הדף היומי מסכת סנהדרין דף מג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף מג

[מוזיקה] סנהדרין דף מג מתחילים בעזרת השם שורה 19 מלמעלה במילים אחד עומד וכולי אמר רבונה זה פשוט לי פשיטה לי שכש ממיתים אדם במיטת בית דין לא מבקשים ממנו שיביא את הדברים שבהם אותו אחד אבן שנשקל בה המחויב סקילה ואחד עץ שניטלה בו אחרי סקילו אלה שמבואר בדף מ שהם ניטלים אחרי קילם ואחד החרב הסייף שהוא נהרג בו המחויב במיטת סייף ואחד הבגד הסודר שנחנק בו המחוייב חנק כולם נקנים משל ציבור מה ה טעמה מה הטעם שלא מבקשים נידון שישלם את זה ד מדידי לא אמרינן לי זיל ולית ולקטו נפשי לא אומרים לבן אדם שיביא כסף ויהרוג בשביל שיכלו להרוג אותו בא רב הונא אבל רב הונה מסתפק כשהיו מוציאים את האדם שמחוייב מיתת בית דין אל מחוץ לשלוש מחנות כדי לסקול אותו אז היו מעמידים אחד עם איזה בגד בפתח של בית הדין בתוך העיר ואדם שרוכב על סוס מרחק שאפשר לראות מפתח בית הדין כדי שאם יאמר אחד מהדייג לי ללמד זכות על בן אדם ההוא אז ינופף זה שמחזיק את הסודר בפתח בית הדין וזה שרוכב על הסוס יראה אותו מנופף הוא ירוץ מהר לומר לאלה שבאים לדון מתת בית דין את אותו אחד תחזירו אותו כי הדיין מצא משהו לומר עליו זכות אז מסתפק רב הונה אותו סודר שמניחין בו והסוס שרץ ומעמדן משל מי הוא כיוון ד הצלה דידי זה עניין טובתו של הנידון מדידי הוא או דילמה או נאמר כיוון דבית דינה מחייבין למאבד בי הצלה הרי התורה מצווה את הדיינים ושפטו העדה ו ו העדה הם צריכים לחפש איך אפשר למצוא זכות לאותו נידון אז אם כן העניין של ההצלה זה דבר שקשור אליהם אז אולי מדיד הוא אולי מהכסף של הציבור יקנו את זה ותו עוד מסתפקת הגמרא הד אמר רב חיה רבשי אמר בשם רב חסדה היוצא להרג משקין אותו קורט של לבונה מעט לבונה בכוס של יין כדי ש שתטבול ידאג כל כך שנאמר תנו שיכר לעובד מי שיוצא להאבד במיתת בית דין ונפשו מרה עליו תתנו לו שיכר תתנו לו יין אלה שיוצאים למיתת בית דין והם מראי נפש ותניה ברייתא נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן את יין והלבונה מסתפקת הגמרא אם לא יתנדבו אנשים היקרות משל מי מי מחוייב לשלם את היין הזה האם זה שיוצא למיתת בית דין כדי כיוון שזה בשביל שהוא לא ידאג וזה לטובתו או משל ציבור כי זה דין מדיני בית דין מביאה הגמרא על זה ה ודאי מסתברא זה ודאי מסתבר שכסף של ציבור הוא כי הרי כתוב תנו שיכר כיוון כתיב תנו הינו שמישהו אחר י את השיכר לזה שיוצא למיתת בית דין היינו מדיד הוא משל ציבור מסתפקת הגמרא באמני רב הח בר הונה מרב ששת אמר אחד מן התלמידים שיושבים לפני הדיינים יש לי ללמד עליו זכות ונהייה אלם נשתתק מה הוא האם מחזירים את הדין שמה היה ממש בדבריו או שלא חוששים לדבריו מנפח רב ששת בידי הוא נישב רוח בידיו כמו אדם שאומר אין מה לחשוש מה אתה חושש לאיזה רוח שום דבר כי הרי אם באת לחשוש להשתתק אז תחשוש אפילו שמה יש אחד בסוף העולם שיודע ללמד עליו זכות נמי ולעולם לא תהרוג אותו אלא אין חוששים אלא אם ראינו זכות אם בן אדם אומר שיש לו זכות אבל לא הוא לא אמר מה אז לא מקבלים את זה ככה סובר רב ששת אבל הגמרא דוכה את דבריו התם אם אתה לא מכיר מישהו שיש לו ללמד זכות לחשוש אולי יש איזה אחד בסוף העולם שיכול ללמד הרי כיוון שלא כ אמר הוא לא אמר שיש ל ללמד זכות אז לא חוששים לדבר למקרה שיש דבר כזה אבל אחה כאן במקרה שלנו שהתלמיד כא אמר שיש לו זכות אולי באמת יש לו איזה זכות מה לומר מה היא האם חוששים לדבריו או לא מנסה הגמרא לומר תשמע דמר רבי יוסי בר חנינא אחד מן התלמידים שיושבים לפני הדיינים שזיכה אמר טעם לזכות ואחר כך הוא מת לפני שנפסק הדין רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו ומזכה כשבאים לספור כמה דיינים מזכים וכמה מחייבים סופרים אותו בין המזכים תדייק אולי דווקא אעם מוזיקה ואמר טעם לזכות אין אז כן מתחשבים בדעתו ומונים אותו בין הדיינים אבל אם הוא לא זיכה הוא רק אמר שיש לו טעם לזכות אבל הוא לא אמר מה הטעם משמע שלא מתחשבים בדעתו דוכה הגמרא הדיוק הזה הוא לא חייב להיות לא חייב להיות שהדיו הזה הוא מדויק כי אפשר שאם הוא אמר טעם לזכות אם הוא זיקה פשיטה לי שמתחשבים בדעתו אבל אם הוא רק אמר יש לי ללמד זכות והוא לא הספיק לומר את הזכות שיש לו ללמד תיבא אלך זה יישאר עדיין בספק יכול להיות שרבי יוסי בר חנינא הביא את המקרה שהוא שכיח יותר שאדם אמר את הזכות שיש לו לומר ואחר כך הוא מת ו הוא לא דיבר על מקרה פחות שכיח של אדם שבאמצע שהוא אמר שיש לו משהו לומר זכות הוא נהיה עלם או שהוא מת הוא לא יכל להשלים אפילו לומר את הזכות שיש לו לומר ולכן על זה הוא לא דיבר אבל אין מכאן הכראה ש במקרה הזה לא יתחשבו בדעתו אלא זה ישאר בספק משנה למדנו ואפילו אם הנידון בעצמו אומר יש לי ללמד על עצמי זכות מחזירים אותו אפילו ארבע וחמש פעמים ובמשנה ציינו שזה דווקא בלבד שיש ממש בדבריו היינו צריך באמת לבדוק שיש לו זכות באמת אמיתית מה לומר על עצמו והוא לא סתם רוצה לעכב את גזר הדין שואלת הגמרא ואפילו פעם ראשונה ושנייה שהוא אמר אשלי ללמד על עצמי זכות לא מחזירים אותו אלא אם כן יש ממש בדבריו כ שלכאורה משמע מהמשנה שהמשנה אומרת שמחזירים אותו בלבד שיש ממש בדבריו והיא לא מחלקת בין הפעמים הראשונות לפעמים האחרות והתניה יש בריתה מפרטת יותר פעם ראשונה ושנייה לוקחים את הנידון לסקול אותו ובדרך הוא אומר יש לי ללמד עלי זכות אז בין שיש ממש בדבריו ובין שאין ממש בדבריו מחזירים אותו אבל מהפעם השלישית ועלה מכאן והילך אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו ואם ובודקים מה מה אתה רוצה להגיד אם רואים שיש לו משהו טוב טענת זכות טובה להגיד מחזירים אותו באמת ואם אין ממש בדבריו ואם אין ממש בדבריו אין מחזירין אותו אבל אתה רואה בדברי בריתה שבפעמים הראשונות אפילו אם אין ממש בדבריו מחזירים אותו אמר רב פפה תרגומה תתרגם את דברי המשנה שגם היא מדברת במקרה כזה מה שאנחנו אומרים שרק אם יש ממש בדבריו מחזירים אותו זה מאחרי הפעם השנייה ואלך היינו מהפעם השלישית שואלת הגמרא מנ ידי אלה שהולכים לשכול אותו והוא אומר להם שיש לו טעם לזכות את עצמו מנן הם ידעו אם יש ממש בדבריו הרי לא צריכים להיות תלמידי חכמים א שמוליכים אותו לסקילה אמר הבה מהפעם השלישית ד מסרין זוג דרבנן מוסרים איתו זוג תלמידי חכמים שילכו איתו כדי שהם ישמעו אם הוא טוען שיש לו משהו לזכות את עצמו יקה ממש בדבריו אן אז יחזירו אותו אם יש ממש בדבריו ואם לא אז לא יחזירו אותו שואלת הגמרא למה רק מהפעם השלישית מוסרים ולמסר ל מעיקר כבר מהפעם הראשונה ששולחים אותו ל סקילה ימסרו איתו שני תלמידי חכמים ואם הוא ימ שיש לו משהו לומר זכות הם ישאלו אותו מה הזכות שיש לך לומר ה יראו אם יש ממש בדבריו יחזירו אותו עם לאו לא אונה הגמרא חוששים אגב דבית מחמת שהוא יפחד שתלמיד לחמים חוקרים אותו לא מצה אמר כל מה ידי היטלי הוא לא יגיד את כל דבריו לכן בשתי הפעמים הראשונות לא כל כך מקפידים עליו נותנים לו את ה א אורך רוח נותנים לו את הזמן והמנוחה שיוכל להגיד את דבריו פעם אחת פעם שנייה בלי שחוקרים אותו תוך כדי הוא אומר שיש לו משהו לומר זכות אז לא יותר מדי מקפידים עליו כדי שהוא לא יהיה יותר מדי ב בבעלה שככה חוקרים אותו שהוא יהיה במנוחה והוא יוכל לטעון את כל טענותיו בצורה סדורה אחי אחרי שתי פעמים שהוא אומר שיש לו מה לעתון וראינו שטענותיו הן בהם ממש בפעם השלישית כ שואלים אותו אז מה עכשיו הטענה שלך וכדי שלא יבוא ויעקב עוד ועוד אומרת המשנה אף על פי שבית דין פסקו את דינו של אדם שהוא חייב סקילה אם אחר כך מצאו לו זכות פטרו אותו ואם גם אחר כך לא מצאו לו שום זכות הוא יוצא להיסתכל ובהליכה לסקילה כרוז יוצא לפניו היו מכריזים את שמו ושם אביו איש פלוני בן פלוני יוצא להסתכל והיו מפרטים על איזה חטא על ש עבר עבירה פלונית ומי הם העדים פלוני ופלוני עידו כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו אמר הביה ובהכרה צריך גם למימר לומר שהעבירה נעשתה ביום פלוני ובשעה פלונית ובמקום פלוני דיל מיק דידי שמה יש עדים שיודעים שבזמן הזה העדים שהעידו לחייב אותו סקילה לא היו במקום ההוא ואתו וזים להו ואז הם יכלו לבוא ולומר על העדים שהעידו שהאדם הזה חייב להסתכל איך אתם מעידים על סיפור שלפי דעת לפי דבריכם היה במקום פלוני בזמן פלוני הרי בזמן פלוני לא הייתם באותו מקום הייתם איתנו במקום אחר ואז הם יהיו מוזמ ואז לא יסכלו את אותו אדם שחייב סכילה משנה אמרנו וקרוז יוצא לפניו כשהוא יוצא להסתכל דוקא לפניו אין אבל לפני השקילה מעיקר ה לא אין את הדבר הזה ש-40 יום לפני שוקלים אותו צריך להכריז את ההכרזה הזאת והתניה למדנו ברייתא ומכאן השמיטו מה שנקרא הצנזורה בערב הפסח תלאו הו לישו הנוצרי והכרוב יוצא לפניו 40 יום ומכריז אז קודם כל כאן אתה רואה שכן הכריזו לפני שהוציאו אותו למיתת בית דין 40 יום קודם דבר נוסף אנחנו נראה שעשו אחרת מה שבדרך כלל עושים מה היייתה ההכרזה שהכריזו 40 יום קודם ישוע הנוצרי יוצא להסתכל על שקש והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלו בערב פסח בכל אופן רואים מכאן ש 40 יום לפני כן הכריזו אבל רואים מכאן עוד דבר תמוה אמר הולה ותס ברע כי אתה סבור שישו הנוצרי בר הפוך זכותו צריך להפך ולחזר אחר זכות בשבילו והרי מסיט הוא הוא הסית אנשים לעבודה זרה ורחמנא אמר הקדוש ברוך הוא אמר שעל מסית לעבודה זרה לא תחמול ולא תכסה עליו אז למה פה ניסו להפך ותו אלא אני ארץ לך על שני על שתי השאלות גם למה הכריזו 40 יום וגם למה אפילו שהוא הסית פחו בזכותו שנו יש ישו הנוצרי הוא שונה ד קרוב למלכות אהבה הוא היה מקורב למלכות פחדו להרוג אותו בלי לחזר אחר זכות ולכן גם הכריזו 40 יום קודם כדי לוודא שבאמת הורגים אותו כדין אבל באדם אחר ההכרזה לא הייתה נעשה את 40 יום קודם אלא בדרכו לסקילה תנו רבנן בריתה נוספת חמישה תלמידים היו לו לישו הנוצרי ואלו הם מתי נקא נצר ובוני ותודה וגם הם התחייבו מיתה התיו למתי הביאו את התלמיד מתי להרוג אותו ששמו מתי להרוג אותו אמר להוא אז הוא טען לחכמים מתי יהרג כן כמו שאנחנו רגילים את כל הטענות שלהם מהפסוקים הטענות המגוחכות שיש לנצרות מפסוקים מה אתם רוצים להרוג את מתי הכתיב הפסוק אומר מתי אבוא ויראה פני אלוקים והפסוק פה מרמז שהוא צריך להראות פני אלוקים צ שלא להרוג אותו אמרו לא אן מתי יהרג דכתיב מתי ימות ועבד שמו אז מהפסוק הזה יש רמז שכן צריך להרוג אותו טוב אז תלמיד אחד הוציאו להמיט אותו הביאו התלמיד השני אתיו לנקי אמר להוא אז הנקאי הז אמר לחכמים נקאי יהרג קטיב ונקי נקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אן נקי יהרג דכתיב במסתרים יהרוג נקי יש רמז שהוא רצח בסתר וצריך להרוג אותו התיו הביאו את התלמיד השלישי נצר אולי ל שמו זה נקרא נצרות אמר להוא אז הוא אמר לחכמים איך נצר ירג הכתיב ונצר משורשיו יפרא תרבה לא להרוג אמרו לי אין נצר יהרג דכתיב בישעיה ואתה הושחת מכבר כנצר נתעב היולי וני הביאו את התלמיד הרביעי ווני אמר לוא בוני רג כתיב בני בכורי ישראל זה מרמז על השם שלו ומרמז על חביבות אמרו לו אן בוא נהרג דכתיב הנה אנוכי הורג את בנך בכורך זה אר על פרעה התיו לתודה להרוג אותו אמר להו תודה יהרג הכתיב מזמור לתודה אמר אמרו לו אן תודה יהרג דכתיב זובח תודה מי ששוחט את תודה יכבדנני נותן כבוד להשם מביאה הגמרא דרשה על הפסוק הזה זובח תודה יכבדנני אמר רבי יהושע בן לוי כל הזוח את יצרו הוא מתוודה עליו אחרי שיצרו הסית אותו לכתו הוא זובח את יצרו הורג אותו היינו הוא שב בתשובה מתוודה עליו מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמים בעולם הזה והעולם הבא כתיב זובח תודה מי שזו בח ומתוודה תודה זה מלשון וידוי גם יכבדנני למה זה כתוב עם שני נונ שני כיבודים כבד את הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ובעולם הבא אמר רבי יהושע בן לוי ן שבית המקדש ק אדם מקריב קורבן עולה שכר עולה בידו הקריב מנחה שכר הקרבת מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב את כל הקורבנות כולם שנאמר זבחי אלוקים זבחי לשון רבים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפילתו של מי שדעתו שפלה נמאסת לפני השם שנאמר לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה הקדוש ברוך הוא אין דרכו לבזות משנה נוספת כשה יוצא להשקל היה רחוק מבית השכילה כ10 אמות היו אומרים לו התוודה שכן דרך היוצאין למות המומין שאן מתוודים שכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו באדם ששמו אכן שמסופר עליו בספר יהושע שבזמן שעם ישראל כבשו את ארץ ישראל עם יהושע בנ אחרי שכבשו את העיר יריחו החליטו שכל השלל יהיה קודש להשם במלחמה הבאה שכבשו את האי העיר אי היייתה מפלה עם ישראל נפלו לפני האוייבים זה היה דבר לא מובן היו בטוחים שאם יש כאן מפלה במלחמה אם אנשים נופלים במלחמה זה ודאי מגיע בגלל איזה עוון אחרת ישראל לא צריכים ליפול לפני צריהם ויהושע הך שאול את הקדוש ברוך הוא מה קרה אמר לו הקדוש ברוך הוא מעלו בחרם החרימו את השלל של העיר יריחו שכבשתם קודם והיה מישהו שמעל בחרם ואז התברר שזה היה אחן שהוא לקח מהחרם לעצמו אמר לו יהושע בן נ בני שמנה כבוד להשם אלוקי ישראל ותודה תן לו תודה ויין אכן את יהושע ויאמר אומנה אנוכי חטאתי וכזאת וכזאת עשיתי וגומר כיוון שהוא התוודע יש לו חלק לעולם הבא ומנין שכפר לו וידוייו שנאמר ויאמר יהושע כרתנו למה עשית אותנו הכורים היינו כמו מים הכורים עם לכלוך יעכרך השם ביום הזה דורשים דווקא ביום הזה אתה אכור והי אתה אכור לעולם הבא כיוון שהתוודה יש לך חלק לעולם הבא ולכן כל המומתים מתוודים לפני מיתתן ואם אינו יודע להתוודות באריכות ולפרט את חטו אומרים לו אמור תהי מיתתי כפרה על כל עוונותיי רבי יהודה אומר אם היה יודע שהוא יוצא סקל שהוא מזומן היינו ה העדים שהעידו עליו שקרנים ומתוך מחשבתם הרעה הם העידו להרוג אותו אז אומר תאה מתתי כפרה על כל עוונותי חוץ מעוון זה אמרו לו חכמים לרבי יהודה שזה לא טוב שיאמר את זה כי אם כן יהיו כל אדם גם מי שבאמת חטא אומר כן כדי לנקות את עצמו מן הבריאות ויוציאו לז על העדים ועל הדיינים שהעידו שקר ודנו דין שקר מביאה הגמרא תנו רבנן יהושע אמר לאכן שים נה כבוד אין נא אלא לשון בקשה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליהושע אז כשנלחמים בעיר אי נפלו 36 מעם ישראל לפני אנשי האי אז שאל יהושע את הקדוש ברוך הוא מה הסיבה מה קורה כאן אמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע חטא ישראל אמר לפניו יהושע ריבונו של עולם מי חא אמר לי הקדוש ברוך הוא וכי דילטור אני מה אני בעל רכילות אני צריך לומר לך לך אפל גורלות תעשה גורלות על עם ישראל ותראה לפי זה מי חטא הלך יהושע והפיל גורלות ונפל הגורל על אחן אמר לו אחן ליהושע יהושע בגורל אתה בא עליי אתה רוצה להרוג בן אדם רק לפי גורל בלי עדים אתה וא זר הכהן שני גדולי הדור אתם ואף על פי כן אם אני מפיל על שניכם גורל ודאי על אחד מכם הוא נופל אז מי אמר שבאמת מישהו פה חטא אולי אף אחד לא חטא רק פשוט כתבתם את השמות של כולם מישהו היה צריך לצאת בגורל אמר לו יהושע בבקשה ממך אל תוציא לאז על הגורלות שא תדע ארץ ישראל שתחלק בגורל שנאמר אח בגורל יחלק את הארץ כתוב שיהושע אמר לאחן תן תודה תודה אמר אבינה שחוד שכדי במילי יהושע שיחד את אחן בדברים הוא אמר לו כלום נבקש ממך אלא הודאה סך הכל מבקשים ממך שתודה ה אמר לו תן לו תודה ויפטר תודה ואז תהיה פטור קצת פלא באמת א איך הוא אמר דבר כזה כי בפועל באמת הוא היה חייב מיתה א אפילו אחרי שהוא עודה רק זה גרם שהוא יהיה לו חלק לעולם הבא יכול להות שתכוון שהוא יהיה פטור מדין בעולם הבא מיד וי נחן את יהושע ויאמר אומנה אכן אנוכי חטאתי להשם אלוקי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי אמר רסי אמר בשם רבי חנינה תראה מה הוא אומר א חטאתי וכזאת וכזאת עשיתי מלמד שמעל אכן בעוד שני חרמים לא רק בחרם של יריחו שעכשיו מדברים עליו בשלושה חרמים שניים בימי משה ורשי מפרט שאחד מה שכבשו ישראל את הכנעני מלך הרד והחרימו את עריהם וסרום בהנאה וכן עשו בעוד ערים אחרות שלא פורסם שמם בכתוב אז על אחד מהמהם בכל אופן רשי מפרט ובשניהם אכן מעל ובנוסף גם בחרם של של העיר יריחו שנאמר אנוכי חטאתי במעל הזה זה אחד וכזאת וכזאת עשיתי זה עוד שתיים רבי יוחנן אמר משום רבי אלעזר ברבי שמעון בחמישה חרמים אכן מעל ארבעה בימי משה לא שניים ואחד בימי יהושע איפה רואים ארבעה שנאמר אנוכי חטאתי וכזאת וכזאת עשיתי אז מכל ו ומכל מילה כזאת לומדים על מעילה מכיוון שכתוב פעמיים וכזאת אז זה מרמז על ארבע מעילות חוץ מהמילה שהוא מעל כעת ביריחו שואלת הגמרא וכיוון שהוא כבר מעל שתיים או ארבע פעמים עד השתה מה היתם הלא ינוש למה לא נענשו עד עכשיו למה רק כ שהוא חזר ומעל בימי יהושע אחרי שעברו את הירדן נענשו עם ישראל בעוונו שהוא עשה בסתר אמר רבי יוחנן שום רבי אלעזר ברבי שמעון דבר מאד מאוד מאוד מעניין ועקרוני לפי שלא העניש הקדוש ברוך הוא את הצדיקים שבישראל על העבירות הנסתרות של עוברי עבירה בסתר רק מאחרי שעברו ישראל את הירדן אבל עד שעברו ישראל את הירדן הוא לא העניש את הצדיקים על עוונותיהם של הרשעים שעשו אותם בסתר אבל מאז שברו את הירדן הוא כבר כן העניש גם על העבירות שבסתר כתנא הנידון הזה הוא בוויכוח בין תנאים הפסוק אומר הנסתרות דברים שאנשים חוטאים בסתר להשם אלוקינו הקדוש ברוך הוא צריך להעניש אותם והנגלות דברים שהרשעים עושים בגלוי לנו לבנינו עד עולם אנחנו צריכים לראות שהם לא יעשו את העבירות האלה ולראות מה עושים להם כשהם כן עשו ומאוד מעניין בספר תורה נקוד על המילים לנו ולבנינו ועל האות עין של לפני ש של המילים עד עולם האות של עד עולם העין הראשונה גם עליה יש ניקוד למה מה זה בא לרמז הניקוד הזה על לנו לבנינו ועל העין שבעד עולם אלא זה מלמד כאילו המילים לנו לבנינו שקוד עליהם זה בא לרמז שהם שייכים גם ללפני כן כאילו כתוב כאן הנסתרות להשם אלוקינו ולנו ולבנינו היינו יש זמן מסוים שאפילו עעל הנסתרות נתפסים אנו ובנינו ומתי זה זה מרומז בעין של עד עולם מעתה ועד עולם מאז עכשיו מדובר פה הולכים לעבור את הירדן מתה מאז שנעבור את הירדן ועד עולם הנסתרות לא רק להשם אלוקינו אלא גם לנו לבנינו עד עכשיו היה באמת הנסתרות להשם אלוקינו והנגלות רק עליהם היה תביעה לנו ולבנינו אבל מעתה ועד עולם אז כאילו לנו לבנינו הולך על הנסתרות הנסתרות להשם אלוקינו ולנו ולבנינו זה מה ש מרומז דברי רבי יהודה רבי נחמייה חולק אמר לרבי נחמיה לפי דעתי לעולם לא נתפסים ישראל על עוונות שאחרים עושים בסתר כי נש הקדוש ברוך הוא את ישראל על הנסתרות של האחרים לעולם ולא כבר נאמר הנסתרות להשם אלוקינו נאמר על זה עד עולם אלא למה כתוב למה מנוקד על לנו לבנינו זה בא ללמד ש והנגלות לנו לבדנו זה יהיה רק מעכשיו זאת אומרת עד עכשיו גם הנסתרות וגם הנגלות של האחרים אנחנו לא נענש עליהם מעכשיו והלאה על הנגלות שאחרים עושים דברים בגלוי מעשים לא טובים בגלוי על מעכשיו והלאה מאז שיברו את הידן ייענשו על זה שכשם שלא ענש הקדוש ברוך הוא על הנסתרות כך עד עכשיו לא ענש הקדוש ברוך הוא אחרים על העונשים שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן ז שעברו ישראל את הידן אז על הנסתרות של אחרים עדיין להשם אלוקינו הקדוש ברוך הוא לא מעניש את האחרים ומעכשיו והלאה נגלות לנו לבנינו מעכשיו על הנגלות כן יענישו שואלת הגמרא אלא לפי דעתו של רבי נחמייה שלא נענשים על העבירות הנסתרות של האחרים אם כן הכן מה איתם ינוש למה נענשו עם ישראל על החטא שאכן מעל בחרם זה הרי היה בסתר התשובה היא זה לא היה בסתר משום דבו ידב אשתו ובניו אשתו ובניו כן ידעו מזה שהוא מעל ולכן על הדבר הזה כן נפלו במלחמה הבאה על העיר א עד ש שילמו לאחן על מעשיו ומכאן ואל עם ישראל יכלו לכת ולכבוש את ארץ ישראל ולהצליח בכל מעשיהם ועד כאן דף מג
לצפיה בתכנים נוספים: