוך עדיין לכלוכית של דוד קיימת הוא עדיין היה בכוחו ולכן פחד ממנו יואב בכל אופן הוא רצה למלוך למרוד במלכות של דוד כש הלך אבשלום למרוד בדוד ובסוף הוא מרד בדוד כש הוא נטה אחרי אדוניה אז אם כן הוא מורד במלכות עוד סיבה למה בזמן שאבשלום מרד אז יואב לא מרד איתו רבי יוסי ברבי חנינה אמר שעדיין הצג של דוד קיימין בעלי האגרופים של דוד היו קיימים דמה רב יהודה אמר בשם רב 400 ילדים היו לו לדוד בצבא וכולן בני יפה תואר היו הם נולדו מנשים גויות שלקחו אנשי ישראל במלחמה ולכן הם היו נוהגים במנהגי הגויים ומגדלי בלורית היו מסתפרים מלפניה ומגדלים בלורית מאחורי הראש כמו שהיו נוהגים הנוכרים כדי שיראו בעלי אימה ויפחד מהמהם ומהלכים בראשי הגייסות בראש חיילות המלחמה היו והן הן בעלי גרופין של דוד ומה שרב יהודה אומר בשם רב שדוד נלחם על ידי בעלי האגרופים ופלי גד רבי אבא בר כהנה שסובר שזכות התורה עמדה ליהב במלחמה אדמר רבי אבא בר כהנה למלא דוד שהיה עוסק בתורה לא עשה יואב מלחמה בזכות שדוד היה עוסק בתורה יואב בן סרויה שר הצבא שלו ניצח במלחמות ולמלא יואב שנלחם לא עסק דוד בתורה דכתיב הי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה הטעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דהב על הצבא לכן הוא היהה יכול למוד תורה דוד ומה הטעם יואהב על הצבא למה הוא הצליח משום דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו מכל מקום כך או כך באותו זמן דוד המלך היה בתוקפו ולכן כש אבשלום ניסה למרות בדוד אז אמנם יואב נתה ליבו לה הצטרף אליו אבל הוא פחד רק מתי ש כבר היה בסוף ימיו של דוד הוא הצטרף ומרד על ידי שהוא הוא עזר והיה עם אדוניה בן חגית אז אם כן הוא מורד במלכות בכל אופן זה מספיק סיבה שיכולים להמית את יואב בן צרויה כי הוא היה מורד במלכותו של דוד ושלמה זה שהוא הצטרף לאדוניה שהתנשא לאמור אני אמלוך אבל דוד המלך רצה ששלמה המלך ימלוך ז זה שיואב בן צרוי הה מורד במלכות על זה לבד הוא חייב מיתה פסוק אומר ויצא יואב מאם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישיבו אותו מבור הסיירה מהי בור הסירה אמר רבי אבא בר כהנה בור וסיירה גרמו לו לאבנר שיהרג צפחת מים וקוץ גרמו לאבנר בןר שיהרג מה היה הסיפור כשאול רדף אחרי דוד להרוג אותו אז דוד הצליח לקחת כלי עם מים מראשותיו של שאול והוא אומר לאנשי שאול אתם בכלל לא שומרים טוב על שאול בני מוות אתם אתם לא שומרים על אדונם הייתי קרוב להרוג אותו ולא הרגתי אותו זאת אומרת הוא בא ואומר להם תגידו לשאול שאני בכלל לא רוצה להרוג את להרוג אותו מה הוא רודף אחריי למה הוא רוצה להמיט אותי תראו הייתי כל כך קרוב אליו והייתי יכול להרוג אותו בכול זת לא הרגתי אותו אבנר היה מהאנשים של שאול היה צריך לומר לו תראה כמה דוד צדיק ואוהב אותך הוא לא רצה להרוג אותך והוא לא עשה את זה אלא הוא אמר יכול להיות שאחד מבני הצבא נתן את הכלי עם המים לדוד זה סיפור אחד שהיה עם הבור עם צפחת מים ועוד סיפור היה ש דוד המלך הצליח להיכנס למערה שישן בה שאול המלך וכדי להראות לו שהוא היה במערה ויכל להרוג אותו בכל זאת לא הרג אותו הוא חתך קצת מהבגד של שאול במערה ו אחר כך כשזה התברר אבנר היה צריך לומר לשאול תראה דוד המלך היה פה הוא היה יכול להרוג אותך בכל זאת הוא לא הרג אותך תראה את הבגד חתיכת הבגד שיש לו ממך הוא חס עליך ולא הרג אותך והוא לא עשה את זה אלא הוא אמר אולי כשעברת ליד הקוצים תחב לך קוץ במעיל והוא חתך את המעיל וזה ג ולכן יש לו את החתיכת בגד הזאת כיוון שבשתי ההזדמנויות האלה שהיה אפשר להוכיח לשאול שדוד לא רוצה להרוג אותו ואז שאול היה מפסיק לרדוף אחרי דוד אבנר תמיד הכעיס גרם כעס לשאול שיהיה סבור שדוד עדיין רוצה להרוג אותו תמיד הוא הצליח להשיב שדוד המלך לא באמת היה יכול להרוג את שאול ונמנע מלהרוג אותו אלא תמיד הוא צליח תרץ שזה היה בגלל איז סיבה מסויימת איך יש לו את המים ואייך יש לו את החתיכת בגד זה גרם שעול ימשי לרדוף את דוד וזה מה שגרם לאבנר להרג בסוף פסוק אומר וישוב אבנר חברון ויתא יואב אל תוך השער לדבר איתו בשלי אבנר חוזר לחברון יואב מטה אותו אל תוך השער לדבר איתו בשלי אמר רבי יוחנן מה שכתוב אל תוך השער זה מלמד שיואב דן את אבנר בדין סנהדרין כי סתם שער הכוונה שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך מלשון הסנהדרין אמר לי יואב אמר לאבנר מית מ קטלת לאסאל למה הרגת את אח שלי הסאל אמר לו הסאל רודף היה הוא רדף אחריי להרוג אותי ולכן הרגתי אותו כי דין רודף אמר לו היה לך להציל לו באחד מעברו כמו שאמרנו שאת אותה טענה אחר כך יואב גם אמר לשלמה היית צריך לפגוע באחד מאיבריו ולא להרוג אותו אמר לא יכי לילי לא יכלתי לכוון לפגוע באחד מאיבריו אז הרגתי אותו אמר לו אתה לא יכלת לכוון א שתה בדופן חמישית כוון טלי באחד מאבריו לא יכל תלי אם יכלת לכוון להרוג אותו על ידי שפגעת בצל החמישית של הגוף לא יכלת לפגוע בו באחד מאיבריו שהוא לא ימות והוא לא יוכל להרוג אותך כתוב שיואב הלך לדבר עם אבנר לדבר איתו בשלי אמר רב יהודה אמר בשם רב על זקי שלו היינו מלשון של נעליך תוריד את הנעל הוא שאל את אבנר הרי אישה שבעלה מת והוא לא השאיר זרע אז היא לא כמו אלמנה רגילה שיכולה להתחתן עם מישהו אחר אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה ביבום ואם הם לא מתחתנים אז היא חולצת את נדלו מעל רגלו עושים חליצה שאל אותו אבל אם אין לה ידיים איך היא חולצת לו את סנדו אז אבנר התכופף להראות לו שהיא חולצת בשינה באותו רגע יואב שלף את החרב והרג אותו ויכהו שם אל החומש אמר רבי יוחנן בדופן חמישית צל חמישיית במקום שמרה וכבד תלויים בו הפסוק אומר כש הרגו בסוף את יואב אמר שלמה והשיב השם את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו מישהו הרג הם צדיקים וטובים ממנו במה הם יותר טובים שהיו דורשין אכין ורקין כשכתוב אך או רק זה בא למעט ולכן שומרים על מלך רק חזק ואמץ שצריך לשמוע לו זה מדובר בתנאי שהוא לא אומר לעבור על דברי תורה איך ראינו שהמסע דרש את זה כי שהוא לא רצה להפריע לאנשים לללמוד תורה בשביל לקיים את הפקודה שהמלך פקד עליו לקרוא להם הוא המתין שהם יסיימו קודם לללמוד כמו שפירשנו קודם וכן גם אבנר לא רצה לשמוע לשאול כשהוא שלח אותו להרוג את אנשי נובי הכהנים כי זה נגד דברי תורה ולעומת זאת הוא יואב לא דרש את הדרשה הזאת כשדוד המלך אמר לו לגרום שאוריה בעלה של בת שבע ימות במלחמה ה היה צריך לומר לו לא אני לא מוכן לשמוע לך לעבור על דברי תורה בכל זאת הוא כן שמע לו אז זאת אומרת שהם שלא שמעו למלך כשזה בא שהוא אמר להם לעבור על דברי תורה הם יותר טובים ממנו שהוא כן שמע ולמה הם יותר צדיקים ממנו שהן אבנר והמסע דוד ציווה אותם בפה והם לא עשו והוא יואב נצטווה להרוג את אוריה בסך הכל באיגרת והוא בכל זאת עשה הוא עבר על דברי תורה כדי לשמוע בסך הכל מה שכתוב באיגרת כתוב שיואב הרג את המסע כתוב שם והמסע לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ולכן יואב הרג אותו אמר רב למה הוא לא נשמר מהחרב שביד יואב שלא חשדו הוא לא חשד את יואב שהוא רוצה להרוג אותו כתוב על יואב אחרי ש המיטו אותו בציווי של שלמה ויקבר בביתו במדבר נשאלת השאלה אתו ביתו מדבר הוא וכי ביתו של יואב היה במדבר אמר רב יהודה אמר בשם רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו של יואב היה מופקר לכל העניים היו יכולים להתפרנס בביתו דבר אחר כמדבר מה מדבר מנוכה מגזל ואריות אף ביתו של היה מנוקה מגזל ואריות רב יהודה אמר בשם רב על ביתו של יואב בן צרויה שהוא היה הפקר לעניים כמו מדבר שהם יכלו להתפרנס בביתו אומר רב יהודה בעצמו על הפסוק ויהב יחייה את שער העיר אמר רב יהודה אפילו דגים קטנים מוניני וצח אתא תיים היה תואם פריסל הוא נותן להם לאותם מניאים שיהיה להם במה להנג את עצמם הדרן הלך פרק שישי פרק נגמר הדין מחיל אל חיל אנחנו פותחים ועוסקים בפרק השביעי פרק ארבע מיתות אומרת המשנה יש שתי דעות מה סדר החומרה של ארבע מיתות בית דין דעת רבנן הארבעה מיתות שנמסרו לבית דין המיתה החמורה ביותר זה סקילה אחרי השריפה אחרי ההרג בסיף היינו חרב ואחרי ה חנק רבי שמעון אומר לגבי שתי המיתות החמורות הסדר הוא הפוך קודם שריפה ואחר כך סקילה לגבי שתי המיתות הקלות גם הסדר הוא הפוך קודם חנק ואחר כך הרג כל מה שאמרנו בפרקים האחרונים זו מצוות וסדר דין הנסקלין ובמשנה הבאות נדבר גם על שאר חייבי מיתות בית דין אנחנו נדבר על הסדר שהמשנה מפרטת אמר רבא אמר בשם רב סחורה שאמר בשם רב הונה כל מקום ששנו חכמים לגבי עניין מסוים רשימה של דברים במשנה בדרך מניין אחד אחרי השני אין הכוונה שצריך לעשות את המוקדם ראשון ואת המאוחר אחרון חוץ מכמה מקומות אחד מהם זה שבעה סממנים ששנו במשנה דתנן במסכת נידה שבעה סממנים מעבירים את הכתם מהאדום שנמצא בבגד שאם זה יורד על ידי הסממנים האלה לפי הסדר הזה זה אומר שזה באמת היה דם וזה טמא אבל אם זה לא עבר עם הסממנים האלה לפי הסדר הזה זה אומר שזה צבע וזה טהור איזה שבעה סממנים ומה הסדר שלהם קודם כל רוק של אדם שהיה בפיו טעם טפל מחמד שהוא לא טעם דבר כל אותו היום ומילה יסת גריסין של סוג של קטנית שנקרא אפול שאדם כסס בפי ונעשו מים ומ רגליים שהחמיצו והשריון נתר שמשמשת ר ניקוי ובורי שזה מין סבון וכמוה שזה שם חומר ניכוי והשלג שזה חומר ניכוי שנמצא בחור של צדפות הפנינים אלה הם השבעה סממנים ואלה סדרם אם הוא שם את הסממנים האלה על הכתם והוא ירד זה אומר שזה דם טמא והוא מטמא ואם הוא לא ירד אז זה צבע והוא טהור וקטן סיפה כתוב שם בסוף אותה משנה מסכת נידה שמעון לחומרים האלה שלו כסדרן נו או שהעביר שעתן ביחד כאחד לא עשה ולא כלום אלא צריך דווקא להיות לפי הסדר שהמשנה מפרטת רב פפא הזקן סב משמי דרב אמר שגם המשנה שלנו זה לפי הסדר אף ארבע מיטות זה דווקא כסדרן צריך לעשות אותם לפי הסדר אם אדם מתחייב שתי מיתות בית דין אז יתנו לו את החמורה שביניהם איך נדע מה החמורה שביניהם לפי הסדר אצלינו שהראשון הוא החמור השני הוא החרו וכן הלאה איך אנחנו רואים שכאן הסדר לפי החומרה מדק מפליג רבי שמעון מה צריך רבי שמעון לחלוק אם לא מביאים פה את הסדר של החומרה אז מביים בסך הכל ארבע מיתות בית דין אז רבי שמעון חוזר על אותם ארבע מיתות על מה הוא חולק שמע מן הדווקא קטני הוא חולק על הסדר של החומרה כמו שפירשנו ודך למה רבא בשם רב זכורה בשם רב הונה לא הביא את המשנה שלנו בין המשניות שהסדר בהם מעקב פלוק וקמר הוא לא מדבר על משניות שיש בהם ויכוח לגבי הסדר שם לגבי ממנים כולם מודעים שזה הסדר רב פפא אמר אף סדר העבודות של יום הכיפורים מעכב דתנן ששנינו במסכת יומא כל סדר העבודות של יום הכיפורים ואחר כך שנינו כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר שמפורט שם ם מקדים מעשה לחברו לא עשה ולא כלום וידך למה רב הונה לא מנה גם כן את סדר יום הכיפורים ההוא כי לפי דעתו הסדר של עבודת יום הכיפורים למה זה מעכב לא בגלל שהראשון חשוב או חמור יותר אלא משום חומרה בעלמה ר בגלל חומרת היום יום הכיפורים לכן אסור לשנות מהסדר שלו אבל אין לסדר משמעות עצמית ולא מנוי אל הדברים של הסדר יש משמעות עצמית כמו ארבע מיטות בדין שהראשונה חמורה יותר שבעה סממנים זה שהוא מנוי קודם במשנה זה גורם לו לקדם ולכבס את הכתם של הדם רבונה בר רב יהושע אמר אף סדר העבודות של הקרבת קורבן התמיד מעקב דקט במשנה בתמיד על סדר התמיד זהו סדר תמיד ורב פפה ידח שמנא גם דברים שהסדר בם אינו מחמת החשיבות של הראשונים למה הוא לא מנא גם את סדר התמיד כי הוא יאמר ההוא סדר קורבן התמיד אינו מעקב את דין הקורבן אלא זה רק למצווה לכתחילה בעלמה ללכן הוא לא מנע את זה הוא רק מנע את אלה שזה מעכב ולגבי איזה רשימה הסדר ו מעקב לאפוקי ממצוות חליצה דתנן מצוות חליצה בא חולץ וימתו לפני בית הדין ובית דין היו נותנים לו עצה הוגנת לו האם להתחתן איתה או להוציא אותה בחליצה שנאמר וקראו לו זקני עירו ודיברו אליו דיברו אליו היינו מעצים לו מה לעשות ואם הוא רוצה שיהיה חליצה היא אומרת מאין יבמי להקים לאחיו שם וגומר הוא לא רוצה להתחתן עם אשת אחיו והוא אומר לו חפצתי לקחתה ובלשון הקודש היו אומרים את הדברים האלה ונקש ו אליו לעני הזקנים וחצה נעלו וירקה בפניו הרוק שיוצא מפיה צריך להיות רוק הנראה לעיני הדיינין כי כתוב ירקה לעיני הזקנים היינו שזה יהיה נראה לעיניהם ולאחר מכן וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחי וגומר ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל וגומר ועל דברי המשנה אמר רב יהודה זה בסדר מצוות חליצה כך הוא קורם הן יבמי וקורא הוא לא חפצתי וחולץ את נעלו ורוקדת בפניו וקורה ככה יעשה ואינן בקשנו על רבי יהודה מה הקמ שמלן מה הוא מחדש מתניתין בדיוק זה מה שהמשנה אומרת אבל תראו צו הקמ שמלן מה שהוא אמר הוא חידש פה מילה אחת מצוות חליצה היינו המצווה מן המובחר שזה יהיה הסדר והי הפיך ואם ה הפך את הסדר לאט לנבה זה לא מעכב תניה נמי אחי באמת כך כתוב הברייתא בין שהקדים חליצה לרקה או רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי וזה לא עכב וכן עוד מקרה שהסדר שם לא מעכב לאפוקי מעד אתנן במשנה במסכת יומא כהן גדול משמש בבית המקדש כשהוא לבוש בשמונה בגדים שמונה כלים והידיות רק בארבעה אלה הם הארבעה כותונת החליפה הארוכה במכנסיים במצנפת זה המקבת ובאבני חגורה מוסיף עליהן כהן גדול עוד ארבע חושן שהיה מן טבלה על ליבו מיהלומים ואפוד כמו מן סינר כזה ומי עליון עם פעמונים וציץ שהיה על מצחו במשנה כתונת קודמת למכנסיים ותניה בריתה מנין שלא יהיה דבר קודם בלבישת לפני המכנסיים שנאמר ומכנסי בד יהיו על בשרו הוא לובש אותם על בשרו כשהם בלי שום לבוש זה מה שהתורה באה להדגיש על בשרו רואים שאף על פי שבמשנה זה כתוב בסדר אחר הסדר הנכון הוא קודם מכנסיים ותענה מה התמה אקד מ כותונת למה באמת זה כתוב בסדר אחר הכותונת לפני המכנסים מנסים משום דקד קרא כי בפסוק עצמו כתוב קודם כתונת ואחר כך מכנסיים וקרא התה קדמה אז אם כן הקושיה הא לפסוק למה באמת אם הסדר הוא שקודם לובשים את המכנסיים למה הקדימו לכתוב את הכותונת משום ד מכסי הכולה גופ כיוון שהכוונת מכנסה את כל גופו ולא רק את חלק התחתון עדיף עלי לכן הפסוק מעדיף לכתוב אותו קודם ועד כאן דף מט
לצפיה בתכנים נוספים: